האם ניתן להוריש משק חקלאי באופן שווה לכל הילדים?

עו”ד ארז קרט מתארח באולפן ומסביר על בבעיות הכרוכות בהורשה של משק חקלאי והמורכבות שלה.
לרוב, משק חקלאי הוא הנכס העיקרי של בעלי משקים רבים. לפיכך, בעלי נחלות במושבים מוצאים עצמם תוהים לגבי עתיד המשק המשפחתי לאחר מותם. כתוצאה מכך ישנם מצבים בהם בעלי זכויות בנחלות ובמשקים עשויים להותיר צוואה מנוגדת לחוק.

ולכן לשאלה האם ניתן להוריש משק חקלאי באופן שווה לכל הילדים ? יש גם תשובה מורכבת שאותה מסביר עו”ד קרט בראיון.

חשוב לזכור כי הורשת משק חקלאי, המכונה גם “נחלה”, היא פעולה שונה ומיוחדת שכפופה להוראות שאינן אך ורק מתחום דיני המשפחה וחוקי הירושה, כפי שמקובל ביחס לנכסים אחרים.
כשמדובר במשק חקלאי, חלות במקביל לדינים הרגילים גם הוראות רשות מקרקעי ישראל, הסוכנות היהודית והאגודה השיתופית של היישוב החקלאי המסוים.

משק חקלאי הינו נכס הכפוף לדיני הורשה מיוחדים בהתאם לסעיף 114 לחוק הירושה.
משק חקלאי מוגדר כשטח קרקע המצוי בדרך כלל בבעלותה של רשות מקרקעי ישראל ואשר מוחזק על ידי אדם החוכר אותו בתמורה לדמי שכירות המשולמים לבעל הקרקע.
בעצם מעמדו המשפטי של החוכר הינו כמעמד של “בר רשות”.

יחודו של משק חקלאי ממוצע ורגיל הוא בכך, שחלוקתו בין יורשים אחדים יכולה לפגוע בכושר קיומו כמשק חקלאי, שנועד לפרנס משפחה חקלאית.
כדי למנוע תוצאה קשה זו, קובע המחוקק מסירתו של המשק ליורש המוכן והמסוגל לקיימו, על-פי הוראות סעיף 114 לחוק ובתנאים המפורטים בו.
והשאלה האם ניתן להוריש משק חקלאי באופן שווה לכל הילדים ?מביא את ההחלטה על אופן ההורשה של הנחלה מציבה אתגר לא פשוט בפני בעלי המשקים. עליהם לקבל החלטה אשר תביא לפגיעה הקטנה ביותר במרקם היחסים המשפחתיים, ולמנוע סכסוכים בין בני המשפחה.

מצב לא מקוון

הצ'קליסט לעריכת צוואה שמונעת סכסוכים במשפחה

בהנחיית עו"ד ארז קרט

מומחה לדיני ירושה וצוואות

דילוג לתוכן