ת"ע 10923-07-22 - בבקשה למינוי ב"כ כמנהל עיזבון זמני לפי סעיף 78 לחוק הירושה.

בית משפט לענייני משפחה בתל אביב - יפו - פסק דין בעניין בבקשה למינוי ב"כ כמנהל עיזבון זמני לפי סעיף 78 לחוק הירושה.

 

מספר בקשה:8

בפני

כב’ השופט  יחזקאל אליהו

המבקשים:

 

 1. ר.ש

 2. ש.ק

 3. מ.ל

 

נגד

 

המשיבים:

 1. האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב

 2. ד.ק

 3. ש.א

 

 

 

    

פסק דין

לפניי בקשת המבקשים מיום 6.7.22 למינוי ב”כ כמנהל עיזבון זמני לפי סעיף 78 לחוק הירושה, תשכ”ה – 1965.

א.          רקע עובדתי

 

  1. המבקשים והמשיבים הינם ילדיה של המנוחה ח.י.ק אשר הלכה לבית עולמה ביום 20….. המנוחה הייתה נשואה למנוח י.ק ז”ל אשר נפטר ביום 94…. (להלן: “המנוחה” ו- “המנוחה” בהתאמה).

עוד ביום 13.6.95 ניתן על ידי כב’ בית הדין הרבני בת”א צו ירושה אחר עזבון המנוח ולפיו המנוחה ירשה 50% מעיזבונו וכל אחד מהצדדים ירש 10%. המנוחים היו בחייהם הבעלים של דירת מגורים ברחוב —– בני ברק הידועה כגוש —- חלקה — תת חלקה — (להלן: “הדירה“).

על פי הנטען בבקשה עיזבון המנוח טרם חולק. המנוחה הותירה אחריה צוואה מיום 9.5.2004, אשר בקשה לקיומה הוגשה לרשם לענייני ירושה ביום 6.6.22. בצוואתה צוותה המנוחה את כל רכושה למבקשים ולמשיב 2 בלבד בחלקים כמפורט בצוואה, כך שלמשיבה 3 אין כל זכות בעיזבון המנוחה.

  1. על פי הנטען בבקשה המנוחה אושפזה במוסד הסיעודי “——-” בבני ברק החל מחודש אוגוסט 2010 ועד למועד פטירתה בחודש —- 2020 וזאת בשל מצבה הרפואי. משרד הבריאות הוא שמימן את שהות המנוחה במוסד הסיעודי, ולשם אבטחת זכותו לגבות מהמנוחה ו/או מבני משפחתה את סכומי השתתפות שלהם במימון שהות המנוחה במוסד הסיעודי נרשמה על ידו, על זכויות המנוחים בדירה, ההערה לפי פקודת המיסים גבייה, בלשכת רישום המקרקעין. סכום החוב כלפי משרד הבריאות בהתאם להודעת משרד הבריאות מיום 28.4.22, אשר צורפה לבקשה – עומד על סך של 629,758 ₪ וזה צובר הפרשי ריבית והצמדה כחוק החל מיום 1.6.22.
  1. עוד על פי הנטען בבקשה, המקור היחיד לפירעון החוב למשרד הבריאות הינה מתמורת מכירת הדירה וכי לטובת כל היורשים יש למכור את הדירה מהר ככל האפשר ולפרוע את החוב שכן כל עיכוב במכירת הדירה יביא להגדלת החוב ובסופו של יום יקטין את יתרת התמורה שתיוותר לחלוקה לכל אחד מהיורשים.

עוד על פי הנטען בבקשה בין הצדדים אין כל תקשורת מזה שנים רבות עקב מערכת יחסים עכורה ושורר ביניהם נתק וחוסר שיתוף פעולה. פניות המבקשים בע”פ ובכתב לשיתוף פעולה למכירת הדירה בהסכמה לטובת סילוק החוב למשרד הבריאות לא נענו. לפיכך עתרו המבקשים בבקשה למינוי ב”כ למנהל עזבון זמני לשם מכירת הדירה.

  1. בהחלטתי מום 7.7.22 קבעתי כדלקמן:
  1. ביום 18.7.22 הוגשה הבהרת המבקשים. בהודעתם טענו המבקשים כי החוב למשרד הבריאות הולך ותופח וזאת בפרט נוכח שיעור עליית המדד. החלופה של מכירת הדירה לאחר רישום הזכויות בדירה על שם המנוחים תארך חודשים רבים ותביא לכך שהחוב ימשיך ויתפח וייגרם נזק כספי כבד לכל הצדדים ושלא לצורך וזאת בפרט ככל שתוגש התנגדות לצוואת המנוחה. עוד לטענתם עפ”י ס’ 12 לפקודת המיסים גבייה לא ניתן לרשום כל העברה אלא בהסכמת הממונה על הגבייה הליך אשר אף הוא יארך זמן. עוד נטען כי בשל הנתק בין הצדדים ממילא לא ניתן יהא לבצע מכר של הדירה מרצון בין היורשים, אלא באמצעות בעל תפקיד במינוי ובפיקוח בית המשפט.
  1. ביום 20.7.22 הוגשה תגובת המשיב 1 ולפיה אין בכוונתו להתערב בהליך.

ביום 3.8.22 הוגשה תגובת המשיב 2 ולפיה הוא מתנגד לבקשה.

              ביום 3.8.22 אף הוגשה תגובת המשיבה 3 ולפיה היא מתנגדת לבקשה. בתגובתה טענה המשיבה 3 כי היא עורכת ברור משפטי בנוגע לזכויותיה בעיזבון, לגבי צוואת המנוחה ולגבי החלוקה של התמורה. עוד לטענתה לא מוצו החלופות לפירעון החוב כלפי משרד הבריאות ולא הוצעו על ידי המבקשים חלופות. לטענתה למכירה השלכות כלכליות ומשפטיות רבות אשר עלולות להשפיע על כל המעורבים ולפיכך יש לקבל ההחלטה בכובד ראש ולא בהינף יד.

  1. על פי החלטותיי מיום 3.8.22 הוריתי על קבלת תשובת המבקשים לתגובות שהוגשו על ידי המשיבים 2 ו-3 . ביום 24.8.22 עתרו המבקשים בהסכמת המשיב 2 למתן ארכה להגשת תשובתם. בהחלטה מיום 24.8.22 הוריתי כי יש לצרף את עמדת המשיבה 3 ובו ביום הגישו המבקשים הודעה ולפיה המשיבה 3 באמצעות בנה נתנה הסכמתה לארכה המבוקשת. ביום 2.10.22 שבו ועתרו המבקשים בבקשה לקבלת ארכה נוספת לשם קבלת הסכמת המשיבה 3. בבקשתם טענו כי הגיעו להסכמה עם המשיב 2 ולפיה באי כוח הצדדים ימונו במשותף כמנהלי עיזבון תוך שלבקשתם צירפו את צו קיום הצוואה שניתן ביום 21.8.22 לצוואת המנוחה. כן ביקשו לתת להסכמתם זו לרבות ההסכמה בעניין שכר טרחתם של מנהלי העיזבון תוקף של פסק דין.
  1. ביום 26.10.22 הגישו המבקשים הודעה על הסכמה מטעם המבקשים והמשיב 2 ובה עתרו למינוי באי כוחם כמנהלי עזבון. על פי הנטען בבקשה למשיבה 3 אין זכויות בדירה על פי צוואת המנוחה שצו לקיומה ניתן ולכן חלקה בזכויות בדירה וביתר נכסי העיזבון ככל שנותרו הינו בשיעור של 5% בלבד. לפיכך ולטענתם הם אלה שיישאו במרבית הנזק וההפסד שייגרם כתוצאה ממכירת הדירה. עוד לטענתם אין בהתנגדות המשיבה  כל נימוק ממשי והתנגדותה הינה סתמית וריקה מתוכן וכי כל מטרתה הינה ללחוץ על אחיה לשתפה בעיזבון המנוחה, חרף העובדה כי היא אינה זוכה על פי צוואתה. עד נטען כי משניתן צו קיום צוואה הר שאין עוד כל מקום לטענתה בדבר הברור המשפטי שהיא עורכת לגבי הצוואה. עוד טענו כי על פי הודעת משרד הבריאות מיום 1.11.22 יתחיל החוב לצבור הפרשי ריבת והצמדה כחוק.

              בסעיפים 11 – 13 הוסיפו וטענו כדלקמן:

ב.           דיון והכרעה

 

  1. לאחר עיון בטענות הצדדים מצאתי כי יש להיעתר לבקשה ואבהיר.
  1. סעיף 77 לחוק הירושה קובע כי:

בכל עת לאחר מות המוריש וכל עוד לא נתמנה מנהל עיזבון רשאי בית המשפט… לנקוט אמצעים הנראים לו לשמירת העיזבון או לשמירת זכויות בעיזבון לרבות… מתן צו למכירתם של נכסים פסידים שבעיזבון ומינוי מנהל עיזבון זמני“.

  1. בע”א 474/65 טראובר נ’ מנהיים ואח’ פ”ד כ(2) 92 נקבע כי:

באין הוראה אחרת מטעם בית המשפט, תפקידו של מנהל עיזבון זמני אינו שונה מזה של מנהל עיזבון אחר אלא באחד: מנהל עיזבון מחלק את נכסי העיזבון בין היורשים ואילו מנהל זמני אינו מוסמך לכך“.

  1. ברמ”ש (תל אביב-יפו) 10925-09-22 ר’ ש’ נ’ שלומי באשי, – מנהל עיזבון זמני [פורסם בנו] (3.10.22) שניתן אך לאחרונה ע”י כב’ השופט נפתלי שילה עמד והבהיר זה את סמכויותיו המוגבלות של מנהל עזבון זמני והטעם לכך.

              וכך באו לידי ביטוי הדברים בסעיפים 7 – 10 לפסק הדין עמ’ 7 ואילך תחת הכותרת “דיון והכרעה”:

6.         הטעם לכך הוא ברור. משטרם הוכרזו יורשי המנוח אין לבצע פעולות בלתי הפיכות בנכסי העיזבון. יש לאפשר לכל אחד מהיורשים להביע את דעתו ואף להציע לרכוש את זכויותיהם של נכסים שאינם ניתנים לחלוקה לפי סעיף 113. משטרם התבררה זהות היורשים, לא ניתן למכור את נכסי העיזבון אלא אם כן מדובר בנכסים פסידים.

  1. מינוי מנהל עיזבון זמני הינו בגדר סעד זמני והוא אחד האמצעים לשמירת העיזבון שבו רשאי ביהמ”ש לנקוט עד למתן צו ירושה או קיום צוואה. מינויו של מנהל עיזבון זמני נועד למלא את החלל שנוצר מיום הפטירה ועד לקביעת זהותם של יורשי המנוח בצו ירושה או צו קיום צוואה (שוחט, פינברג, פלומין דיני ירושה ועיזבון (מהדורה שביעית) תשע”ד-2014 עמ’ 204). תפקידו של מנהל העיזבון הזמני הוא שמירת הזכויות בעיזבון. סעיף 77 לחוק הירושה קובע כי מכירת נכסים מהעיזבון בטרם שנקבעה זהות היורשים, שמור למקרים בהם מדובר בנכסים פסידים. בענייננו אין מדובר בנכס פסיד. חרף הטענה שהעלו המשיבים, אי מכירת חלקת העיזבון כעת לא תגרום להפסד וודאי וחלקת העיזבון אינה בגדר נכס פסיד שיש למוכרו כעת על מנת למנוע הפסד לעיזבון, אף אם הוצעה כבר הצעה אטרקטיבית לרכישת החלקות.
  2. במקרה דנן, טרם התברר איזו צוואה תקוים ולכן לא ברור כיצד הוסמך מנהל העיזבון הזמני לממש את חלקת העיזבון. אכן, הפסיקה כבר הכירה בעבר בהענקת סמכויות נוספות למנהל עיזבון זמני פרט לשמירה על נכסי העיזבון אולם, על בית המשפט לפרט בצו המינוי באופן ברור מהם התפקידים המיוחדים שמוענקים למנהל העיזבון וחורגים מהשמירה על העיזבון (שוחט, פינברג ופלומין, 206). בכל מקרה, לא ניתן להעניק למנהל העיזבון הזמני סמכות למימוש נכסי העיזבון וחלוקתו בטרם הוכרע מי הם היורשים כשלא מדובר בנכס פסיד וכשלא קיים מצב חריג המצדיק מכירת הנכס בשלב זה.
  3. זאת ועוד. סעיף 113(א) ו-(ב) לחוק הירושה קובע כי:

“(א) נכס שאינו ניתן לחלוקה ונכס שעל ידי חלוקה היה מאבד שיעור ניכר מערכו, לרבות יחידה בחקלאות, בתעשיה, במלאכה או במסחר, ולמעט משק חקלאי שסעיף 114 חל עליו – יימסר ליורש המרבה במחירו, ובלבד שלא יפחת ממחיר השוק; הסכום שהציע אותו יורש ייזקף על חשבון המגיע לו מן העזבון, ואם עלה על המגיע כאמור, ישלם היורש את הסכום העודף.

(ב) לא הסכים אף יורש אחד לרכוש את הנכס כאמור בסעיף קטן (א), יימכר הנכס ודמי המכר יחולקו.”

  1. בצדק טוען המבקש שמכירת חלקת העיזבון כבר כעת, פוגעת בזכותו לפי סעיף 113 לחוק הירושה. שכן, רק לאחר שתתברר זהותם של היורשים ניתן לפעול לפי סעיף זה שמעניק זכות לרכוש במחיר שוק לכל אחד ואחד מהיורשים. אכן, המבקש הינו יורש וודאי של המנוחה והוא זוכה לפי שתי הצוואות. ההבדל בין הצוואות הוא רק בגודל המנה בה יזכה: האם ב – 3/5 מעיזבון המנוחה לפי הצוואה הראשונה או ב-1/5 מעיזבון המנוחה לפי הצוואה השנייה. ברם, יש משמעות רבה להבדל זה וזכותו של המבקש לדעת מה המנה בה הוא זכה בטרם יציע לרכוש את חלקת העיזבון מכוח הזכות המוקנית לו בסעיף 113 לחוק הירושה. שהרי רק לאחר שהמבקש ידע מה חלקו בעיזבון הוא יוכל לדעת האם הוא מסוגל להציע הצעה לפי סעיף 113 ולרכוש את חלקם של יתר היורשים בחלקה. ישנו הבדל גדול אם עליו לגייס 4/5 משווי חלקת העיזבון או רק 2/5 מערכה. לכן, על מנת לאפשר למבקש לממש את זכותו, יש להמתין להכרעה בשאלה איזו צוואה תקוים“.
  1. מן האמור ברמ”ש (תל אביב-יפו) 10925-09-22 הנ”ל ובשים לב לעובדות הרלבנטיות בעניינו אך ברור מדוע יש להיעתר לבקשה וכמפורט להלן:

א.          אין חולק כי הדירה נשוא הבקשה הינה הנכס העיקרי ונראה כי אף הנכס היחיד שבעיזבון המנוחה.  על הדירה רשומה כאמור הערת אזהרה לטובת משרד הבריאות מכוח פקודת המיסים גבייה וזאת לשם הבטחת התשלום בגין שהות המנוחה במוסד הסיעודי. חוב זה הולך ותופח מידי חודש בחודשו וכל עיכוב נוסף גורם נזק כספי משמעותי ליורשים, כך שלטעמי הדירה הנה בגדר “נכס פסיד” ולפיכך יש לאפשר את מימושה לטובת סילוק החוב לטובת משרד הבריאות באמצעות הענקת סמכות מיוחדת למנהל עיזבון זמני פרט לסמכות לשמירה על נכסי העיזבון.

ב.           פרט לכך, מאז הוגשה הבקשה ביום 6.7.22 ניתן ביום  21.8.22 ומשכך אין עוד כל מחלוקת או אי בהירות באשר ליורשים של המנוחה וחלקם בעיזבון. משכך נשמט למעשה כל הבסיס המשפטי והעובדתי להתנגדות המשיבה 3 למכירה ובפרט מששיעור זכויותיה בדירה  מסתכם השיעור של 5% בלבד, כך שאך ברור מדוע זו אינה ממהרת לממש את הדירה ואדישה לאמור.

ג.           עוד אוסיף כי מצאתי כי התנגדות המשיבה 3 למכירה נוכח שיעור זכויותיה בדירה בשיעור של 5% בלבד עולה כדי חוסר תום לב וטענותיה כי המבקשים לא הצביעו על חלופות אחרות הינן טענות סרק. כאמור הדירה הינה הנכס העיקרי והיחיד בעיזבון כך שברור כי בעיזבון אין נכסים או זכויות נוספות שמהם ניתן לפרוע את החוב כלפי משרד הבריאות העומד על פי הבקשה ונספחיה על סך של 629,757 ₪ נכון ליום 28.4.22 ואשר הולך ותופח מידי חודש בחודשו. נטילת משכנתא או הלוואה על הנכס אשר ממילא ימומש בהמשך אך תגדיל את ההוצאות שיחולו על העיזבון בשל הריביות שיחולו בדין העמדת ההלוואה וההוצאות הנלוות הכרוכות בנטילתה.          

ד.           באשר לשיקול מכוח סעיף 113 לחוק הירושה, הרי שאף זה לא מתקיים בעניינו, המשיבה 3 לא טענה כי היא שוקלת או בודקת את האפשרות לרכוש את חלקם של יתר היורשים בעיזבון ונוכח שיעור זכויותיה בדירה בסך של 5% בלבד נראה כי ההיתכנות לכך היא אפסית.  

  1. לאור האמור הנני נעתר לבקשה ומורה על מינוי ב”כ המבקשים יחד עם ב”כ המשיב 2 כמנהלי עזבון קבועים לעיזבון המנוחה.

מובהר כי על מנהלי העזיבון להביא לאישור בית המשפט את חוזה המכר שייחתם.

כן מובהר כי מנהלי העזיבון  לא יהיו רשאים לחלק את התמורה שתיוותר לאחר סילוק החוב למשרד הבריאות אלא על פי החלטות בית המשפט.

לעניין זה אציין ואבהיר כי לא נסתרה מעייני העובדה כי הבקשה שהוגשה הינה למינוי מנהל עזבון זמני, אך משניתן צו קיום צוואה אין כל מניעה למינוי ב”כ הצדדים כמנהלי עיזבון קבועים לעיזבון המנוחה וכך הנני מורה.   

              מנהלי העיזבון שמונו יגישו צו פורמאלי לחתימה בהתאם לנוסח הקבוע בתקנות.

  1. באשר לעתירת המבקשים והמשיב 2 ולפיה התבקש בית המשפט לאשר את הסכמתם בעניין גובה שכר טרחת באי כוחם בכובעם כמנהלי עיזבון, מצאתי כי יש לדחותה והנני מורה כי  לאחר מימוש הדירה יגישו מנהלי העיזבון בקשה לפסיקת שכר טרחתם לרבות הסכמת /עמדת מרשיהם לבקשה ובית המשפט יכריע בה. 

אף לעניין זה אפנה לאמור בעמ”ש (תל אביב-יפו) 32613-01-20 נ’ ג’ נ’ ר’ ד’ ג’ [פורסם בנבו] (1.12.20), ס’ 19 לפסק דינו של כב’ השופט נפתלי שילה והאמור בעמדתו של כב’ השופט שאול שוחט בפסק הדין.

  1. המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים ותסגור את התיק.
  1. פסק הדין מותר לפרסום בכפוף להשמטת הפרטים המזהים.

ניתן היום,  י’ חשוון תשפ”ג, 04 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.

להקדים תרופה למכה - הפתרון השלם והמשתלם: צוואה חסינה™

עריכת צוואה (תכנון עיזבון) נחשב באופן מסורתי למורכב, מפחיד ויקר. אבל – יש חלופה שמאפשרת לרבים ליצור בקלות ובעלויות סבירות צוואה תקפה מבחינה חוקית ואמינה מאוד.

היא נקראת: צוואה חסינה™.
מכיוון שתחום הליגלטק (יישום טכנולוגיה בעולם המשפט ובעבודת עורכי הדין) יקר לליבו של עו”ד קרט, לקח על עצמו לבנות מערכת טכנולוגית מתקדמת, משולבת בבקרה של עורך דין ירושה, ונקראת צוואה חסינה™. המערכת מבוססת על הניסיון הרב שצבר בתחום דיני הירושה כדי שכל אחד יכול להשתמש בה כדי ליצור צוואה בלווי עורך דין מומחה לדיני ירושה.
בתהליך הזה מוטמעים בצוואה מנגנונים חכמים ויצירתיים למניעת סכסוכים בין יורשים ובמשפחה בכלל. התוצאה המתקבלת – הצוואה ברורה ומדויקת ובכך נמנע סילוף רצון המצווה, ככתוב רצונו של אדם כבודו.

צוואה חסינה™

כספת סייבר™ חלק אינטגרלי מצוואה חסינה™

מערכת צוואה חסינה™ מאפשרת בקלות את שילוב כספת סייבר™ בתוך הצוואה כחלק אינטגרלי מהמערכת.
כאמור כספת סייבר™ היא שירות ירושה דיגיטלי מתקדם  מבוסס על פלטפורמה מקוונת, מאובטחת ,אשר מאפשרת לבעלים שלה, לאחסן בתוכה בצורה מסודרת ובטוחה את כל המידע החשוב להם, לרבות פירוט כלל הנכסים שבבעלותם, הן המוחשיים והן הדיגיטליים. כספת סייבר™ ניתנת לעדכון על ידי הבעלים שלה בכל רגע נתון באופן מקוון וללא תלות בגורם חיצוני כלשהו. תוכנה ייחשף רק בבוא היום – קרי ליורשים על פי צוואה רק לאחר אחרית שנותיהם ו/או למיופי כוח על פי ייפוי כוח מתמשך רק לאחר שבעלי הכספת איבדו את כשירותם.

לסיכום

צוואה חסינה™ מספקת פתרון מלא ואמין במחיר שווה לכל נפש:

  • מוודאת שרצון המצווה יתקיים.
  • מונעת סכסוכים.
  • מונעת סכנה של ביטול הצוואה.
  • מאפשרת עדכון מצב הנכסים בקלות, ללא צורך בעריכת מחדש באמצעות שילוב כספת סייבר™.
  • חסכונית.
  • זמינה.
  • נוחה לשימוש ונגישה מכל מקום וזמן.

חדש ומומלץ - קביעת פגישת ייעוץ אישית מקוונת עם עו"ד ארז קרט

עו”ד ונוטריון ארז קרט מתמחה באופן ייחודי ובהיקף פעילות נרחב בנושאי ירושה, צוואות, עיזבון, הגנה על צוואה והתנגדות לצוואות ומשמש סגן יו”ר ועדת צוואות, ירושה ועזבונות של לשכת עורכי הדין. עו”ד ארז קרט הוא מייסד צוואה חסינה™ וכספת סייבר™. מקיים מרכז סיוע לנפגעי צוואות, והמפתח של מחשבון הירושה שמאפשר חישוב חלקו של כל יורש במקרה שאין צוואה.

כעת יש באפשרותכם לקבוע פגישת ייעוץ אישית מקוונת עם עו”ד ארז קרט.

עו"ד ונוטריון ארז קרט

מצב לא מקוון

הצ'קליסט לעריכת צוואה שמונעת סכסוכים במשפחה

בהנחיית עו"ד ארז קרט

מומחה לדיני ירושה וצוואות

דילוג לתוכן