צו ירושה תושב חוץ - בקשה לצו ירושה תושב חוץ

בית משפט בישראל מוסמך להוציא צו ירושה תושב חוץ לכל אדם שמושבו ביום מותו היה בישראל או שהניח נכסים בישראל.
סעיף 135 לחוק הירושה מגדיר מהו “מושב” של אדם – המקום בו נמצא מרכז חייו.
עיקרון “מושב” של אדם הוא אחד מבין מספר עקרונות המקובלים במשפט הבינלאומי הפרטי. מקורו של עיקרון זה הוא בדין האנגלי, שם מקובל עיקרון ה Domicile.

ברבות השנים התפתחה הגדרה שונה למונח דומיסיל בשיטות המשפט השונות. כך לדוגמה, במשפט הצרפתי קיימות שתי הגדרות למושג זה: האחת – לגבי צרפתים, והשנייה לגבי זרים. במשפט הפורטוגלי הוגדר הדומיסיל כ”מקום המגורים הקבוע”, ואילו במשפט האיטלקי – כמקום המגורים “העיקרי” ומרכז העסקים של האדם. המשפט האנגלי כולל בבחינת הדומיסיל, בכל מקרה ומקרה בחנים משפטיים-טכניים המקימים חזקות בנוגע למקומו של הדומיסיל.

צו ירושה תושב חוץ

קביעת מקום מושבו של תושב חוץ לצורך הוצאת צו ירושה תושב חוץ

בדברי ההסבר להצעת חוק הירושה, הוסבר שעיקרו מקום המושב הועדף במשפט הישראלי על פני העקרונות האחרים לברירת הדין, דוגמת “עיקרון האזרחות” או “עיקרון הפורום:” מן הבחינה המעשית, אדם שקבע את מקום מושבו מחוץ למדינת אזרחותו קשור באופן הדוק יותר לחוקי המקום החדש מאשר לחוקי המדינה אותה עזב. נימוק נוסף הוא שבעולם המודרני הפכה ההתניידות ממקום למקום למשימה פשוטה יחסית. לפיכך, אימוץ עיקרון מקום המושב, המקובל במדינות המשפט המקובל, מאפשר קיומו של כלל אחיד המקל על הדיון בסוגיה המסובכת ממילא של המשפט הבינלאומי הפרטי, ולבטח בעת הצורך להוצאת צו ירושה תושב חוץ.

חשוב להדגיש כי קביעת מקום מושבו של אדם הנה עניין פשוט. בתי המשפט בישראל בוחנים את ניסיבותיו הספציפיות של כל מקרה לגופו, וקובעים את מקום מושבו של המוריש על פי מבחן “מרב הזיקות”.

רשימת הזיקות שעל פיהן נקבע מקום המושב איננה רשימה סגורה. מדובר במסה מצטברת של מאפיינים, שאינם בלעדיים, ובצירופם מכווינים את השופט לקביעת מקום מושבו של האדם. בין מאפיינים אלו ניתן למנות את הנסיבות הבאות:

  • הזיקה הפורמלית של המוריש למקום המושב, אזרחות, תושבות וכיוצא בזה.
  • המקום בו נמצאים רוב נכסי המוריש ומהותם של נכסים אלו.
  • קשרים חברתיים ומשפחתיים של המוריש במקום הנדון, מרכז עסקיו ועבודתו.
  • משך השהות במקום המגורים הקודם ביחס למשך השהות במקום המגורים האחרון.
  • מידת השליטה בשפה ומידת ההתערות במנהגים מקומיים. 
  • מקור ההכנסה.

חושב לציין כי בעת קביעת מקום המושב על בית המשפט לבחון מהו המקום אליו היו למוריש/מצווה מירב הזיקות בעת מותו. יש לבחון את המערכת הכוללת, להעניק משקל לכל זיקה וזיקה, לבחון את הזיקות הן במדינת המוצא והן במקום הפטירה ולקבוע לאן הכף נוטה.

חשיבות קביעת המונח "מושבו" בעת הוצאת צו ירושה תושב חוץ

לקביעת בית המשפט לגבי מקום מושבו לצורך צו ירושה תושב חוץ, יש הכרעה קריטית על ארבעה עניינים הנקבעים לפי מונח זה:

1. סמכות השיפוט – סעיף 136 לחוק הירושה.

2. ברירת הדין – סעיף 137 לחוק הירושה.

3. הכשרות לצוות – סעיף 139 לחוק הירושה.

4. צורת הצוואה – סעיף 140 לחוק הירושה.

סמכות השיפוט בעת הוצאת צו ירושה תושב חוץ

סעיף 136 לחוק הירושה קובע כי:

“בית המשפט בישראל מוסמך לדון בירושתו של כל אדם שמושבו ביום מותו היה בישראל או שהניח נכסים בישראל .

כלומר לבית המשפט בישראל יש סמכות לדון בירושה של כל אדם, בתנאי שביום מותו היה מושבו בישראל או שהותיר נכסים בישראל.

חשוב להבהיר כי ברגע שבית המשפט הישראלי רוכש סמכות הוא יכול לדון בכל העיזבון, קרי גם בנכסים שאינם נמצאים בישראל והם חלק העיזבון. זאת אומרת שפסק הדין שהתקבל בבית משפט בישראל על כלל עיזבון המוריש הוא בסמכות אפילו אם לא ניתן לאכפו מחוץ לישראל.

שימו לב: תביעה בענייני ירושה או תביעה כספית !!!

כשרוצים להגישה תביעה בנושא ירושה או צוואה (צו ירושה תושב חוץ), ומדובר על תושב חוץ או יורשים חשוב מאוד ראשית להבין היטב את כללי סמכות בינלאומית בדיני הירושה. השאלה הקריטית היא סיווגה של תביעה כתביעה בענייני ירושה או תביעה כספית !!! וזאת מכיוון שהסוגיה גורלית לצורך קביעת הסמכות הבינלאומית של ביהמ”ש. לכן ראשית בית המשפט בודק את סוג הסכסוך (ולא הסעד המבוקש על ידי התובע או התובעים לרבות צו ירושה תושב חוץ). אם בית המשפט מגיעה למסקנה שהתביעה עוסקת בחלוקת נכסי עיזבון – המקור לסעד כספי ולכן זו תובענה אחרת בענייני ירושה ומכאן שעילת התביעה הינה מכוחה של צוואה ולא תובענה אזרחית על כן נקבעת הסמכות לפי סעיפים 136-140 לחוק הירושה. לעומת זאת אם נקבע שמדובר בתביעה כספית יחול הכלל של הנתבע נמצא בישראל ואז תיבחן שאלת הפורום הנאות. כידוע, דוקטרינת הפורום הלא נאות (Forum non Convenience) מאפשרת לבית המשפט שקנה סמכות בינלאומית שלא לדון בתובענה אם הוא מצא שישנו פורום חלופי אחר המתאים יותר לדון בה. לצורך הדיון בשאלת תחולתה של דוקטרינת הפורום הלא-נאות נהוג להידרש לשלושה מבחנים עיקריים: מבחן “מירב הזיקות”; מבחן ציפיותיהם הסבירות של הצדדים לגבי מקום ההתדיינות; ומבחן השיקולים הציבוריים. שימו לב שבמבחן האחרון, מבחן שיקולים ציבורים, במבחן זה על בית המשפט לשקול שיקולים שעניינם באינטרס מערכת המשפט הישראלית לדון בתובענה ביחס למערכת המשפט הזרה. לעניין זה נפסק כי “המשאבים השיפוטיים הינם מוגבלים. קיום הליכים בבית המשפט הישראלי על אף היותם בעלי זיקה חלשה, אם בכלל, לישראל עשוי לבוא בסופו של יום על חשבונם של מתדיינים והליכים אחרים, שזיקתם לפורום הישראלי רבה הרבה יותר” [רע”א 9810/05 Martin J. Hecke נ’ Pimcapco Limited (פורסם בנבו, 30.8.09) פסקה 11]. 

סע' 39 לחוק הירושה - חשוב מאוד כשדנים בצו ירושה תושב חוץ.

נקודה חשוב שרבים מטובי עורכי דין נופלים בה היא סעיף 39 לחוק הירושה.
במשפט אחד המשמעות היא שניתן לתבוע זכויות רק על פי צוואה שניתן לה צו קיום בישראל (צו ירושה תושב חוץ). קרי, על מנת שתקום זכות תביעה בישראל מכח צוואה, יש להמציא צו קיום צוואה על פי החוק והתקנות בישראל בענייני ירושה. בהעדר צו קיום צוואה (או צו ירושה) שהוצאו אחר עיזבון במדינת ישראל, הרי שאין  “צוואה” בת תוקף, במובן מונח זה בחוק הירושה, ובהתאם לסעיף 39 לחוק הירושה. אין צו ירושה תושב חוץ מישראל לא ניתן לתבוע בישראל. יודגש כי במקרים מסוימים ניתן לאכוף את צו הקיום הזר כהכרה ישירה בפסק חוץ, וזאת ללא הוצאת צו ירושה תושב חוץ.

למשרדנו ניסיון עשיר בייצוג יורשים של תושבי חוץ בקבלת צו ירושה תושב חוץ וצווי קיום צוואה לרבות רישום ירושות של תושבי חוץ בלשכת רישום מקרקעין – טאבו.

עו”ד ונוטריון ארז קרט מתמחה באופן ייחודי ובהיקף פעילות נרחב בנושאי ירושה, צוואות, עיזבון, הגנה על צוואה, צו ירושה תושב חוץ והתנגדות לצוואות ושימש כסגן יו”ר ועדת צוואות, ירושה ועזבונות של לשכת עורכי הדין (2012 – 2023). עו”ד ארז קרט הוא מייסד צוואה חסינה. מקיים מרכז סיוע לנפגעי צוואות, והמפתח של מחשבון הירושה שמאפשר חישוב חלקו של כל יורש במקרה שאין צוואה.

כעת יש באפשרותכם לקבוע פגישת ייעוץ אישית מקוונת עם עו”ד ארז קרט.

עו"ד ונוטריון ארז קרט
רוצים לשמוע עוד עקבו אחרי

חדש ומומלץ - קביעת פגישת ייעוץ אישית מקוונת עם עו"ד ארז קרט

עו”ד ונוטריון ארז קרט מתמחה באופן ייחודי ובהיקף פעילות נרחב בנושאי ירושה, צוואות, עיזבון, הגנה על צוואה והתנגדות לצוואות ושימש כסגן יו”ר ועדת צוואות, ירושה ועזבונות של לשכת עורכי הדין. עו”ד ארז קרט הוא מייסד צוואה חסינה. מקיים מרכז סיוע לנפגעי צוואות, והמפתח של מחשבון הירושה שמאפשר חישוב חלקו של כל יורש במקרה שאין צוואה.

ליווי אישי 

עו”ד ארז קרט חרט על דגלו את נושא הליווי אישי, תוך דגש על יחס אישי וסיוע אנושי מותאם לכל לקוח ולקוח. 
עו”ד ארז קרט נוקט בגישה אקטיבית לקידום האינטרסים והצרכים של לקוחותיו לפני ותוך כדי הליך המשפטי. ניסיוני העשיר של עו”ד ארז קרט הן בתחום המשפטי והן בתחום העסקי הופכים אותו ליועץ מבוקש.
מומלץ לקבוע עוד היום קביעת פגישת ייעוץ עם עורך דין ארז קרט.

כעת יש באפשרותכם לקבוע גם פגישת ייעוץ אישית מקוונת עם עו”ד ארז קרט.

עו"ד ארז קרט
קראו מה הלקוחות כותבים על עו"ד קרט

מצב לא מקוון

דילוג לתוכן