כשמשפחה של 14 יורשים מסרבת לשתף פעולה: בית המשפט מכריח מכירת דירות בעיזבון מורכב

ת"ע 44545-03-24 - מנהלת עיזבון זוכה בבקשה לפירוק שיתוף לאחר שנים של מאבק משפטי

איך לבחור עורך דין לסכסוכי ירושה?

בבחירת עורך דין לטיפול בסכסוכי ירושה, חשוב לחפש מומחה עם ניסיון רב בדיני ירושה ומשפחה. המומחה צריך להכיר היטב את הפסיקה העדכנית ואת המורכבויות של מקרים כמו זה שבו בני זוג פרודים אך נשואים רשמית. עורך דין מנוסה יוכל להסביר את ההשלכות המשפטיות של הסכמי פרידה, לייעץ על אפשרויות למניעת סכסוכים, ולייצג בהליכים משפטיים במידת הצורך. המומחיות כוללת גם הבנה של הליכי גישור וידע בעריכת צוואות ותכנון עיזבון.

צריכים עזרה משפטית בסכסוך ירושה? צרו קשר עוד היום.

תקציר פסק הדין

הדרמה שמאחורי הנכסים

כששותפות הופכת למלחמה

🏠

בדירה ברחוב XX בישראל, מתנהלת כבר שנים דרמה משפטית שמזכירה יותר סדרת טלוויזיה מאשר תיק משפטי רגיל. במרכז הסיפור: שתי דירות, 14 יורשים כועסים, ומנהלת עיזבון נחושה שמסרבת להיכנע.

📖

הרקע המטלטל

הכל התחיל עם המנוחה כ' פ' ז"ל, אישה שחיה בצל מערכת יחסים עכורה ואלימה עם ילדיה. עו"ד ארז קרט מסביר שהמקרה חושף תמונה קשה של אישה שנאלצה להתגורר בחדרי מדרגות או בחדרון בגודל 10 מטרים ללא מקלחת - זאת למרות שהיו בבעלותה זכויות בנכסי מקרקעין ובהם דירות מגורים. מדוע? ילדיה התכחשו לה, חפצו ברעתה והיא סבלה.

📜

הצוואה שזעזעה את המשפחה

לפני מותה, המנוחה עשתה מעשה שהזעיק את ילדיה - היא השאירה את רוב עיזבונה לגורמים אחרים, ובכללם ישיבת נחלת יצחק ובית כנסת. איך בדיוק זה קרה?

⚔️

המלחמה על הנכסים

אבל הסיפור לא נגמר בצוואה. מנהלת העיזבון מיכל גלבוע מצאה עצמה בעימות עם 14 יורשים שמסרבים לשתף פעולה. הבעיה המרכזית: שתי דירות בבעלות משותפת - 75% שייכות לעיזבון המנוחה ו-25% מתחלקים בין 14 יורשי עיזבון המנוח.

14 יורשים
75% עיזבון המנוחה
34 שנות החזקה

איך המצב הפך בלתי נסבל? עו"ד ארז קרט מציין שהדירות פנויות כבר שנים, נצברים עליהן חובות ארנונה בסך 222,426 ₪, ומצבן הפיזי אינו מאפשר להתגורר בהן או להשכירן.

למעשה, נתבע 4 הודה שהוא החזיק בדירה ברחוב XX בהסכמת כל אחיו מזה 34 שנים. זה יצר מצב של קיפאון מוחלט.

⚖️

הפתרון המשפטי

מנהלת העיזבון החליטה לפעול - היא פנתה לבית המשפט עם בקשה לפירוק שיתוף. מה זה אומר בפועל? בית המשפט יכול להורות על מכירת הנכסים לצד שלישי, חלוקת התמורה לפי יחס הבעלות, ופירוק השיתוף הכפוי.

💡

החידושים המשפטיים

ראשית: בית המשפט קבע שחוב הארנונה אינו חוב של עיזבון המנוחה, מכיוון שהיא לא החזיקה ולא התגוררה בדירות. במקום זאת, החוב מוטל על היורשים שהחזיקו בפועל בנכסים.

שנית: בית המשפט הורה על מינוי מנהלת העיזבון ככונסת נכסים - צעד יוצא דופן שמעניק לה סמכויות רחבות למכור את הנכסים גם נגד רצון הבעלים השותפים.

🌐

השלכות רחבות

עו"ד ארז קרט מדגיש שהמקרה מציב תקדים חשוב: גם במצבים של עוינות משפחתית קיצונית, בית המשפט יפעל להגנה על רצון המוריש ולמימוש הצוואה. המסר ברור - לא ניתן לעכב מימוש צוואה חלוטה באמצעות סירוב שיתוף פעולה.

⚖️

הסיום המר

בסופו של דבר, המשפט שהתנהל תשע שנים הגיע לסיומו עם החלטה חד-משמעית: הדירות יימכרו, החובות יסולקו, והכספים יחולקו. 14 היורשים שניסו לעכב את התהליך נדרשו לשלם הוצאות משפט בסך 6,000 ₪.

הסיפור הזה מלמד אותנו על כוחה של הצדק המשפטי, גם כשהוא מתנגש במציאות משפחתית מורכבת ובוערת.

איך לבחור עורך דין לסכסוכי ירושה?

בבחירת עורך דין לטיפול בסכסוכי ירושה, חשוב לחפש מומחה עם ניסיון רב בדיני ירושה ומשפחה. המומחה צריך להכיר היטב את הפסיקה העדכנית ואת המורכבויות של מקרים כמו זה שבו בני זוג פרודים אך נשואים רשמית. עורך דין מנוסה יוכל להסביר את ההשלכות המשפטיות של הסכמי פרידה, לייעץ על אפשרויות למניעת סכסוכים, ולייצג בהליכים משפטיים במידת הצורך. המומחיות כוללת גם הבנה של הליכי גישור וידע בעריכת צוואות ותכנון עיזבון.

צריכים עזרה משפטית בסכסוך ירושה? צרו קשר עוד היום.

שאלות עיקריות שעולות מפסק הדין

מה בדיוק קרה במקרה הזה?

מנהלת עיזבון ביקשה לפרק שיתוף בשתי דירות שבבעלות 15 יורשים שמסרבים לשתף פעולה. עו"ד ארז קרט מסביר שהמקרה התמקד בשתי דירות – אחת ברחוב XX שבה 75% שייכים לעיזבון המנוחה ו-25% לעיזבון המנוח (מחולק בין 14 יורשים), ודירה שנייה ברחוב XX עם מבנה בעלות דומה. לדוגמה, על הדירה הראשונה נצבר חוב ארנונה של 222,426 ₪ ומצבה הפיזי אינו מאפשר מגורים או השכרה. המטרה הייתה למכור את הדירות, לסלק חובות ולחלק את הכספים בהתאם לצוואה החלוטה.

מי היו הצדדים במחלוקת ומה טענו?

התובעת הייתה מיכל גלבוע, מנהלת עיזבון המנוחה כ' פ' ז"ל, שביקשה לפרק את השיתוף. עו"ד ארז קרט מציין שהנתבעים כללו את ישיבת נחלת יצחק (זוכה בחצי מהעיזבון), עו"ד אלון ונפתלי נשר, ו-14 יורשי עיזבון המנוח. לדוגמה, נתבע 4 טען שהצוואה אינה תקפה ושהוא מחזיק בדירה ברשות מזה 34 שנים בהסכמת אחיו, ואילו נתבע 16 טען שלבית המשפט אין סמכות לדון בבקשה. התוצאה הייתה מחלוקת משפטית שהתמשכה תשע שנים.

איך התפתח המקרה בפועל?

התהליך החל בשנת 2015 עם בקשה לקיום צוואה שנדחתה תחילה ולאחר מכן התקבלה. עו"ד ארז קרט מסביר שההליכים כללו התנגדויות לצוואה, ערעורים לבתי משפט גבוהים יותר, ובקשות למתן צווי מניעה. למעשה, בית המשפט המחוזי כבר הורה על פינוי הדירות ומימוש הנכסים, אבל הצדדים המשיכו להתנגד. לבסוף, מנהלת העיזבון הגישה בקשה ספציפית לפירוק שיתוף בשנת 2024, וזו התקבלה במלואה.

אילו ראיות הוצגו בבית המשפט?

בית המשפט התבסס על פסקי דין חלוטים קודמים המאמתים את תקפות הצוואה ורצון המנוחה. עו"ד ארז קרט מדגיש שהוכח כי המנוחה הביעה רצון "אותנטי וחופשי" להדיר את ילדיה מצוואתה. לדוגמה, עלה כי המנוחה נאלצה להתגורר בחדרי מדרגות או בחדרון בגודל 10 מטרים ללא מקלחת, למרות בעלותה על זכויות בדירות מגורים. הראיות כללו גם הודאת נתבע 4 שהוא מחזיק בדירה ברחוב XX מזה 34 שנים בהסכמת כל אחיו.

איך בית המשפט הגיע להחלטה?

השופטת התבססה על סעיפים 37-43 לחוק המקרקעין הקובעים זכות פירוק שיתוף. עו"ד ארז קרט מסביר שהחוק מעניק לכל שותף במקרקעין משותפים זכות לדרוש פירוק השיתוף בכל עת. במקרה זה, בית המשפט קבע כי מתקיימים כל התנאים: הנכסים אינם ניתנים לחלוקה בעין (42/56 לעיזבון המנוחה ו-1/56 לכל יורש), השותפים אינם מסוגלים לשתף פעולה, והחובות מצטברים. לכן הוחלט על פירוק שיתוף בדרך של מכר וחלוקת הפידיון.

מה החליט בית המשפט ומדוע?

בית המשפט קיבל את בקשת מנהלת העיזבון במלואה והורה על פירוק השיתוף בדרך של מכר בכינוס נכסים. עו"ד ארז קרט מציין שהשופטת מינתה את מנהלת העיזבון ככונסת נכסים על כל הזכויות בדירות. לדוגמה, ההחלטה כוללת הוראה למכור את הדירות "בדרך שנמכרים מקרקעין מעוקלים בהוצאה לפועל". הנימוק המרכזי היה שריבוי היורשים (14), הצטברות החובות והנזקים בשל אי מכירת הדירות מחייבים פירוק השיתוף בפיקוח בית המשפט.

מה המשמעות המשפטיה של ההחלטה?

ההחלטה קובעת תקדים חשוב בתחום פירוק שיתוף בעיזבונות מורכבים. עו"ד ארז קרט מדגיש שבית המשפט קבע כי גם כאשר לא כל הזוכים בצוואה ידועים או מזוהים, די בזוכה אחד ידוע המבקש מימוש כדי להצדיק פירוק השיתוף. לדוגמה, למרות שהיו חששות לגבי זהות זוכים מסוימים, העובדה שישיבת נחלת יצחק (נתבעת 1) תמכה בבקשה הספיקה. כמו כן, נקבע שחובות שנוצרו בשל החזקה בנכסים מוטלים על המחזיקים בפועל ולא על העיזבון.

איך זה משפיע על מקרים דומים?

הפסיקה יוצרת מסגרת ברורה לטיפול בעיזבונות מורכבים עם ריבוי יורשים לא משתפי פעולה. עו"ד ארז קרט מסביר שמנהלי עיזבון יוכלו להסתמך על הפסיקה כדי לדרוש פירוק שיתוף גם במקרים של התנגדות משפחתית. לדוגמה, במקרים דומים שבהם יורשים מסרבים לשתף פעולה ונכסים מתדרדרים, בתי המשפט יוכלו להורות על מינוי כונס נכסים ומכירה כפויה. זה מחזק את היכולת למימש צוואות חלוטות גם נגד התנגדות עזה של יורשים.

מה הצעדים הבאים?

מנהלת העיזבון נדרשת להגיש צו פורמלי וכתב ערובה לפי התקנות. עו"ד ארז קרט מציין שהיא תשמש כעת ככונסת נכסים עם סמכויות רחבות למכור את הנכסים. למעשה, התהליך יכלול הערכת שווי הדירות, פרסום מכרז למכירה, מכירה למציע הגבוה ביותר, ולאחר מכן חלוקת התמורה. חובות העיזבון ייסלקו תחילה, ויתרת הכספים תחולק – 75% לביצוע הצוואה (רכישת ספרי תורה והקמת לוח זיכרון) ו-25% ליורשי עיזבון המנוח על פי דין.

מה המומחים אומרים?

עו"ד ארז קרט מסכם שהפסיקה משקפת גישה מאוזנת בין כבוד רצון המוריש לבין הצורך בפתרון מעשי לקיפאון משפטי. המקרה מדגים כיצד בית המשפט נוקט עמדה נחרצת כנגד ניסיונות לעכב מימוש צוואות חלוטות באמצעות אי שיתוף פעולה. לדוגמה, למרות שההליכים נמשכו תשע שנים, בית המשפט דחה כל ניסיונות העיכוב וקבע שהזמן הממושך אינו מצדיק עיכובים נוספים. הפסיקה מחזקת את העיקרון שזכות פירוק השיתוף היא זכות חזקה שקשה לערער עליה.

איך המקרה הזה חושף בעיות מערכתיות?

המקרה חושף את הבעייתיות במערכת הירושה הישראלית כאשר מדובר בעיזבונות מורכבים עם ריבוי יורשים. עו"ד ארז קרט מציין שהמערכת אינה מספקת כלים יעילים למניעת קיפאון במקרים של אי שיתוף פעולה משפחתי. לדוגמה, המקרה הנוכחי נמשך תשע שנים ועבר בכל הערכאות, דבר שגרם לבזבוז משאבים ציבוריים ולהצטברות חובות. הבעיה המערכתית היא שהחוק מאפשר ליורשים לעכב תהליכים באמצעות הגשת ערעורים ובקשות רבות, גם כאשר סיכויי הצלחתם נמוכים.

מה הלקחים הכלכליים והחברתיים?

הפסיקה מלמדת על המחיר הכלכלי הכבד של סכסוכי ירושה ממושכים. עו"ד ארז קרט מדגיש שהעיכוב במימוש הנכסים גרם לנזקים כלכליים משמעותיים – הצטברות חובות של מאות אלפי שקלים, התדרדרות מצב הנכסים, ואובדן הכנסות פוטנציאליות מהשכרה. מבחינה חברתית, המקרה משקף את הקושי במימוש רצון מוריש כאשר יש קונפליקט משפחתי עמוק. לדוגמה, המנוחה שרצתה להועיל למוסדות ציבור נאלצה לחכות שנים רבות עד למימוש רצונה בשל התנגדות ילדיה. זה מעלה שאלות על האיזון בין זכויות יורשים לכבוד רצון המוריש.

לפעמים החיים מציבים בפנינו אתגרים מורכבים, והתמודדות עם צוואה שמעוררת סימני שאלה היא אחד מהם.

התנגדות לצוואה היא זכות חוקית שניתנת לך כדי להגן על האמת ועל הצדק.

ישנן סיבות רבות שעשויות להצדיק התנגדות לצוואה: חשש שהמנוח הושפע שלא כדין, ספקות לגבי מצבו הנפשי בעת כתיבת הצוואה, פגמים בהליך החוקי, או תחושה עמוקה שהצוואה אינה משקפת את רצונו האמיתי של יקירך שהלך לעולמו.

הזמן הוא גורם קריטי – החוק מקציב חלון זמנים מוגבל להגשת התנגדות. אל תישאר עם סימני שאלה.
צוות המומחים שלנו כאן כדי להקשיב, לייעץ ולהוביל אותך בדרך להגנה על האמת והצדק.

חוששים מפגם בצוואה? פעלו עכשיו! יש לכם 14 ימים להתנגד ולהגן על זכויותיכם המשפטיות

פסק הדין המלא

 לפני

כבוד השופטת  הילה גורביץ עובדיה

 

תובעת/מבקשת

מיכל גלבוע (מנהל עיזבון) ת"ז  038247599

מנהלת עיזבון המנוחה כ' פ' ז"ל

 

נגד

 

נתבעים/משיבים

1. ישיבת נחלת יצחק ע"ש הרב יצחק כדורי ע.ר. 580173219

ע"י ב"כ עוה"ד הילה רוזן

2. עו"ד אלון נשר ת"ז 057767451

3. עו"ד נפתלי נשר ת"ז 052337599

נתבעים 2-3, ע"י ב"כ עוה"ד שלומית נשר

 

יורשי עיזבון המנוח כ' ע' ז"ל:

4. כ' א' ט' ת"ז ——–

5. כ' ז' ת"ז ——

6. ק' (כ') ת' ת"ז ——-

7. כ' י' ת"ז —— אשל"א

באמצעות אפוטרופוס ממונה כ' ד'

8. כ' ד' ת"ז ——-

9. כ' ע' ת"ז ——

10. א' (כ') א' ת"ז ——

11. כ' ח' ת"ז ——–

12. ג' (ש' כ') ע' ת"ז ——

13. כ' א' ת"ז ——–

14. כ' מ' ת"ז ——–

15. כ' ע' ת"ז ——–

16. כ' א' ת"ז ——–

17. כ' ת' ת"ז ——-

 

18. האפוטרופוס הכללי מחוז חיפה והצפון

 

 

 

החלטה

 

   

מנהלת העִזבון הגישה דו"ח לפיו פונו דירות העִזבון, ועתרה למכר הדירות.

 

  1. ברקע, דחיית התנגדות נתבעים 4-17 למתן צו קיום לצוואת המנוחה, אימם. פסה"ד הדוחה את ההתנגדות הוא פסק דין חלוט, לאחר שערעורים שהוגשו לשתי ערכאות נדחו.

 

נטען כי הזכויות בדירה בXX XX רשומות 3/4 על שם המנוחה ו-1/4 רשום על שם יורשי עיזבון המנוח כ' ע' ז"ל– משיבים 4-17 (1/56 לכל אחד). עוד נכתב כי מצבהּ הפיזי של הדירה אינו מאפשר להתגורר בה או להשכירהּ.

 

אשר לזכויות בדירה ברח' XX XX, נכתב כי זכויות הבעלות רשומות על שם חברה משכנת – חברת XXX בע"מ, ועל זכויות אלו רשומה הערת אזהרה על שם חברת XX XX בע"מ, ועל הערה זו רשומה הערת אזהרה בדְבר 3/4 מהזכויות על שם המנוחה ו-1/4 על שם יורשי עיזבון המנוח כ' ע' (1/56 לכל אחד). צוין כי חברת XX XX  שאליה מוזגה חברת XX XXבע"מ, המציאה למנהלת העִזבון הנחיות לשם העברת זכויות הבעלות על פי הערות האזהרה, והדבר מחייב שיתוף פעולה של כל בעלי הזכויות. נוסף על כך צוין שעל זכויות המנוחה בנכסים רשומה הערת אזהרה לפי סעיף 126 לטובת נתבע 2 ונוכח חוב ארנונה שנצבר על הדירה, בסך 222,426 ₪ בגין החזקה על-ידי כ' ע' ז"ל, נרשמה גם הערה לפי פקודת המִסים גביה. מנהלת הִעזבון עתרה כי חוב הארנונה ישולם מחלקו של עִזבון המנוח כ' ע' ז"ל בנכס מאחר והמנוחה לא החזיקה בנכס.

 

ביחס לשתי הדירות, עתרה מנהלת העִזבון כי נוכח ההערות הרשומות על הזכויות והחובות, הדירות ימכרו לצד ג' מרבה במחיר, חובות העיזבונות ישולמו מכספי התמורה ויתרת הכספים יחולקו בהתאם לצוואת המנוחה; רכישת ספרי תורה על-ידי נתבעת 1 והקמת לוח זִכרון בבית כנסת על-ידי הזוכָה הנוספת "בית כנסת XX XX" או חליפו.

 

  1. נתבעת 1, שהיא זוכה במחצית עזבון המנוחה על פי צוואת המנוחה, הודיעה כי היא מותירה את הבקשה לשיקול דעת מנהלת העִזבון ובית המשפט.

 

  1. נתבע 2, בתגובתו עתר להורות על מכירת נכסי המקרקעין תוך שמירת טענותיו על פי הבטוּחוֹת. צוין כי מצבן הפיזי של הדירות, חוב הארנונה וחוב ילדי המנוחה לעִזבון המנוחה שיש לשלמו מתוך עִזבון המנוח על פי פסק דין מיום 27/07/1994, מצריכים מכר הדירות, וקיום צוואת המנוחה מתוך הכספים שיתקבלו.

 

  1. נתבע 4, בתגובתו, התנגד לבקשה. נטען כי מנהלת העִזבון פועלת בחוסר תום לב קיצוני, כי נתבעת 1 לא קיימה את התנאים לקבל חלקהּ בעִזבון וכך גם בית כנסת "XX XX ". נטען כי מנהלת העִזבון מציגה את הדברים באופן מסולף, מניפולטיבי, תוך הטעיה והשמטה ומטעה את בית המשפט בכוונת מכוון. נטען כי יש לקיים את רצונהּ של המנוחה שהייתה אישה דתיה, לשמור על כבודהּ, חלפו 12 שנים מיום פטירתהּ ואין להכשיר צוואה כפולה. נטענו טענות נוספות.

 

  1. ב"כ היועמ"ש, נתבע 18 בתגובתו הודיע כי נוכח מצב הדירה ברחוב XX והחובות הרובצים על הדירה ברחוב XX וריבוי בעלי הזכויות וגם על מנת שניתן יהא ליישם את הוראות הצוואה, אין התנגדות לבקשת מנהלת העיזבון למכירת הדירות והפקדת התמורה בחשבון העיזבון. עוד נכתב כי ב"כ היועמ"ש מצטרפת לנטען ולמפורט בבקשת מנהלת העיזבון כך שאת חוב הארנונה יש להשית על עיזבון המנוח כ' ע' ז"ל ולשלמו מחלק העיזבון הנ"ל.
  2. התובענה נקבעה לדיון, כשבהחלטה מיום 25/07/2024 נקבע כי בעל דין שלא יתייצב לדיון יוחזק כמסכים לבקשת מנהלת העִזבון.

 

  1. בדיון שהתקיים ביום 24/11/2024 חזרה מנהלת העיזבון על הבקשה, פורט כי קופת העיזבון משלמת את הארנונה וההוצאות של אחזקה והחזקת הדירות; כי כל בקשות יורשי עיזבון המנוח ע' כ' ז"ל, בכובעם כילדי המנוחה כ' פ' ז"ל, לעיכוב מכר הדירות נדחו ובית המשפט המחוזי הורה לפעול למימוש הנכסים. מנהלת העיזבון עתרה להתמנות ככונסת נכסים על כל הזכויות, לרבות חלקו של עיזבון המנוח ע' כ'. עוד נטען כי מאחר ועל פי כתבי הטענות שהגיש נתבע 4 בהליך 21569-12-23 הוא מחזיק בדירה כבר רשות, לטענתו, מזה כ-34 שנים, מיום רכישת הדירה ביום 15/09/1990, ובהסכמת כל אחיו, יש להשית את חוב הארנונה על כל ילדי המנוחה (סעיף 5 לכתב התביעה שם). מנהלת העיזבון חזרה וטענה כי יש לממש את הנכסים על מנת להוציא את הצוואה מהכוח אל הפועל.

 

  1. נתבע 16 טען כי לבית המשפט אין סמכות להיעתר לבקשת מנהלת העיזבון להשית את החוב שכן על מנהלת העיזבון להגיש הליך מתאים. עוד נטען כי החוב הנטען לנתבע 2 התיישן ולבית משפט אין סמכות לדון במחלוקת לעניין השעבוד הרשום לטובת נתבע 2. עוד טען נתבע 16 כי הגיש ערעור על החלטת מותב זה שלא לפסול עצמו מניהול ההליכים בפניו.

 

  1. נתבעים 8, 13, 17 חזרו על טענות שהעלו בהליכים שקדמו להליך זה במסגרת דחיית התנגדות נתבעים 2-17 למתן צו קיום צוואת המנוחה.

 

  1. נתבע 2 ונתבע 16 הודיעו כי בכוונתם להגיש עתירה לפסלות המותב והמשך הדיון נדחה. לאחר שבקשת נתבע 2 לפסלות המותב נדחתה בהחלטה מיום 09/01/2025, התקיים ביום 22/01/2025 המשך הדיון.

 

  1. כבר בתחילת הדיון הנדחה טענו מנהלת העיזבון וב"כ היועמ"ש כי : "הגיעה העת לדון במימוש הנכסים ולהתקדם בתיק. כפי שנאמר, יש פס"ד חלוט בעניין הצוואה ואי אפשר להמשיך ולעכב את התיק". ראו דברי ב"כ היועמ"ש בעמוד 5 שורות 2-4. לפרוטוקול.

 

  1. מנהלת העיזבון הוסיפה כי שתי הדירות פנויות ורשום על הזכויות שעבוד לטובת נתבע 2. בקשות לצווי מניעה לעיכוב מכר הדירות נדחו הן בערכאה זו והן בערכאת הערעור וכיום העיזבון נושא בתשלומי ארנונה שאינם נמוכים מדי חודש וחזרה על עתירתה להשית את חוב הארנונה על נתבעים 4-17 , שכן החזיקו בדירה ברחוב XX חזקה בלעדית.

 

 

נטען כי יש למנות את מנהלת העיזבון ככונסת נכסים על כל הזכויות, למכור את הדירות, לשלם את החובות לנושים ולאחר מכן לחלק את הכספים ליורשים על פי דין של המנוח ע' כ' ז"ל ולזוכים על פי צוואת המנוחה, בד בבד עם בחינת הצורך בהקמת הקדש או מימוש רצון המנוחה בדרך אחרת. מנהלת העיזבון הבהירה כי חוב הארנונה הוא מהשנים 1993-2015.

 

  1. ב"כ היועמ"ש נתן הסכמתו לעמדת מנהלת העיזבון, נטען כי הדירות אינן מושכרות, בינתיים נצברים חובות ומיסים, ומצבת העיזבון מצטמצמת. עוד נטען כי קיים ריבוי בעלי זכויות בנכס, כך שנראה שהדבר הנכון הוא אכן למכור את הדירות על מנת לפרק את השיתוף ואין התנגדות שמנהלת העיזבון תשמש גם ככונסת נכסים. אשר לחובות עבר הרובצים על הדירות נטען כי קופת העיזבון אינה אמורה לשאת בחובות אלו, אלא נתבעים 4-17, ילדי המנוחה.

 

  1. גם נתבע 2 הצטרף לבקשת מנהלת העיזבון. נטען כי ההפסדים הכלכליים והנזקים בשל אי מימוש הצוואה "הולכים ונערמים". חוב הארנונה מצטבר, הדירות אינן מושכרות ואין סיבה לעכב המכירה.

 

  1. נתבע 16 חזר באריכות על טענותיו לעניין צו קיום הצוואה שניתן – חרף כי פסה"ד חלוט וטען כי הוגשה בקשה לעיכוב ביצועו ולאחר מכן עתר בעל פה לעיכוב ביצוע כל ההליכים מאחר ונתבעים 4-17 מתעתדים להגיש תביעה בעניין חלקם בירושת האב, ע' כ' ז"ל. לאחר מכן חזר בו מטענתו לעיכוב ביצוע וטען כי אין באפשרותו לנמקה בעת הדיון – ראו עמוד 31 שורות 4-15.

 

עוד טען כי על מנהלת העיזבון חלה חובה מוגברת ומנהלת העיזבון פועלת חד צדדית, ממניע אישי ונקמני וגם כי מנהלת העיזבון מגישה בקשות על מנת להגדיל את שכרה. נטען כי העיזבון לא יחולק, לא קיימים זוכים וגם האפוטרופוס הכללי שהיה עליו להתערב לא התערב והוסיף לדברים "…ובבוא היום כולם יצטרכו להשיב על שאלות" וגם נטען כי יוגשו תביעות אישיות כנגד עו"ד נשר – נתבע 2. נטען כי מאחר ונתבע 1, הזוכה הידוע, לא התייצב לדיון אין לדון בבקשת מנהלת העיזבון.

 

אשר לחוב הארנונה נטען כי העתירה נועדה להתיש והיה על מנהלת העיזבון לפנות לעירית XX בעניין הארנונה ומנהלת העיזבון כשלה והתרשלה. נתבע 16 חזר וטען כי הוא מתעתד להגיש בקשה לפסלות המותב.

 

  1. נתבע 4 הפנה לסעיף 126 לחוק הירושה, התכ"ה-1965 וטען כי החובות הם חובות עיזבון המנוחה ורובצים על היורשים. נטען כי מנהלת העיזבון מפרה את כללי האתיקה החלים. עוד נטען כי נתבע 4 סילק את חובות הארנונה עבור התקופה בה התגורר בדירה ברחוב XX לשנים 2015-2024.

 

עוד נטען כי הוגשה על ידי נתבע 4 בקשה לביטול פסה"ד מחמת תרמית והונאה. נתבע 4 פרט חלק מטענותיו כפי שהובאו שם (יוער כי ביום 03/02/2025 התביעה נמחקה).

וגם נטען כי הוראות הצוואה לא קוימו על ידי מנהלת העיזבון והזכייה על פי הצוואה על תנאי, כפי הוראת סעיף 43 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 וכל עוד לא התקיים התנאי ילדי המנוחה, נתבעים 4-17 הם הזוכים בעיזבון. ועוד נטען כי מנהלת העיזבון משיקולים זרים הגישה לחתימת בית משפט פסיקתא מנומקת הכוללת הוראה שילדי המנוחה לא ייהנו מהגנת סעיף 38 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, וסעיף 33 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, למרות שבדירה התגוררה חסויה ומנהלת העיזבון סובלת משכרון כוח.

 

נתבע 4 הוסיף וחזר על טענות שהועלו לעניין פינוי הדירות, חרף כי ההחלטה בעניין זה חלוטה לאחר שערעור עליה נדחה וגם חזר על טענות שהועלו בהתנגדות שכאמור,  נדחתה  – ופסה"ד בעניין זה, חלוט.

 

  1. נתבעים 8, 9, 17, חזרו על טענות שהועלו או שמקומן היה בהליך ההתנגדות למתן צו קיום לצוואה ולטענות ילדי המנוחה כנגד עו"ד נשר, נתבעים 2-3.

 

  1. הואיל ופסה"ד לפיו ניתן צו קיום לצוואת המנוחה חלוט, לאחר שערעורים שהוגשו לשתי ערכאות נדחו, אין צורך לפרט טענות אלו, שכן הן אינן רלוונטיות בהליך כאן. כך גם הטענות בעניין הפסיקתא ראו רמ"ש 23296-03-24 וגם רמ"ש 56320-02-24.

 

דיון והכרעה:

 

  1. למעשה מהות עתירת מנהלת העיזבון היא פירוק שיתוף במקרקעין שבמסת נכסי העיזבון כאשר לעיזבון המנוחה 75% מכל הזכויות בכל אחת מהדירות מושא הליך זה.

 

  1. סעיפים 37-43 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, קובעים כי כל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת לדרוש פירוק השיתוף במקרקעין המשותפים ובהעדר הסכמה בין השותפים בעלי הזכויות יעשה פירוק השיתוף על פי צו בית המשפט, כפי הוראות סעיפים 39 עד 43.

 

עיקר ההוראות לעניין כאן, הן סעיף 37 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 לפיו שותף במקרקעין משותפים רשאי לדרוש פירוק שיתוף בכל עת, וסעיף 40 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, הקובע כי במקרקעין שאינם ניתנים לחלוקה בעין, או אם חלוקה בעין תגרום הפסד ניכר לשותפים, פירוק השיתוף יעשה בדרך מכר וחלוקת התמורה. ראו תמ"ש (חי) 45744-11-20 ש.י. נ' מ.י., סעיף 15 לפסה"ד מיום 06/03/2023. עוד ראו, רע"א 1017/97 רידלביץ ואח' נ' מודעי ואח', פ"ד נב(4) 625, 634 ; רע"א 8233/08 מרגלית כובשי נ' עו"ד איל שוורץ, פד"י ס"ד (2) 207, 218; תמ"ש (חי) 55378-07-21 ש.נ. נ' ע.ח. סעיף 9 לפסה"ד מיום 09/09/2024.  

  1. אמנם קיימים חריגים לעִקרון-על זה, כגון קיומה של תניה מוסכמת המגבילה פירוק שיתוף,  חוסר תום לב או שימוש לרעה בזכות ועוד, אך הנטל להוכיח כי מתקיימת עילה לעיכוב פירוק השיתוף מוטל על העותר לכך. במקרה כאן הנתבעים, והם לא עמדו בו.

 

  1. על כן, מעת שעתרה מנהלת העיזבון לפירוק השיתוף, ולא הונחה בפני בית המשפט עילה לעיכוב פירוק השיתוף, יש להורות על פירוק השיתוף כמבוקש.

 

  1. נוסף על כך, מאחר והמקרקעין מושא ההליך אינם ניתנים לחלוקה בעין, 42/56 לעיזבון המנוחה ו-1/56 לכל אחד מיורשי עיזבון המנוח (נתבעים 4-17), יש להורות על פירוק שיתוף על דרך המכר וחלוקת הפידיון, כפי הוראות סעיף 40(א) לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, "בדרך שנמכרים מקרקעין מעוקלים בהוצאה לפועל".

 

  1. כאשר שותפים אינם מסוגלים לשתף פעולה ולמכור יחדיו את נכסיהם לצורך פירוק השיתוף, אין מנוס ממינוי כונס נכסים לשם פירוק השיתוף.

 

  1. אין מחלוקת כי כך גם המקרה כאן, יורשי עיזבון המנוח ע' כ' ז"ל, שאינם מיוצגים ומונים 14 במספר, מתכחשים לזכויות נתבעת 1 בעיזבון המנוחה פ' כ' ז"ל, חרף פסק דין חלוט. הצדדים צהובים זה לזה שנים רבות ומנהלים הליכים משפטיים תקופה ארוכה.

 

  1. די אם אפנה לדברים שנכתבו ברמ"ש 23296-03-24 שאוזכרו לעיל, בפסה"ד מיום 12/03/2024. פסה"ד ניתן בבקשת רשות ערעור שהגישו נתבעים 15-16, לאחר שנחתמה הפסיקתא מיום 22/02/2024 , שם, השופט ניצן סילמן (ההדגשות שלי):

 

"אשר לשאלת זהות הזוכה על פי הצוואה- גם כאן אין מקום לעכב המימוש.

ראשית- החלטת המימוש המהותית ניתנה עוד ביום 1/1/24 והמועד לתקפה חלף.

שנית- למעשה כבר נתקפה ההחלטה לביצוע הפסיקתא (רמ"ש שנדון בפני כב' השופט שרעבי- 56320-02-24) הגם שהעילה הייתה שונה; למעשה, היה מקום לטעון כלל העילות כבר אז.

שלישית-…

רביעית- …

חמישית- מדובר בהליכים המתנהלים מאז שנת 2015, כשהכרעות נדונו בפני כלל הערכאות במדינת ישראל; הזמן הממושך, העובדה כי ההכרעות נדונו גם בפני כב' בית המשפט העליון, אי העלאת הטענות קודם לכן, המועד בו נדונה שאלת זהות הזוכים- כל אלו אמנם אינם חורצים ההליך, אך משפיעים על נקודת האיזון לאפשר ולשקול עיכובים נוספים.

שישית- אולי עיקר- הטענה המרכזית היא מרמה לגבי זהות אחד הזוכים בצוואה; בכך אין לעכב המימוש, אלא לכל היותר החלוקה של המימוש; די בכך שזוכה אחר, שאינו שנוי במחלוקת, מבקש את חלקו כדי להצדיק המימוש.

 

ממעוף הציפור- מדובר בהליך המתנהל 9 שנים, רצון מנוחה שנקבע כחלוט, לפיו המבקשים לא ינחלו את המנוחה, והוראת מימוש שאינה בגדר חלוקה. במצב דברים זה, בהינתן משקל כלל הטענות, איני סבור כי שגה בית המשפט קמא משראה שלא לעכב מימוש הנכסים ע"י מנהלת העיזבון; הבקשה נדחית ועמה עיכוב הביצוע"

 

  1. הינה, כבר נאמר כי אין מקום לעכב את פירוק השיתוף על דרך מכר דירות העיזבון וזאת לשם מימוש רצון המנוחה. מכר הדירות, גם אם לא ידועה זהות הזוכה השני, מתבקש מקום בו קיים זוכה אחד ידוע המבקש את המימוש, כבמקרה כאן.

 

בהתאם לסעיף 1 לחוק הירושה, התכ"ה-1965, "במות אדם עובר עזבונו ליורשיו". משעות הדבר כי מעת שהזוכה, נתבעת 1 תומכת בפירוק השיתוף, וצו קיום צוואת המנוחה בתוקפו, יש להעתק לבקשה לפירוק השיתוף, ובמקרה כאן, נוכח הנסיבות, על דרך מכר לצד ג'.

 

  1. זה המקום להפנות גם לסעיף 15 בפסה"ד מיום 02/06/2022 בהליכים 65125-06-15 ובהליכים הקשורים שדחה את התנגדות נתבעים 4-17 למתן צו לקיום צוואת המנוחה:

 

"לא ניתן להכריע במחלוקות כאן מבלי שראשית תונח התמונה הנוגעת למערכת  היחסים בין המנוחה ובין ילדיה – המערערים. התמונה שעולה מראיות, מסמכים, עדויות ופסקי דין חלוטים היא תמונה של מערכת יחסים עכורה, מורכבת ואלימה. ילדי המנוחה התכחשו לה, חפצו ברעתה וסבלה. בשל כך, חרף כי בבעלות המנוחה היו זכויות בנכסי מקרקעין ובהם דירות מגורים, המנוחה נאלצה להתגורר בחדרי מדרגות או בחדרון שגודלו כ-10 מטרים ללא מקלחת, ושאינו ראוי למגורי אדם (חלק מחנות למכירת ירקות)"

 

 

  1. וגם לדברים שנכתבו בערעור על פסה"ד שדחה את התנגדות נתבעים 4-17 למתן צו לקיום צוואת המנוחה, שם בעמ"ש 13002-09-22 עמ"ש 9750-07-22, ערעור נתבע 4 וערעור נתבע 16 בהתאמה נאמר, בסעיפים 58-61 לפסה"ד (ההדגשות שלי):

 

"לא נותרה אבן שלא הפכו המערערים; כל טענה עלי ספר הועלתה, לרבות טענות סותרות; לאחר שבחנו את הטענות, הגענו לכלל מסקנה כי דין שני הערעורים להידחות.פתח דבר- כאשר מועלות טענות אינספור כנגד צוואה, מחליש הדבר יכולת ההתמקדות; טענות להשפעה, בצד טענות לחוסר יכולת להבין בטיב צוואה; טענות לביטול צוואה, לצד חוסר כשרות; אלו גם אלו אינן יכולות לדור בצוותא.על כן מוטב למתנגדים כי ימקדו טיעוניהם וירכזו מאמציהם.לגופם של דברים – לאחר שבחנו החומר, רואים אנו להדגיש כי שוכנענו, שרצון המנוחה, האותנטי והחופשי, היה להדיר את ילדיה מצוואתה. רצון זה בוטא בצוואתה, באמרותיה, בתצהיריה, לפני עריכת הצוואה, בזמן עריכת הצוואה, אחריה, וערב אובדן הכושר".

 

  1. לסיכום, מאחר ועיזבון המנוחה כולל 75% מהזכויות בדירות ואילו ביתרה הזכויות, 25% מחזיקים 14 יורשים על פי דין בעיזבון המנוח ע' כ' ז"ל, ובכללם גם יורשת שמונה לה אפוטרופוס, הרי שריבוי היורשים, הצטברות החובות והנזקים בשל אי מכירת הדירות מחייבים פירוק השיתוף בפיקוח בית המשפט.

 

  1. על כן, אני מקבלת בקשת מנהלת העיזבון, מורה על פירוק השיתוף בדירות העיזבון על דרך של מכר בכינוס נכסים. לשם כך אני מורה על מינוי מנהלת העיזבון ככונסת נכסים על הזכויות המקרקעין מושא ההליך (דירות העיזבון) הן על הזכויות שבעיזבון המנוחה כ' פ' והן על הזכויות שבעיזבון המנוח כ' ע' ז"ל.

 

  1. אשר למחלוקת הנוגעת לחוב הארנונה, אכן, במערכת היחסים הפנימית של הצדדים כאן החיוב אינו חוב של עיזבון המנוחה – בהינתן כי מתקיים השתק פלוגתא לפיו המנוחה לא החזיקה ולא התגוררה בדירות אלו עוד לפני שנת 1993 וגם לא לאחר מכן– שזהו המועד בו החל החוב להיצבר (ככול הנראה לאחר פטירת המנוח ע' כ' ז"ל שהלך לעולמו ביום 12/10/1993).

 

נתבע 4 הצהיר וטען, ואחיו לא הכחישו, כי הוא לבדו החזיק בדירה ברחוב XX Xבהסכמת כל אחיו. על כן, במערכת היחסים הפנימית בין יורשי עיזבון המנוח ע' כ' ז"ל, נתבע 4 הוא החב בחיוב זה. מבלי לגרוע מהאמור, יש רגליים לסברה כי מאחר והחזקה בדירות הייתה בהסכמת כל האחים, יכול ויש בכך לחייב את נתבעים 4-17, יחד ולחוד בחוב הארנונה שהצטבר. כך או כך, לא יכולה להיות מחלוקת כי עזבון המנוחה, הן בשל היותה בעלת זכויות כרוכשת הדירה (50%) והן בהיותה בעלת זכויות מכוח ירושתה מעיזבון המנוח (25%) – אינה חב בחיוב הארנונה עבור הדירה שברחוב XX.

 

אשר לחלוקת החוב בין נתבעים 4-17, האם נתבע 4 לבדו אם נתבעים 4-17 יחד ולחוד, הטענות יתבררו בהמשך ההליכים, אם תוגש בקשה הכוללת פירוט של החיוב המלא באופן מפורט.

 

  1. מנהלת העיזבון תגיש צו פורמלי לחתימתי וכתב ערובה שאינו מוגבל בסכום כנדרש בתקנות.

 

מנהלת העיזבון תמציא ההחלטה בצירוף הצו שייחתם לכל הצדדים שאינם מיוצגים.

 

  1. אשר להוצאות ההליך, נתבעים 4, 8, 9, 16, 17, יחד ולחוד, ישלמו, למנהלת העיזבון הוצאות ההליך סך 3,000 ₪, לנתבע 2 ישלמו סך 1,500 ₪ ולב"כ היועמ"ש באמצעות אוצר המדינה, ישלמו סך 1,500 ₪.

 

מותר לפרסום בהשמטת פרטים מזהים תיקוני הגהה ועריכה.

המזכירות תמציא למנהלת העיזבון, ולצדדים המיוצגים ותסגור ההליך.

ניתנה היום, כ"ט שבט תשפ"ה, 27 פברואר 2025, בהעדר הצדדים.    

לפעמים החיים מציבים בפנינו אתגרים מורכבים, והתמודדות עם צוואה שמעוררת סימני שאלה היא אחד מהם.

התנגדות לצוואה היא זכות חוקית שניתנת לך כדי להגן על האמת ועל הצדק.

ישנן סיבות רבות שעשויות להצדיק התנגדות לצוואה: חשש שהמנוח הושפע שלא כדין, ספקות לגבי מצבו הנפשי בעת כתיבת הצוואה, פגמים בהליך החוקי, או תחושה עמוקה שהצוואה אינה משקפת את רצונו האמיתי של יקירך שהלך לעולמו.

הזמן הוא גורם קריטי – החוק מקציב חלון זמנים מוגבל להגשת התנגדות. אל תישאר עם סימני שאלה.
צוות המומחים שלנו כאן כדי להקשיב, לייעץ ולהוביל אותך בדרך להגנה על האמת והצדק.

צוואה מעוררת ספקות? יש לך זכות להתנגד ולהגן על האמת. אנחנו כאן בשבילך

שאלות נפוצות על פסק הדין

שאלה 1: מהי זכות פירוק השיתוף במקרקעין ומתי ניתן להפעילה?

תשובה: זכות פירוק השיתוף היא זכות חזקה הקבועה בסעיפים 37-43 לחוק המקרקעין, המאפשרת לכל שותף לדרוש פירוק השיתוף בכל עת. עו"ד ארז קרט מסביר שהזכות פועלת גם כאשר שותפים אחרים מתנגדים לכך. לדוגמה, במקרה הנוכחי עיזבון המנוחה החזיק ב-75% מהזכויות ו-14 יורשים החזיקו ב-25%, ולמרות התנגדות היורשים בית המשפט אישר את הפירוק. הזכות חזקה במיוחד כאשר הנכסים אינם ניתנים לחלוקה בעין או כאשר חלוקה בעין תגרום הפסד ניכר לשותפים.

שאלה 2: איך מתמנה כונס נכסים ומה סמכויותיו בפירוק שיתוף?

תשובה: כונס נכסים מתמנה על ידי בית המשפט כאשר השותפים אינם מסוגלים לשתף פעולה במכירת הנכס. עו"ד ארז קרט מציין שהכונס מקבל סמכויות רחבות לנהל את התהליך ללא תלות ברצון השותפים. במקרה זה, מנהלת העיזבון מונתה ככונסת נכסים עם סמכות למכור את הדירות "בדרך שנמכרים מקרקעין מעוקלים בהוצאה לפועל". המטרה היא לפרק את השיתוף בצורה יעילה כאשר שיתוף הפעולה הרגיל נכשל.

שאלה 3: מי חייב בתשלום חובות ארנונה במקרקעין בבעלות משותפת?

תשובה: החיוב בארנונה מוטל על המחזיק בפועל בנכס ולא בהכרח על הבעלים הפורמליים. עו"ד ארז קרט מדגיש שבמקרה זה, למרות שהמנוחה הייתה בעלת 50% מהזכויות ויורשת נוספת של 25%, היא לא חוייבה בארנונה מכיוון שלא החזיקה בפועל בדירה. לדוגמה, נתבע 4 הודה שהוא מחזיק בדירה מזה 34 שנים בהסכמת אחיו, ולכן החיוב בארנונה של 222,426 ₪ מוטל עליו ועל אחיו במערכת היחסים הפנימית.

שאלה 4: איך משפיעה צוואה חלוטה על זכויות יורשים שלא זכו בה?

תשובה: צוואה חלוטה מבטלת את זכויות הירושה הטבעיות של יורשים שלא נזכרו בה או שהמוריש החליט להדירם. עו"ד ארז קרט מסביר שלאחר שצוואה מקבלת תוקף חלוט, יורשים על פי דין אינם יכולים לטעון לזכויות בעיזבון. במקרה זה, למרות שילדי המנוחה טענו לזכויות ירושה, בית המשפט קבע שרצון המנוחה "האותנטי והחופשי" היה להדיר אותם מצוואתה בשל מערכת יחסים עכורה ואלימה. התוצאה היא שהם לא זוכים לירש דבר מעיזבון אמם.

שאלה 5: מה קורה כאשר זהות זוכה בצוואה אינה ברורה או שנויה במחלוקת?

תשובה: אי בהירות בזהות זוכה אינה מונעת מימוש צוואה אם קיים זוכה אחד ברור המבקש את המימוש. עו"ד ארז קרט מציין שבמקרה זה היו חששות לגבי זהות זוכים מסוימים, אך בית המשפט קבע שדי בזוכה אחד ידוע (ישיבת נחלת יצחק) המבקש מימוש כדי להצדיק פירוק השיתוף. לדוגמה, השופט ניצן סילמן קבע ש"מדובר בהליך המתנהל 9 שנים, רצון מנוחה שנקבע כחלוט, והוראת מימוש שאינה בגדר חלוקה". זה מאפשר המשך התהליך למרות חוסר הוודאות לגבי זוכים אחרים.

שאלה 6: איך מתמודדים עם ריבוי יורשים שמסרבים לשתף פעולה בעיזבון?

תשובה: כאשר יורשים רבים מסרבים לשתף פעולה, בית המשפט יכול להורות על פירוק שיתוף כפוי ומינוי כונס נכסים. עו"ד ארז קרט מדגיש שבמקרה זה 14 יורשים התנגדו לבקשה, אך בית המשפט קבע שריבוי היורשים והצטברות החובות מחייבים פירוק השיתוף בפיקוח בית המשפט. לדוגמה, השופטת קבעה שהצדדים "צהובים זה לזה שנים רבות ומנהלים הליכים משפטיים תקופה ארוכה", ולכן אין מנוס ממינוי כונס נכסים לשם פירוק השיתוף.

שאלה 7: מה המשמעות של "חלוקה בעין" מול "מכר וחלוקת פידיון"?

תשובה: חלוקה בעין פירושה חלוקת הנכס הפיזי עצמו בין השותפים, ואילו מכר וחלוקת פידיון פירושו מכירת הנכס וחלוקת התמורה. עו"ד ארז קרט מסביר שחלוקה בעין אפשרית רק כאשר הנכס ניתן לחלוקה פיזית ללא הפסד ניכר. במקרה זה, עם 42/56 לעיזבון המנוחה ו-1/56 לכל יורש מ-14 יורשים, חלוקה בעין בלתי אפשרית מבחינה מעשית. לכן בית המשפט הורה על מכר וחלוקת התמורה בהתאם ליחסי הבעלות.

שאלה 8: איך מתחשבים בהשפעת זמן ועיכובים על החלטות פירוק שיתוף?

תשובה: משך זמן ממושך של הליכים משפטיים מחזק את הנימוק לפירוק שיתוף ומונע עיכובים נוספים. עו"ד ארז קרט מציין שבמקרה זה ההליכים נמשכו תשע שנים ועברו בכל הערכאות, כולל בית המשפט העליון. השופט ניצן סילמן קבע שהזמן הממושך, העובדה שההכרעות נדונו בפני כל הערכאות, ואי העלאת הטענות קודם לכן – כל אלו "משפיעים על נקודת האיזון לאפשר ולשקול עיכובים נוספים". התוצאה היא שבית המשפט דוחה ניסיונות עיכוב נוספים.

שאלה 9: מה ההבדל בין מנהל עיזבון לכונס נכסים מבחינת סמכויות?

תשובה: מנהל עיזבון מנהל את העיזבון על פי הוראות החוק והצוואה, ואילו כונס נכסים מקבל סמכויות מיוחדות ממינוי בית המשפט לביצוע פעולות ספציפיות. עו"ד ארז קרט מדגיש שבמקרה זה מנהלת העיזבון מונתה גם ככונסת נכסים, מה שמעניק לה סמכויות נוספות למכור נכסים גם ללא הסכמת השותפים. לדוגמה, ככונסת נכסים היא יכולה למכור את הדירות "בדרך שנמכרים מקרקעין מעוקלים בהוצאה לפועל" – סמכות שאין למנהל עיזבון רגיל.

שאלה 10: איך מתמודדים עם טענות רמאות והונאה בהליכי עיזבון?

תשובה: טענות רמאות והונאה נבדקות בהליכים נפרדים ואינן עוצרות את מימוש הצוואה החלוטה. עו"ד ארז קרט מסביר שבמקרה זה נתבע 4 הגיש בקשה לביטול פסק הדין מחמת תרמית והונאה, אך התביעה נמחקה ביום 03/02/2025. בינתיים, בית המשפט המשיך בהליכי המימוש. העיקרון הוא שטענות כאלו אינן מקפיאות הליכים שכבר התקבלו כחלוטים. למעשה, השופט ניצן סילמן קבע ש"אין לעכב המימוש, אלא לכל היותר החלוקה של המימוש" – כלומר ניתן למכור ולהחזיק את הכספים בנאמנות עד לברור הטענות.

התנגדות לצוואה היא הזדמנות אחרונה להגן על זכויותיכם בירושה - פנו עכשיו לייעוץ משפטי מקצועי

הסתייגות משפטית

המידע המוצג באתר זה מיועד למטרות הדרכה כלליות בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי, פיננסי או מקצועי. התוכן נועד לספק כיוון ראשוני ואינו בא במקום עיון במקורות הרשמיים או קבלת ייעוץ מקצועי מוסמך. האתר אינו אחראי לדיוק, שלמות או עדכניות המידע המוצג. בתהליכי עיבוד והמרת התוכן עלולים להתרחש שגיאות או אי-דיוקים. לפני קבלת החלטות או ביצוע פעולות כלשהן, הינכם מתבקשים לפנות לקבלת ייעוץ מקצועי ולוודא את המידע ממקורות רשמיים. האתר אינו נושא באחריות לתוצאות השימוש במידע או לנזקים העלולים להיגרם עקב הסתמכות על התוכן המוצג.
הסתייגות זו באה בנוסף לתקנון האתר, תנאי השימוש ומדיניות הפרטיות החלים על האתר.

קבלו חינם את הצ'קליסט לעריכת צוואה שמונעת סכסוכים במשפחה

רוצים לשמוע עוד עקבו אחרי

חדש ומומלץ - קביעת פגישת ייעוץ אישית מקוונת עם עו"ד ארז קרט

עו”ד ונוטריון ארז קרט מתמחה באופן ייחודי ובהיקף פעילות נרחב בנושאי ירושה, צוואות, עיזבון, הגנה על צוואה והתנגדות לצוואות ושימש סגן יו”ר ועדת צוואות, ירושה ועזבונות של לשכת עורכי הדין (2012 – 2023). עו"ד ארז קרט הוא מייסד צוואה חסינה. מקיים מרכז סיוע לנפגעי צוואות, והמפתח של מחשבון הירושה שמאפשר חישוב חלקו של כל יורש במקרה שאין צוואה.

ליווי אישי 

עו”ד ארז קרט חרט על דגלו את נושא הליווי אישי, תוך דגש על יחס אישי וסיוע אנושי מותאם לכל לקוח ולקוח. 
עו”ד ארז קרט נוקט בגישה אקטיבית לקידום האינטרסים והצרכים של לקוחותיו לפני ותוך כדי הליך המשפטי. ניסיוני העשיר של עו”ד ארז קרט הן בתחום המשפטי והן בתחום העסקי הופכים אותו ליועץ מבוקש.
מומלץ לקבוע עוד היום קביעת פגישת ייעוץ עם עורך דין ארז קרט.

כעת יש באפשרותכם לקבוע גם פגישת ייעוץ אישית מקוונת עם עו"ד ארז קרט.

עו"ד ארז קרט
קראו מה הלקוחות כותבים על עו"ד קרט

מצב לא מקוון

הצ'קליסט לעריכת צוואה שמונעת סכסוכים במשפחה

בהנחיית עו"ד ארז קרט

מומחה לדיני ירושה וצוואות

// Title: Schema Local Business HTML with Photo + Author URL // Description: Schema.org with Microdata for Attorney Erez Keret including profile image and author URL // Run Everywhere: Yes echo '
עו"ד ארז קרט - מומחה לדיני ירושה וצוואות משרד עורכי דין מומחה בדיני ירושה, צוואות ונוטריון +972-51-5302484 [email protected] https://immunewill.co.il/wp-content/uploads/2024/02/3101-a-jpg.webp משתנה לפי המקרה
קיסריה גל 4 3079601 IL
ישראל דיני ירושה וצוואות
עו"ד ארז קרט עורך דין ונוטריון דיני ירושה וצוואות https://immunewill.co.il/wp-content/uploads/2024/02/3101-a-jpg.webp
';