אחייניתה ירשה הכל עד שהדודה ביטלה צוואה ביום אחד - והילדים גילו סוד משפחתי מזעזע

עניינו של פסק דין בהתנגדות לקיום צוואה מחמת ביטולה על ידי המנוחה.

רקע בקצרה:

1. התובעת (להלן: "התובעת") אחייניתה של הגב' ש.ו. ז"ל אשר הלכה לבית עולמה ביום 29.6.20 (להלן: "המנוחה"). הנתבעים 1-4 ( להלן: "הנתבעים") ילדיה של המנוחה.

2. ביום 9.11.14 ערכה המנוחה צוואה בעדים מסגרתה ציוותה לתובעת את מלוא רכושה, למעט 1 ₪ לכל נתבע (להלן: "הצוואה"). הצוואה נערכה ע"י עורך הדין גבריאל דויטש (להלן: "עו"ד דויטש") והעדים לה היו עו"ד דויטש ומזכירתו הגב' מ.ס (להלן: "הגב' ס'").

3. ביום 7.11.18 הגיעה המנוחה למשרדו של עו"ד דויטש. באותו מועד, על גבי מסמך הנושא כותרת "צוואה" כתב עו"ד דויטש בכתב ידו שהמנוחה הופיעה בעצמה, הודיעה על ביטול הצוואה וחתמה בכתב ידה על הודעת הביטול. המסמך נושא את חתימת המנוחה, את חתימת עו"ד דויטש שאישר את חתימת המנוחה, ואת חתימת הגב' ס' שאישרה כי הביטול נערך בנוכחותה (להלן: "מסמך הביטול").

4. ביום 6.20 הלכה המנוחה לבית עולמה, ואין חולק שלא ערכה צוואה אחרת.

5. הצדדים חלוקים בשאלת תוקפו של מסמך הביטול, ומכאן פס"ד זה.

ההליכים לפניי:

6. ביום 25.8.2020 עתרו הנתבעים בבקשה לצו ירושה (ת"ע 59813-08-20).

7. ביום 30.8.2020 עתרה התובעת בבקשה לקיום הצוואה (ת"ע 59767-08-20 ) ובהתנגדות למתן צו ירושה ( ת"ע 59784-08-20).

8. ביום 5.11.2020 הוגשה התנגדות הנתבעים לקיום צוואת המנוחה (ת"ע 15459-11-20).

הסכמות דיוניות;

9. בדיון מיום 8.1.23 הגיעו הצדדים להסכמה דיונית לפיה "בנסיבות ולפיהן עו"ד דויטש לא התייצב לישיבת היום מפאת מצבו הרפואי ולאור המחלוקות בתיק זה אשר יכול ויהיה די בעדותו של עו"ד דויטש והמזכירה לצורך הכרעה במחלוקת, הגענו להסכמה ולפיה הדיון ידחה כך שתחילה יעידו עו"ד דויטש והמזכירה שלו וככל ומי מהצדדים יעמוד על חקירת בעלי הדין, יודיע בתום הדיון שיקבע ותינתן לו הזכות לעשות כן, תוך שמוסכם שככל וב"כ הנתבעים יבקש לחקור את התובעת חקירתה תיעשה באמצעות היוועדות חזותית." (ראה עמוד 4 שורות 11-18).

10. באותו הדיון הגיעו הצדדים להסכמה נוספת שאינה קשורה עם המחלוקת לפניי בהתאם לה דירת המנוחה תושכר, תוך שבהליך זה לא תטען כל טענה הקשורה בהסכמה דיונית זו (ראה עמוד 6 שורות 33-33; עמוד 7 שורות 1-2).

11. בדיון מיום 27.3.24 נחקרו עו"ד דויטש והגב' ס'. בתום הדיון הודיע ב"כ הנתבעים שאינו עומדת על חקירת התובעת, ברם, ככל וזו תבקש לחקור את הנתבעים, יעמוד על חקירתה (ראה עמוד 25 שורות 32-45 לפרוטוקול). בהודעה מאוחרת מיום 10.4.24 הודיע ב"כ התובעת שאינו מבקש לחקור את מי מבעלי הדין. משכך, ובהתאם להסכמה הדיונית, ניתן צו להגשת סיכומים.

עיקר טענות הצדדים:

12. לטענות התובעת, הנתבעים היו בסכסוך קשה מאוד עם המנוחה לאורך כל חייה, כאשר רוב הזמן שרר ביניהם נתק, לרבות בתקופה שהייתה חולה. לאור זאת, המנוחה הביעה את רצונה בצוואתה כאשר בחרה שהנתבעים לא יירשו דבר. להבדיל, היא ניהלה עם המנוחה קשר רציף, טיפלה בה וביקרה אותה, חרף המרחק הפיזי, שכן היא מתגוררת בארה"ב.

13. עוד סבורה התובעת שאין זה יתכן שהמסמך הלקוני הנושא כותרת "צוואה" מיום 7.11.18 יכול להוות מסמך ביטול צוואה שנחתמה כדין ביום 9.11.14, ויש לדחות את טענת הנתבעים. כן לדבריה, מסמך הביטול אינו עומד בתנאי סעיף 20 וסעיף 36 לחוק הירושה, כך שאינו כולל בתוכו ביטול מפורש כנדרש. אף בכותרתו של המסמך מתנוססת המילה צוואה ולא ביטול צוואה, ודי בכך בכדי לדחות את טענת הנתבעים. בנוסף, המסמך כתוב בגוף בשלישי, וחמור מכך, אין כל קשר בין מסמך הביטול לצוואה עצמה, שכן האמור בו לכאורה מפנה לצוואה, אך אינו מוצמד אליה. התובעת סבורה שכאשר מדובר במקרה של ביטול צוואה יש לנקוב בפרטים מדויקים וההפניה צריכה להיות ספציפית, ולא כבעניינו, שאף לא נכתב תאריך הצוואה. עובדות אלה מחזקות את חוסר רצונה של המנוחה לבטלות צוואתה. נוסף על כך, המנוחה במסמך הביטול, לא הצהירה כי זו צוואתה אותה היא מבקשת לבטל. גם העדים לא פעלו כפי הנדרש עת לא דאגו לציין שהמנוחה הצהירה וחתמה על רצונה לבטל את הצוואה כנדרש בסעיף 20 לחוק הירושה. חיזוק לכל אלה נמצא בעדותה של הגב' ס' שהצהירה שלא שמעה את המנוחה מבקשת לבטל את צוואתה.

14. מעבר לכך, עצם העובדה שהמנוחה לא ערכה צוואה חדשה ואף לא השמידה את צוואתה מוכיחה מעל ומעבר שלא היה בכוונתה לבטלה. כך גם היה למנוחה די והותר זמן להשמיד צוואתה עד שהלכה לבית עולמה, שכן המדובר בפרק זמן של שנה וחצי, מהלכו, יכלה לשנות את דעתה. חיזוק לכך מצאה בעדותו של עו"ד דויטש שהצהיר כי המנוחה חפצה לערוך צוואה חדשה, וכן שלא השמיד את הצוואה אותה לכאורה ביקשה לבטל. עדותו מוכיחה ביתר שאת שהמנוחה לא גמרה בדעתה לבטל את צוואתה, כמו כן לא הגיעה לערוך צוואה חדשה. מכאן, יש לדחות את טענות הנתבעים ולקבוע שהצוואה תקפה.

15. מבלי לפגוע באמור סבורה התובעת שנטל הוכחת הטענה ולפיה הצוואה בוטלה, לרבות כוונת המנוחה לעשות כן, מוטל על שכמי הנתבעים ובנטל זה לא עמדו, באופן בו לא הוכיחו שהמנוחה גמרה בדעתה לבטל את הצוואה, והעובדה שוויתרו על חקירתה מחזק את טענתה זו .

16. לטענות הנתבעים העובדה שהמנוחה הגיעה למשרדו של עו"ד דויטש במטרה לבטל את צוואתה וחתמה על הביטול על גבי הצוואה, מעידה שהיא מבוטלת כדין, ובהתאמה יש לקבוע שהם יורשיה על פי דין.

17. הנתבעים סבורים שהאופן בו בוטלה הצוואה עונה על הגדרת סעיף 36 לחוק הירושה, הקובע את הדרכים לביטול צוואה, ומכאן יש לראות בצוואה כבטלה על פי דין. עוד גורסים שאין ממש בטענת התובעת לפיה לא ניתן לבטל את הצוואה בהודעת ביטול אלא רק על ידי יצירת צוואה חדשה, שכן במקרה דנן, יש לראות בביטול ככזה שנערך לפני עדים, בדרך בה נערכה צוואה לפני עדים, קרי, מתקיימות דרישות החוק. עובדה זו מקבלת משנה תוקף מקום בו המדובר במסמך נושא תאריך המציין את רצון המנוחה בביטול הצוואה, ואשר נערך בנוכחות שני עדים שאישרו את חתימתה.

18. מבלי לפגוע באמור, גם אם יקבע שנפל פגם במסמך הביטול, אין בכך בכדי לפגוע בתוקפו וזאת אגב שימוש בהוראות הקבועות בסעיף סעיף 25 לחוק הירושה, המקנות לביהמ"ש שיקול דעת לתקן את הפגם.

19. הנתבעים מבקשים להדגיש את העובדה שאין מחלוקת כי עת הגיעה המנוחה למשרדו של עו"ד דויטש, הייתה כשירה לחתום על מסמך הביטול ועשתה כן תוך גמירות דעת, מרצונה החופשי וללא כל השפעה. כך גם אין חולק שחתימתה היא המתנוססת על מסמך הביטול, ומכאן שיש לראות בו כמחייב. יתר על כן, המנוחה יכלה לבטל את הצוואה אגב השמדתה בביתה, אולם בחרה להגיע פיזית למשרדו של עו"ד דויטש דבר המחזק את רצונה לבטל את צוואתה.

20. מכל אלה סבורים שיש לראות במסמך הביטול כעונה על הגדרות החוק, ובהתאם לכך, יש להורות על ביטול הצוואה, ומתן צו ירושה בהתאם להוראות הדין.

דיון והכרעה:

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, שמעתי את טענות הצדדים ואת עדות העדים, הגעתי למסקנה שהצוואה בוטלה כדין, ומכאן דין ההתנגדות להתקבל. אנמק;

21. אין חולק בין הצדדים שצוואת המנוחה הינה צוואה בעדים כהגדרתה בסעיף 20 לחוק הירושה, תשכ"ה- 1965 (להלן:"החוק"), וזולתה המנוחה לא ערכה כל צוואה אחרת. כך גם עו"ד דויטש הצהיר שהמנוחה לא ערכה לפניו כל צוואה אחרת (ראה פרוטוקול מיום 27.3.24, עמוד 18 שורות 8-9; עמ' 21 שורה 6). עוד אין מחלוקת עובדתית שביום 7.11.18 הגיעה המנוחה למשרדו של עו"ד דויטש, ובאותו היום, כתב עו"ד דויטש על גבי מסמך הנושא כותרת צוואה, "הופיעה הגב' ו.ש. בעצמה ת.ז 50323369 והודיעה על ביטול צוואתה זו. וחתמה בחתימת ידה על הודעת הביטול. היום 07/11/18". ליד דברים אלה שנכתבו בכתב ידו של עו"ד דויטש, נכתב: "מאשר חתימת הביטול היום. 7.11.18". לצד זאת מופיעה חתימתו וחותמתו של עו"ד דויטש. בנוסף, כתבה הגב' ס' על גבי אותו מסמך: " אני הח"מ מ.ל.ס. ת.ז 059115709 מאשרת ביטול הצוואה הנ"ל בנוכחותי 07/11/18". לצד זאת מופיעה חתימתה. עוד לא התגלעה כל מחלוקת לכך שביום בו הופיעה המנוחה במשרדו של עו"ד דויטש, הייתה כשירה וכן, שחתימתה היא מתנוססת על גבי מסמך הביטול (ראה לעניין זה בין היתר דברי ב"כ הנתבעת בפרוטוקול מיום 14.11.21). 

משכך, ומעיון בסיכומי התובעת,  השאלה היחידה שעומדת במחלוקת הינה באם במסמך הביטול עונה על הוראות החוק.

22. גם במחלוקת זו, ועל אף שמדובר בשאלת ביטול צוואה ולא עריכתה, יש להכריע בראי עקרון העל בדיני הירושה – כיבוד ומימוש רצון המצווה. לעניין המתח בין קיום רצון המנוח אל מול הוראות החוק, ובכלל זה המסגרת הצורנית בעת ביטול צוואה נקבע כי: "דיני הצוואות מכילים בתוכם מתח בין השאיפה לקיים את רצון המת, לבין הרצון לשמור על המסגרת הצורנית לביטוי אותו רצון (ראו: ד"נ 40/80 קניג נ' כהן, פ"ד לו(3) 701, 722-721 (1982) (להלן: עניין קניג); עניין אהרן, 692-690). בשל קיומו של מתח זה, לצד דרישת המחוקק לעמידה בדרישות צורניות לשם יצירתה או ביטולה של צוואה, קיימת הכרה בכך שהקפדה נוקשה מדי על התקיימותן של הדרישות הצורניות עשויה להביא לעתים לאי-קיום רצונו של המת. לצורך התמודדות עם אותם המקרים הכיר המחוקק, במסגרת סעיף 25 לחוק, באפשרות לקיים צוואה על אף קיומו של פגם בדרישות הצורניות". (ראה בע"מ 11116/08, פלוני נגד אלמוני") (להלן:"הלכת פלונית").

23. בדנ"א 7818/00 אהרון נ' אהרוני (להלן: "הלכת אהרון") דן בית המשפט בשיקולים להם יידרש בבואו לבחון הצהרת ביטול וכן בצורך לעמוד על הדרישה הפורמאלית לעניין אופן עריכתה. שם נקבע שכל עוד בית המשפט מתרשם באמיתות הביטול כמו גם מגמירות הדעת של המצווה, לא ידקדק בדרישה הפורמאלית. עוד נקבע, שהדרישות הצורניות אינן מוגדרות מראש, שכן ההכרעה עלולה להשתנות בהתבסס על כלל הראיות המובאות לפני בית המשפט. וכך נקבע: " …לעניין הצהרת ביטול יש לקיים את הדרישות המהותיות של צורת הביטול בלא לדקדק בצורות הפורמאליות, ובלבד שבית המשפט שוכנע בגמירת –דעתו של המצווה להצהיר על בטלות הצוואה. על כן אם בית-המשפט שוכנע באמתותה של הצהרת הבטלות, הוא ייתן לה תוקף גם אם נפל בהצהרת הבטלות פגם או חסר פורמאלי, ובלבד שהדרישות המהותיות בעניין זה תקוימנה" .

ובהמשך:

 "את הדרישות הצורניות המהותיות אין מקום להגדיר מראש, שכן ההכרעה בשאלה זו עשויה להשתנות ממקרה למקרה ולהתבסס על כלל הראיות המצוינות לעניין גמירת –דעתו של המצווה ואמיתות הצהרתו. מן הדוגמאות שמביא חברי להמחשת עמדתו עולה כי לאמיתו של דבר , אין הוא רואה קושי ממשי למחול על פגמים וחסרים למיניהם בקיום דרישותיה הצורניות היותר מהותיות של הצהרה לביטול צוואה, ובלבד שלכאורה ניתן לשייכה לאחת הצורות שנקבעו בחוק לעשיית צוואה".

בנוסף נקבע שהכללים הצורניים הקבועים בחוק ביחס לתוקפה של צוואה, לא חלים באותו האופן בעת בחינת תוקף ביטולה, דאז, בית המשפט לא ידקדק באלה, ובלבד ששוכנע כי זה רצונו האמיתי והחופשי של המנוח. אפנה לעניין זה לספרם של כבוד השופט שוחט, עו"ד פינברג ועו"ד ורו"ח פלומין "דיני ירושה ועזבון", הוצאת סדן מהדורה שביעית בעמוד 140: " הכללים לבחינת תוקפו הצורני של צוואה אינם חלים באותה מידה גם על בחינת תוקפו הצורני של כתב ביטול צוואה. לעניין הצהרת ביטול, אפשר לקיים את הדרישות המהותיות של צורת הביטול בלא לדקדק בדרישות הפורמליות, ובלבד שבית המשפט שוכנע בגמירת דעתו של המצווה להצהיר על בטלות הצוואה". עוד ראה לעניין זה דברי בית המשפט בהלכת פלונית: "דעת הרוב (שניתנה מפיה של השופטת ע' ארבל, בהסכמת הנשיא א' ברק, השופטת (בתוארה דאז) ד' ביניש והשופטת א' פרוקצ'יה) גרסה כי אין דינה של צוואה כדינו של מסמך ביטול צוואה, ומשקלן של הדרישות הפרוצידורליות הנוקשות נמוך יותר במקרה האחרון, בהשוואה למקרה הראשון."

24. בהתאם לכך, גם מקום בו אמצא שנפל פגם בדרישה הצורנית הקבועה בחוק לביטול הצוואה, וככל ואמצא שרצון המנוחה היה בביטולה, אדרש לבחון את נפקות הפגם הצורני, ובאם זה ניתן לריפוי. וכפי שנקבע בהלכת פלונית: "סעיף זה שייך לקבוצת הסעיפים העוסקים בצורות לעשיית צוואה, ולכן הוראותיו חלות, בשינויים המתחייבים, גם על ביטול צוואה על ידי המצווה (ראו: ע"א 881/80 גמליאל נ' רחמים, פ"ד לה(4) 152, 154 (1981); עניין אהרן). משום כך, קיימת גם אפשרות עקרונית להכיר בתוקפה של פעולת ביטול, על אף קיומו של פגם או חסר מסוים בדרישות הצורניות לעשייתה, ובלבד שהצהרת הבטלות מפורשת, ברורה וחד-משמעית ולבית המשפט אין ספק לגביה. "

בהתאמה, אבחן תחילה את רצון המנוחה בביטול הצוואה, ובכלל זה באם גמרה בדעתה לעשות כן תוך הבנה מלאה;

25. סעיף 36 לחוק דן בביטול צוואה על ידי המצווה, וקובע כדלקמן;

• "המצווה רשאי לבטל צוואתו, אם על ידי ביטול במפורש באחת הצורות לעשיית צוואה, ואם על ידי השמדת הצוואה; השמיד המצווה את הצוואה, חזקה עליו שהתכוון בכך לבטלה.
• צוואה חדשה, אף אם אין בה ביטול מפורש של צוואה קודמת, רואים אותה כמבטלת את הקודמת במידה שהוראות הצוואה החדשה סותרות את הוראות הצוואה הקודמת, זולת אם אין בצוואה החדשה אלא הוספה על האמור בצוואה הקודמת".

26. בדיון לפניי העידו עו"ד דויטש והגב' ס', העדים לעריכת הצוואה ולמסמך הביטול. בעדותו, תיאר עו"ד דויטש את שקדם להגעת המנוחה למשרדו. וכך הצהיר (ראה עמ' 11 שורות 18-31 לפרוטוקול מיום 27.3.24):

ש.   אתה ערכת צוואה בשנת 2014, פתאום הגברת נוחתת במשרדך בשנת 2018. היא תיאמה?

ת.     היא לא נוחתת, היא תיאמה מראש הגעה.

ש.   אתה זוכר מתי תיאמה מראש? כמה זמן לפני?

ת.     זה לא משנה,  יום לפני, יומיים לפני.

ש.   ידעת מה הסיבה?

ת.     היא אמרה לי בטלפון שהיא רוצה לבטל את הצוואה.

ש.   ואת זה לא ראית לנכון לכתוב בתצהיר.

ת.     לא ראיתי לנכון.

ש.   אתה מספר שהיא תיאמה יומיים לפני, אמרה לך למה מגיעה ואתה היית ערוך שהיא באה לבטל את הצוואה. נכון?

ת.     בוודאי שכל לקוח שבא אלי מתאם איתי פגישה, הוא לא נוחת אצלי במשרד, ואז אני שואל מה קרה.

ש.   זאת אומרת ביום שהיא הגיעה אליך ידעת שהיא באה לבטל את הצוואה, נערכת לזה.

ת      מה זה נערכתי? הכנתי את המזכירה.

27. עוד העיד עו"ד דויטש לעניין רצונה הברור של המנוחה לבטל את הצוואה אף בטרם ערכה צוואה חדשה. וכך הצהיר:

ת.     :…יש לי לקוח לפני שדרש את הביטול כי היא לא היתה מוכנה עדיין להגיד מה היא רוצה במקום…" (ראה עמוד 13 שורות 14-15).

…

ת.     היא אמרה לי שהיא תבוא לעשות צוואה, היא עדיין חושבת מה לעשות.

ש.   זאת אומרת שידעת למעשה שביטול הצוואה בזמן שהיתה אצלך הוא לא ביטול אמיתי אלא ייכנס לתוקף עם עריכת צוואה  חדשה.

ת.     לא זה מה שאמרתי. הוסבר לה נושא של ביטול ואפשרות של עריכת צוואה חדשה במקום שמבטלת את הצוואה הקודמת ואומרת שהצוואה החדשה היא התקפה. הגברת אמרה לי אני את ביטול בוודאות ערכתי, תחתים אותי על הביטול, אני מצידי עדיין חושבת מה לעשות מחדש."  (ראה עמוד 13 שורות 22-28).

….

ת.     "…אבל לבטל את זאת היא עמדה על זה ואמרה לי "תבטל את הצוואה הזאת". (ראה עמוד 16 שורה 22)

…

ת.     "… כמה אפשר להגיד לך? היא ידעה את הצוואה, היא ידעה  מה היא מבקשת לבטל…" (ראה עמוד 18 שורות 32-33).

…

ש.   ואתה חושב שזו הסיבה העיקרית לביטול הצוואה?

ת.     אני לא חושב שזו הסיבה העיקרית, הסיבה העיקרית שזה היה הרצון של המנוחה. הרצון שלה אישי בלבד בלי קשר לשום דבר, בלי קשר למה אני  יודע, מעולם לא חקרתי אותה למה היא עושה את זה, ביטלתי כי היא ביקשה, אמרה לי מפורשת "אני רוצה את הביטול, אני אגיע עם משהו מה אני רוצה אח"כ, אני עדיין מתלבטת". (ראה עמוד 19 שורות 25-29).

…

ש.   המנוחה היתה בשנת 2018 וגם ב 2018 היא לא אמרה לך, לפחות לא לפי גרסתך פה או בתצהיר "אני רוצה להוריש לארבעת ילדיי".

ת.     היא לא אמרה, היא אמרה תבטל את הצוואה, אני חושבת מה לעשות. (ראה עמוד 22 שורות 32-34)

28. גם הגברת ס' אישרה בעדותה שהמנוחה ביקשה לבטל את הצוואה. וכך הצהירה:

"…לאחר שג' הכניס אותי לחדר ואמר שהיא רוצה לבטל, היא חתמה בפנינו ואני חתמתי. לא שאלתי אותה למה." (ראה עדותה בעמוד 25 שורות 10-11). 

29. בעדותו התייחס עו"ד דויטש לסיבה בעטייה ביקשה המנוחה לבטל את צוואתה ותיאר שלהתרשמו בעת עריכתה הבין שישנו עניין משפחתי שהוביל את המנוחה להדיר את ילדיה (ראה עדותו בעמוד 13 שורות 14-18). ובהמשך :

"… כי בחורה שלקח לה שנים לבטל את הצוואה הזאת למרות שהיה לי ברור שהיא תבטל- 4 ילדים ונכדים ולא להכניס אותם אותם לצוואה, אני מדבר כמו לעצמי היום שאתה בגיל מסוים ואתה זקוק לעזרה, ואתה זקוק לסיוע, למי אתה פנונה? למישהו מארה"ב, אתה מסתמך על מישהו שנמצא 15 שעות טיסה ממך? אתה מסתמך על הילדים ועם כל הכעס, ואני לא יודע מה שקרה, אני לא מצאתי משהו שמישהו ביטל את כל המשפחה והיה ברור שזה מתוך כעס/ משבר משפחתי שהיה. אתה שואל אותי , כן, הקטע הוא שהיא אומרת לי "אני אעשה צוואה חדשה עדיים לא בשלה עם זה אבל הביטול הוא ביטול, תדאג לי לביטול הצוואה הזאת, אני לא רוצה אותה". (ראה עמוד 15 שוקות 25-31; עמוד 16 שורות 1-2).

30. מהאמור לעיל עולה באופן ברור שהמנוחה גמרה בדעתה לבטל את הצוואה, כמו גם שבעת הביטול לא ביקשה לערוך צוואה חדשה, שכן לא החליטה למי ברצונה לצוות. עוד עולה בבירור מעדותו של עו"ד דויטש שהמנוחה רצתה לערוך צוואה חדשה אולם לא הספיקה לעשות כן (ראה לעניין זה עדותו בעמוד 13 שורות 20-28; עמוד 19 שורות 28-29; עמוד 22 שורות 32-34;עמוד 23 שורות 19-20; 23-31).

31. את עדותו של עו"ד דויטש מצאתי לאמץ בהיותה מפורטת, קוהרנטית וסדורה, תוך שנסיבות המקרה היו זכורות לו. לכך יש להוסיף שעו"ד דויטש הינו עד ניטרלי לחלוטין אשר נסיבות המקרה ידועות לו באופן אישי ומשכך עדותו בעלת משקל רב. מעדותו התרשמתי ללא כל ספק שרצון המנוחה לבטל את הצוואה היה חופשי וללא כל השפעה, וכן שהייתה כשירה לעשות כן. עוד התרשמתי מעדותו שרצונה בביטול הצוואה היה ממשי, תוך שפעלה באופן אקטיבי להוציאו אל הפועל, ובכלל זה תיאמה פגישה במשרדו אליה הגיעה במועד, מסגרתה חזרה על רצונה בביטול הצוואה.

32. לעניין התרשמותי בדבר רצונה הברור של המנוחה בביטול הצוואה, אציין שאכן, כטענת התובעת הגב' ל' אישרה שלא שמעה מפי המנוחה אודות רצונה לעשות כן, ועל כך למדה מפיו של עו"ד דויטש. ואולם, מעדותה עולה שבעת שעו"ד דויטש קרא לה וסיפר על רצון המנוחה, זו הייתה בחדר ושמעה את דבריו (ראה עדותה בעמוד 25 שורה 18). מכאן, בהינתן העובדה שאין חולק שהמנוחה הייתה כשירה, ככל ורצונה לא היה בביטול הצוואה, לא הייתה מאשרת את דבריו וחותמת על מסמך הביטול. יתר על כן, מהדברים שכתבה הגב' ס' על גבי מסמך הביטול עולה שהמנוחה חתמה בנוכחותה, ולאחר שווידאה שהמנוחה יודעת על מה היא חותמת, חתמה בעצמה על מסמך הביטול (ראה עדותה בעמוד 25 שורה 3).

33. בנוסף לכל אלה, המנוחה פעלה באופן אקטיבי למימוש רצונה, ובכלל זה קבעה פגישה עם עו"ד דויטש, הגיעה פיסית למשרדו וחתמה על בקשתה. בהתנהלותה זו יש בכדי דבר מה נוסף המביא את רצונה לכדי מעשה.

34. מכל אלה ובניגוד לנטען ע"י הנתבעת, מצאתי לקבוע שהמנוחה גמרה בדעתה לבטל את הצוואה, וזאת עשתה מרצונה החופשי, ללא כל כפייה ומתוך הבנה מוחלטת את משמעות הביטול.

כעת אבחן את טענות התובעת לעניין האופן בו נערך מסמך הביטול, כמו גם באם יש לראות בו כעונה על דרישות החוק.

35. בהתאם לסעיף 36 לחוק, "המצווה רשאי לבטל צוואתו, אם על ידי ביטול במפורש באחת הצורות לעשיית צוואה, ואם על ידי השמדת הצוואה". התובעת סבורה שמסמך הביטול אינו עונה על הוראות החוק שכן אינו כולל ביטול מפורש של הצוואה; נושא כותרת "צוואה" ולא "ביטול צוואה" וכתוב בגוף שלישי. עוד גורסת, שעל גבי מסמך הביטול אין כל הפנייה ספציפית, ומכאן לא ניתן ללמוד שהביטול מתייחס לצוואה. לבסוף טענה שעת המנוחה לא השמידה את הצוואה, לא ניתן לראות במסמך הביטול כמחייב.

36. מסמך הביטול שהוצג לתובעת במקור, כולל שני עמודים; העמוד הראשון על גביו מופיעה המילה "צוואה" ומתחת שמה של המנוחה, ו.ש.; ליד אלה נכתב בכתב ידו של עו"ד דויטש שהמנוחה ביקשה לבטל צוואה זו, ומתחת למילים "צוואה זו" אלה מופעים שני קווים. ליד מתנוססת חתימת המנוחה וחתימת עו"ד דויטש. מתחת לכל אלה, כתבה בכתב ידה הגב' ס' שהיא "מאשרת ביטול הצוואה הנ"ל" בנוכחותה, וחתמה על גבי אותו עמוד (להלן: "העמוד הראשון"). רצ"ב העתק העמוד הראשון למסמך הביטול:

37. לעמוד הראשון מצורפת צוואת המנוחה, אשר אין חולק בין הצדדים כי זו הצוואה היחידה שנערכה על ידה לפני עו"ד דויטש.

38. את טענת התובעת ולפיה לא ניתן לדעת באם העמוד הראשון מתייחס לצוואה, מצאתי לדחות; בהינתן העובדה שאין חולק כי המנוחה חתמה לפני עו"ד דויטש רק על צוואה אחת וזו צורפה בעמוד השני למסמך הביטול, נהיר שהודעת הביטול על גבי העמוד הראשון, מתייחסת לצוואה. מבלי לפגוע באמור לעיל; בעדותו התייחס עו"ד דויטש באופן מפורט לעניין זה והצהיר שמדובר בשיטת התיוק במשרדו, כך שמוצמד מסמך נלווה (העמוד הראשון) לכל צוואה אותה עורך, וכן שהיה ברור ומובן שמדובר בצוואתה היחידה של המנוחה. גם לעניין זה, מצאתי לקבל במלואה את עדותו של עו"ד דויטש, אשר יוזכר כי הינו עד ניטרלי, בהיותה מפורטת, סדורה וקוהרנטית תוך שידע להסביר היטב את האופן בו נחתם המסמך. וכך הצהיר (ראה עדותו בעמוד 16 שורות 31-33; עמוד 17 שורות 1-11):

ש.   מבחינת התצורה שלו המסמך לא כותב "ביטול צוואה" אלא כותב "צוואה". למה לא כתבת ביטול צוואה, ויתרה מזאת למה לא הפנית ספציפית לצוואה הספציפית שאתה בעצמך ערכת כולל התהליך?

ת.     קודם כל הדף הזה מוצמד לכל צוואה שאני עושה ובה כתוב של מי היא מודפס. החלק הזה חלק מצוואה אורגינלית. כתוב צוואה ושל מי היא ומבחינת נוחיות במקום  לקחת דף נפרד ולרשום את זה, כתבתי על אותו דף שהצוואה צמודה אליו.

ש.   אתה אומר שהמסמך הזה שכתוב עליו "צוואה ו.ש." היה מוצמד לצוואה המקורית?

ת.     בוודאי.

ש.   למה אני לא רואה במסמך הזה שנת 2014?           

ת.     כתוב פה 2018.

ש.   אמרת לפני רגע שהמסמך הזה הוא איזה קאבר שיט לצוואה המקורית משנת 2014 אבל הוא נושא תאריך של 4 שנים לפני, הוא לא מסמך מ 2014 ולא נושא תאריך של 2014.

ת.     2018 הביטול.

…

ש.   האם העמוד הזה שכתוב בו את המילה "צוואה" ואת שם המנוחה, לפי מה שהסברת כרגע זה עמוד שאתה נוהג  לצרף לכל צוואה?

ת.     כן, כדי שיהיה לי זיהוי שלי לצוואה  (ראה עמוד 18 שורות 10-12)

…

ש.   אני מבין שהיה מוצמד לצוואה דף שהיה כתוב עליו "צוואה" ו.ש.; זאת אומרת שהמסמך הזה הוא מסמך שנעשה בשנת 2014 והראית ל-ו.ש. את כל המסמך ככה? את הצוואה כולל המסמך הזה ועל זה היא חתמה, זה מה שאתה אומר?

ת.     בוודאי. (ראה עמוד 18 שורות 18-21)

…

ש.   אגיד מה הבעיה, יש מסמך שנושא את המילה "צוואה" ולמעשה הגברת באה ואומרת וככה אתה כותב "אני מורה על ביטול צוואה זו", צוואה זו זה אומר המסמך הזה – דף הפתיח. האם יכול להיות שאולי הגברת ו' מבינה שהיא ביטלה את המסמך שנושא כותרת של "צוואה" ולא ביטול צוואה.

ת.     אני חושב שאתה מתייחס אלי כמו מטומטם וזה לא נעים. כמה אפשר להגיד לך? היא ידעה את הצוואה, היא ידעה  מה היא מבקשת לבטל וידעה שזה מסמך מקדים בשבילי לזיהוי.

ש.   למה למשל לא החתמת אותה, אתה אומר שזה כבר היה מוצמד והיה לפניך, לא היית צריך לחפש את זה. אמרת שאתה יודע שהדרך לבטל צוואה היא השמדה דרך אחת, צוואה חדשה דרך אחרת, בחרת לבטל צוואה על מסמך מקדים, למה לא בחרת להחתים אותה על צוואת המקור שנושאת את התאריך המקורי ולא משהו בעלמא?

ת.     זה לא בעלמא. זה נושא תאריך של זמן הביטול. היא חותמת לי על זמן הביטול והצוואה החיצונית צמודה לצוואת המקור והיא מכירה אותה. אין לזה  משמעות  מבחינתי איפה החתמתי אותה כאשר היא חתמה בפני שני עדים, ואני והמזכירה. אם אתה מתעלם שהמסמך החיצוני צמוד לצוואה המקורית, זו שיטת התיוק שלנו. 

ש.   גם אתה התייחסת בתשובה שלך למסמך הזה כצוואה, אגב זה גם נושא כותרת של צוואה, גם אתה התבלבלת קצת במילותיך והתייחסת למסמך הזה כצוואה,  יכול להיות שגם הגברת התבלבלה ולא הבינה על מה היא חותמת?

ת.     אתה יכול לקרוא מה כתוב?     

ש.   הגברת ביטלה את המסמך הזה שכתוב למעלה "צוואה", לא כתוב צוואה אחרת, לא מבטלת את הצוואה עצמה, לא חותמת על הצוואה עצמה, אלא מבטלת את "הצוואה" שכתוב למעלה.

ת.     כתוב "צוואה זו" והכוונה לצוואה המצורפת" (ראה עמוד 18 שורות 28-33; עמוד 19 שורות 1-15).

39. מכל אלה, אני קובעת שמסמך הביטול עומד בתנאי החוק, כך שכולל את מרכיבי היסוד ביחס לצוואה בעדים, קרי שנערך בכתב והובא לפני שני עדים.

40. למעלה מן הצורך, וגם בהינתן כך שלא מצאתי כי נפל פגם באופן בו נערך מסמך הביטול, אדרש לשאלת הריפוי בנסיבות המקרה; כקבוע לעיל, גם לבחינת ריפוי פגם בביטול צוואה, יידרש בית המשפט למבחנים הקבועים בסעף 25 לחוק, שעיקרם התרשמות מרצונו החופשי והאמיתי של המנוח, וכן, שיחולו מרכיבי היסוד בהתאם לסוג הצוואה. וזו לשון הסעיף:

"(א) התקיימו מרכיבי היסוד בצוואה, ולא היה לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט, לפי העניין, ספק כי היא משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת, לקיימה אם אף נפל פגם בפרט מן הפרטים או בהליך מן ההליכים המפורטים בסעיפים 19,20,22,או 23 או בכשרות העדים , או בהעדר פרט מן הפרטים או הליך מן ההליכים כאמור.

(ב) בסעיף זה "מרכיבי היסוד בצוואה" הם:

1. …..
2. בצוואה בעדים כאמור בסעיף 20-הצוואה בכתב והמצווה הביאה בפני שני עדים;
3. …
4. …

41. לעניין הנטל הראייתי ושיקול  הדעת המסור לבית המשפט בעת בחינת ביטול צוואה נקבע בהלכת פלונית: " על צד המבקש מבית המשפט לתת תוקף למעשה ביטול פגום, או חסר מבחינה צורנית, על פי נוסחו של סעיף 25 לחוק הירושה, בשני מופעיו (הקודם והנוכחי)- מוטל להוכיח ברמת הסתברות גבוהה מאוד (גם לשיטתם של המבקרים את הרף הראייתי של:" הוכחה מעל לכל ספק") כי הודעת הבטלות היתה "אמיתית" במשמעות סעיף 25 לחוק, ומפורשת , כדרישת סעיף 36 לחוק. אם המבקש עמד בנטל זה, לבית המשפט נתון שיקול הדעת ליתן תוקף להצהרת הביטול, וזאת חרף קיומם של פגמים או חסרים צורניים, אפילו עד כדי היעדרם של חלק מהמרכיבים ה"סטטיים" שבאקט הביטול ( או "מרכיבי היסוד בצוואה") על פי נוסח סעיף 25 לחוק בנוסחו הנוכחי, בשינויים המחויבים לביטול)."

42. בעניינו, כקבוע לעיל, התרשמתי שמסמך הביטול נערך מרצונה החופשי של המנוחה, תוך גמירות דעת. אשר כל כן, ועת מסמך הביטול נערך בכתב לפני שני עדים שהצהירו שהמנוחה ידעה את טיב בקשתה, קרי, ביטול הצוואה, גם באם הייתי מוצאת לקבוע שנפל פגם ביחס לדרישות הצורניות, הרי שזה ניתן לריפוי בהתאם לקבוע בסעיף 25 לחוק.

43. ביחס לטענת התובעת בדבר אי השמדת הצוואה, הרי שזו לא הוכחה, תוך שלא ניתן לדעת באם הצוואה הושמדה על ידי המנוחה או לאו. בעדותו הצהיר עו"ד דויטש שהסביר למנוחה באופן מפורש שמוטב שתעשה כן, אולם לא ידוע לו באם הדבר נעשה (ראה עמוד 22 שורות 2-3; עמוד 23 שורות 11-13;16-17). משכך, לא מן הנמנע שהמנוחה השמידה את הצוואה לאחר הפגישה במשרדו של עו"ד דויטש אז חתמה על מסמך הביטול. וחשוב מכך; בניגוד לנטען ע"י התובעת, על פי דרישת החוק (סעיף 36) קיימות 3 חלופות לביטול צוואה, השמדתה; ביטולה במפורש באמצעות אחת מהצורות לעשייתה וביטולה מכללא. החוק אינו קובע כל חובה בהשמדת הצוואה בנוסף לביטולה באחת מהדרכים הקבועות, כי אם המדובר בדרך נפרדת. אשר על כן, גם מקום בו הצוואה לא הושמדה, אין בכך בכדי לפגוע בתוקפו של הביטול, שנערך כדין.

סוף דבר:

44. מכל המפורט לעיל, אני קובעת שהנתבעים הוכיחו ללא כל ספק את רצונה החופשי של המנוחה בביטול הצוואה תוך גמירות דעת וכן שמעשה הביטול שנערך בהתאם להוראות כל דין. אשר על כן, אני קובעת כדלקמן:

א.   צוואת המנוחה מיום 9.11.14 בטלה.

ב.    הבקשה למתן צו ירושה, מתקבלת. הנתבעים יוכלו להגיש פסיקתא לחתימה.

ג.    התובעת תשא בהוצאות הנתבעים בסך של 20,000 ₪. התשלום יבוצע  תוך 30 ימים שאם לא כן יישא הסכום הפרשי ריבית והצמדה על פי דין החל מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

בזאת תמו המחלוקות לפניי.

פס"ד מותר לפרסום בהשמטת כל פרט  מזהה ובכפוף לתיקוני הגהה.

המזכירות תמציא פס"ד לצדדים באמצעות ב"כ ותסגור את כלל התיקים הפתוחים.

ניתן היום,  ו' אדר תשפ"ה, 06 מרץ 2025, בהעדר הצדדים.