3 אחים נלחמו על עיזבון אביהם ומניותיו בחברה, אבל בית המשפט דחה את הבקשה על הסף
מבט מומחה: מה באמת קרה כאן
עו"ד ארז קרט חושף את השכבות הנסתרות:
מעבר לפני השטח של פסק הדין, מסתתר כאן דפוס מדאיג של ניסיונות לעקוף הליכים משפטיים נדרשים. המקרה מדגים איך יורשים פוטנציאליים מנסים לנצל את סעיף 77 לחוק הירושה למטרות שלא נועדו לכך - במקום לשמור על עיזבון, הם מבקשים למכור נכסים.
הקשר רחב יותר: המקרה הזה מצטרף למגמה של עלייה בסכסוכי ירושה מורכבים שבהם חברות משפחתיות מעורבות. כאשר תקנון חברה מתנגש עם צוואה, נוצרים סכסוכים משפטיים מסובכים שדורשים הבנה מעמיקה של שני תחומי המשפט.
אזהרה למעשה: עו"ד ארז קרט מזהיר: "יורשים פוטנציאליים שמנסים לעקוף את תהליך קביעת זהות היורשים עלולים לגלות שהם מבזבזים זמן וכסף על הליכים שיידחו על הסף."
הזדמנויות חדשות: פסק הדין מבהיר מתי ניתן להשתמש בסעיף 77 ומתי לא, ויוצר מפת דרכים ברורה למקרים עתידיים של סכסוכי ירושה במשפחות בעלות עסקים.
תקציר פסק הדין
האח שרצה למכור את מניות אביו המנוח - וגילה שזה לא כל כך פשוט
ביום קיץ לוהט, 22 ביוני 2024, נפטר איש עסקים שהשאיר אחריו לא רק שלושה ילדים אוהבים, אלא גם חברה שמחציתה הייתה רשומה על שמו. מה שהתחיל כתהליך ירושה רגיל הפך במהירות לקרב משפטי מורכב שחשף את הפערים בין מה שכתוב בצוואה למה שקובע תקנון החברה.
איך בדיוק התפתח הסכסוך הזה? עו"ד ארז קרט מסביר שהמנוח השאיר אחריו צוואה ברורה מ-2006 שחילקה את כל רכושו שווה בשווה בין שלושת ילדיו. אבל המציאות הייתה מורכבת יותר: 50% מהמניות בחברה היו רשומות על שמו, 25% על שם הבן הראשון, ו-25% הנוספים השתייכו לחברה פרטיטית של הבן השני.
הבת, שהייתה אמורה לקבל שליש מהעיזבון, גילתה בעיה משפטית מעניינת. לפי תקנון החברה, מניות של בעלים שנפטר לא יכולות להישאר בעיזבון כמו שהן - אלא חייבות להיות נמכרות ותמורתן הכספית להיכנס לעיזבון במקומן. זה אומר שבמקום לרשת מניות בחברה, היא הייתה אמורה לקבל כסף.
בחודש יולי, חודש לאחר הפטירה, הגישה הבת בקשה מפתיעה לבית המשפט. היא ביקשה מהשופט למנות מומחה שיעריך את שווי המניות ואז למכור אותן. את הבקשה הזאת היא הגישה על פי סעיף 77 לחוק הירושה - סעיף שמיועד "לשמירת עיזבון".
אבל האם זה באמת "שמירת עיזבון"? האחים לא הסכימו. הבן הראשון טען שזה לא אמצעי שמירה אלא ניסיון לעקוף הליכים נדרשים. הוא הדגיש שהבת מנסה לקבל סעד אופרטיבי לפני שבכלל נקבע מי היורשים החוקיים.
הבנים השני והשלישי תמכו במינוי המעריך, אבל מסיבות אחרות לחלוטין. הם טענו שהבן הראשון השתלט על החברה עוד לפני מות האב והם רוצים לדעת כמה היא באמת שווה אחרי שהוא "עשה בה ובנכסיה כבשלו".
השופט תומר שלם התמודד עם שאלה משפטית מעניינת: מה זה בעצם "אמצעי לשמירת עיזבון"? האם מכירת נכסים היא שמירה עליהם? ומה קורה כאשר יורשים פוטנציאליים רוצים לממש זכויות לפני שנקבע שהם באמת יורשים?
התשובה הגיעה בצורה החלטית וברורה. בפסק דין שניתן ב-29 באוקטובר 2024, קבע השופט שהבקשה "נעדרת עילה" ויש למחוק אותה על הסף. למה? כי מה שהבת ביקשה לא היה "שמירת עיזבון" אלא "מימוש זכויות" - וזה משהו שאפשר לעשות רק אחרי שנקבע מי היורשים החוקיים.
עו"ד ארז קרט מדגיש שהחלטה זו חשובה לכל משפחה שיש לה עסק משפחתי. "יורשים פוטנציאליים חייבים להבין שיש סדר הליכים שאי אפשר לעקוף", הוא מסביר. "קודם צריך לקבוע מי היורשים, ואז אפשר לחלק את הנכסים."
המקרה חושף מתח מעניין בין שני עולמות משפטיים: חוק הירושה מחד, וחוק החברות מאידך. כאשר צוואה אומרת דבר אחד ותקנון חברה אומר דבר אחר, היורשים מוצאים עצמם במצב מורכב שדורש ניווט משפטי זהיר.
הסוף של הסיפור? הבת לא רק שלא קיבלה את מה שביקשה, אלא גם נדרשה לשלם 2,500 שקל הוצאות משפט לאח שהתנגד לבקשה. השופט הורה גם לסגור את התיק, משאיר את המשפחה עם שיעור חשוב על חשיבות הפרוצדורות המשפטיות הנכונות.
המסר הברור: גם כאשר יש סכסוך על ירושה, אי אפשר לדלג על השלבים המשפטיים הנדרשים. קודם יש לקבוע מי היורשים החוקיים, ואז אפשר להתמודד עם שאלות מורכבות של מכירת נכסים ופרשנות תקנוני חברות.
שאלות עיקריות שעולות מפסק הדין
מה הייתה הבעיה המשפטית המרכזית?
המחלוקת התמקדה בשאלה האם מינוי מעריך שווי ומכירת מניות מהווים "אמצעי לשמירת עיזבון" על פי סעיף 77 לחוק הירושה. עו"ד ארז קרט מסביר שהבעיה הייתה התנגשות בין הוראות הצוואה, שחילקה את הרכוש שווה בשווה, לבין תקנון החברה שקבע שמניות מנוח חייבות להפוך לכסף. לדוגמה, המנוח ציווה את כל רכושו לילדיו בחלקים שווים, אך תקנון החברה קבע שעיזבון לא יכלול מניות אלא תמורתן הכספית. המסקנה: זוהי בעיה של מימוש זכויות ולא שמירת עיזבון.
מי היו הצדדים במחלוקת ומה טענו?
המבקשת הייתה הבת של המנוח, והמשיבים היו שני אחיה ועוד חברה פרטית. המבקשת טענה שצריך למנות מעריך שווי למניות ולמכור אותן כי ככה קובע תקנון החברה. המשיב הראשון התנגד וטען שזה לא אמצעי שמירה אלא סעד אופרטיבי שאסור לבקש לפני צו קיום צוואה. המשיבים השני והשלישי תמכו במינוי מעריך אבל מסיבה אחרת - הם טענו שהאח הראשון השתלט על החברה ועשה בה "כבשלו". התוצאה: שלושה צדדים עם שלוש גישות שונות לאותו נכס.
איך התפתח המקרה בפועל?
התהליך התחיל ב-31 ביולי 2024 כאשר הבת הגישה בקשה לאמצעי שמירה על העיזבון. בהחלטה מ-1 באוגוסט, השופט ביקש הבהרה כיצד מינוי מעריך הוא אמצעי שמירה. המבקשת הגישה הבהרה ב-5 באוגוסט וטענה שקיום תקנון החברה הוא "שמירת עיזבון". המשיבים התנגדו וטענו שזה סעד אופרטיבי. לדוגמה, האח הראשון הדגיש שהבקשה מנסה לעקוף הליכים נורמטיביים. השופט בחן את הטענות והגיע למסקנה שהבקשה חסרת עילה משפטית.
אילו ראיות הוצגו בבית המשפט?
הראיות כללו את צוואת המנוח מ-23 באוקטובר 2006 שחילקה את הרכוש שווה בשווה, ותקנון החברה שקבע שמניות מנוח יהפכו לכסף. נחשפו פרטי הבעלות: 50% מהמניות היו של המנוח, 25% של הבן הראשון, ו-25% של חברה פרטית שלו לבן השני. המשיבים השני והשלישי טענו שהבן הראשון השתלט על החברה מתחילת 2024, "עוד קודם לפטירת המנוח". לדוגמה, הם טענו שהוא "נטל לעצמו את המושכות בחברה". המסקנה: גם עם כל הראיות, השופט קבע שאין זו בעיית שמירה אלא של מימוש זכויות.
איך בית המשפט הגיע להחלטה?
השופט נשען על שני עקרונות יסוד: ראשית, שסעיף 77 מיועד לשמירה ולא למימוש זכויות, ושנית, שלא ניתן לברר זכויות ירושה לפני קביעת זהות היורשים. הוא ציטט את פסק הדין "לוי נ' אסיאו" שקבע שסעיף 77 "דן בנקיטת אמצעים לשמירת העזבון ולא בהליכים לקביעת זכויות מהותיות". לדוגמה, מכירת נכסים היא פעולה אופרטיבית ולא שמירה על העיזבון. השופט הדגיש שהמבקשת "עושה שימוש לא ראוי בסעיף 77" בניסיון להימנע מהליכים נדרשים.
מה החליט בית המשפט ומדוע?
בית המשפט החליט למחוק את הבקשה על הסף משני טעמים עיקריים: הבקשה נעדרת עילה וטרם נקבעה זהות היורשים. השופט קבע שמה שהמבקשת רוצה זה לא "שמירת עיזבון" אלא "מימוש זכויות בעיזבון" - שזה משהו שאפשר לעשות רק אחרי שנקבע מי היורשים. לדוגמה, המבקשת ביקשה למכור נכסים ולא לשמור עליהם מפני פגיעה. השופט גם חייב אותה לשלם 2,500 שקל הוצאות משפט לאח שהתנגד לבקשה.
מה המשמעות המשפטית של ההחלטה?
ההחלטה מבהירה את הגבולות של סעיף 77 לחוק הירושה ומונעת שימוש לא ראוי בו. עו"ד ארז קרט מסביר שהפסיקה מבדילה בבירור בין שמירה על נכסים למימוש זכויות בהם. ההחלטה קובעת שאמצעי שמירה יכולים להיות צו מניעה, צו איסור דיספוזיציה, או מכירת נכסים פסידים, אבל לא מימוש הוראות צוואה או תקנון. לדוגמה, אפשר למנוע מכירת נכס בסכנה אבל לא למכור נכס בריא. המשמעות: קו ברור בין הגנה על עיזבון לבין חלוקתו.
איך זה משפיע על מקרים דומים?
הפסיקה יוצרת תקדים חשוב למשפחות עם עסקים שבהן תקנון חברה מתנגש עם צוואה. עו"ד ארז קרט מדגיש שהיורשים הפוטנציאליים חייבים קודם לקבל צו קיום צוואה ואז לטפל בסתירות בין הצוואה לתקנון החברה. ההחלטה מובהרת שלא ניתן לעקוף שלבים הכרחיים בתהליך הירושה. לדוגמה, אם יש סכסוך על שווי חברה משפחתית, קודם קובעים מי היורשים ואז בוררים את הסכסוך. המסקנה: תקדים שמחזק את חשיבות הסדר הנכון בהליכי ירושה.
מה הצעדים הבאים?
למשפחה הזאת יש עוד דרך ארוכה לפניה. קודם כל הם צריכים לקבל צו קיום צוואה שיקבע רשמית מי היורשים. אחר כך יוכלו להתמודד עם השאלה המורכבת של ההתנגשות בין הצוואה לתקנון החברה. עו"ד ארז קרט מסביר שבשלב זה יתכן שיצטרכו להגיש תביעה אזרחית רגילה כדי לברר את סוגיית המניות. לדוגמה, הם יכולים לבקש מבית המשפט לקבוע איך ליישב בין הוראות הצוואה להוראות התקנון. המלצה מעשית: לוודא שהליכי הירושה מתבצעים בסדר הנכון.
מה המומחים אומרים?
עו"ד ארז קרט מדגיש שהמקרה הזה הוא שיעור חשוב בהבנת ההבדל בין שמירה על עיזבון למימוש זכויות בו. "יורשים פוטנציאליים חייבים להבין שיש סדר הליכים שאי אפשר לעקוף", הוא מסביר. המומחה מציין שהשופט נשען על פסיקה מבוססת וחיזק עקרון חשוב של הליכים נכונים. לדוגמה, הציטוט מפסק הדין "לוי נ' אסיאו" הבהיר שסעיף 77 מיועד לשמירה ולא לקביעת זכויות. החשיבות: יצירת מסגרת ברורה לטיפול בירושות מורכבות.
איך המקרה הזה חושף בעיות מערכתיות?
המקרה חושף פער בהבנה של יורשים פוטנציאליים את גבולות הסמכויות המשפטיות. עו"ד ארז קרט מציין שיותר ויותר משפחות מנסות לעקוף הליכים ארוכים על ידי שימוש לא נכון בסעיפי חוק. הבעיה המערכתית היא שתהליכי ירושה לוקחים זמן והיורשים רוצים פתרונות מהירים. לדוגמה, במקום לחכות לצו קיום צוואה, הם מנסים להשתמש בסעיף שמירה. התוצאה: בזבוז זמן וכסף על הליכים שיידחו בסופו של דבר.
מה הלקח הרשות למשפחות עם עסקים משפחתיים?
חשוב לתאם מראש בין צוואה לתקנון החברה כדי למנוע סכסוכים עתידיים. עו"ד ארז קרט ממליץ על תכנון ירושה מוקפד שלוקח בחשבון את כל המסמכים המשפטיים הרלוונטיים. במקרה הזה היה ניתן למנוע את כל הסכסוך אם הצוואה הייתה מתייחסת ספציפית למניות בחברה ולהוראות התקנון. לדוגמה, הצוואה יכלה לקבוע מראש האם היורשים מקבלים מניות או תמורתן הכספית. המסקנה החשובה: השקעה בייעוץ משפטי מוקדם חוסכת סכסוכים יקרים ומפרקים למשפחה.
שאלות נפוצות על פסק הדין
איך לבחור עורך דין לסכסוכי ירושה?
בבחירת עורך דין לטיפול בסכסוכי ירושה, חשוב לחפש מומחה עם ניסיון רב בדיני ירושה ומשפחה. המומחה צריך להכיר היטב את הפסיקה העדכנית ואת המורכבויות של מקרים כמו זה שבו בני זוג פרודים אך נשואים רשמית. עורך דין מנוסה יוכל להסביר את ההשלכות המשפטיות של הסכמי פרידה, לייעץ על אפשרויות למניעת סכסוכים, ולייצג בהליכים משפטיים במידת הצורך. המומחיות כוללת גם הבנה של הליכי גישור וידע בעריכת צוואות ותכנון עיזבון.
צריכים עזרה משפטית בסכסוך ירושה? צרו קשר עוד היום.
לפעמים החיים מציבים בפנינו אתגרים מורכבים, והתמודדות עם צוואה שמעוררת סימני שאלה היא אחד מהם.
התנגדות לצוואה היא זכות חוקית שניתנת לך כדי להגן על האמת ועל הצדק.
ישנן סיבות רבות שעשויות להצדיק התנגדות לצוואה: חשש שהמנוח הושפע שלא כדין, ספקות לגבי מצבו הנפשי בעת כתיבת הצוואה, פגמים בהליך החוקי, או תחושה עמוקה שהצוואה אינה משקפת את רצונו האמיתי של יקירך שהלך לעולמו.
הזמן הוא גורם קריטי – החוק מקציב חלון זמנים מוגבל להגשת התנגדות. אל תישאר עם סימני שאלה.
צוות המומחים שלנו כאן כדי להקשיב, לייעץ ולהוביל אותך בדרך להגנה על האמת והצדק.
חוששים מפגם בצוואה? פעלו עכשיו! יש לכם 14 ימים להתנגד ולהגן על זכויותיכם המשפטיות
פסק הדין המלא
בפני | כב' השופט תומר שלם
בעניין: עיזבון המנוח *** ז"ל
| |
המבקשת |
א.א. | |
ע"י ב"כ עוה"ד ד"ר א. קלגסבלד ואח'
נגד | ||
המשיבים |
1. ל.א. 2. ג.א. 3. נ. בע"מ ע"י ב"כ עו"ד אורן טננבוים ממשרד עו"ד פירון
| |
החלטה | ||
בפניי בקשה לנקיטת אמצעים לשמירת עיזבון המנוח על פי סעיף 77 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965, כאשר האמצעים המבוקשים הם – א. מינוי מומחה לצורך הערכת שווי מניות המנוח בחברת ר. (להלן: "החברה"); ב. מכירת מניות המנוח על פי הערכת השווי של המומחה.
מהו אמצעי לשמירת עיזבון או לשמירת זכויות בעיזבון על פי סעיף 77 לחוק הירושה? והאם האמצעים להם עותרת המבקשת – מינוי מומחה להערכת שווי מניות המנוח בחברה ומכירת המניות – הם בגדר אמצעים לשמירה על העיזבון או לשמירה על זכויות בעיזבון?
- הצדדים להליך
- המנוח הלך לעולמו ביום 22.6.2024.
- המבקשת והמשיבים 1 ו- 2 הם אחים וילדי המנוח.
- 50% ממניות החברה רשומות ע"ש המנוח; 25% ממניות החברה רשומות ע"ש המשיב 1; ו-25% ממניות החברה רשומות ע"ש המשיבה 3, חברת נ., חברה פרטית שכל מניות רשומות ע"ש המשיב 2.
- המבקשת צירפה לבקשה את המשיבה 3 – חברת נ. בלא שניתנה לכך רשות ובלא שפירטה את עילות הצירוף. בהתאם להחלטה מיום 11.8.2024, הגישה המבקשת בקשה נפרדת למתן רשות לצירוף חברת נ. להליכים.
- על פי צוואת המנוח מיום 23.10.2006, ציווה המנוח את כל רכושו לשלושת ילדיו בחלקים שווים (המבקשת והמשיבים 1 ו- 2). המבקשת הגישה בקשה למתן צו קיום צוואת המנוח, אך טרם ניתן צו קיום צוואה.
- תמצית טענות המבקשת
- ביום 31.7.2024, הגישה המבקשת את הבקשה לנקיטת אמצעים לשמירת העיזבון, כאשר לטענתה האמצעי לשמירת העיזבון הוא מינוי מומחה – מעריך שווי של מניות המנוח בחברה ומכירה של המניות על פי הערכת השווי על ידי המומחה.
- לטענת המבקשת, תקנון החברה קובע, כי עיזבון המנוח לא יכלול את מניות המנוח אלא את תמורתן הכספית; ובהעדר הסכמה על הסכום לפיו יירכשו המניות, הסכום ייקבע על ידי מעריך שווי, ומכאן הבקשה למינוי מומחה להערכת שווי המניות ומכירת המניות.
- בהחלטתי מיום 1.8.2024, התבקש ב"כ המבקשת להבהיר כיצד מינוי מעריך שווי הוא אמצעי לשמירת העיזבון? בהבהרה שהגישה לבית המשפט טענה המבקשת כך:
- "קיום הוראות התקנון – לפיו מניות המנוח יוצאו מהעזבון ובמקומן תיכנס תמורה כספית לעזבון – הוא בוודאי בגדר – 'שמירת העזבון או שמירת זכויות בעזבון'. אם לא ייעשה כן, בעזבון המנוח ייכלל נכס אשר אינו אמור להיות בו – וחשוב מכך: ייגרע ממנו נכס אשר אמור להיות בו. לכן מתן הוראה כמבוקש בבקשה – מכירת מניות המנוח – נכללת בגדר סמכות בית המשפט הנכבד לפי סעיף 77 לחוק הירושה".
(סעיף 5 להבהרה שהגישה המבקשת ביום 5.8.2024).
- "מינוי מעריך השווי הוא האמצעי – אשר נקבע בתקנון – שיש לנקוט לשם השגת המטרה של הוצאה מהעיזבון של הנכס שאינו אמור להיות בו והכנסה לעיזבון של הנכס שאמור להיות בו. לפי התקנון… בהעדר הסכמה על הסכום לפיו יירכשו מניות המנוח, הסכום ייקבע על ידי מעריך שווי. לכן מעריך השווי הוא לא רק אמצעי אפשרי – הוא אמצעי נחוץ – להשגת המטרה האמורה".
(סעיף 6 להבהרה שהגישה המבקשת ביום 5.8.2024).
- תמצית טענות המשיב 1
המשיב 1 מתנגד לבקשה משלושה טעמים מרכזיים: האחד, יש לסלק את הבקשה על הסף. הסעד המבוקש על ידי המבקשת איננו בגדר "אמצעים לשמירת העיזבון", אלא מדובר בסעד אופרטיבי, שניתן לעתור לו רק לאחר שיינתן צו קיום צוואה. השני, נכסי העיזבון אינם דורשים "שמירה". אין גם טענה של המבקשת כי נעשו פעולות כלשהן אשר יש בהן לפגוע בנכסי העיזבון. השלישי, הוראות תקנון החברה מנוגדות להוראות חוק הירושה.
- תמצית טענות המשיבים 2-3
- המשיבים 2-3 טוענים מחד, כי יש לסלק את הבקשה על הסף, ולחילופין לדחותה לגופה. לטענת המשיבים 2-3, הבקשה שהגישה המבקשת היא תביעה כספית לכל דבר ועניין, וברור כי סעד אופרטיבי זה של מכירת נכס מהעיזבון, לא יכול ממילא להיכלל בבקשה למתן הוראות שעניינה שמירת העיזבון מכוח סעיף 77 לחוק הירושה.
- מאידך, טוענים המשיבים 2-3, כי "יש במינוי מעריך שווי לחברה כדי לשמור על העיזבון ועל הזכויות בעיזבון", וזאת לאור השתלטות המשיב 1 על החברה; מוסיפים המשיבים 2-3 וטוענים, כי "יש לבחון היטב את שווי החברה לנוכח התנהלות המשיב 1 (ואותה עת גם של המבקשת), ולנוכח קיפוחם ומידורם".
דיון והכרעה
- על פי תקנה 41 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, דין הבקשה להימחק על הסף משני טעמים מרכזיים: האחד – הבקשה נעדרת כל עילה; השני – טרם נקבעה זהות היורשים. אעמוד להלן על כל אחד ואחד מהטעמים.
- הלכה פסוקה היא, כי לא בנקל יעתר בית המשפט לבקשה למחיקה על הסף ועליו לנהוג בזהירות בעת השימוש בסמכותו ליתן סעד זה, שכן החלטה כזו שוללת מהתובע את זכותו להביא את עניינו לפני בית המשפט. כלל הוא כי מחיקה על הסף של תביעה היא אמצעי קיצוני הננקט רק מקום שאין אפשרות, ולו קלושה, שהתובע יזכה בסעד המבוקש. לפיכך, כל עוד קיים סיכוי כי במדה ויוכחו טענות התובע בכתב התביעה, הוא יכול לזכות בתביעתו, לא תמחק התביעה (ראה ע"א 35/83 לאה חסין נ' רחל פלדמן, פ"ד לז (4) 721.
- תובענה נחשבת כנעדרת עילה כאשר, גם אם יוכיח התובע את כל העובדות המפורטות בה, הוא לא יהיה זכאי לסעד המבוקש על ידו. אף אם תוכיח המבקשת את כל העובדות הנטענות על ידה בבקשה, הרי שלא תהא זכאית לסעד לו עתרה בבקשה. כפי שיפורט להלן, המסקנה לפיה דין הבקשה להימחק על הסף, נשענת על נימוקים משפטיים גרידא.
- הבקשה נעדרת עילה לנקיטה באמצעים לשמירת העיזבון או זכויות בעיזבון
- הבקשה אינה מגלה כל עילה להפעלת הסמכויות לשמירת העיזבון או לשמירת זכויות בעיזבון, על פי סעיף 77 לחוק הירושה.
- אמצעי לשמירה על העיזבון או לשמירה על זכויות בעיזבון יכול שיהיה צו מניעה, צו איסור דיספוזיציה, צו לניהול נכסי העיזבון, תשלום חובות, מכירת נכסים פסידים וכיוצ"ב, אך לא אמצעי שנועד למימוש וביצוע הוראות צוואה או תקנון החברה (כטענת המבקשת).
- המבקשת טוענת, כי מינוי מעריך שווי נועד "לשם השגת המטרה של הוצאה מהעיזבון של הנכס שאינו אמור להיות בו והכנסה לעיזבון של הנכס שאמור להיות בו… לכן מעריך השווי הוא לא רק אמצעי אפשרי – הוא אמצעי נחוץ – להשגת המטרה האמורה".
- סעיף 77 לחוק הירושה קובע, כי "בכל עת לאחר מות המוריש וכל עוד לא נתמנה מנהל עזבון רשאי בית המשפט, לפי בקשת מעונין בדבר או מיזמת עצמו, לנקוט אמצעים הנראים לו לשמירת העיזבון או לשמירת זכויות בעיזבון, לרבות עיכוב זמני של פעולות בנכסי העיזבון, מתן צו למכירתם של נכסים פסידים שבעיזבון ומינוי מנהל עזבון זמני".
אם כן, סעיף 77 לחוק הירושה מקנה לבית המשפט סמכות רחבה לנקוט בכל פעולה הנראית מתאימה לשמירה על העיזבון, אולם הפעולה מיועדת למטרה אחת בלבד והיא – שמירה על העיזבון או זכויות בעיזבון (ע"מ 643/04 עיזבון המנוח מ' א' ז"ל נ' עו"ד איתן קדמי, מנהל עיזבון זמני [פורסם בנבו] 20.7.2005. ראה גם בספרו של ש' שילה, פירוש לחוק הירושה תשכ"ה-1965 כרך ג' עמ' 120).
- אליבא דמבקשת, יש "להוציא" מעיזבון המנוח את המניות ולהמירן בכסף, לאחר הליך מכירה שיבוצע על פי הערכת השווי של המומחה.
- לאור טענות המבקשת, אין המדובר בבקשה לשמירת העיזבון או לשמירת זכויות בעיזבון, כי אם בקשה למימוש זכויות או לקביעת זכויות על פי הצוואה או תקנון החברה [ולטענת המבקשת התקנון גובר על הוראות הצוואה]; זכויות שכאמור טרם התגבשו באשר טרם ניתן צו קיום צוואה.
- לעניין זה יפות קביעות בית המשפט העליון בפסק-הדין שניתן בפרשת לוי נ' אסיאו שם נקבע ביחס להוראות סעיף 77 לחוק הירושה כך: "סעיף זה דן בנקיטת אמצעים ל'שמירת העזבון' ולא בהליכים לקביעת זכויות מהותיות בנכסים בין היורשים לבין צדדים שלישיים או בינם לבין עצמם" (ע"א 253/81 לוי נ' אסיאו פ"ד לו (2) 193).
ראה גם ת"א (י-ם) 73092-01-20 יצחק אלישע לוי נ' מזכרת חכם יצחק כהן [פורסם בנבו] 4.9.2020], שם נקבע, כי התביעה נועדה להוביל לתיקון רישום זכויות בפנקס המקרקעין, באופן שהיורשים יירשמו כבעלי הזכויות והדבר יחייב כלפי כולי עלמא.
- המבקשת אינה מנמקת את בקשתה בחשש כלשהו לפגיעה בנכסי העיזבון, כגון: קיומם של נכסים פסידים, קיומם של חובות, שאז היה מקום לשקול נקיטה באמצעים לשמירה על העיזבון.
- המבקשת עושה שימוש לא ראוי בסעיף 77 לחוק הירושה, בניסיון להימנע מנקיטת הליך משפטי במסגרת הדיונית והנורמטיבית הראויה.
- ודוק: לטענת המשיבים 2-3 מינוי מעריך שווי המניות נדרש "משום שכיום החברה מנוהלת כאמור, באופן בלעדי על ידי המשיב 1, אשר החל מתחילת שנת 2024 (ולמעשה, עוד קודם לכן), בטרם פטירת המנוח, נטל לעצמו את המושכות בחברה, ובידיו לעשות בה ובנכסיה כבשלו". גם טענה זו של המשיבים 2-3 (אפילו היו מגישים בקשה עצמאית), אינה מהווה עילה לנקיטה באמצעים לשמירה על העיזבון, שכן אין במינוי מעריך שווי המניות, כדי למנוע את ההשתלטות הנטענת של המשיב על החברה.
- טרם נקבעה זהות היורשים
- כאמור לעיל, טרם ניתן צו קיום צוואה וטרם נקבעה זהות היורשים.
- המבקשת, הטוענת להיות יורשת פוטנציאלית, הגישה את הבקשה נגד המשיבים 1 ו- 2, שאף הם יורשים פוטנציאליים.
- על אף שעיזבון איננו אישיות משפטית היכולה לתבוע או להיתבע (ראה בספרו של ש. שוחט דיני ירושה ועיזבון עמ' 6), הפסיקה הכירה באפשרות לפיה בטרם ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה, רשאי יורש פוטנציאלי להגיש תביעה בשם העיזבון לשם שמירה על העיזבון; לדוגמה: תביעה לסילוק-יד במקרקעין [בר"ע (י-ם) 1028/09 פורטונה מטות נ' עיזבון המנוחה אסתר משה אהרון מזרחי ז"ל [פורסם בנבו] 18.10.2009; ת"א (י-ם) 73092-01-20 יצחק אלישע לוי נ' מזכרת חכם יצחק כהן [פורסם בנבו] 4.9.2020].
- כאמור לעיל, אין המדובר בתביעה לשמירת העיזבון, כי אם בתובענה למימוש זכויות בעיזבון, אופן חלוקת העיזבון ופרשנות צוואה אל מול תקנון החברה. תובענה זו אינה יכולה להיות מוגשת ולא ניתן לבררה כל עוד לא נקבעה זהות היורשים.
- לאור כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה, כי דין הבקשה להימחק על הסף.
- לאור התוצאה אליה הגעתי, אין מקום לבחון ולהכריע בבקשה לצירוף המשיבה 3 להליך.
- המבקשת תישא בהוצאות המשיב 1 בסך 2,500 ₪.
- תואיל המזכירות לסגור את התיק.
- החלטה זו מותרת לפרסום בהשמטת פרטים מזהים.
ניתן היום, כ"ז תשרי תשפ"ה, 29 אוקטובר 2024, בהעדר הצדדים.
לפעמים החיים מציבים בפנינו אתגרים מורכבים, והתמודדות עם צוואה שמעוררת סימני שאלה היא אחד מהם.
התנגדות לצוואה היא זכות חוקית שניתנת לך כדי להגן על האמת ועל הצדק.
ישנן סיבות רבות שעשויות להצדיק התנגדות לצוואה: חשש שהמנוח הושפע שלא כדין, ספקות לגבי מצבו הנפשי בעת כתיבת הצוואה, פגמים בהליך החוקי, או תחושה עמוקה שהצוואה אינה משקפת את רצונו האמיתי של יקירך שהלך לעולמו.
הזמן הוא גורם קריטי – החוק מקציב חלון זמנים מוגבל להגשת התנגדות. אל תישאר עם סימני שאלה.
צוות המומחים שלנו כאן כדי להקשיב, לייעץ ולהוביל אותך בדרך להגנה על האמת והצדק.
צוואה מעוררת ספקות? יש לך זכות להתנגד ולהגן על האמת. אנחנו כאן בשבילך
התנגדות לצוואה היא הזדמנות אחרונה להגן על זכויותיכם בירושה - פנו עכשיו לייעוץ משפטי מקצועי
הסתייגות משפטית
המידע המוצג באתר זה מיועד למטרות הדרכה כלליות בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי, פיננסי או מקצועי. התוכן נועד לספק כיוון ראשוני ואינו בא במקום עיון במקורות הרשמיים או קבלת ייעוץ מקצועי מוסמך. האתר אינו אחראי לדיוק, שלמות או עדכניות המידע המוצג. בתהליכי עיבוד והמרת התוכן עלולים להתרחש שגיאות או אי-דיוקים. לפני קבלת החלטות או ביצוע פעולות כלשהן, הינכם מתבקשים לפנות לקבלת ייעוץ מקצועי ולוודא את המידע ממקורות רשמיים. האתר אינו נושא באחריות לתוצאות השימוש במידע או לנזקים העלולים להיגרם עקב הסתמכות על התוכן המוצג.
הסתייגות זו באה בנוסף לתקנון האתר, תנאי השימוש ומדיניות הפרטיות החלים על האתר.
