תיקון 18 לחוק הירושה נכנס לתוקף

ביום י"ב תמוז תשפ"ג, 1.7.23, נכנס לתוקף תיקון 18 לחוק הירושה, התשכ"ה - 1965 (להלן החוק) שמרחיב במידה ניכרת את סמכותם של הרשמים לענייני ירושה לדון בבקשות למתן צו ירושה או צו קיום צוואה ושמצמצם משמעותית את הפיקוח של האפוטרופוס הכללי על מנהלי העיזבון.

הרחבת הסמכויות של הרשם לענייני ירושה 

במסגרת תיקון 18 לחוק הירושה, הועברו סמכויות מבית המשפט לענייני משפחה לרשמי הירושה למתן צווים גם במקרים שבהם עד לתיקון 18 לחוק הירושה נדרש היה להעביר את הבקשה לבית המשפט לענייני משפחה. 

מטרת תיקון 18 לחוק הירושה זה היא להפחית את הנטל הבירוקרטי ולצמצם רגולציה עודפת במקומות בהם אין הצדקה מהותית להעברת ההליך לבית המשפט שכן המומחיות מצויה אצל רשמי הירושה, וכן לקצר משמעותית את משך הזמן למתן הצו גם בנסיבות אלה ולשפר את השירות לציבור. 

לכן גם במקרים המפורטים להלן, וככל שלא תוגש התנגדות לכך, יינתן הצו על ידי רשם הירושה:

עוד ניתנה במסגרת תיקון 18 לחוק הירושה לרשמי הירושה הסמכות להוכיח את קיומה של הצוואה בהעתק בהתאם להוראות סעיף 68 (ב) לחוק.

הקלה משמעותית נוספת תאפשר להגיש לרשמי הירושה צו קיום צוואה מאומת כדין מערכאה שיפוטית זרה חלף המצאת צוואה מקורית לפי סעיף 30 לפקודת הראיות [נוסח חדש] התשל”א – 1971, זאת במקרים שמקור הצוואה  נמצא מחוץ לישראל ולא ניתן להגישו. במקרה זה אין צורך להגיש בקשה להוכחת הצוואה בהעתק.  

נכנס לתוקף תיקון 18 לחוק הירושה

צמצום הפיקוח של האפוטרופוס הכללי על מנהלי העיזבון:

 תיקון 18 לחוק הירושה לחוק מבצע צמצום הפיקוח על האפוטרופוס הכללי על מנהלי העיזבון. התפיסה העומדת בלב התיקון הינה שהיורשים, שמנהל העיזבון פועל עבורם ולטובתם, הם בעלי האינטרס המובהק לבחון את התנהלותו של מנהל העיזבון ולפקח עליו. לפיכך, ככלל, אין הצדקה לפיקוח נוסף על מנהלי העיזבון מטעם האפוטרופוס הכללי. 

מעבר לחשיבות שבצמצום רגולציה עודפת על מנהלי העיזבון שהתקבל בתיקון 18 לחוק הירושה, המהלך יביא להגברת המעורבות של היורשים בתהליך הכינוס, המימוש והחלוקה של העיזבון המתנהל עבורם. כמו כן, המהלך יאפשר לאפוטרופוס הכללי למקד את משאבי הפיקוח שלו בתחומים בהם קיימת לכך הצדקה מהותית.  

 תיקון 18 לחוק הירושה מחייב את מנהל העיזבון להגיש ליורשים פרטות ודוחות לפי החוק והתקנות לפיו.

במקרים חריגים, המפורטים בתוספת השנייה לחוק, כשקיים צורך להגן על יורשים שאינם מסוגלים לדאוג לענייניהם, ואין מי שמסוגל ומוסמך לדאוג להם, למשל אם היורש הוא:

  • נעדר.
  • קטין שיש לו אפוטרופוס שאינו אחד מהוריו.
  • הקדש ציבורי בטרם נרשם ומונה לו נאמן.

ימשיך האפוטרופוס הכללי לפקח על מנהלי העיזבון, ומנהל העיזבון יחויב להגיש את הפרטות והדוחות האמורים גם לאפוטרופוס הכללי, לשם בדיקתם. ביתר המקרים, תפקידם של היורשים הוא לפקח על מנהל העיזבון ולהבטיח כי מנהל העיזבון מבצע את תפקידו כראוי, עבורם.

עם זאת, בתיקון 18 לחוק הירושה חשוב שטרם הגשת הפרטה ליורשים, מחוייב מנהל העיזבון למסור אותה לאפוטרופוס הכללי לשם תיעוד, ולהגישה ליורשים בצירוף אישור המסירה מאת האפוטרופוס הכללי. 

רוצים לשמוע עוד עקבו אחרי

חדש ומומלץ - קביעת פגישת ייעוץ אישית מקוונת עם עו"ד ארז קרט

עו”ד ונוטריון ארז קרט מתמחה באופן ייחודי ובהיקף פעילות נרחב בנושאי ירושה, צוואות, עיזבון, הגנה על צוואה והתנגדות לצוואות ושימש כסגן יו”ר ועדת צוואות, ירושה ועזבונות של לשכת עורכי הדין. עו”ד ארז קרט הוא מייסד צוואה חסינה. מקיים מרכז סיוע לנפגעי צוואות, והמפתח של מחשבון הירושה שמאפשר חישוב חלקו של כל יורש במקרה שאין צוואה.

ליווי אישי 

עו”ד ארז קרט חרט על דגלו את נושא הליווי אישי, תוך דגש על יחס אישי וסיוע אנושי מותאם לכל לקוח ולקוח. 
עו”ד ארז קרט נוקט בגישה אקטיבית לקידום האינטרסים והצרכים של לקוחותיו לפני ותוך כדי הליך המשפטי. ניסיוני העשיר של עו”ד ארז קרט הן בתחום המשפטי והן בתחום העסקי הופכים אותו ליועץ מבוקש.
מומלץ לקבוע עוד היום קביעת פגישת ייעוץ עם עורך דין ארז קרט.

כעת יש באפשרותכם לקבוע גם פגישת ייעוץ אישית מקוונת עם עו”ד ארז קרט.

עו"ד ארז קרט
קראו מה הלקוחות כותבים על עו"ד קרט

מצב לא מקוון

דילוג לתוכן