בית המשפט העליון מכריע: הסתלקות מצוואה הדדית מבטלת את הוראת "יורש אחר יורש"
בע"מ 130/24 - כאשר בן זוג מסתלק מירושת בן זוגו המנוח, העיזבון יחולק בין הילדים בחלקים שווים על פי דין ולא לפי הצוואה המקורית
תקציר פסק הדין
בפסק דין תקדימי, קבע בית המשפט העליון כי כאשר בן זוג מסתלק מחלקו בעיזבון בן זוגו המנוח במסגרת צוואה הדדית, יחולו כללי הירושה על פי דין ולא הוראות הצוואה המקורית. המשמעות: הילדים יירשו בחלקים שווים ולא בחלוקה הלא-שוויונית שנקבעה בצוואה.
הסיפור בקצרה
בני זוג ערכו צוואות הדדיות בהן ציוו את כל רכושם האחד לשני, וקבעו כי לאחר פטירת בן הזוג האחרון, יירשו ילדיהם את העיזבון בחלקים לא שווים. לאחר פטירת אחד מבני הזוג, ביקש בן הזוג השני לשנות את צוואתו ולכן הסתלק מחלקו בעיזבון המנוח.
השאלה המשפטית שהתעוררה: האם עיזבון בן הזוג הראשון יחולק בין הילדים לפי החלוקה הלא-שוויונית שנקבעה בצוואה, או שמא יחולק בחלקים שווים לפי כללי הירושה על פי דין?
בית המשפט העליון, מפי השופטת יעל וילנר ובהסכמת השופטים חאלד כבוב ויחיאל כשר, קבע כי בהסתלקות בן הזוג השני מחלקו בעיזבון, מתבטלת הוראת הצוואה לטובתו, ובהיעדר הוראה מפורשת בחוק לגבי השלכות ההסתלקות בצוואות הדדיות, יחולו כללי הירושה הרגילים.
הנימוק המשפטי
בית המשפט הבהיר את ההבדל בין שני הסדרים בחוק הירושה:
- "יורש במקום יורש" (סעיף 41 לחוק) – מאפשר למצווה לקבוע יורש חלופי שיזכה אם היורש הראשון לא זכה.
- "יורש אחר יורש" (סעיף 42 לחוק) – מאפשר למצווה לקבוע יורש שני שיזכה רק לאחר שהיורש הראשון זכה ונפטר.
במקרה זה, הצוואות ההדדיות כללו הוראת "יורש אחר יורש", אך לא הוראת "יורש במקום יורש". לכן, כאשר בן הזוג השני הסתלק מחלקו, לא היה יורש חלופי שנקבע בצוואה, ולפי סעיף 50 לחוק הירושה, הוראת הצוואה לטובתו התבטלה.
התוצאה: עיזבון בן הזוג הראשון יחולק בחלקים שווים בין ילדי בני הזוג, בהתאם לכללי הירושה על פי דין.
השלכות הפסיקה
פסק הדין מבהיר סוגיה משפטית חשובה בדיני ירושה ומדגיש את חשיבות הניסוח המדויק של צוואות, במיוחד צוואות הדדיות. זוגות המעוניינים להבטיח חלוקה מסוימת של רכושם גם במקרה של הסתלקות אחד מהם, צריכים לכלול בצוואתם הוראת "יורש במקום יורש" מפורשת.
לפי עו"ד ארז קרט, מומחה לדיני ירושה "חשוב לכלול בצוואות הדדיות הן הוראת 'יורש אחר יורש' והן הוראת 'יורש במקום יורש', כדי להבטיח שכוונת המצווים תתממש גם במקרה של הסתלקות אחד מהם. ניסוח מדויק של הצוואה יכול למנוע סכסוכים משפטיים עתידיים בין היורשים."
לפעמים החיים מציבים בפנינו אתגרים מורכבים, והתמודדות עם צוואה שמעוררת סימני שאלה היא אחד מהם.
התנגדות לצוואה היא זכות חוקית שניתנת לך כדי להגן על האמת ועל הצדק.
ישנן סיבות רבות שעשויות להצדיק התנגדות לצוואה: חשש שהמנוח הושפע שלא כדין, ספקות לגבי מצבו הנפשי בעת כתיבת הצוואה, פגמים בהליך החוקי, או תחושה עמוקה שהצוואה אינה משקפת את רצונו האמיתי של יקירך שהלך לעולמו.
הזמן הוא גורם קריטי – החוק מקציב חלון זמנים מוגבל להגשת התנגדות. אל תישאר עם סימני שאלה.
צוות המומחים שלנו כאן כדי להקשיב, לייעץ ולהוביל אותך בדרך להגנה על האמת והצדק.
חוששים מפגם בצוואה? פעלו עכשיו! יש לכם 14 ימים להתנגד ולהגן על זכויותיכם המשפטיות
פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים |
בע"מ 130/24
לפני: | כבוד השופטת יעל וילנר |
המבקש: | פלוני |
נגד | |
המשיבות: | 1. פלונית 2. פלונית |
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו (סגן הנשיא ש' שוחט, והשופטים נ' שילה וס' רסלר זכאי), מיום 6.12.2023 בעמ"ש 41825-10-22 | |
תאריך ישיבה: | ג' חשון תשפ"ה (4.11.2024) |
בשם המבקש: | עו"ד דניאל ארנסט; עו"ד שרי וייס; עו"ד חיים שטרן; עו"ד אור סיסמה |
בשם המשיבות: | עו"ד ברק קראוס; עו"ד בעז קראוס |
פסק-דין
|
השופטת יעל וילנר:
- בקשת רשות הערעור שלפנינו נסובה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (סגן הנשיא ש' שוחט, והשופטים נ' שילה ו-ס' רסלר זכאי) בעמ"ש 41825-10-22 מיום 6.12.2023, במסגרתו נדחה ערעור המבקשים על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו (השופטת ת' סנונית פורר) בת"ע 21821-11-19, ת"ע 17661-01-19, ת"ע 17489-10-19 ות"ע 69027-17-19 מיום 17.8.2022.
- החלטנו לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה – זאת, אך בנוגע לשאלה המשפטית העקרונית העולה מהבקשה (ראו: תקנה 149(2)(א) ותקנה 149(2)(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות)).
- לאחר שעיינו בכתובים שהונחו לפנינו, ושמענו את טענות הצדדים בדיון, שוכנענו כי אין מקום לדחות את הממצאים שנקבעו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי; כי הממצאים שנקבעו תומכים במסקנות המשפטיות של פסק הדין; וכי אין בפסק הדין כל טעות בחוק או ביישומו (ראו: תקנה 148(ב) לתקנות).
- נציין אך בתמצית כי הסוגיה המשפטית המתעוררת בענייננו היא כדלקמן:
בני זוג עשו צוואות הדדיות בהן ציוו את כל רכושם האחד לשני. עוד קבעו בצוואות הוראת "יורש אחר יורש" שלפיה, בפטירת בן הזוג שנותר בחיים יירשו ילדי הצדדים את כל רכושו בחלקים לא-שווים, בהתאם לחלוקה שנקבעה בצוואות.
לאחר פטירת אחד מבני הזוג (להלן: בן הזוג הראשון), ביקש בן הזוג שנותר בחיים (להלן: בן הזוג השני) לשנות את צוואתו ההדדית; ועל כן, הסתלק הסתלקות כללית מחלקו בעיזבון בן הזוג הראשון (זאת, בהתאם להוראות סעיף 8א לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 החל בענייננו (להלן גם: החוק)).
בנסיבות אלו, מתעוררת השאלה – מה דינו של עיזבון בן הזוג הראשון לאחר הסתלקות בן הזוג השני? האם העיזבון יחולק לילדי הצדדים בהתאם לחלוקה שנקבעה בצוואת בן הזוג הראשון במסגרת הוראת יורש אחר יורש, או שמא יחולק העיזבון בהתאם לכללי הירושה על-פי דין?
- בית המשפט המחוזי קבע, בתשובה לשאלה זו, כי בנסיבות אלו יחולו כללי הירושה על-פי דין על עיזבון בן הזוג הראשון, ובתוך כך, תחול הוראת סעיף 6(ב) לחוק, שלפיה בן הזוג השני שהסתלק מחלקו בעיזבון בן הזוג הראשון, רואים אותו כאילו לא היה יורש מלכתחילה. כלומר, עיזבון בן הזוג הראשון יחולק בחלקים שווים בין ילדי בני הזוג (ולא בהתאם לחלוקה שנקבעה בהוראת "יורש אחר יורש" בצוואה ההדדית).
- כאמור, אנו שותפים למסקנה זו ולנימוקים שעמדו ביסודה. תוצאה זו היא התוצאה המתחייבת ממכלול הוראות חוק הירושה.
כך, סעיף 8א לחוק קובע במפורש כי תנאי לביטול צוואה הדדית לאחר מותו של אחד המצווים הוא הסתלקות כללית של המצווה השני מחלקו בצוואה. לצד זאת, לא נקבעו בסעיף 8א הוראות מיוחדות לעניין השלכותיה של הסתלקות זו על חלוקת עיזבונו של בן הזוג שנפטר ראשון. אמנם, במסגרת הליכי חקיקת תיקון מס' 12 לחוק נתן המחוקק את דעתו לסוגיה זאת, ובתוך כך, הוצע כי את חלקו של מי שהסתלק יירש מי שלפי הצוואה ההדדית זוכה במותו (של המסתלק), ורק אם אין זוכה כאמור, יחולק העיזבון על-פי דין (ראו: הצעת חוק הירושה (תיקון מס' 12) התשס"ה-2005). אולם, כפי שהטעים בית המשפט המחוזי, הצעה זו לא אומצה בסופו של דבר בהוראות סעיף 8א הנ"ל. בהינתן האמור, הרי שתוצאותיה של הסתלקות בן הזוג שנותר בחיים תקבע בהתאם לדין הכללי הקבוע בחוק הירושה.
- זאת ועוד, כפי שקבע בית המשפט המחוזי, חוק הירושה מורנו כי עם הסתלקות כללית של יורש מחלקו ובהיעדר "יורש שיורי" – יחולו כללי הירושה על-פי דין. כך, הוראת סעיף 50 לחוק קובעת כי מי "שהסתלק מן המגיע לו, שלא לטובת בן-זוגו, ילדו או אחיו של המוריש, ולא קבע המצווה אדם אחר שיזכה במקומו, הוראת הצוואה לטובתו מתבטלת". אכן, כל מצווה, לרבות המצווה בצוואה הדדית, "רשאי לצוות לשניים על מנת שיזכה השני אם לא זכה הראשון", כאשר "השני יזכה אם מת הראשון לפני המצווה או שנמצא פסול לרשת או שהסתלק מן המגיע לו". במילים אחרות: המצווה רשאי לקבוע אדם אחר שיזכה במקומו של המסתלק, אם לא זכה המסתלק – זהו הסדר "יורש במקום יורש" הקבוע בסעיף 41 לחוק (ראו: שמואל שילה פירוש לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 כרך א 365 (1995) (להלן: שילה)). הסדר זה, לא נכלל בצוואות ההדדיות במקרה דנן, ולא נקבע בהן יורש חלופי שיבוא "במקומו" של המסתלק. לעומת זאת, הסדר "יורש אחר יורש" הקבוע בסעיף 42 לחוק, אומץ אמנם בצוואות ההדדיות דנן, אולם אין בכוחו להותיר על כנן את הוראות הצוואה בנוגע לילדי בני הזוג; זאת, משום שהסדר זה מאפשר למצווה "לצוות לשניים על מנת שיזכה השני אחרי שזכה הראשון" כאשר "השני יזכה במות הראשון". הווה אומר: המצווה רשאי לקבוע אדם שיזכה בנוסף ולאחר הזוכה הראשון, ורק בתנאי שזכה הראשון. לא זכה הראשון – לא יזכה השני (ראו: שילה, בעמ' 371); ובמקרה שלפנינו: הסתלק הראשון (בן הזוג השני) – לא זכה השני (הילדים).
- אם כן, בהתאם להוראת סעיף 50 לחוק הירושה, כל אימת שלא נקבע יורש חלופי באמצעות הסדר "יורש במקום יורש" – הוראת הצוואה לטובת המסתלק מתבטלת, ובמקומה יחולו כללי הירושה על-פי דין. הסדר "יורש אחר יורש" שקבעו בני הזוג בצוואתם, אינו עונה, אפוא, על הדרישה האמורה בסעיף 50 לקביעת "אדם אחר שיזכה במקומו" של המסתלק, שכן, כאמור, בגדרו של הסדר זה אין מדובר ביורשים חלופיים זה לזה, אלא ביורשים נוספים זה על זה ותלויים זה בזה. היורש השני בהסדר "יורש אחר יורש", אינו בגדר "יורש שיורי".
- זו היא התוצאה המשפטית הכללית אשר מתווה חוק הירושה, ואין מקום, בהיעדרן של הוראות מיוחדות לעניין זה, להחיל דין שונה על צוואות הדדיות. בהקשר זה, לא למותר לציין כי העמדה שלפיה כוונת המצווה בצוואות הדדיות היא ליצור הסדר משולב של "יורש במקום יורש" עם "יורש אחר יורש" – לא קנתה לה שביתה בפסיקתנו (ראו: דעת המיעוט של השופטת ע' ארבל בבע"מ 10807/03 זמיר נ' גמליאל, פ"ד סב(1) 601, פסקאות 19-16 לפסק דינה (2007)).
- סוף דבר: לנוכח האמור, אציע לחבריי לדחות את הערעור ולאמץ את פסק דינו של בית המשפט המחוזי מכוח הסמכות הנתונה לנו בתקנה 148(ב) לתקנות.
בנסיבות העניין, ובשים לב לשאלה המשפטית שהתעוררה, אציע כי לא נעשה צו להוצאות.
יעל וילנר שופטת |
השופט חאלד כבוב:
אני מסכים.
חאלד כבוב שופט |
השופט יחיאל כשר:
אני מסכים.
יחיאל כשרשופט |
הוחלט כאמור בפסק דינה של השופטת י' וילנר.
ניתן היום, כ"ה חשוון תשפ"ה (26 נובמבר 2024).
לפעמים החיים מציבים בפנינו אתגרים מורכבים, והתמודדות עם צוואה שמעוררת סימני שאלה היא אחד מהם.
התנגדות לצוואה היא זכות חוקית שניתנת לך כדי להגן על האמת ועל הצדק.
ישנן סיבות רבות שעשויות להצדיק התנגדות לצוואה: חשש שהמנוח הושפע שלא כדין, ספקות לגבי מצבו הנפשי בעת כתיבת הצוואה, פגמים בהליך החוקי, או תחושה עמוקה שהצוואה אינה משקפת את רצונו האמיתי של יקירך שהלך לעולמו.
הזמן הוא גורם קריטי – החוק מקציב חלון זמנים מוגבל להגשת התנגדות. אל תישאר עם סימני שאלה.
צוות המומחים שלנו כאן כדי להקשיב, לייעץ ולהוביל אותך בדרך להגנה על האמת והצדק.
צוואה מעוררת ספקות? יש לך זכות להתנגד ולהגן על האמת. אנחנו כאן בשבילך
שאלות נפוצות על פסק הדין
מעוניין בדבר הוא מי שיש לו אינטרס ממוני אובייקטיבי ועכשווי בעיזבון. לפי הפסיקה, האינטרס צריך להיות ממשי ולא עתידי או ספקולטיבי.
לא. בישראל קיים עקרון חופש הציווי, המאפשר לאדם להוריש את רכושו למי שיחפוץ, כולל חלוקה לא שוויונית בין ילדיו או אף נישול מוחלט של חלק מהם.
כאשר צוואה נפסלת, חלוקת העיזבון תיעשה לפי צוואה קודמת תקפה, ואם אין כזו – לפי דיני הירושה על פי דין.
שיהוי יכול להיות שיקול, אך כפי שנקבע במקרה זה, הצורך בבירור רצונה האמיתי של המנוחה עולה על משקלו של השיהוי, במיוחד כאשר לא נגרם נזק למבקש.
הגשת בקשה לצו קיום צוואה באופן מקוון הפכה לנגישה יותר בשנים האחרונות. להלן המדריך המפורט להגשת הבקשה אונליין:
שלב 1: הכנת המסמכים הנדרשים
לפני תחילת התהליך המקוון, יש להכין את המסמכים הבאים כקבצים סרוקים:
- מקור הצוואה או העתק מאושר שלה
- תעודת זהות של המבקש/ת
- תצהיר חתום ומאומת על ידי עורך דין
- פרטי היורשים על פי הצוואה
- אישור תשלום אגרה
שלב 2: כניסה למערכת
- באמצעות הלינק הבא:
https://www.gov.il/he/service/probate_order
שלב 3: מילוי הטפסים המקוונים
- מלאו את כל הפרטים הנדרשים בטופס הבקשה
- פרטו את נכסי העיזבון (אם ידועים)
- ציינו את פרטי כל היורשים על פי הצוואה
- העלו את כל המסמכים הסרוקים שהכנתם מראש
שלב 4: תשלום אגרה
- שלמו את האגרה באמצעות כרטיס אשראי במערכת המקוונת
- שמרו את אישור התשלום (יידרש לצירוף לבקשה)
שלב 5: הגשה וקבלת אישור
- לאחר השלמת כל הפרטים והעלאת המסמכים, הגישו את הבקשה
- המערכת תספק מספר תיק ואישור הגשה
- שמרו את האישור ומספר התיק להמשך מעקב
שלב 6: מעקב אחר הבקשה
- ניתן לעקוב אחר סטטוס הבקשה דרך מערכת נט המשפט
- הרשם לענייני ירושה עשוי לבקש השלמת מסמכים או הבהרות
- לאחר אישור הבקשה, צו קיום הצוואה יישלח אליכם
חשוב לציין כי במקרים מסוימים, כמו התנגדויות לצוואה או מורכבות מיוחדת של העיזבון, ייתכן שתידרשו להשלים את התהליך בהתייצבות פיזית בבית המשפט או ברשם לענייני ירושה.
השפעה בלתי הוגנת היא מצב בו אדם מנצל את תלותו של המצווה בו כדי להשפיע על תוכן הצוואה. לא כל השפעה היא פסולה – רק כזו השוללת את רצונו החופשי של המצווה.
לא בהכרח. בית המשפט רשאי לקיים צוואה למרות פגמים צורניים אם השתכנע שהיא משקפת את רצונו האמיתי והחופשי של המצווה.
במקרה כזה, יש להקריא למצווה את הצוואה בשפה שהוא מבין, ולציין זאת באישור עריכת הצוואה.
כאשר אין פגמים צורניים בצוואה, נטל ההוכחה מוטל על המתנגד לקיומה (מגיש התנגדות לצוואה). אם יש פגמים צורניים, הנטל עובר למבקש קיום הצוואה להוכיח שהיא משקפת את רצון המצווה.
כן, עורך דין או נוטריון שערך צוואה יכול להעיד על נסיבות עריכתה, תוך שמירה על חיסיון עורך דין-לקוח לגבי פרטים מסוימים.
לא. הפסיקה קבעה שהסעת המצווה למשרד עורך הדין כשלעצמה אינה מהווה מעורבות פסולה בעריכת הצוואה.
אם היורש נפטר לפני המצווה, חלקו בירושה עובר ליורשיו שלו, אלא אם נקבע אחרת בצוואה.
כן, אם יוכיח שיש לו אינטרס ממשי בעיזבון, כמו במקרה זה שבו הוכח שיש לו זיקה למשק החקלאי מכוח הסכמים קודמים והכרה כ"בן ממשיך".
"בן ממשיך" הוא מי שנבחר על ידי בעלי הזכויות במשק חקלאי להמשיך ולהחזיק במשק לאחר פטירתם. מעמד זה מוכר על ידי רשויות המדינה ומקנה זכויות מיוחדות.
ככלל, הצוואה המאוחרת גוברת על הקודמת, אלא אם כן הצוואה הקודמת הייתה צוואה הדדית שמגבילה את האפשרות לשנותה.
זכות הגישה לערכאות היא זכות חוקתית המאפשרת לכל אדם לפנות לבית המשפט לקבלת סעד. בהליכי ירושה, זכות זו חשובה במיוחד כדי לאפשר לכל מי שיש לו אינטרס בעיזבון להשמיע את טענותיו.
בית המשפט ישתמש בסמכותו למחוק התנגדות על הסף רק במקרים קיצוניים ויוצאי דופן, כאשר ברור שבשום פנים ואופן אין למתנגד זכות לסעד המבוקש.
בן זוג רשאי לשנות את צוואתו שלו ביחס לרכושו האישי, אך אינו רשאי לשנות הוראות הנוגעות לרכוש שירש מבן זוגו המנוח בצוואה הדדית, אם בצוואת המנוח נקבע הסדר יורש-אחר-יורש.
הסדר שבו המצווה מקנה את עיזבונו לזוכה הראשון באופן שמחייב זוכה זה להוריש את מה שיישאר מרכוש המצווה במותו לזוכה השני. הסדר זה מעוגן בסעיף 42 לחוק הירושה.
כן, צוואות הדדיות שנערכו לפני חקיקת סעיף 8א לחוק הירושה (2005) תקפות, אך הן כפופות להוראות הכלליות של חוק הירושה ולהלכה הפסוקה שקדמה לתיקון.
אם בן הזוג הנותר בחיים מפר את ההסכמות בצוואה ההדדית, עשוי להיווצר מצב של חוסר תום לב המחייב השבת הרכוש שירש מבן זוגו המנוח לעיזבון.
כן, לפי סעיף 30(ב) לחוק הירושה, הוראת צוואה שנעשתה מחמת טעות (כולל טעות משפטית) עשויה להתבטל אם לא ניתן לקבוע בבירור מה היה המצווה מורה אלמלא הטעות.
ככלל, צוואה מאוחרת מבטלת צוואה קודמת במידה שהיא סותרת אותה. אולם, כאשר מדובר בצוואות הדדיות או בהסדר יורש-אחר-יורש, חלים כללים מיוחדים כפי שנקבע בפסק הדין.
כן, אך בית המשפט בוחן את כוונת המצווים ולא רק את הנוסח.
כן. על פי הפסיקה העדכנית, צוואות הדדיות שנערכו לפני תיקון מס' 12 לחוק הירושה (2005) ניתנות לשינוי באופן חד-צדדי, כל עוד אין בהן הוראה מפורשת המגבילה את האפשרות לשנותן. זאת בהתאם להלכת זמיר ופסיקות עדכניות של בית המשפט העליון.
לא. בית המשפט קבע כי "אין נפקא מינה אם לוו הצוואות ההדדיות בהסכם ממון אם לאו". הסכם ממון עוסק בהסדרת הבעלות על רכוש בחיי האדם, בעוד שצוואה עוסקת בהוראות מה ייעשה ברכוש לאחר המוות, וחוק הירושה אוסר לערבב בין השניים.
לא בהכרח. בית המשפט העליון קבע כי עצם שינוי צוואה הדדית שנערכה לפני 2005, גם אם נעשה ללא ידיעת הצד השני, אינו מהווה כשלעצמו חוסר תום לב, כל עוד אין בצוואה המקורית הוראה מגבילה מפורשת.
עקרון ההסתמכות מתייחס לציפייה של צד אחד לצוואה הדדית שהצד השני יכבד את ההסכמות המשותפות. אולם, בית המשפט העליון קבע כי בצוואות הדדיות שנערכו לפני 2005, עקרון ההסתמכות אינו גובר על חופש הציווי, אלא אם כן נכתבה הוראה מפורשת בצוואה.
בהחלט. במקרה זה, בית המשפט הטיל ספק בתוקף "מסמך 120" שהציגו המתנגדות, בין היתר בשל ראיות רפואיות שהעידו כי האב המנוח לא היה כשיר קוגניטיבית בעת החתימה עליו. כשירות קוגניטיבית היא תנאי הכרחי לתוקפם של מסמכים משפטיים.
כן, אך נדרשות ראיות משכנעות. במקרה זה, בית המשפט קבע כי "לא הוכח בפני כי המנוח לא ידע או לא שיער כי המנוחה תשנה צוואתה ואיני סבור כי הוכחה בפני מרמה, למעט עצם עריכת צוואות מאוחרות לצוואה ההדדית. בכך אין די כדי לשנות את הדין הקיים."
לא. כפי שמודגש בפסק הדין, אדם יכול להיות כשיר לערוך צוואה גם אם מונה לו אפוטרופוס. מינוי אפוטרופוס נועד לסייע בניהול ענייניו השוטפים, אך אינו שולל בהכרח את כשירותו לקבל החלטות מהותיות כמו עריכת צוואה.
בית המשפט נותן משקל רב לחוות דעת מומחים, אך מעדיף חוות דעת של מומחה שבדק את המצווה בזמן אמת על פני חוות דעת רטרוספקטיבית.
בהחלט. אדם רשאי לצוות את רכושו למי שיחפוץ, בין אם מדובר בקרוב משפחה, חבר, שכן או גוף ציבורי, כל עוד הצוואה נערכה כדין והמצווה היה כשיר בעת עריכתה.
במקרה של סתירה, בית המשפט שוקל את מכלול הראיות, את מהימנות המומחים, ואת הבסיס לחוות דעתם. במקרה זה, המומחה שמונה על ידי בית המשפט עצמו הכיר בעדיפות חוות הדעת של המומחה שבדק את המנוחה בזמן אמת.
הסתלקות מירושה היא פעולה משפטית שבה יורש מוותר על חלקו בעיזבון. בהסתלקות כללית, רואים את המסתלק כאילו לא היה יורש מלכתחילה.
"יורש אחר יורש" הוא הסדר שבו היורש השני יורש רק לאחר שהיורש הראשון זכה ונפטר. "יורש במקום יורש" הוא הסדר שבו היורש השני יורש אם היורש הראשון לא זכה (למשל, נפטר לפני המוריש או הסתלק).
כן, על ידי הכללת הוראת "יורש במקום יורש" מפורשת בצוואה, שתקבע מי יירש את חלקו של בן הזוג אם יסתלק מהירושה.
פסק הדין מבהיר ומחדד את ההלכה הקיימת, ומדגיש כי בהיעדר הוראות מיוחדות בחוק לגבי השלכות הסתלקות בצוואות הדדיות, יחולו כללי הירושה הרגילים.
לפי עו"ד ארז קרט, "חשוב לכלול בצוואות הדדיות הן הוראת 'יורש אחר יורש' והן הוראת 'יורש במקום יורש', כדי להבטיח שכוונת המצווים תתממש גם במקרה של הסתלקות אחד מהם. ניסוח מדויק של הצוואה יכול למנוע סכסוכים משפטיים עתידיים בין היורשים."
