ת"ע 15250-12-21 - החלטה בחיוב בהוצאות בגין הגשת בקשה לצו ירושה תוך השמטת יורשים
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה - החלטה בחיוב בהוצאות בגין הגשת בקשה לצו ירושה תוך השמטת יורשים
| מספר בקשה:6 | ||
בפני | כבוד השופטת מורן ואלך-ניסן
| ||
המבקשים: |
1. ל. ל. א. א. 2. מ. כ. | ||
ע"י ב"כ עוה"ד ערן וילנר
נגד
| |||
המשיבה: | א. ו. א. | ||
ע"י ב"כ עוה"ד יורה לסקו
| |||
|
| ||
בעניין המנוח ב. א. א. ז"ל, (להלן: "המנוח") | |||
החלטה
|
לפני בקשת הנתבעים בהליך דנן, לפסוק הוצאות כנגד המשיבה היא התובעת, לאחר שנמחקה הבקשה למתן צו ירושה, כפי שהוגשה ע"י התובעת, מבלי שנפסקו הוצאות לטובת הנתבעים.
- המשיבה הינה אשתו של המנוח מנישואים שניים. המבקשים הינו ילדיו של המנוח מנישואיו הראשונים.
- המשיבה הגישה בקשה לצו ירושה אחר המנוח, תוך שאינה מציינת את דבר קיומם של המבקשים, ילדי המנוח ויורשיו על פי דין; תחת זו, ציינה את בתה, ל., אשר הסתלקה לטובת המשיבה, ובכך למעשה ביקשה לנכס לעצמה את מלוא עיזבון המנוח.
- בדיון מיום 10.05.22, הודתה המשיבה, כי היא מודעת לכך שהנתבעים הינם ילדי המנוח, וכאשר נשאלה מדוע לא ציינה את דבר קיומם בבקשה למתן צו ירושה, טענה כי "לא חשבנו על זה בכלל".
- יצוין, כי רק לאחר שהובהר למשיבה כי המבקשים הינם בגדר יורשים על פי דין של המנוח, הוסיפה לראשונה, כי גם בנה ס. מנישואיה הקודמים (טרם נישואיה למנוח) הנו בנו המאומץ של המנוח ויש לכלול אף אותו כיורש. עוד ציינה, כי הבת ל. הסתלקה לטובתה, רק מתוך הנחה כי המשיבה הינה יורשת יחידה. לאור הגשת התנגדות והוספת עוד יורשים, נטען כי גם הבת ל. חוזרת בה מהסתלקותה מהעיזבון.
- יצוין, כי בדיון מיום 10.05.22, נתתי לצדדים שהות לנסות להגיע להסדר, בין בעצמם ובין בהליך גישור, בטרם אדרש לבקשה לתיקון הבקשה לצו ירושה מצד המשיבה והבקשה של הנתבעים לחיוב בהוצאות ריאליות בגין אופן התנהלות המשיבה.
- הליך הגישור לא צלח, והצדדים הגישו עמדותיהם בשאלה האימוץ הנטען של הבן ס., כאשר ב"כ היועמ"ש הביע עמדתו לפיה אין במסמכים שצורפו ע"י המבקשת כדי להוכיח אימוץ כדין ע"י המנוח.
- נוכח עמדת ב"כ היועמ"ש, התבקשה המשיבה להגיש עמדתה בשאלת המשך ההליך, והודיעה כי היא עומדת על צירופו של ס. כיורש נוסף של המנוח.
- בנסיבות אלו, ניתנה החלטה ע"י כב' הרשמת שלי פרקש, לפיה ההליך במתכונתו הנוכחי יימחק, והמשיבה רשאית להגיש בקשה חדשה לרשם לענייני ירושה לפי ראות עיניה. בהחלטת כב' הרשמת לא נפסקו הוצאות, ומכאן הבקשה שלפניי.
- לטענת המבקשים, המשיבה בחרה באופן מודע לרמות בעת שהגישה בקשה לצו ירושה מבלי לכלול את ילדי המנוח מנישואיו הראשונים, על אף שידעה על קיומם. לאחר שהמשיבה נתפסה בקלקלתה, צצה גרסה חדשה לפיו בנה ס. מנישואיה הקודמים הינו בנו המאומץ של המנוח ואמור להכלל בבקשה לצו ירושה.
- מדובר בהליך משפטי שנכפה על המבקשים, מתנהל מחודש אוקטובר 2021 וכלל אינספור בקשות ותגובות, דיון בבית המשפט וכן הליך גישור שלא צלח. לפיכך, ברוח התקנות החדשות, יש מקום לפסוק למבקשים גם הוצאות ריאליות בגין שכר הטרחה ששולם על ידם בפועל בסך 29,484 ₪, וכן הוצאות בגין הטרחה הכרוכה בגין הפסד ימי עבודה, נסיעה לדיונים, גישור, תרגום מסמכים, הוצאות לשליחים ועוד, בסך 10,000 ₪ לכל אחד, כאשר ההוצאות צריכות להיפסק על הצד הגבוה, לאור התנהלות במרמה מצד המשיבה. המבקשים אף צירפו לבקשה את הסכם שכר הטרחה שנחתם עם בא כוחם וקבלות על שכר הטרחה ששולם בפועל, בהתאם להסכם הנ"ל.
- לטענת המשיבה, התיק נמחק מבלי שנקבעו בו הוצאות, תוך שניתנה האפשרות לצדדים להגיש בקשה חדשה לרשם למתן צו ירושה. מכאן, שהבקשה לחיוב בהוצאות הינה בגדר ערעור על החלטה, מבלי שניתנה רשות לערער. בנוסף, היות שהמחלוקת בין הצדדים לא נסתיימה, אין מקום לפסוק הוצאות בשלב זה, ובשים לב לכך שהתקיים דיון אחד ומרבית הבקשות הוגשו לעניין צירופו של ס. כיורש, כאשר סוגיה זו טרם הוכרעה. כמו כן, ההוצאות הנדרשות מופרזות וחורגות מהסכום המינימאלי המומלץ על ידי לשכת עורכי הדין. בוודאי שאין לחייב מעבר לסכומים ששולמו בפועל, בגין עגמת נפש ו/או ביטול זמן, שכן המטרה הינה להעשיר את כיסם של המבקשים שלא בצדק.
- לאחר עיון בטענות הצדדים נחה דעתי לקבל את הבקשה לפסיקת הוצאות כנגד המשיבה.
- בית המשפט רואה בחומרה את העובדה שהבקשה לצו ירושה הוגשה מבלי לאזכר את דבר קיומם של ילדי המנוח מנישואיו הראשונים, על אף שהמבקשת היתה מודעת היטב לקיומם.
המבקשת לא נתנה כל הסבר מניח את הדעת לאופן בו הוגשה הבקשה לצו ירושה, ובפרט שהייתה מיוצגת בעת הגשת הבקשה למתן צו ירושה. גם אופן ההתנהלות של המבקשת לפיה "נזכרה" כי קיים יורש נוסף (בנה ס.), רק לאחר שהובהר כי המבקשים הינם בגדר יורשים עכל פי דין וכן הודיעה כי גם הבת ל. חוזרת בה מהסתלקותה לאור קיומם של יורשים נוספים, מעוררת תמיהה.
- לו הייתה המשיבה מכלילה את המבקשים כיורשים על פי דין בבקשה המקורית למתן צו ירושה כפי שהיה עליה לעשות, לא היו נדרשים המבקשים להגיש את התנגדותם להליך ולשלם הוצאות משפט בגין כך. בנוסף, לו הייתה המבקשת מעלה את טענותיה לגבי הבן ס. מלכתחילה, לא היו נדרשים המשיבים להגיש התנגדות שאינה מתייחסת לבן ס., ואז להגיש עמדות נוספות בעניין הבן ס..
- אכן, המחלוקות בין הצדדים טרם הסתיימו, אלא שמדובר בהליך שהתנהל במשך כשנה וחצי, כלל דיון בבית המשפט, הגשת בקשות ותגובות רבות והסתיים במחיקת ההליך שהוגש ע"י המשיבה. לפיכך, אין כל הצדקה לכך שהמבקשים לא יפוצו בגין הוצאות המשפט שנגרמו להם בפועל, בשל אופן התנהלותה של המשיבה.
- יצוין, כי כב' הרשמת התייחסה רק לנושא תיקון הבקשה למתן צו ירושה ומחיקת ההליך, ואין בהחלטתה כדי למנוע מבית המשפט לפסוק הוצאות בגין ניהול ההליך כולו, מה גם שבדיון מיום 10.05.22 הובהר מפורשות כי לא נדרשתי לנושא ההוצאות רק בשל ניסיון הצדדים להגיע להסכמות.
- עוד יצוין, כי בית המשפט אינו מחויב לפסוק הוצאות בהתאם לתעריף המינימאלי המומלץ ע"י לשכת עורכי הדין, כאשר המבקשים הוכיחו את שכר הטרחה ששולם על ידם בפועל ולא מדובר בסכומים מופרזים, כנטען.
- על פי תקנה 151 (א) לתקנות, חיוב בעל דין בתשלום הוצאות נועד לשפות את בעל הדין שכנגד על הוצאותיו בהליך בהתחשב בתוצאותיו, במשאבים שנדרשו לניהולו ובהתנהלות בעלי הדין.
על פי תקנה 153 (ג) לתקנות, בקביעת שיעור ההוצאות, יש להתחשב, בין השאר, בשווי הסעד שנפסק וביחס שבינו לבין הסכום שנתבע, בדרך בה ניהלו בעלי הדין את הדיון, מורכבות ההליך, בהשקעת המשאבים בהכנתו ובניהולו ובסכום ההוצאות שהתבקש.
- יצוין, כי התקנות מקנות גם סמכות לפסוק הוצאות לטובת אוצר המדינה, במקרה של שימוש לרעה בהליכי משפט ו/או הארכת הדיון שלא לצורך.
- לפיכך, בהתחשב באופן התנהלות המשיבה כמפורט לעיל וההוצאות שנגרמו למבקשים מחד, יחד עם התחשבות בעובדה כי לא מדובר בהליך שנוהל עד תומו אלא בהליך שנמחק במתכונתו הנוכחית בטרם הוכרעו המחלוקות, מצאתי לחייב את המשיבה הן בהוצאות לטובת המבקשים והן לטובת אוצר המדינה, בגין הגשת בקשה לצו ירושה תוך הסתרת יורשים על פי דין של המנוח.
- המשיבה תישא בהוצאות המבקשים בסך של 15,000 ₪ ובהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 5,000 ₪ ; הסכומים ישולמו בתוך 30 ימים מהיום.
- החלטתי זו מותרת בפרסום, ללא פרטים מזהים.
ניתנה היום, ה' ניסן תשפ"ג, 27 מרץ 2023, בהעדר הצדדים.