תניית סילוקין בצוואה - האם ניתן לנשל יורש שמתנגד לצוואה ?
תניית סילוקין היא הוראה בצוואה הקובעת כי יורש שיתנגד לצוואה או ינסה לתקוף אותה יאבד את חלקו בירושה. תנייה זו נועדה להגן על רצון המצווה ולמנוע מיורשים לערער על תוקף הצוואה.
תנאי סילוקין יכולים להיות מנוסחים באופן רחב או צר. תנאי רחב יקבע כי כל התנגדות לצוואה, מכל סיבה שהיא, תוביל לאובדן הירושה. תנאי צר יגביל את התנאי למקרים ספציפיים, כגון הגשת התנגדות שלא בתום לב או ניסיון לסחוט את היורשים האחרים.
סעיף 44(א) לחוק הירושה, המאפשר לקבוע בצוואה "תנאי מפסיק", קובע כך: "המצווה רשאי לצוות שיורש יחדל מלזכות בהתקיים תנאי או בהגיע מועד". דהיינו, תנאי מפסיק בצוואה הוא כל תנאי אשר קובע כי בהתקיים תנאי מסוים או בהגיע מועד מסוים, תפקע זכותו של היורש.
בעצם סעיף 44 (א) לחוק הירושה הוא תניית סילוקין בצוואה, שהיא בעצם הוראה המופיעה בצוואה הקובעת איסור על תקיפתה המשפטית של הצוואה באמצעות הגשת התנגדות לצוואה.
במשפט האנגלי תניית סילוקין בצוואה מכונה התניה "no contest clause", כלומר, סעיף האוסר על התנגדות.
תכליתו הכללית של סעיף 44(א) לחוק הירושה היא הגנה על רצון המצווה.
תכלית המהווה עקרון יסוד בדיני הירושה. על בסיס סעיף זה, יכול מוריש לכלול בצוואתו "תנאי
מפסיק" , לפיו יורש אשר יתקוף את הצוואה יאבד את זכויותיו על פיה וזאת כדי להגשים את רצונו למנוע מיורשיו את האפשרות לנסות להתערב בצוואה ולתקוף הוראות מסוימות הכלולות בה.
חשוב להדגיש כי תניית סילוקין בצוואה היא תניית אי תקיפה של הצוואה שנועדה למנוע מן היורשים את הניסיון להתערב בתכוניותיו של המצווה בדבר חלוקת עיזבונו.
דוגמאות לתניית סילוקין בצוואה
"צוואתי זו הינה היחידה והבלעדית וזהו רצוני המוחלט, ואם איזה שהוא יורש מיורשי יערער ו/או יתבע בין בערכאות ובין ע"י בוררות לבטל את עשיית צוואה זו הוא ינושל מעיזבוני וחלקו יחולק שווה בשווה בין יתר יורשיי"
דוגמא נוספת
"כל אדם אשר על פי כל דין ידרוש ו/או יתבע תביעה כלשהיא ביחס לעיזבוני ו/או יטען כי הינו יורשי החוקי שלא בהתאם לצוואה זו – לא יקבל מעיזבוני ולא כלום, יוכל בכל זאת לקבל לאחר דרישה מתוך עזבוני סך של שקל אחד בלבד".
עמדת בתי המשפט לגבי תניית סילוקין בצוואה
בתי המשפט לענייני משפחה הביעו את עמדת החד משמעית בתמיכת בשילוב תניית סילוקין בצוואה, וזאת נוכח העובדה שאנחנו עדים למבול של התנגדויות לצוואות חסרות יסוד שמוגשות חדשות לבקרים.
יפים דבריו של כב' השופט נ' שילה בת"ע 3740-03-16 ב' נ' פלונים בסוגיה:
"לדאבון הלב, רואים אנו התנגדויות חסרות יסוד שמוגשות חדשות לבקרים. הכלי של "תניית סילוקין בצוואה" הוא כלי ראוי שיש לעשות בו שימוש ויש להמליץ על "הכנסתו" לצוואות. ייתכן כי ככל שירבה השימוש בכלי זה והציבור יפנים, כי יש מחיר כואב להתנגדויות סרק, תקטן התופעה המצערת והרווחת של הגשת התנגדויות חסרות בסיס, שמבזות את הנפטר וגורמות לבזבוז זמן שיפוטי יקר".
גם דבריו של כבוד השופט יהורם שקד בפסק דינו ת”ע 37709-11-20 מדברים בעד עצמם:
"לצערי הרב, ההליך שבפני הוכיח את הקלות הבלתי נסבלת שבה יכול בעל דין לגרור את יריבו להליך משפטי מורכב, סוער רגשית ולא זול, והכל רק משום שדעתו של פלוני אינה נוחה לו. אין בליבי ספק כי המנוח, בכותבו את תניית הסילוקין בצוואה, ביקש למנוע הליכים נוספים וככל שאלה אכן יתרחשו אחריו, רצונו הברור והחד משמעי היה להדיר את הסוררים מכל חלק ונחלה מעיזבונו. זהו רצונו, זהו כבודו, זוהי צוואתו וחובה על בית המשפט לכבדה, ככתבה וכלשונה."
והמשך יישום בפסקי דין שונים:
ראו דבריו של כבוד השופט פליקס גורודצקי בת"ע 37049-07-21 :
"בנסיבות אלה אני קובע כי ההתנגדות הוגשה ללא כל בסיס ושלא בתום לב ועל המשיבה "לשלם מחיר" המשמעות המעשית של קביעה זו הינה כי בהתאם להוראת תניית סילוקין בצוואה – המשיבה לא תזכה בסך של 200,000 ₪ וסך זה יחולק בין יתר יורשי המנוח בחלקים שווים."
ראו דבריה של כבוד השופטת עידית בן-דב ג'וליאן בת"ע 36022-02-19:
"הנתבע בחר לנהל הליך התנגדות לקיום צוואת המנוחה ולטעון כי הוא יורש של המנוחה שלא בהתאם לצוואתה. כל טענותיו של הנתבע נדחו.
משנקבע כי לא נפל כל פגם בצוואה והוכחה אמיתותה כמשקפת את רצונה החופשי האחרון של המנוחה, יש לקיים את רצון המנוחה בסעיף 6. (תניית סילוקיין בצוואה) משכך ובהתאם לצוואה הנתבע לא יזכה לקבל דבר מעיזבון המנוחה על פי סעיף 4א. לצוואה, למעט שקל אחד ככל שיבקש. יתרת עיזבונה של המנוחה על פי סעיף זה תחולק בין שש בנותיה של המנוחה, בחלקים שווים ביניהן."
זכותו של המוריש/המצווה בעת כתיבת תניית סילוקין בצוואה: חופש הציווי
הכלל שנקבע במשפט העברי ולפיו "מצווה לקיים דברי המת", עיקרון זה שלוב בחופש הציווי הנתון למצווה ולפיו הוא יכול לעצב את תוכן צוואתו כראות עיניו.
חופש הציווי נגזר אף מזכותו של המצווה בעיקרון הכללי של חוק היסוד כבוד האדם וחירותו המוכר כעקרון-על. כפי שציין להורות מה ייעשה בממון שצבר במהלך חייו, וככזה הוא נגזר גם מזכות הקניין החוקתית. חופש הציווי כולל את זכותו של מצווה לקבוע תנאים בהתאם לגחמותיו.
השופט ברק פירט את הטעמים כבדי המשקל התומכים בהכרה בתניית סילוקין בצוואה:
א. כיבוד רצון המצווה – תניית סילוקין בצוואה מסייעת למוריש להגשים חלוקת רכוש בהתאם לרצונו.
ב. אינטרסים יקרים לנפטר כגון: שלום המשפחה ושמו הטוב;
ג. תניית סילוקין בצוואה מעודדת פשרה בין היורשים מחוץ לכותלי בית המשפט – הסדרת סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט כאשר הדבר מתאפשר מהווה אינטרס ציבורי;
ד. פרטיות התא המשפחתי – כאמור, תניית הסילוקין מעודדת את היורשים על פי הצוואה – שהם לרוב בני משפחתו הקרובה של הנפטר – להסדיר את ענייניהם בהסכמה ובהבנה . בהיבט זה שומרת תניית הסילוקין על הפרטיות של התא המשפחתי.
זכותו של היורש להתמודד עם תניית סילוקין בצוואה: זכות הגישה לערכאות
זכותו של יורש לפנות לערכאות מהווה כלי להגשמת הזכויות המהותיות המוקנות לו על פי חוק. בתי המשפט בישראל קבעו כי פגיעה בזכות הגישה לערכאות משפטיות משמעותה טעם פגיעה בזכותו של הפרט לפנות אל הערכאות ולקבל סעד, ללא סירוב, ללא עיכוב וללא משוא פנים.
השופט ברק על הטעמים העומדים כנגד הכרה בתוקפה של תניית סילוקין בצוואה אשר תומכים במתן תוקף לזכותו של היורש לפנות לערכאות ולהגיש התנגדות לצוואה :
א. הצורך שלא להגן על צוואה פגומה – תניית סילוקין בצוואה, על פי עצם מהותה , מרתיעה מתנגדים מלפנות לבית המשפט. כתוצאה מכך, עשוי להינתן תוקף לצוואה פגומה, שאינה משקפת כלל את רצונו של המצווה ;
ב. הגנה על זכות הגישה לערכאות – תניית סילוקין בצוואה מטילה "קנס" על הפונה לבית המשפט, והיא נופלת לקבוצת התניות החוסמות הלכה למעשה את הגישה לבתי המשפט ;
ג. הצורך שלא להגן על מעשים בלתי חוקיים – מתן תוקף לתניית סילוקין בצוואה עשוי לעודד מעשים בלתי חוקיים. מתנגד פוטנציאלי תם לב עשוי להימנע מחשיפת אי-החוקיות של הצוואה, בשל חששו כי אם טענתו תידחה יסולק מהירושה. בכך ניתנת חסינות דה פקטו למבצע תרמיות למיניהן.
האיזון בין זכות המוריש לזכות היורש בשימוש בתניית סילוקין בצוואה
תניית סילוקין בצוואה נדונה בע”א 245/85 – הלכת אנגלמן. בדעת רוב הוחלט, כי אין היא נוגדת את תקנת הציבור ויש לקיימה. הגישה שאומצה בדעת רוב, מבחינה בין שתי סיטואציות שונות, בהן תכובד תניית סילוקין בצוואה זו באחת, ובאחרת תיפסל, היא כדלקמן:
המצב האחד – כאשר ההתנגדות היתה התנגדות סרק, חסרת ביסוס, טענות "מן הגורן ומן היקב" ויתברר כי הועלתה שלא בתום-לב (שיטת מצליח – יינתן תוקף לתניית סילוקין בצוואה, והמתנגד לצוואה יפסיד חלקו בעיזבון.
המצב השני – כאשר ההתנגדות לצוואה הוגשה מחמת טענה צודקת של פגם בצוואה, תהווה תניית סילוקין בצוואה זו משום תניה הנוגדת תקנת הציבור, ולא יהיה בה משום הפעלת התנאי כנגד המתנגד לצוואה למרות שהתנגדותו לצוואה נדחתה על ידי בית המשפט.
כדברי כב' השופט ברק: "טענות רבות הן לגיטימיות וטובות, והן נדחות בסופו של דבר על-ידי בית המשפט, שכן יש טענות לגיטימיות וטובות אחרות, המתגברות עליהן. הנה כי כן דעתי הינה, כי תניית הסילוקין תופסת, אך לא יינתן לה תוקף, מקום שהיורש מעלה בתום-לב טענת התנגדות שהיא סבירה בנסיבותיה".
וכלשון כב’ השופט בייסקי:
“נראה לי פתרון הביניים, המוצא על-ידי חברי השופט ברק, ראוי לאימוץ. פתרון זה מאפשר קיום איזון בין מגרעותיה ויתרונותיה של כל שיטה קיצונית: תניית הסילוקין שוב אינה תניית in terrorem עבור מי שסבור כי נפגע מחמת פגם רציני בצוואה שגם החוק פוסל את קיומה, אך מאידך גיסא מהווה הרתעה מספקת נגד התנגדויות סרק, אשר אם יתברר כי לא היו מבוססות וכי הועלו שלא בתום-לב, התוצאה תהא מתן תוקף לתניית הסילוקין.”
"מודל ההפעלה מותנית" – פתרון הביניים :
"אכן, תניית הסילוקין כשלעצמה אינה בטלה מאליה. יש ליתן לה תוקף מכוח הטעמים התומכים בה. על-כן, אם יורש על-פי צוואה מתנגד לקיומה בטענות סרק – טענה שיש בה "משום, בחינת עקימת הכתוב, בחינת קראו ליום לילה וללילה יום" (בלשונו של השופט חשין בבג"צ 1/50, 2[13], בעמ' 70) – ושלא בתום-לב, יש מקום לקיים את האמור בתניה. במצב דברים זה, יד השיקולים התומכים בתוקף התניה הוא על העליונה. עם זאת, אין ליתן לה תוקף – מכוח הטעמים השוללים אותה – מקום שההתנגדות מבוססת על עילה סבירה ובתום-לב. גישה זו לתניית הסילוקין מקיימת איזון ראוי בין השיקולים הנוגדים השונים. היא מרתיעה יורש מהעלות טענות סרק ושלא בתום-לב. גישה זו לתניית הסילוקין מקיימת איזון ראוי בין השיקולים הנוגדים השונים. היא מרתיעה יורש מלהעלות טענות סרק ושלא בתום-לב. היא מגינה על יורש שיש לו טענה סבירה ובתום-לב. תפיסה מאוזנת זו מקדמת את רצונו האמיתי של המוריש. היא שוללת את זכותו של יורש התוקף את גמירת הדעת של רצון המצווה בטענות סרק. לעומת זאת, היא אינה שוללת את זכותו של יורש, המעלה טענה רצינית באשר לגמירת הדעת של המצווה עצמו, ובכך היא מאפשרת מתן ביטוי מלא לגמירת דעתו האמיתית. כיצד ניתן להגן על הפעלת תנית הסילוק כנגד יורש פלוני, וזאת מנימוק של כיבוד רצון המצווה, שעה שאותו יורש מעלה לפני בית המשפט טענה רצינית כי המוריש רומה, או כי הופעלה עליו השפעה בלתי הוגנת? מהו האינטרס הציבורי בקיומה של תניית סילוקין, מקום שיורש פלוני מתנגד לצוואה בטענה רצינית כי לא נתקיימו בה דרישות בצורה הקבועה בחוק הירושה? ודוק: טענה יכול שתהא רצינית, גם אם בית המשפט דחה אותה. סופו של דבר, המשפט אינו צבוע בצבעי שחור-לבן. טענות רבות הן לגיטימיות וטובות, והן נדחות בסופו של דבר על-ידי בית המשפט, שכן יש טענות לגיטימיות וטובות אחרות, המתגברות עליהן. הנה כי כן דעתי הינה, כי תניית סילוקין בצוואה תופסת, אך לא יינתן לה תוקף, מקום שהיורש מעלה בתום-לב טענת התנגדות שהיא סבירה בנסיבותיה"
יש לציין כי גם תביעה כנגד היקף מסת הנכסים עשויה להוות התנגדות לקיום הצוואה, ותאפשר לבית המשפט להפעיל את תניית סילוקין בצוואה. בע"א 2698/02 הכיר בית המשפט כי התנגדות להיקף העיזבון יכולה להיחשב כהתנגדות לצוואה.
תניית סילוקין בצוואה מסוג "אי תקיפה" ותניית סילוקין בצוואה מסוג "אי תביעה"
בדיני הירושה במשפט הישראלי, כמו גם בשיטות משפט אחרות המכירות בתניית הסילוקין, מבחינים בין תניית סילוקין מסוג "אי תקיפה" ותניית סילוקין מסוג "אי תביעה".
תניית סילוקין בצוואה מסוג אי-תקיפה
תניית "אי תקיפה" בצוואה מכוונת כנגד תקיפה ישירה של הצוואה ואחת היא אם מטרת התקיפה הינה לפסול את הצוואה בשלמותה או בחלקה. מטרתה של תניה זו ל"סלק" זוכה על פי צוואה מזכייה במנה או בחלק שהוקנו לו, וזאת אם יתנגד הוא לקיומה של הצוואה ובכך להניא יורשים מלהגיש התנגדות לקיומה של הצוואה, ובכך לשנות את המתווה שקבע המצווה בצוואתו לחלוקת עזבונו.
תניית סילוקין בצוואה מסוג "אי תביעה"
תניית "אי תביעה" מכוונת כנגד תקיפתה של מסת העיזבון. תניה זו, שקובע המצווה בצוואתו, מורה כי מי שיפעל לסיכול ביצועה של הצוואה יאבד את הזכויות שהוענקו לו על פיה.
ההבדלים ביניהם:
תניה סילוקין בצוואה מסוג "אי תביעה" לתניית סילוקין בצוואה מסוג "אי תקיפה" היא שבעוד שהאחרונה באה למנוע את תקיפת הצוואה מכוח עילות שבדיני ירושה, הראשונה – "אי תביעה", מכוונת לתקיפת מסת העיזבון במטרה לגרוע מהיקפו, מכוח עילות חיצוניות לדיני הירושה.
בית המשפט העליון אכן ראה בשתי התניות משום התנגדות לצוואה אך הבחין היטב בין תניית "אי התקיפה" שעניינה התנגדות ל"קיום צוואה" מכוח עילות שבדיני הירושה לבין תניית "אי תביעה" שעניינה התנגדות ל"ביצועה", במישור ההתנגשות עם כוונתו הברורה של המצווה לחלק את אשר חילק ללא עוררין מכוח עילות חיצוניות לדיני הירושה. זו גם זו – התנגדות לצוואה שעה שהמצווה הורה בצוואתו, כי אין להתנגד לביצועה.
שילוב תניית סילוקין בצוואה – רק על ידי עורך דין המתמחה בדיני ירושה
תניית סילוקין היא אמצעי אזהרה אפקטיבי שמטרתו בין היתר היא מניעת התנגדות לצוואה, אשר מופנה אל היורשים ומבהירה להם באופן חד וחלק כי עליהם לכבד את רצון המוריש.
נדגיש כי מוריש שרוצה להבטיח את עצמו מפני תקיפת צוואתו ועיזבונו בכל דרך משפטית, צריך לדאוג לכלול את שני סוגי התניות בצוואה (גם מסוג "אי תקיפה" וגם מסוג "אי תביעה").
שימו לב ללשון תניית הסילוקין קיים משקל מרכזי בהתחקות אחר רצון המצווה ופרשנות בית המשפט את תניית סילוקין בצוואה.
עו"ד ארז קרט מתמחה בעריכת צוואות המשלבות תניית סילוקין באופן מקצועי אשר עולה בקנה אחד עם דרישות הפסיקה. קבעו עוד היום פגישה וערכו את צוואתכם אצל מומחה לדיני ירושה וצוואות.
למשרדנו ניסיון עשיר בייצוג יורשים בהתנגדות לצוואה או הגנה על צוואה שמכילה תניית סילוקין בצוואה
עו”ד ונוטריון ארז קרט מתמחה באופן ייחודי ובהיקף פעילות נרחב בנושאי ירושה, צוואות, עיזבון, הגנה על צוואה והתנגדות לצוואות ומשמש סגן יו”ר ועדת צוואות, ירושה ועזבונות של לשכת עורכי הדין. עו"ד ארז קרט הוא מייסד צוואה חסינה™ וכספת סייבר™. מקיים מרכז סיוע לנפגעי צוואות, והמפתח של מחשבון הירושה שמאפשר חישוב חלקו של כל יורש במקרה שאין צוואה.
כעת יש באפשרותכם לקבוע פגישת ייעוץ אישית מקוונת עם עו"ד ארז קרט.
