ת"ע 50387-08-22 - העדר כשרותו לערוך צוואה

בית המשפט לענייני משפחה בירושלים - עניינו של ההליך הוא שאלת תוקפה של צוואה בפני רשות אותה ערך המנוח, קרי העדר כשרותו לערוך צוואה

בפני

כב' השופטת  אורית בן דור ליבל

 

תובעת

 

פלונית

 

נגד

 

 

נתבעת

 

אלמונית

 

בעניין המנוח

 

   

החלטה

  1. עניינו של ההליך הוא שאלת תוקפה של צוואה בפני רשות אותה ערך המנוח ביום 21.12.21.
  1. אחת מטענות הנתבעת בהתנגדותה לקיום הצוואה היא בהעדר כשרותו המשפטית של המנוח לערוך צוואה (סעיף 26 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965). לצורך הוכחת טענתה ביקשה למנות מומחה רפואי להערכת כושרו המשפטי. לטענתה הצוואה נערכה עת היה המנוח מאושפז ומטופל במורפיום ולא היה כשיר משפטית, כאשר כלל לא ניתן היה לתקשר עמו וממילא הוא לא היה מסוגל לזכור את פרטי הצוואה.
  1. התובעת מתנגדת לבקשה וטוענת שהצוואה נערכה לאחר שהמנוח נבדק על ידי רופא פסיכיאטר שאף נכח במעמד החתימה על הצוואה ואישר בחוות דעתו שהמנוח "הבין היטב את טיב הצוואה עליה חתם כשהוא עושה זאת בהסכמה ובדעה צלולה".
  1. לאחר שנתתי דעתי לכל טענות הצדדים מצאתי להיעתר לבקשה למינוי מומחה רפואי ואת עיקר טעמיי למסקנתי האמורה אביא להלן.
  1. כידוע, דרך המלך להוכחת טענת העדר כשרות לצוות בשל מגבלה רפואית או קוגניטיבית היא באמצעות מומחה רפואי.
  1. בבית המשפט לענייני משפחה חל הסדר מיוחד בנוגע להגשת חוות דעת מומחים המוסדר בהוראת סעיף 8 (ג) לחוק בית משפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995, ותקנה 25 לתקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ"א-2020 (ראו גם הוראת סעיף 8 (ה) לחוק בית משפט לענייני משפחה כאשר אין מדובר בסכסוך בתוך המשפחה).

הוראת סעיף 8(ג) לחוק אוסרת על בעל דין להביא חוות דעת נוספת של מומחה מטעמו על פני חוות דעת של מומחה שמינה בית המשפט אלא ברשות בית המשפט.

הוראת תקנה 25 (ח) לתקנות סדר הדין אוסרת על בעל דין להגיש חוות דעת של מומחה מטעמו אלא אם דחה בית המשפט בקשה למנות מומחה מטעמו.

הנה כי כן, בעל דין המבקש למנות מומחה בעניין מענייני משפחה, הנידון בבית המשפט לענייני משפחה, חייב לפנות לבית המשפט ולעתור בבקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט באותו עניין ואין הוא רשאי להגיש חוות דעת מטעמו בטרם פנה וביקש מבית המשפט לעשות כן.

משמעות הדברים היא שאם נדחתה בקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט הרי שאין בכך כדי לסתום את הגולל בפני בעל הדין המבקש להוכיח את טענותיו וכחלק מזכות הגישה לערכאות אם נדחתה בקשתו הוא רשאי להביא מומחה מטעמו להוכיח את טענתו.

  1. בבחינת בקשה למינוי מומחה על בית המשפט להפעיל שיקול דעת ולבחון אם קיימת "ראשית ראיה" המבססת את הצורך במינוי מומחה מטעמו. לבית המשפט שיקול דעת האם להיעתר לבקשה, וזאת עליו להפעיל בזהירות, לאחר שהונחה בפניו תשתית ראייתית, ולו לכאורה, למינוי המבוקש. עם זאת, דחיית בקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט תעשה רק אם ניתן לקבוע, כבר בשלב הראשוני, שאין כל יסוד לעתירה למינוי מומחה בתחום האמור, תוך נימוק והתייחסות למסמכים ולחומר שהוגש לבית המשפט [בר"ע (ת"א) 1677/05 פלונית נ' י' ש' (פורסם בנבו, 14.8.06)].
  1. לאור ההסדר המיוחד בבית המשפט למשפחה בכל הנוגע לצירוף חוות דעת מומחה, והיות ומינוי מומחה מטעם בית המשפט נועד לקצר את ההליכים ולייעל את הדיון סבורני שיש לאמץ גישה ליבראלית בבחינת בקשה למינוי מומחה להוכחת עניין שברפואה, ולבחון בקשה זו תוך הפעלת אמת מידה מקלה ומרחיבה כדי שלא לחסום את דרכו של בעל הדין להוכיח את טענתו.

הדברים אמורים במיוחד עת המינוי המבוקש הוא לצורך הוכחת טענה של העדר כשרות מצווה לערוך צוואה ולהבחין בטיבה, טענה אשר ככלל עולה רק לאחר פטירת המצווה, כאשר הוא אינו עמנו להעיד על מצבו וכאשר בית המשפט מצווה לקיים את רצונו. אמנם חוות דעת מומחה בשאלת כשרותו המשפטית של מצווה היא רק מקור אחד להוכיח את הטענה, ולנגד בית המשפט יכול לעמוד גם מקור שני של עדויות של מי שהכיר את המנוח ויכול להעיד על תפקודו במועד הרלוונטי, ואולם טענת אי כשרות המצווה הינה טענה שבתחום המומחיות, וכנזכר לעיל "דרך המלך" להוכחתה היא על ידי  מינוי מומחה.

כמובן שאין זה מן הנמנע שלאחר קבלת חוות הדעת הרפואית ושמיעת הראיות מתברר שהבקשה למינוי המומחה הייתה מיותרת. ברם, אין בכך לשלול לכתחילה את עצם המינוי והסעד לכך הוא בפסיקת הוצאות בתום ההליך.

  1. בענייננו נערכה הצוואה בסמוך לאחר קבלת אישור רפואי שהמנוח הבין את טיבה של הצוואה וערך אותה כשהוא בדעה צלולה. חרף קיומה של תעודה רפואית, גם במצבים כאלה מכיר בית המשפט בזכות המתנגד לתקוף את הצוואה וממנה מומחה רפואי מטעמו לבחינת כשרותו המשפטית של המצווה.
  1. אשר לאפשרות של עיכוב ההליכים בשל מינוי המומחה יש לזכור שאם ידחה בית המשפט את הבקשה למינוי מומחה מטעמו תהא רשאית הנתבעת לצרף חוות דעת מטעמה. או אז עשויות לעמוד בפני בית המשפט שתי חוות דעת מנוגדות ונמצא שדרך ניהול ההליך אך תתארך. מנגד, לעיתים קבלת חוות דעת מומחה בית המשפט מסייעת לצדדים אף לסיים את המחלוקת בפשרה.
  1. הנזק שיגרם לתובעת במינוי מומחה מטעם בית המשפט קטן מהנזק העלול להיגרם לנתבעת אם בקשתה למינוי מומחה רפואי תידחה. על כן במקרה של ספק, דומני שיש למנות מומחה שכן עדיף שיתברר בדיעבד שהמינוי היה מיותר. לאור נטל ההוכחה המוטל על כתפי הנתבעת היא שתישא בשכר המומחה, ואם בסופו של דבר יוברר שבקשתה הייתה מיותרת ובלתי מוצדקת היא עלולה לשאת גם בהוצאות בתום ההליך.
  1. לאור האמור אני נעתרת לבקשה למינוי מומחה. צו יינתן בנפרד.
  1. ההחלטה מותרת בפרסום בהשמטת פרטים מזהים.

ניתנה היום,  ח' סיוון תשפ"ג, 28 מאי 2023, בהעדר הצדדים.

קבלו חינם את הצ'קליסט לעריכת צוואה שמונעת סכסוכים במשפחה

רוצים לשמוע עוד עקבו אחרי

חדש ומומלץ - קביעת פגישת ייעוץ אישית מקוונת עם עו"ד ארז קרט

עו”ד ונוטריון ארז קרט מתמחה באופן ייחודי ובהיקף פעילות נרחב בנושאי ירושה, צוואות, עיזבון, הגנה על צוואה והתנגדות לצוואות ושימש סגן יו”ר ועדת צוואות, ירושה ועזבונות של לשכת עורכי הדין (2012 – 2023). עו"ד ארז קרט הוא מייסד צוואה חסינה. מקיים מרכז סיוע לנפגעי צוואות, והמפתח של מחשבון הירושה שמאפשר חישוב חלקו של כל יורש במקרה שאין צוואה.

ליווי אישי 

עו”ד ארז קרט חרט על דגלו את נושא הליווי אישי, תוך דגש על יחס אישי וסיוע אנושי מותאם לכל לקוח ולקוח. 
עו”ד ארז קרט נוקט בגישה אקטיבית לקידום האינטרסים והצרכים של לקוחותיו לפני ותוך כדי הליך המשפטי. ניסיוני העשיר של עו”ד ארז קרט הן בתחום המשפטי והן בתחום העסקי הופכים אותו ליועץ מבוקש.
מומלץ לקבוע עוד היום קביעת פגישת ייעוץ עם עורך דין ארז קרט.

כעת יש באפשרותכם לקבוע גם פגישת ייעוץ אישית מקוונת עם עו"ד ארז קרט.

עו"ד ארז קרט
קראו מה הלקוחות כותבים על עו"ד קרט

מצב לא מקוון

הצ'קליסט לעריכת צוואה שמונעת סכסוכים במשפחה

בהנחיית עו"ד ארז קרט

מומחה לדיני ירושה וצוואות

דילוג לתוכן