צוואה בעל פה = צוואת שכיב מרע

צוואה בעל פה היא צוואה הנאמרת בעל פה על ידי המצווה, בפני שני עדים, מבלי המצווה בעצמו יצטרך להכין כל מסמך כתוב.
צוואה בעל פה נועדה למקרים בהם אין למצווה כל יכולת, בשל מצבו (למשל במצבים כמו יציאה לקרב, סופה קשה בלב ים, לפני ניתוח מורכב, אחרי תאונת דרכים קשה, וכיוצא בזה), לערוך צוואה באחת משלוש הדרכים האחרות הקיימות בחוק הירושה – צוואה בכתב יד, צוואה בעדים או צוואה נוטריונית.

מי רשאי לצוות בעל פה ?

צוואה בעל פה יכולה להיעשות אך ורק על ידי שכיב מרע או על ידי מי שרואה את עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות.
ראו סעיף 23 (א) לחוק הירושה:
(א) שכיב מרע וכן מי שרואה עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות, רשאי לצוות בעל־פה בפני שני עדים השומעים לשונו.

מדובר בשני מצבים אפשריים, כאשר די שהמצווה יהיה באחד מהם (שכיב מרע או רואה את עצמו). יודגש כי מדובר במרכיב יסוד בצוואה שלא ניתן לריפוי מכוח סעיף 25 לחוק הירושה.

צוואת שכיב מרע

מהם שבעת התנאים לקיומה של צוואת שכיב מרע לאור נוסחו של סעיף 23 לחוק הירושה?

בפסיקה ע”א 88/88 יעקובוביץ נ. היועהמ”ש – פורטו שבע דרישות המופיעות בסעיף 23 לחוק הירושה, העוסק בצוואה בעל פה:

א. שיהיה המצווה “שכיב מרע” או מי שרואה עצמו בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות.
ב. שהציווי יהיה בפני שני עדים.
ג. על העדים לשמוע את לשונו של המצווה.
ד. דברי המצווה והנסיבות לעשיית הצוואה יירשמו בזיכרון דברים.
ה. זיכרון הדברים ייחתם בידי שני העדים.
ו. זיכרון הדברים יופקד אצל הרשם לענייני ירושה.
ז. רישום, חתימה והפקדה כאמור ייעשו ככל האפשר בסמוך לאחר שניתן לעשותם.

יודגש ברחל בתך הקטנה שהדרישות שנמנו לעיל הן דרישות מצטברות, והתקיימותן היא תנאי לקיומה של הצוואה.
לדרישות אלה מצטרף הדרישה לגמירות דעת של המצווה.

שכיב מרע

המושג” שכיב מרע” לא הוגדר בחוק. מושג זה נקלט מן המשפט העברי. הגדרת הרמב”ם למושג שכיב מרע היא “אֲבָל הַחוֹלֶה שֶׁתָּשַׁשׁ כֹּחַ כָּל גּוּפוֹ וְכָשַׁל מֵחֲמַת הַחֹלִי, עַד שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַלֵּךְ עַל רַגְלָיו בַּשּׁוּק וַהֲרֵי הוּא נוֹפֵל עַל הַמִּטָּה – הוּא הַנִּקְרָא שְׁכִיב מְרַע, וּמִשְׁפְּטֵי מַתְּנוֹתָיו אֵינָן כְּמַתְּנוֹת הַבָּרִיא.כֵּיצַד? שְׁכִיב מְרַע שֶׁצִּוָּה לִתֵּן לִפְלוֹנִי כָּךְ וְכָךְ וְלִתֵּן לִפְלוֹנִי כָּךְ וְכָךְ, בֵּין בַּחוֹל בֵּין בַּשַׁבָּת, בֵּין כָּתַב בֵּין לֹא כָּתַב – זָכוּ הַכֹּל כְּשֶׁיָּמוּת בְּכָל מַה שֶּׁנָּתַן לָהֶן, וְאֵינוֹ צָרִיךְ קִנְיָן, שֶׁדִּבְרֵי שְׁכִיב מְרַע כִּכְתוּבִין וְכִמְסוּרִין הֵן.”. (הרמב”ם, הלכות זכייה ומתנה, פרק ח’, הלכות ב,ד,כד,כו). 
נציין שיש בסוגיה זו מבוכה מושגית, כיוון שהמעיין במקורותינו נתקל בשני מושגים המשמשים בערבוביה, שהיחס ביניהם אינו נהיר דיו: “צוואת שכיב מרע” ו”מצַווה מחמת מיתה”. לאמתו של דבר, שני המושגים אינם נבדלים זה מזה מהותית, והם מבטאים עיקרון משפטי אחד הנוגע לאדם המצַווה את רכושו בידעו שמותו קרוב.
מרע” פירושו ‘חולה’ או ‘מחלה’. ראה הפסוק: “ואלישע חלה את חליו אשר ימות בו” (מלכים ב יג, יד), ותרגם יונתן בן עוזיאל: “ואלישע מרעית מרעיה דימות ביה”.

ב ד”נ 40/80 הוסיף כב’ השופט אלון, כי בצוואת “שכיב מרע”, אין צורך ללוותה בקניין, שהרי הצורך בקניין בצוואת בריא הוא כדי להוכיח את קיומה של “גמירות-דעת” מצד המצווה. במקרה של “שכיב מרע” – חזקה בידינו, מכוח עצם הנסיבות שבהן נערכה הצוואה (צוואה בעל פה) – שהיא נעשתה בגמירות-דעת, וזאת מהטעם שאדם בנסיבות אלה מבקש שדבריו יקויימו. וכלל נקוט בידינו שדברים שנאמרים ברגע של אמת, נאמרים מתוך רצינות וגמירות-דעת, מאחר ו”אין אדם משטה בשעת מיתה”.

הפרשנות שנתנה הפסיקה למושג ” שכיב מרע ” הינה פרשנות מצמצמת המבחינה בין אדם חולה, אפילו במחלה קשה – המסוגל ללכת ולתפקד, ובעת הצורך- לדאוג לעריכת צוואה בכתב, בין בכתב ידו ובין בחתימתו על צוואה בנוכחות שני עדים , לבין אדם השוכב על ערש דווי, במחלה שאינו יכול לקום ממנה עוד, אינו מתפקד, ואין בכוחו וביכולתו לטפל בענייניו , כולל עריכת צוואה בכתב. ראה לעניין זה בע”ז (י-ם) 185/96 כהן נ’ עיזבון המנוח רחמים כהן ואח’ (פורסם בתקדין ) (1996).

יודגש ברחל בתך הקטנה אדם חולה, ואפילו במחלה קשה, המסוגל ללכת ולתפקד ובעת הצורך לדאוג לעריכת צוואה בכתב יד או בעדים אינו “שכיב מרע”, כמשמעות מונח זה בסעיף 23 לחוק הירושה.

הביטוי ” שכיב מרע ” הינו ביטוי המלמד על מצב רפואי מוגדר של המנוח במועד עשיית הצוואה בעל פה , ועניינו , כאמור , אדם הלוקה במחלה קשה ושוכב על ערש דווי.
כדי לעמוד בדרישה זו יש צורך בעדות רפואית מוסמכת , ואין להסיק אך ורק על יסוד סמיכות הזמנים בין מועד עריכת הצוואה בעל פה ובין יום הפטירה כי אכן מדובר במצב של “שכיב מרע” . ראה לעניין זה גם ת”ע (ת”א) 613/77 רחמוט נ’ היועמ”ש פ”מ תשל”ט (2) 208.

מי שרואה עצמו בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות

אפשרות נוספת לעריכת צוואה בעל פה היא כאשר המצווה ”רואה עצמו בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות“.
דרישת המצב לעיל צופנת בחובה שני יסודות מצטברים – אובייקטיבי וסובייקטיבי.
מבחן אובייקטיבי – האם האדם סביר באותן נסיבות שבו נמצא המצווה, היה חש ומרגיש באופן סובייקטיבי כי הוא עומד מול פני המוות, ומבחן סובייקטיבי – הרגשתו של המצווה כי הוא עומד מול המוות.

תפקיד העדים בצוואה בעל פה

הצוואה בעל פה תיעשה על דרך אמירת דברי המצווה בעל פה בפני שני עדים השומעים ומבינים את לשון המצווה. דרישה זו הנה בגדר מרכיב יסוד בצוואה בעל פה.

הואיל ומדובר בצוואה בעל פה, תפקיד העדים הוא מהותי והדרישה לקיומם של שני עדים הינה דרישה קונסטיטוטיבית. פסיקת בית המשפט העליון ראתה בעדים הנזכרים בסעיף 23 לחוק, עדי קיום, לא רק עדי “ראיה” ו”בירור”, ועל בית המשפט להשתכנע שעדותם מהימנה ומשכנעת (ר’ ע”א 796/87 מוסד אריאל נ’ דוידי ואח‘ פ”ד מה (2) 473).

חשוב לציין כי בשונה מצוואות אחרות המוכרות בחוק הירושה, העדים יכולים להיות כלולים ברשימת הנהנים מהצוואה, ובית המשפט כבר קבע כי העדים לא חייבים להיות נוכחים בחדר בו זמנית, כלומר ניתן לצוות בשני זמנים, כל עוד הצוואה זהה ואין מחלוקת בין העדים לגבי הוראות המצווה. העדים נדרשים לכתוב את הצוואה בזיכרון דברים, לחתום על המסמך ולהפקיד את הצוואה אצל הרשם לענייני ירושה.

כיוון שמדובר בצוואה בעל פה ללא מסמך, תפקיד העדים כאן הוא חשוב ביותר. מדובר בתפקיד מהותי ולא רק בתפקיד ראייתי מצד העדים.

חשוב אבל להדגיש כי התפיסה המקובלת בפסיקה היא שעדים אלה הם עדי קיום, לא רק עדי ראיה וברור, ועל כן על בית המשפט להשתכנע כי העדות היא מהימנה וכי העדים נטולי אינטרס. כמו כן, יש שיתקיים התנאי כי שני העדים יהיו נוכחים יחד במועד אמירת הצוואה שבעל פה, כי נערך זכרון דברים על ידי העדים אשר שחזר בנאמנות את דברי הנפטר, וכן התנאי בדבר הפקדת החובה, החלה על רושמי זכרון הדברים ביחס להפקדת זכרון הדברים בידי הרשם לענייני ירושה. על בית המשפט להיזהר משנה זהירות ולבדוק היטב אם אכן ניתן לסמוך על העדים המעידים על הצוואה שנעשתה בעל פה ע”א 138/64 פלדמן נ’ טריקמן פד”י כ(2) 419.

גמירות דעת המצווה בצוואה בעל פה

דרשית גמירות הדעת בצוואה בעל פה אינה כלולה במפורש בסעיף 23 לחוק הירושה, אך אין חולק שהיא נחוצה בכל סוגי הצוואות, ובפרט בצוואה בעל פה, ולפיה על בית המשפט להשתכנע מגמירות דעת המצווה כתנאי לקיום הצוואה ומכך שהדברים נאמרו מתוך כוונה “לצוות” (ראה: ע”א 88/88 יעקובוביץ נ’ היועמ”ש פ”ד מד (2) 69).

כאמור , לדרישות המפורטות בסעיף 23 ( ב) לחוק הירושה ביחס לצוואה בע”פ, יש להוסיף את דרישת גמירת הדעת , וזאת , בשני טעמים :

א. האם אותה אמירה מכוונת להיות צוואה.

ב. האם היתה גמירת דעת באשר לתוכן הציווי.

הדברים צריכים לבוא לידי ביטוי ברור, במיוחד כשעסקינן בצוואה בעל פה. כפי שנקבע בע”א 99/63 פלג ואח’ נ’ היועהמ”ש, פ”ד יז 1122 בעמ’ 1130:

“ברצוני להדגיש כי גישת בית המשפט צריכה להיות בדרך כלל ההנחה, שאין לקיים צוואה בעל פה. אפילו אין למצוא פגם בנוסח הדיבור המהווה עשיית הצוואה, יש לאמץ את ההנחה הנ”ל, אלא אם כן, הנסיבות סביב עשיית צוואה כזאת הן כאלו שהן משכנעות ללא ספק כל שהוא כי אמנם העניין הוא בצוואה אמיתית, כלומר בכוונה מוחלטת שהדיבור יפעל כצוואה ושאין גם נימוק המתקבל על הדעת להיעדר צוואה בכתב”.

חשוב להבין שבתי המשפט עושה הבחנה ברורה בין צוואה בעל פה ובין הבעת רצון לעשות צוואה.

לא מספיק שאדם הביע את רצונו לערוך צוואה, אין בהעבת רצון זו משום צוואה בעל פה, גם אם הבעת הרצון כללה את פרטי הצוואה.

בע”א 717/71 נקבע שיש להבחין בין שני מצבים:

  1. המצווה ציווה בעל פה נכסים והוסיף הוראה בדבר עריכת צוואה. צווי זה הנו צוואה בעל פה, ועליו להיעשות על פי דרישת הצורה הקבועות בחוק.
  2. המצווה פירט מה ייעשה ברכושו לאחר מותו, כדי שפירוט זה יעלה על כתב צוואה שייחתם מאוחר יותר. פירוט זה אינו בגדר צוואה בעל פה, באשר אין גמירות דעת מלאה לצוות אשר פורט.

הוכחת קיומה ותוכנה של צוואה בעל פה (צוואת שכיב מרע)

הוכחת קיומה ותוכנה של צוואת שכיב מרע (צוואה בעל פה) או ביטול בדרך הוראת שכיב מרע, מטיל על כתפי הטוען לקיומה נטל כבד.
ראו בין היתר ע”א 138/64 דורה פלמן (שוורץ) נ’ לילי טריפמן, פ”ד כ (2), בעמוד 419 מפי השופט קיסטר:

“הלכה פסוקה היא כי בבקשה לקיים צוואה שנעשתה בעל פה יש צורך בראיות חזקות. טעמיה של הלכה זו מובנים באשר יש צורך להבטיח כי אכן אותם דברים המיוחסים למנוח כדברי צוואתו אמנם נאמרו על-ידיו בשעה שהיה ש]וי בדעתו וללא לחץ כלשהו. הלא אין אפשרות לשמוע את בעל הדברים עצמו שהרי הוא הלך לעולמו ואין מי שיוכל להכחיש או להסביר את דבריו ולהכחיש את גרסת העדים ובמצב דברים זה נוצרת האפשרות לאנשים בלתי-מהוגנים להביא עדויות שקר בתקווה שלא יוכחשו. מסיבה זו על בית המשפט להיזהר משנה זהירות ולבחון היטב אם אכן ניתן לסמוך על העדים המעידים על צוואה שנעשתה בעל פה”

מה הדין וכיצד יפסוק ביהמ"ש כאשר ישנם פגמים בצוואה בעל פה ?

למרות הכללים המפורטים בחוק, המחוקק היה ער לכך כי ייתכנו מצבים בהם לא ימולאו כל הכללים לעריכת צוואה בעל פה.
מכיוון שהמטרה היא לכבד את רצון המת ולהפחית ככל הניתן מצבים בהם פגמים טכניים ימנעו זאת, מאפשר החוק לבית המשפט לקיים את הצוואה בעל פה למרות פגמים אלו.
העיקרון המנחה הוא, כי במקרה שניתן לקבוע מהו רצון המצווה, ייעשה מאמץ להתגבר על פגמים צורניים בצוואה בעל פה.

מקום בו הצוואה בעל פה אינה עונה על אחת מדרישותיו של חוק הירושה, אולם ניתן לקבוע מה היה רצונו של המצווה, רשאי בית המשפט לתקן פגם שנפל בצוואה, בתנאים מסוימים, ורק אם התקיימו מרכיבי היסוד של הצוואה וזאת בהתאם להוראות סעיף 25 לחוק הירושה.

העיקרון אשר מנחה את בית המשפט הינו רצון המצווה ולכן על בית המשפט לעשות כל שניתן כדי שרצונו של המנוח יקוים.

אם כך מה מרכיבי היסוד של צוואה בעל פה שחייבים להתקיים:

א. גמירת הדעת

בית המשפט מוסמך להכיר בצוואה “פגומה” רק אם שוכנע באמיתותה ולא נותר לו ספק שהצוואה, כפי שהיא מונחת בפניו, נעשתה על ידי המצווה בגמירות הדעת הנדרשת. 
הוודאות בדבר גמירת הדעת הנדרשת בכל צוואה ובמיוחד בצוואה בעל פה, מחייבת את בית המשפט לוודא כי הדברים שאמר המצווה בעל פה נאמרו דווקא מתוך כוונה לצוות ולא רק הבעת רצון לצוות, שהרי אחרת אין באמרי פיו אלה משום צוואה.

ב. היות המצווה במצב של “שכיב מרע” בשעת הציווי היא דרישה בסיסית ומקדמית.

על פי סעיף 23 לחוק הירושה קיימים למעשה שני מצבים בהם חוק הירושה מכיר באפשרות ציווי של צוואה בעל פה: האחד, מצווה שהוא “שכיב מרע” והשני, מצווה הרואה עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, כמי שעומד מול פני המוות. המדובר במרכיבי יסוד של צוואה שבעל פה ואי התקיימותם אינו ניתן לריפוי בהתאם להוראות סעיף 25 לחוק הירושה.

יודגש ברחל בתך הקטנה כי המחוקק ביקש לייחד צוואה זו רק למי שנמצאים במצבים אלה.

ג. הצוואה נאמרה על ידי המצווה עצמו בפני שני עדים השומעים את לשונו.

הדרישה בדבר נוכחותם של שני עדים לצורך קיום צוואה בעל פה היא תנאי יסוד והנה סימן היכר שבלעדיו אין צוואה באה בגדר צוואה בעל פה.
יצויין אם זאת שהפסיקה הכירה בכך מצב בו שני עדים שמעו בהזדמנות שונה את הציווי שבעל פה ולא בו זמנית ביחד. יתרה מזאת הפסיקה הכירה בכך שצוואה בעל פה אינה חייבת להיות פנים מול פנים ויכול להיעשות בשיחה טלפונית.

רוצים לשמוע עוד עקבו אחרי

להקדים תרופה למכה - הפתרון השלם והמשתלם: צוואה חסינה™

עריכת צוואה (תכנון עיזבון) נחשב באופן מסורתי למורכב, מפחיד ויקר. אבל – יש חלופה שמאפשרת לרבים ליצור בקלות ובעלויות סבירות צוואה תקפה מבחינה חוקית ואמינה מאוד.

היא נקראת: צוואה חסינה™.
מכיוון שתחום הליגלטק (יישום טכנולוגיה בעולם המשפט ובעבודת עורכי הדין) יקר לליבו של עו”ד קרט, לקח על עצמו לבנות מערכת טכנולוגית מתקדמת, משולבת בבקרה של עורך דין ירושה, ונקראת צוואה חסינה™. המערכת מבוססת על הניסיון הרב שצבר בתחום דיני הירושה כדי שכל אחד יכול להשתמש בה כדי ליצור צוואה בלווי עורך דין מומחה לדיני ירושה.
בתהליך הזה מוטמעים בצוואה מנגנונים חכמים ויצירתיים למניעת סכסוכים בין יורשים ובמשפחה בכלל. התוצאה המתקבלת – הצוואה ברורה ומדויקת ובכך נמנע סילוף רצון המצווה, ככתוב רצונו של אדם כבודו.

צוואה חסינה™

כספת סייבר™ חלק אינטגרלי מצוואה חסינה™

מערכת צוואה חסינה™ מאפשרת בקלות את שילוב כספת סייבר™ בתוך הצוואה כחלק אינטגרלי מהמערכת.
כאמור כספת סייבר™ היא שירות ירושה דיגיטלי מתקדם  מבוסס על פלטפורמה מקוונת, מאובטחת ,אשר מאפשרת לבעלים שלה, לאחסן בתוכה בצורה מסודרת ובטוחה את כל המידע החשוב להם, לרבות פירוט כלל הנכסים שבבעלותם, הן המוחשיים והן הדיגיטליים. כספת סייבר™ ניתנת לעדכון על ידי הבעלים שלה בכל רגע נתון באופן מקוון וללא תלות בגורם חיצוני כלשהו. תוכנה ייחשף רק בבוא היום – קרי ליורשים על פי צוואה רק לאחר אחרית שנותיהם ו/או למיופי כוח על פי ייפוי כוח מתמשך רק לאחר שבעלי הכספת איבדו את כשירותם.

לסיכום

צוואה חסינה™ מספקת פתרון מלא ואמין במחיר שווה לכל נפש:

  • מוודאת שרצון המצווה יתקיים.
  • מונעת סכסוכים.
  • מונעת סכנה של ביטול הצוואה.
  • מאפשרת עדכון מצב הנכסים בקלות, ללא צורך בעריכת מחדש באמצעות שילוב כספת סייבר™.
  • חסכונית.
  • זמינה.
  • נוחה לשימוש ונגישה מכל מקום וזמן.

חדש ומומלץ - קביעת פגישת ייעוץ אישית מקוונת עם עו"ד ארז קרט

עו”ד ונוטריון ארז קרט מתמחה באופן ייחודי ובהיקף פעילות נרחב בנושאי ירושה, צוואות, עיזבון, הגנה על צוואה והתנגדות לצוואות ומשמש סגן יו”ר ועדת צוואות, ירושה ועזבונות של לשכת עורכי הדין. עו”ד ארז קרט הוא מייסד צוואה חסינה™ וכספת סייבר™. מקיים מרכז סיוע לנפגעי צוואות, והמפתח של מחשבון הירושה שמאפשר חישוב חלקו של כל יורש במקרה שאין צוואה.

כעת יש באפשרותכם לקבוע פגישת ייעוץ אישית מקוונת עם עו”ד ארז קרט.

עו"ד ונוטריון ארז קרט
רשימת קישורים חשובים

מצב לא מקוון

הצ'קליסט לעריכת צוואה שמונעת סכסוכים במשפחה

בהנחיית עו"ד ארז קרט

מומחה לדיני ירושה וצוואות

דילוג לתוכן