ת"ע 36022-02-19 - הפעלת תניית סילוקין בצוואה עקב התנגדות סרק לצוואה

תקציר פסק הדין

בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה – נתבקש לדון תביעת התובע לקיום צוואת המנוחה והתנגדות הנתבע לקיומה. נוכח העובדה שלבסוף התבררה שמדובר בהתנגדות סרק לצוואה, התבקש בית המשפט לבצע הפעלת תניית סילוקין בצוואה עקב התנגדות סרק לצוואה. בית המשפט פסק כי הנתבע בחר לנהל הליך התנגדות לקיום צוואת המנוחה ולטעון כי הוא יורש של המנוחה שלא בהתאם לצוואתה. כל טענותיו של הנתבע נדחו.
משכך ובהתאם לצוואה הנתבע לא יזכה לקבל דבר מעיזבון המנוחה על פי סעיף תניית הסילוקין בצוואה, למעט שקל אחד ככל שיבקש. יתרת עיזבונה של המנוחה על פי סעיף זה תחולק בין שש בנותיה של המנוחה, בחלקים שווים ביניהן.

פסק הדין המלא

 
לפני כבוד השופטת  עידית בן-דב ג’וליאן
 
 
תובע
 
פלוני 
ע”י ב”כ עו”ד בעז קראוס ועו”ד עמית אלזם
 
נגד
 
נתבעים
אלמוני  
ע”י ב”כ עו”ד ט.פ ועו”ד ח.א.
 
 
לפני תביעת התובע לקיום צוואת המנוחה … ז”ל (להלן: “להלן: “המנוחה”), והתנגדות הנתבע לקיומה.
רקע עובדתי רלוונטי והשתלשלות ההליך המשפטי
1. המנוחה נפטרה ביום 3.10.16, כשהיא אלמנה מנישואים שניים, ולה שמונה ילדים: שלושה מנישואיה הראשונים, ביניהם הנתבע. חמישה מנישואיה השניים, ביניהם התובע.
 
2. ביום 26.2.09 ערכה המנוחה צוואה בפני עדים – עו”ד תדמור מקורי וגב’ הילה מקורי מויס בה ציוותה:
זכויותיה במקרקעין והדירה שברח’ … – לתובע;
יתר עיזבונה – יחולק בין שבעת ילדיה הנותרים בחלקים שווים ביניהם.
(להלן: “הצוואה”)
סמוך לפני מועד עריכת הצוואה וחתימתה, נבדקה המנוחה ביום 16.2.09, על ידי פסיכיאטרית ד”ר ח.מ.ד בן –אור. בסיכום ומסקנות חוות דעתה נרשם כי:
המנוחה “מסוגלת וכשירה לחתום על צוואה בהיותה מבינה בטיבה של צוואה ומסוגלת לנמק באופן הגיוני את מעשיה. כמוכ’ היא צופה התנגדויות אפשריות להחלטתה אך מגדירה שזהו רצונה. מחלת הסכרת שלה, והארוע המוחי שיתכן ועברה לפני זמן אינם משפיעים בכל צורה על יכולתה לשיקול דעת כמו כל אדם סביר”.
 
הנתבע הגיש בקשה לביטול צו קיום הצוואה אשר הועברה לבימ”ש זה.
 
4. בהחלטה מיום 2.1.19 אשר ניתנה לאחר שמיעת הצדדים בדיון שהתקיים, בוטל צו קיום הצוואה וניתנה לנתבע זכות להגיש התנגדות לקיומה.
5. ביום 14.2.19 הגיש הנתבע התנגדות לקיום הצוואה בטענות לזיוף חתימת המנוחה על הצוואה, העדר כשרות של המנוחה לערוך צוואה במועד עריכתה והשפעה בלתי הוגנת של התובע על המנוחה לערוך הצוואה.
 
6. בהחלטה מיום 29.10.19 –
א. התבקשה עמדת שש אחיותיהם של הצדדים, זוכות נוספות על פי הצוואה, לגבי ההליך, בימ”ש הורה לב”כ הצדדים להמציא ולאחיות להגיש עמדה בתצהיר. הוגשו עמדות האחיות הגב’ פ. והגב’ מ. בלבד, אשר הודיעו כי תומכות בהתנגדות הנתבע לקיום הצוואה, הגב’ מ. הגישה תצהיר מטעמה ונחקרה. יתר האחיות בחרו שלא להגיש עמדה, לא התערבו בהליך, לא הגישו תצהירים ולא התייצבו לדיונים.
ב. מונה מומחה להשוואת כתבי יד מטעם בימ”ש, עו”ד יונתן נפתלי, למתן חוות דעת בשאלה האם שלוש החתימות המופיעות על גבי הצוואה (חתימה אחת בכל עמוד) הן חתימות ידה של המנוחה.
ג. מונה מומחה רפואי מטעם בימ”ש, פרופ’ שלמה נוי, למתן חוות דעתו בשאלת כשרותה של המנוחה לערוך צוואה ביום 26.2.09.
 
7. התקיימו ארבעה דיונים מהם שני דיוני הוכחות לאחריהם הוגשו סיכומי הצדדים.
 
8. ביום 4.5.23 הגיש הנתבע בקשה לצירוף ראיה – הצהרת בת זוגו לשעבר של התובע, הגב’ מ. (להלן: “מ.”) כי קיימת צוואה מאוחרת של המנוחה. לטענתו הדבר נודע לו לאחר הגשת הסיכומים ובטרם ניתן פסק דין.
בנסיבות בהן רצונה האחרון של המנוחה הוא שעל הפרק, בימ”ש התיר לנתבע לצרף התצהיר שהתבקש. התובע נדרש להגיש תגובתו בתצהיר האם יודע על צוואה מאוחרת של המנוחה, והכחיש הנטען בתצהיר והכחיש קיומה של צוואה מאוחרת.
מ. נחקרה על תצהירה וגם התובע נחקר, ביום 18.9.23.
 
9. לאחר הדיון הודיע הנתבע כי הוא עומד על ההתנגדות שהגיש.
 
בחינת הטענות, דיון והכרעה
הנתבע לא הוכיח כי קיימת צוואה מאוחרת
10. לטענת הנתבע, אשר הועלתה לאחר הגשת הסיכומים בתיק,  קיימת צוואה מאוחרת של המנוחה, ועל כך נודע לו מפי מ.
לא צורפה כל צוואה מאוחרת נטענת או העתק ממנה, ולא פורט דבר לגבי תכנה.
בתצהיר הגב’ מ. – הצהירה כי במהלך חודש 3/2019 בעת שסידרה ארון בגדים בביתה של המנוחה מצאה מעטפת נייר חומה, החלה לשלוף מסמך שהיה בה וראתה שכותרתו “צוואה”. מייד לאחר מכן ובאודה מחזיקה את הצוואה בידיה הופיע התובע מאחוריה כשהוא נסער ומבוהל, השתולל, איים, קילל ושבר חפצים. לגרסתה ברחה מהבית וניתקה קשר עם התובע למספר ימים (סע’ 6,8,9 לתצהירה).
אין בתצהירה של מ. פירוט לגבי מה עשתה עם המסמך שלטענתה אחזה בידה לאחר הגעתו הנטענת של התובע. 
הגב’ מ. הצהירה שנכח במקום קרוב משפחה של התובע אשר יכול להעיד על שהתרחש באותו ארוע. לא התבקש ולא הוגש תצהיר מטעם אותו קרוב משפחה אשר נכח בארוע על פי הנטען.
 
11. בחקירתה של הגב’ מ. – אישרה כי לא דיברה ולא פגשה את המנוחה מעולם.
לגבי הארוע עצמו העידה:
“ש.מה ראית?
  ת.ראיתי מעטפה חומה, יש לו ארון בגדים מאד מסודר. יש שמיכות, בגדים, מגירות, קולבים. במגירות, באחד המדפים למעלה בפנים, בפנים היתה מעטפה. היתה מעטפה גדולה. פתחתי. היתה מעטפה גדולה, תפסתי אותה, באתי לפתוח והוא התחיל לצעוק עלי מה אני עושה. 
ש.אז אני שואל שוב מה ראית?
ת.ראיתי כמו דף של עו”ד שרשום עליו צוואה. 
ש.איזה עו”ד?
ת.לא יודעת. 
ש.אז איך את יודעת שזה היה עו”ד ?
ת.היה דף ממש מסודר כמו של בית המשפט. אני יודעת איך נראה דף של בית המשפט. 
ש.זה היה נראה דף של בימ”ש?
ת.זה היה נראה ככה והיה נראה לי חשוד שהוא לא נותן לי לקרוא אותו.
ש.היה רשום בימ”ש?
ת.בדף בית המשפט רשום שמות לא זוכרת מה היה כי הוא לקח לי את זה מהר מהיד. 
ש.אבל מה שראית למעלה זה לוגו של מדינת ישראל, של הסמל (מצביע לכיוון סמל המנורה שנמצא מאחורי בית המשפט)?
ת.אני מאשרת, כן. ראיתי את הלוגו של מדינת ישראל ושרשום צוואה. 
ש.ואחרי שזה קרה סירבת ללוות את (התובע) לדיונים?
ת.גם היה אירוע לפני, אחרי שראיתי את הצוואה הוא התחיל להשתגע בבית. סירבתי ללוות את (התובע) לדיונים כי הבנתי שזה לא נכון מה שאני עושה. 
ש.באותו אירוע של המעטפה שאת מתארת מה הספקת לקרוא?
ת.לא הספקתי, רק לראות שרשום. 
ש.ואת בטוחה במיליון אחוז שלא הספקת לקרוא?
ת.הלוואי והייתי מספיקה.”
(פרו’ 18.9.23 עמ’ 78-79)
 
ובהמשך:
“ש.אז אנו מסכמים, את ראית מעטפה חומה?
ת.נכון.
ש.עם לוגו של מדינת ישראל?
ת.כן. 
ש.לוגו על המעטפה או על המסמך?
ת.על המסמך עצמו. 
ש.עם המילה צוואה, נכון?
ת.נכון.
ש.ולא ראית תאריך?
ת.לא ראיתי תאריך.
ש.ולא ראית את תוכן המסמך?
ת.לצערי לא.” 
(פרוט’ שם עמ’ 80)
 
12. התובע בתצהירו ובחקירתו – הכחיש מכל וכל אירוע כנטען, הכחיש קיומה של צוואה מאוחרת או כל צוואה של המנוחה למעט זו שהגיש לקיום.
 
13. מעדותה של העדה עלו סתירות וחוסר בהירות.
לעדותה לא ראתה ולא קראה כלל את המסמך.
לעדותה “נראה כמו דף של עו”ד” אך לא יודעת מה שמו של עוה”ד. 
ראתה שרשום “צוואה”. לצד זאת העידה כי מדובר במסמך “כמו של בית משפט” עם לוגו של מדינת ישראל וסמל המדינה.
בהמשך, בחקירתה החוזרת טענה (לראשונה) שהיו מספר דפים, לא יודעת להגיד כמה, קובץ (פרוט’ שם עמ’ 82). 
עדותה של מ. נסתרה שעה שהצהירה מחד גיסא כי לאחר האירוע לא ליוותה את התובע לדיונים בבימ”ש, ומאידך גיסא אשרה כי ליוותה את התובע לדיון בחודש 10/2019, לאחר האירוע.
כמו כן, על פי תצהיר העדה היה אדם נוסף שנכח בארוע ויכול להעיד על הדברים. גם לאחר שהתובע הכחיש את הארוע הנטען בתצהיר העדה, הנתבע בחר שלא להגיש תצהיר מטעמו של אותו אדם ולא ביקש לזמנו לחקירה. אני זוקפת זאת לחובת הנתבע באופן בו חזקה היא כי לו היה אותו אדם מגיע להחקר, גרסתו היתה תומכת בגרסת התובע.
 
14. בהעדר מסמך צוואה ולו העתק, בהעדר כל ראיה בדבר תכנה לכאורה של צוואה מאוחרת לכאורה, ולאחר שהתרשמתי מהחקירות – הנתבע לא ביסס ולא הוכיח גרסתו כי קיימת צוואה מאוחרת לצוואה שבמחלוקת.
לא ניתן לקבוע כי קיימת צוואה מאוחרת לצוואה שבמחלוקת.
 
הנתבע לא הוכיח טענתו לפיה המנוחה לא חתמה בחתימתה על הצוואה
15. לטענת הנתבע – לא ייתכן שהמנוחה חתמה על הצוואה שבמחלוקת ולו מהטעם שבמשך כל השנים הצהירה שביתה שייך לילדיה מנישואים ראשונים; התובע נהג לזייף את חתימת המנוחה ועשה כן בצוואתה.
16. ביום 5.1.21 הוגשה חוות דעתו של עו”ד נפתלי, המומחה להשוואת כתבי יד שמונה. חוות דעתו הוגש לאחר שנדרש לחתימות על גבי הצוואה ולדוגמאות חתימה של המנוחה בתקופה הרלוונטית אשר הועברו לעיונו על ידי הצדדים.
מסקנת המומחה בחוות דעתו כי: “קרוב מאד לוודאי שחתימות המחלוקת נחתמו על ידי חותם הדוגמאות”.
 
17. הנתבע בחר שלא לשלוח שאלות הבהרה למומחה.
בדיון שנערך ביום 5.10.21 הנתבע ביקש לחקור את המומחה, ובימ”ש נעתר לבקשתו ואפשר זימון המומחה לחקירה על ידי הנתבע בהחלטה מיום 6.10.21.
הגם שכך, הנתבע בחר שלא לזמן את המומחה לחקירה.
בסיכומיו טען בקשר לחווה”ד כי כיוון שהמומחה רשם “חותם הדוגמאות” ולא ציין את שמה המפורש של המנוחה, הרי שלא ניתן לסמוך על מסקנתו. עוד נטען כי המומחה הסתמך על מספר מועט של דוגמאות בהפרשי שנים.
אין ממש בטענה זו כאשר חותם הדוגמאות הנו המנוחה והצדדים העבירו למומחה דוגמאות של חתימתה. לא היתה כל מניעה מצד הנתבע להפנות למומחה שאלות בדבר היקף דוגמאות החתימה, השנים בהן נחתמו והשפעתם על חווה”ד, הנתבע בחר במודע שלא לעשות כן, לא זימן המומחה לחקירה וחווה”ד לא נסתרה.
 
18. מעבר לכך, וכפי שיפורט להלן, הנתבע בחר שלא לזמן לחקירה את עורך הצוואה והעד לה ועדה נוספת, לגבי נסיבות עריכת הצוואה וחתימתה על ידי המנוחה.
 
19. הנתבע לא הוכיח כי החתימות על גבי הצוואה אינן חתימות המנוחה.
 
הנתבע לא הוכיח טענתו כי המנוחה לא היתה כשירה לערוך צוואה במועד עריכתה
20. לטענת הנתבע – חוה”ד של ד”ר בן אור אשר נערכה סמוך למועד עריכת הצוואה חסרה ומבוססת על מידע חלקי. מעבר לכך עולה תמיהה לגבי הצורך בנחיצותה לאור גילה של המנוחה אז, כבת 70. עצם העובדה כי המנוחה התבקשה לערוך בדיקה מעלה את הספק בכשירותה; המנוחה עברה ארוע מוחי בשנת 2001, וחשד לארוע מוחי בשנת 2008 עליו נראה שד”ר בן אור לא ידעה.
 
21. ביום 12.1.20 הוגשה חוות דעתו של פרופ’ נוי, המומחה הרפואי שמונה.
חוות דעתו, כמפורט בה, ניתנה על יסוד מלוא המסמכים הרפואיים בעניין המנוחה והערכות תלות שנעשו למנוחה בתקופה הרלוונטית. 
 
מסקנת המומחה בחוות דעתו: “מכל התיעוד שהיה בפני עולה בבירור כי המנוחה הייתה צלולה וללא ליקוי קוגניטיבי במשמעות בתקופה שסביב המועד הנדון ואף שנה לאחריו. לכן ניתן לקבוע כי במועד הנדון הייתה המנוחה כשירה קוגניטיבית ונפשית לבצע פעולות משפטיות”
 
22. הנתבע בחר שלא לשלוח למומחה שאלות הבהרה. הנתבע בחר גם שלא לזמן את המומחה לחקירה על חוות דעתו. בסיכומיו הנתבע לא התייחס כלל לחוות דעת המומחה.
בנסיבות אלו מסקנת המומחה בחוות הדעת לא נסתרה.
 
23. הנתבע ביקש לחקור את הפסיכיאטרית ד”ר בן-אור אשר בדקה את המנוחה סמוך לפני עריכת הצוואה, והתרשמה כי המנוחה מסוגלת וכשירה לחתום על צוואה , מבינה טיבה של צוואה, ובימ”ש אפשר זאת.
לעדותה (פרוט’ 15.6.22, עמ’ 15-24) – היא ערכה למנוחה בדיקה פיזית מוטורית וקוגניטיבית וכן קיבלה סיכום מידע רפואי בעניין המנוחה; המנוחה ידעה לפרט את הרכב המשפחה, ידעה לפרט את היקף רכושה ולהביע את רצונה הברור לגבי עזבונה לאחר 120, המנוחה ידעה להסביר לה מדוע מצווה כפי שמצווה, המנוחה אף ידעה לומר כי היא צופה שתהיה התנגדות לצוואתה ולכן פרטה זאת בחוות הדעת.
ד”ר בן אור נחקרה ארוכות על ידי ב”כ הנתבע בקשר לחוות דעתה, תשובותיה תמכו וחיזקו את הרשום בחוות דעתה, עדותה מהימנה עלי במלואה והיא לא נסתרה.
 
24. ועוד יוער  – כמפורט לעיל, לאחר הגשת הסיכומים טען הנתבע כי נודע לו שקיימת צוואה מאוחרת של המנוחה. כמפורט, לא עלה בידי הנתבע להוכיח קיומה של צוואה מאוחרת.
בחקירתו ובסיכומיו טען הנתבע כי המנוחה פנתה לעו”ד כדי לשנות צוואתה שבמחלוקת. הנתבע, אשר ביקש תחילה לזמן לעדות את אותו עו”ד, חזר בו וויתר על זימונו לעדות. כך שגרסתו של הנתבע בעניין צוואה מאוחרת לא הוכחה ולו בראשית ראיה.
אלא שרצונו ועמידתו של הנתבע על הטענה לקיומה של צוואה מאוחרת שערכה המנוחה (או שרצתה לערוך), כשלעצמם, יש בהם משום הבעת אומד דעתו של הנתבע כי המנוחה היתה כשירה לערוך צוואה מאוחרת. ואם היתה כשירה לערוך צוואה מאוחרת לצוואה שבמחלוקת, בהעדר טענה לשינוי לטובה במצבה עם חלוף הזמן, היתה גם כשירה לערוך צוואה מוקדמת.
 
25. נוסף על כך, ממסמכים שהתקבלו מהמוסד לביטוח לאומי עולה כי נעשתה למנוחה הערכת תלות ביום 4.3.10, כשנה לאחר מועד עריכת הצוואה, בנוכחות אשתו של הנתבע. אשתו של הנתבע הצהירה לפני הבודקת כי המנוחה אז “צלולה ומתמצאת”. בחקירתה אשרה אשת הנתבע כי אמירתה אז היתה אמת.
 
26. על יסוד האמור נקבע, כי הנתבע לא עמד בנטל להוכיח שהמנוחה לא היתה כשירה לצוות במועד עריכת הצוואה. טענתו להעדר כשירות המנוחה במועד – נדחית.
 
הנתבע לא הוכיח טענתו להשפעה בלתי הוגנת מצד התובע על המנוחה לערוך הצוואה שבמחלוקת
27. לטענת הנתבע – המנוחה היתה תלויה בתובע אשר ניצל את מצבה והשפיע עליה באופן בלתי הוגן לערוך את צוואתה; עורך הצוואה היה חברו הטוב של התובע. עוד מעלה הנתבע טענות בקשר לעריכת שינויים בצוואה על ידי עוה”ד, טענות בדבר זהות הפונה לעוה”ד ועל דעת מי.
הנתבע בחר שלא לזמן לעדות את עוה”ד עורך הצוואה והעדים לה אשר יכלו להעיד על הנסיבות ממקור ראשון.
 
28. בפרשת מרום (דנ”א 1516/95 מרום נ’ היועץ המשפטי לממשלה (פ”ד נב(2) 813)) ופסיקה מאוחרת יותר, נקבעו ארבעה מבחני עזר לצורך בחינת הוכחת הטענה בדבר השפעה בלתי הוגנת: תלות ועצמאות, תלות וסיוע, היקף הקשרים שקיים המנוח עם אחרים ונסיבות עריכת הצוואה ומידת מעורבות הנהנה בעריכתה.
להלן ייבחנו המבחנים בנסיבות ההליך שלפני.
 
29. תלות ועצמאות – נקבע כי זהו המבחן הבסיסי, במסגרתו על בימ”ש לבחון אם בתקופה הרלוונטית למועד עריכת הצוואה היתה המנוחה עצמאית מבחינה פיזית ומבחינה שכלית-הכרתית, ועד כמה. ככל שימצא כי היתה עצמאית יותר מכל אחת משתי הבחינות, תתחזק הנטייה לשלול קיומה של תלות המנוחה בתובע.
מבחינה קוגניטיבית – כאמור, שוכנעתי על יסוד המסמכים הרפואיים שהתקבלו, חוו”ד המומחה מטעם בימ”ש, חוות דעת ד”ר בן אור אשר בדקה את המנוחה ב”זמן אמת”, ומהעדויות ששמעתי, כי המנוחה היתה צלולה קוגניטיבית, עצמאית מבחינה שכלית-הכרתית ומסוגלת להביע את רצונה לגבי עיזבונה.
עצמאות פיזית – שוכנעתי מתוך כלל הראיות שלפני וחקירות העדים כי המנוחה היתה עצמאית פיזית וכשנזקקה לסיוע עזרו לה התובע כמו גם הנתבע ואשתו, אחיה של המנוחה ובתה מ..
 
30. תלות וסיוע – מבחן זה מתמקד בשאלת הקשר והסיוע ככל שניתן על ידי התובע למנוחה, ככל שנזקקה לסיוע. ככל שימצא כי התובע היה זה שסייע למנוחה להתגבר על קשייה ומגבלותיה וככל שהיה הוא היחיד שסייע לה בכל צרכיה, תתחזק הנטייה לקבוע תלות.
מהראיות והעדויות שלפני לא התרשמתי כי המנוחה היתה תלויה בתובע.
 
מהמסמכים הרפואיים אשר צורפו עולה בברור, גם שנה לאחר עריכת הצוואה, כי המנוחה עצמאית, מתהלכת ביציבות בסיוע מקל, דיבורה ברור, עונה לעניין ותואם מציאות, מבצעת פעולות שנדרשה, מסתדרת בעצמה, אוכלת, שותה ונוטלת תרופות באופן עצמאי, שומרת על נקיון אישי. מעבר לכך העידו הנתבע ואשתו כי הסתייעה בהם.
התובע – העיד בחקירתו כי היה צמוד לאמו המנוחה, טיפל בה באופן יום יומי, דאג לה לאוכל, כביסה ועשה מה שביקשה. לצד זאת הכחיש כי המנוחה היתה תלויה בו, היתה עצמאית ויכלה להכין לה אוכל.
הנתבע – העיד כי לא רק התובע טיפל במנוחה אלא גם הוא ואשתו וכל המשפחה (פרוט’ 13.6.22 עמ’ 26). לעדותו אשתו היתה הרבה עם המנוחה, כל הזמן היתה עם המנוחה, כמעט כל יום, כל השנים (פרוט’ שם עמ’ 20 שורות 11-23)
הגב’ מ. בתה של המנוחה העידה כי היא זו שדאגה למנוחה וטיפלה בכל ענייניה הרפואיים, עד יום מותה (פרוט’ 15.6.22 עמ’ 26).
ובהמשך העידה: ” אמא ידעה שאני מטפלת בכל העניינים האלה. ברור, שיתפתי אותה בכל דבר. אם זה היה קשור בח’ כוח אדם, אם זה היה קשור במטפלת. קשר עם התאגיד של העובדת הזרה, קופות החולים, בדיקות, לקחת אותה, תמיד שיתפתי אותה בכל הדברים הללו, עד מותה.” (פרוט’ שם עמ’ 27).
 
31. קשרי המצווה עם אחרים – על פי מבחן זה, ככל שיתברר כי בתקופה הרלוונטית למועד עריכת הצוואה היתה המנוחה מנותקת מאנשים אחרים מלבד התובע או שקשריה עם אחרים היו מועטים ונדירים, תתחזק הנטייה לקבוע תלות של המנוחה בתובע. 
מהראיות והעדויות שנשמעו עולה כי המנוחה קיימה קשרים שוטפים ותדירים עם אחרים, לרבות הנתבע ואשתו.
 
32. הנתבע – העיד כי נהג לבקר את המנוחה כל יום, 10 פעמים בשבוע ולשוחח עמה, המנוחה תמיד שמחה כשהגיע לבקר (פרוט’ 13.6.22 עמ’ 21 שורות 13-18,  עמ’ 30 שורות 16-27). העיד כי גם אשתו היתה צמודה למנוחה וביקשה אותה מדי יום (פרוט’ שם). העיד כי בתקופה הרלוונטית לעריכת הצוואה גם ילדיו היו מבקרים את המנוחה (פרוט’ שם עמ’ 22)
 
33. אשתו של הנתבע העידה – כי היתה בקשר שוטף יומיומי עם המנוחה, היתה נפגשת עמה יום יום. בעשור האחרון לחיי המנוחה, דיברו בטלפון כמעט כל יום וגם כמה פעמים ביום ” כל הזמן” (כלשונה, פרוט’ עמ’ 33 שורות 19-36), יצאו יחד, הסתובבו ברכב (פרוט’ שם עמ’ 39).
ובהמשך:
“ש :לא. אוקיי. אז אנחנו נסכם שאתם, את ו(הנתבע), הייתם בקשר עם המנוחה עד שהיא נפטרה, קשר נפלא וטוב וקרוב על בסיס יומיומי, נכון? 
ת :נכון. 
ש :יופי. 
ת :במיוחד אני, יותר מהבנות שלה, יותר מכולן. 
ש :במיוחד את. 
ת :אליי היא הייתה קשורה הכי הרבה. 
ש :אוקיי, עכשיו תאמרי לי בבקשה, 
ת :וגם כשהיא הייתה מאושפזת, מי שישן איתה ימים ולילות וגם שבועות, זו רק אני, אף אחד מהבנות שלה לא ישן איתה לילה אחד.”
(פרוט’ עמ’ 43)
 
34. מר ר., אחיה של המנוחה – העיד כי היה בקשר עם המנוחה עד יום מותה:
“ש.עד מתי היית בקשר עם אחותך המנוחה?
ת.עד יום מותה. 
ש.דיברתם בטלפון הרבה?
ת.לא. מידי פעם מבקרים. 
ש.היא היתה באה לבקר אותך?
ת.לא. 
ש.היית בא לבקר אותה?
ת.כן. 
ש.אחת לכמה זמן?
ת.נניח חודשיים.
ש.מתי בפעם האחרונה לפני מותה דיברת עם המנוחה?
ת.כל פעם שאני בא לבקר מדברים. אני בא לבקר בשביל לא לדבר.
ש.ודיברתם רגיל, היא שמחה שבאת?
ת.כן, היא שמחה שבאת לבקר ואני שמחתי שראיתי אותה.
ש.ודיברתם כרגיל?
ת.רגיל.”
(פרוט’ 15.6.22 שורות 24-25)
 
 
35. הגב’ מ., בתה של המנוחה – העידה כי היתה בקשר שוטף ויום יומי עם המנוחה בתקופה הרלוונטית אף פעמיים ביום:
“ש.את אומרת בתצהיר שאת ליווית את אמא באופן צמוד 60 שנה בחייה ובמותה, זה נכון?
ת.בכיף ובהנאה. 
ש.הגעת לבקר אותה כל הזמן?
ת.כן. 
ש.אחת לכמה זמן?
ת.בהתחלה פעמיים ביום אפילו, פעמיים ביום שהייתי באה לבקר אותה אח”כ פחות. כשאמא התחילה את הבעיה הסיעודית שלה אני אחות במקצועי ואני עוסקת בנושא של חוק סיעוד ושל יישום זכויות לקשישים עד היום. טיפלתי בנושא של ניצולי שואה חוק סיעוד עובדת זרה, כל הנושאים האלה של אמא אני טיפלתי. 
ש.שאלתי אחת לכמה זמן הגעת לבקר אותה אמרת בהתחלה פעמיים ביום לאחר מכן קצת פחות, מקדי אותי בשנים.
ת.אני יכולה לומר ששנתיים לפני מותה ביקרתי אותה פחות אבל הייתי בקשר טלפוני. הייתי כל הזמן בקשר עם הגורמים המטפלים. התקשרתי לאמא. בשנתיים האחרונות פחות ביקרתי. היא גרה 2 בתים ממני. אפשר לומר שפעם בשבוע. הייתי שותה איתה קפה בשבת. 
ש.עד שנת 2014 בערך הגעת לבקר אותה אפשר לומר פעמיים ביום?
ת.נכון. 
ש.ואמרת שאת מתגוררת 2 בתים ממנה?
ת.נכון מאד.”
(פרוטוקול 15.6.22, עמ’ 26).
36. טענת הנתבע כי המנוחה פנתה בשנת 2011/2012 לעו”ד לצורך עריכת צוואה מאוחרת לצוואה שבמחלוקת, הגם שלא הוכחה, מעידה על כך שגם על פי דעתו והתרשמותו של הנתבע המנוחה היתה עצמאית ומסוגלת, ולא היתה לה כל מניעה לפנות לעו”ד מיוזמתה לצורך ביצוע פעולה משפטית. יש בכך אף לחזק המסקנה כי היתה בידה של המנוחה הזדמנות לשנות את הצוואה שבמחלוקת, והיא בחרה שלא לעשות כן.
 
37. נסיבות עריכת הצוואה – יש לבחון את מידת מעורבותו של התובע בעריכת הצוואה, ככל שהיתה. גם אם מדובר במעורבות שאינה מגיעה לכדי לקיחת חלק בעריכתה שיכול ויהא בה משום ראיה להשפעה בלתי הוגנת על המצווה.
 
38. התובע נשאל בחקירתו הנגדית על נסיבות עריכת הצוואה והשיב כי לראשונה נודע לו על הצוואה לאחר פטירת המנוחה. הצהיר כי לא היה בקשר עם עו”ד מקורי עורך הצוואה ולא הוא שהזמין את ד”ר בן אור לבדיקת המנוחה, לא יודע היכן חתמה המנוחה על הצוואה:
“ש.מי למעשה הזמין את דר בן אור לאמא?
ת.אין לי מושג. 
ש.כשהיא היתה אצלה ידעת מזה?
ת.ממש לא.
ש.לא שאלת?
ת.לא. 
ש.מה היתה הקרבה שלך לעוד מקורי?
ת.כשהיינו ילדים היינו חברים, בסביבות 10, 12, 13, זה התנתק כי הוא למד בבית ספר אחר ולא היה בינינו שום קשר. 
ש.אתה מודע לזה שהוא עד לצוואה של אמא?
ת.מן הסתם. 
ש.איך נודע לך?
ת.כשראיתי את הצוואה. 
ש.מתי ראית את הצוואה בפעם הראשונה?
ת.אחרי מותה. 
ש.יש הרבה עו”ד באזור של … או רק עו”ד מקורי?
ת.לא, יש כמה עו”ד. אף פעם לא בדקתי. “
(פרוט’ 15.6.22 עמ’ 31)
 
 
ובהמשך:
 
“ש.אז חשבתם והבאתם פסיכיאטר שיבדוק אותה?
ת.אני לא הבאתי. 
ש.אם הבאתם פסיכיאטר למה הבאתם? אני שואל אותך למה אתה הבאת?
ת.אני לא הבאתי, העו”ד הביא, שערך את הצוואה. 
ש.נשמע לך הגיוני שאם הכל לפי מה שאתה רואה פה בסעיף 12, 13 בגיל 71 העו”ד היה מזמן פסיכיאטרית לאמא?
ת.מה אתה שואל פה? לא אני ערכתי את הצוואה. 
ש.נשמע לך הגיוני שאם הכל לפי מה שאתה רואה פה בסעיף 12, 13 בגיל 71 העו”ד היה מזמן פסיכיאטרית לאמא שיתן אישור לכך שאמא כשירה לערוך צוואה?
ת.מה אני קשור לזה?
ש.אם גם אתה היית מזמן לאמא בא נצא מנקודת הנחה שלא עשית את זה היית מזמן לה פסיכיאטרית שתכשיר אותה לערוך צוואה?
ת.אני לא עו”ד. אני לא מבין בזה. 
ש.איפה נחתמה הצוואה?
ת.לא יודע. 
ש.אם אגיד לך שהיא נחתמה בבית של אמא מה תגיד?
ת.יכול להיות. 
ש.למה אם אמא היתה כל כך בריאה פיזית מנטלית נפשית קוגניטיבית אני יכול להגיד לך שבכל השנים אולי פעם אחת עשיתי צוואה בבית למה היא לא עשתה את הצוואה במשרדו של עו”ד מקורי?
ת.אתה יכול לגשת לסופר או לעשות הזמנה. כל אחד וההיגיון שלו. 
ש.אבל אז זה לא היה?
ת.כל אחד וההיגיון שלו. “
(פרוט’ שם עמ’ 36-37)
 
עדותו של התובע בעניין מהימנה עלי ולא נסתרה.
 
39. את גרסת הנתבע לגבי נסיבות עריכת הצוואה לא ניתן היה לבחון שכן הנתבע בחר שלא לזמן לעדות את עורך הצוואה והעד לה, והעדה הנוספת.
עדותם מהותית להוכחת טענת הנתבע וגרסתו, הם אלו אשר יכלו להעיד ממקור ראשון על נסיבות עריכת הצוואה. 
אי זימונם לחקירה על ידי הנתבע פועלת לחובתו ומקימה חזקה כי לו היו מזומנים לעדות, גרסתם היתה תומכת בטענות התובע בכל הנוגע לנסיבות עריכת הצוואה והעדר כל פגם בה.
 
40. בשולי הדברים אתייחס לטענה נוספת של הנתבע בדבר זכויות בנכס שציוותה המנוחה בצוואתה ומשיכות כספים נטענות על ידי התובע מחשבונה. מעבר לכך שמדובר בטענות הנוגעות להיקף העיזבון ואינן במסגרת הדיונית שלפני, הרי שהנתבע לא הוכיח טענותיו.
לגבי משיכות כספים ניתנה לנתבע אפשרות לקבלת מסמכים מחשבון הבנק של המנוחה והוא לא הציג דבר בתמיכה לטענתו.
לגבי זכויות המנוחה בנכס המקרקעין, מעבר לכך שצורף הסכם מכר אשר לא נסתר, טען הנתבע בסיכומיו כי המנוחה רצתה לצוות לו את הבית. טענה זו אינה עולה בקנה אחד עם טענתו בקשר להעדר זכויות המנוחה בבית.
 
41. מכל המובא לעיל בהרחבה, הנתבע לא עמד בנטל להוכיח השפעה בלתי הוגנת של התובע על המנוחה. הוכח ושוכנעתי כי המנוחה היתה בעלת רצון חופשי אותו היתה מסוגלת לבטא היטב ללא כל השפעה או תלות, כפי שביטאה בצוואתה.
הנתבע לא הוכיח שנפל פגם כלשהו בצוואה.
 
42. תניית סילוקין בצוואה
בסעיף 6 לצוואת המנוחה ציוותה – “כל אדם אשר על פי כל דין ידרוש ו/או יתבע תביעה כלשהיא ביחס לעיזבוני ו/או יטען כי הינו יורשי החוקי שלא בהתאם לצוואה זו – לא יקבל מעיזבוני ולא כלום, יוכל בכל זאת לקבל לאחר דרישה מתוך עזבוני סך של שקל אחד בלבד”.
הנתבע בחר לנהל הליך התנגדות לקיום צוואת המנוחה ולטעון כי הוא יורש של המנוחה שלא בהתאם לצוואתה. כל טענותיו של הנתבע נדחו. 
משנקבע כי לא נפל כל פגם בצוואה והוכחה אמיתותה כמשקפת את רצונה החופשי האחרון של המנוחה, יש לקיים את רצון המנוחה בסעיף 6.
משכך ובהתאם לצוואה הנתבע לא יזכה לקבל דבר מעיזבון המנוחה על פי סעיף 4א. לצוואה, למעט שקל אחד ככל שיבקש. יתרת עיזבונה של המנוחה על פי סעיף זה תחולק בין שש בנותיה של המנוחה, בחלקים שווים ביניהן.
סוף דבר
43. התנגדות הנתבע לקיום צוואת המנוחה מיום 26.2.2009 – נדחית.
צו לקיום צוואת המנוחה לרבות קיום תניית הסילוקין בה – ינתן בנפרד.
 
44. כאשר אני מביאה בחשבון השיקולים, בין היתר: מלוא טענות הנתבע נדחו, התקבלה תביעת התובע, ההליכים מתנהלים משנת 2017, התקיימו סה”כ 7 דיונים, מהם שלושה דיוני הוכחות, הוגשו עשרות בקשות ותגובות – הנתבע ישלם לתובע הוצאות ההליך ושכ”ט עו”ד בסכום כולל של 70,000 ₪. הסכום ישולם בתוך 45 ימים וממועד זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כדין עד התשלום בפועל.
 
 
 
ניתן היום,  כ”ג חשוון תשפ”ד, 07 נובמבר 2023, בהעדר הצדדים.
הפעלת תניית סילוקין בצוואה עקב התנגדות סרק לצוואה
 
 
 
 
 
רוצים לשמוע עוד עקבו אחרי

להקדים תרופה למכה - הפתרון השלם והמשתלם: צוואה חסינה™

עריכת צוואה (תכנון עיזבון) נחשב באופן מסורתי למורכב, מפחיד ויקר. אבל – יש חלופה שמאפשרת לרבים ליצור בקלות ובעלויות סבירות צוואה תקפה מבחינה חוקית ואמינה מאוד.

היא נקראת: צוואה חסינה™.
מכיוון שתחום הליגלטק (יישום טכנולוגיה בעולם המשפט ובעבודת עורכי הדין) יקר לליבו של עו”ד קרט, לקח על עצמו לבנות מערכת טכנולוגית מתקדמת, משולבת בבקרה של עורך דין ירושה, ונקראת צוואה חסינה™. המערכת מבוססת על הניסיון הרב שצבר בתחום דיני הירושה כדי שכל אחד יכול להשתמש בה כדי ליצור צוואה בלווי עורך דין מומחה לדיני ירושה.
בתהליך הזה מוטמעים בצוואה מנגנונים חכמים ויצירתיים למניעת סכסוכים בין יורשים ובמשפחה בכלל. התוצאה המתקבלת – הצוואה ברורה ומדויקת ובכך נמנע סילוף רצון המצווה, ככתוב רצונו של אדם כבודו.

צוואה חסינה™

כספת סייבר™ חלק אינטגרלי מצוואה חסינה™

מערכת צוואה חסינה™ מאפשרת בקלות את שילוב כספת סייבר™ בתוך הצוואה כחלק אינטגרלי מהמערכת.
כאמור כספת סייבר™ היא שירות ירושה דיגיטלי מתקדם  מבוסס על פלטפורמה מקוונת, מאובטחת ,אשר מאפשרת לבעלים שלה, לאחסן בתוכה בצורה מסודרת ובטוחה את כל המידע החשוב להם, לרבות פירוט כלל הנכסים שבבעלותם, הן המוחשיים והן הדיגיטליים. כספת סייבר™ ניתנת לעדכון על ידי הבעלים שלה בכל רגע נתון באופן מקוון וללא תלות בגורם חיצוני כלשהו. תוכנה ייחשף רק בבוא היום – קרי ליורשים על פי צוואה רק לאחר אחרית שנותיהם ו/או למיופי כוח על פי ייפוי כוח מתמשך רק לאחר שבעלי הכספת איבדו את כשירותם.

לסיכום

צוואה חסינה™ מספקת פתרון מלא ואמין במחיר שווה לכל נפש:

  • מוודאת שרצון המצווה יתקיים.
  • מונעת סכסוכים.
  • מונעת סכנה של ביטול הצוואה.
  • מאפשרת עדכון מצב הנכסים בקלות, ללא צורך בעריכת מחדש באמצעות שילוב כספת סייבר™.
  • חסכונית.
  • זמינה.
  • נוחה לשימוש ונגישה מכל מקום וזמן.

חדש ומומלץ - קביעת פגישת ייעוץ אישית מקוונת עם עו"ד ארז קרט

עו”ד ונוטריון ארז קרט מתמחה באופן ייחודי ובהיקף פעילות נרחב בנושאי ירושה, צוואות, עיזבון, הגנה על צוואה והתנגדות לצוואות ומשמש סגן יו”ר ועדת צוואות, ירושה ועזבונות של לשכת עורכי הדין. עו”ד ארז קרט הוא מייסד צוואה חסינה™ וכספת סייבר™. מקיים מרכז סיוע לנפגעי צוואות, והמפתח של מחשבון הירושה שמאפשר חישוב חלקו של כל יורש במקרה שאין צוואה.

כעת יש באפשרותכם לקבוע פגישת ייעוץ אישית מקוונת עם עו”ד ארז קרט.

עו"ד ונוטריון ארז קרט
רשימת קישורים חשובים

מצב לא מקוון

הצ'קליסט לעריכת צוואה שמונעת סכסוכים במשפחה

בהנחיית עו"ד ארז קרט

מומחה לדיני ירושה וצוואות

דילוג לתוכן