בית המשפט לענייני משפחה דוחה תביעת פירוק שיתוף ומעביר לבית משפט אזרחי
תמ"ש 73480-05-24 - פסק דין פורץ דרך: מתי סכסוכי ירושה אינם בסמכות בית המשפט לענייני משפחה? השופטת ספרא-ברנע קובעת כללים חדשים להבחנה בין סכסוכים משפחתיים לאזרחיים
תקציר פסק הדין
בפסק דין חשוב שניתן השבוע בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, קבעה השופטת גילה ספרא-ברנע קווים מנחים חדשים להבחנה בין סכסוכים המשפחתיים לאזרחיים. עו"ד ארז קרט, מומחה לדיני ירושה ונוטריון, מסביר כי מדובר בפסק דין משמעותי המבהיר מתי תביעות ירושה נדונות בבית המשפט לענייני משפחה ומתי בבית המשפט האזרחי.
הסיפור החל כאשר יורשי המנוחה ת' הגישו תביעת פירוק שיתוף בנכס ברחוב בחיפה. הצדדים – התובעים מצד אחד והנתבעים מצד שני – היו כולם יורשים לפי צו ירושה שלא היה שנוי במחלוקת. אולם הקשר המשפחתי ביניהם לא היה קרוב: חלק מהיורשים היו אחיינים ודודים של המנוחה, קשר שאינו נכלל בהגדרת "בן משפחה" בחוק בית המשפט לענייני משפחה.
עו"ד ארז קרט מדגיש כי השאלה המרכזית שעמדה בפני השופטת היתה אם תביעת פירוק השיתוף מהווה "סכסוך בקשר לירושה" כמשמעותו בסעיף 1(6)(ה) לחוק. התובעים טענו שכן, אך הנתבעים טענו לחסר סמכות עניינית והתנגדו לניהול התיק בבית המשפט לענייני משפחה.
השופטת ספרא-ברנע בחנה את מהות התביעה והגיעה למסקנה חד-משמעית: "אין כל מחלוקת, המבוססת על חוק הירושה או בקשר לירושה, אין חולק על חלקו של כל אחד מהצדדים בעזבון המנוחה, אין השגה על צו קיום הצוואה שניתן ולא על היקף העזבון."
לדברי עו"ד ארז קרט, הפסיקה מתבססת על אמת מידה ברורה: הסכסוך המשפחתי חייב לתרום תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה. במקרה זה, הסכסוך היה אזרחי גרידא, ללא מהות משפחתית או ירושתית מובהקת.
השופטת הסתמכה על פסיקה קודמת, כולל פסק הדין החשוב של בית המשפט העליון בעניין נחום חבס נגד דין חבס, הקובע כי יש לפרש בדווקנות ובצמצום הוראות חוק המסדירות סמכות ייחודית לבית המשפט לענייני משפחה.
התוצאה המעשית: התיק הועבר לבית משפט השלום בקריות, והתובעים חויבו בתשלום הוצאות משפט בסך 1,200 שקל בתוספת מע"מ לנתבעים. עו"ד ארז קרט מציין כי ההחלטה יוצרת תקדים חשוב למקרים דומים בעתיד, ומבהירה את הגבולות בין הסמכויות השיפוטיות השונות.
איך לבחור עורך דין לסכסוכי ירושה?
בבחירת עורך דין לטיפול בסכסוכי ירושה, חשוב לחפש מומחה עם ניסיון רב בדיני ירושה ומשפחה. המומחה צריך להכיר היטב את הפסיקה העדכנית ואת המורכבויות של מקרים כמו זה שבו בני זוג פרודים אך נשואים רשמית. עורך דין מנוסה יוכל להסביר את ההשלכות המשפטיות של הסכמי פרידה, לייעץ על אפשרויות למניעת סכסוכים, ולייצג בהליכים משפטיים במידת הצורך. המומחיות כוללת גם הבנה של הליכי גישור וידע בעריכת צוואות ותכנון עיזבון.
צריכים עזרה משפטית בסכסוך ירושה? צרו קשר עוד היום.
שאלות עיקריות שעולות מפסק הדין
מהו הסכסוך שנדון בבית המשפט?
התביעה עסקה בפירוק שיתוף בנכס מקרקעין בין יורשי המנוחה ת' זכרונה לברכה. עו"ד ארז קרט מסביר כי מדובר בתביעה אזרחית טיפוסית לפירוק שיתוף ולא בסכסוך ירושה.
מי היו הצדדים במשפט?
הצדדים כללו שישה תובעים ושישה נתבעים, כולם יורשי המנוחה לפי צו ירושה. הקשר המשפחתי ביניהם היה של אחיינים ודודים. לדברי עו"ד ארז קרט, מומחה בתחום, קשר כזה אינו נכלל בהגדרת "בן משפחה" בחוק בית המשפט לענייני משפחה.
מה היתה הטענה המרכזית של הנתבעים?
הנתבעים טענו לחוסר סמכות עניינית, בטענה שהסכסוך אינו מהותי למשפחה. עו"ד ארז קרט מדגיש כי טענה זו התבססה על העובדה שהקשר המשפחתי אינו קרוב מספיק להצדיק דיון בבית המשפט לענייני משפחה.
איך השופטת הכריעה בסוגיית הסמכות?
השופטת ספרא-ברנע קבעה כי התביעה אינה בסמכות בית המשפט לענייני משפחה. כפי שמציין עו"ד ארז קרט, ההחלטה התבססה על היעדר מהות משפחתית או ירושתית מובהקת בסכסוך.
מה הקריטריון לקביעת סמכות בית המשפט לענייני משפחה?
על פי הפסיקה, יש לבחון אם הסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה. עו"ד ארז קרט, מומחה לדיני ירושה, מבהיר כי ככל שהיווצרות עילת התביעה נוגעת לאספקטים אזרחיים שאינם קשורים לירושה, פוחת הצידוק להכיר בסמכות בית המשפט לענייני משפחה.
מה הדין החל על הסכסוך?
השופטת קבעה כי הסכסוך הוא אזרחי גרידא, והדין שיופעל הוא חוק המקרקעין. עו"ד ארז קרט מציין כי זהו הבדל משמעותי מסכסוכים הנשענים על חוק הירושה.
לאן הועבר התיק?
התיק הועבר לבית משפט השלום בקריות לדיון כתיק אזרחי. לפי עו"ד ארז קרט, מומחה בתחום, העברה זו הגיונית בהתחשב באופי האזרחי הגרדא של הסכסוך.
מה ההשלכות הכספיות?
התובעים חויבו בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 1,200 שקל בתוספת מע"מ לנתבעים. עו"ד ארז קרט מסביר כי הסכום נקבע על הצד הנמוך בהתחשב בכך שלא נוהל דיון נפרד.
לפעמים החיים מציבים בפנינו אתגרים מורכבים, והתמודדות עם צוואה שמעוררת סימני שאלה היא אחד מהם.
התנגדות לצוואה היא זכות חוקית שניתנת לך כדי להגן על האמת ועל הצדק.
ישנן סיבות רבות שעשויות להצדיק התנגדות לצוואה: חשש שהמנוח הושפע שלא כדין, ספקות לגבי מצבו הנפשי בעת כתיבת הצוואה, פגמים בהליך החוקי, או תחושה עמוקה שהצוואה אינה משקפת את רצונו האמיתי של יקירך שהלך לעולמו.
הזמן הוא גורם קריטי – החוק מקציב חלון זמנים מוגבל להגשת התנגדות. אל תישאר עם סימני שאלה.
צוות המומחים שלנו כאן כדי להקשיב, לייעץ ולהוביל אותך בדרך להגנה על האמת והצדק.
חוששים מפגם בצוואה? פעלו עכשיו! יש לכם 14 ימים להתנגד ולהגן על זכויותיכם המשפטיות
פסק הדין המלא
בקשה מס' 4 |
לפני | כבוד השופטת גילה ספרא-ברנע
| |
מבקשים/הנתבעים | 1. א'ת' 2. ע'ת' 3. א'ל' 4. מ'כ' 5. מ'ת' 6. י'ת' ע"י ב"כ עוה"ד אורי שרם | |
נגד
| ||
משיבים/התובעים | 1. א'מ' 2. מ'ח' ע"י ב"כ עוה"ד 1-2. הילה צאירי 3. ר'ב' 4. ד'ב' 5. ר'מ' 6. צ'ב' | |
החלטה |
- התובעים והנתבעים הינם יורשי המנוחה ת' ז"ל על פי צו ירושה שאינו שנוי במחלוקת. התביעה הינה תביעה לפירוק השיתוף בנכס ברח' —. העתירה הינה לפירוק השיתוף בין שני הנכסים הקיימים על אותה חלקה ולאחר מכן מכירת חלקם של יורשי המנוחה.
- הנתבעים העלו טענת חוסר סמכות עניינית, שכן חלק מהנתבעים, יורשי המנוחה או יורשי יורשיה, שנפטרו, הינם בקשר משפחתי של אחיינים – דודים, ולכן אינם נכללים בסמכות בית המשפט לענייני משפחה, כאמור בסעיף 1(2) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 (להלן: 'החוק').
- התובעים מודים בקשר המשפחתי ובכך שאינם "בן משפחתו" כהגדרת החוק, אך טוענים לסמכות מכח סעיף 1(6)(ה) לחוק "תובענה לפי חוקים אלה: … חוק הירושה, התשכ"ה-1965, לרבות תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה, יהיו הצדדים אשר יהיו".
- לאחר עיון בכתבי הטענות נמצא כי אין לתביעה ולסעדים המבוקשים מהות משפחתית או ירושתית מובהקת, המצדיקה ניהול התיק תחת האכסניה של בית המשפט לענייני משפחה.
- אין כל מחלוקת, המבוססת על חוק הירושה או בקשר לירושה, אין חולק על חלקו של כל אחד מהצדדים בעזבון המנוחה, אין השגה על צו קיום הצוואה שניתן ולא על היקף העזבון.
- הסכסוך הינו אזרחי גרידא, והדין שיופעל הינו חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969.
- באשר לסיווגן של תביעות אזרחיות כבר נקבע כי בהתחשב בתכליתו המיוחדת של החוק, וייחוד סמכויותיו של בית המשפט לענייני משפחה, יש לעמוד באופן קפדני על תנאיו של הסעיף ואין להעניק לו פרשנות מרחיבה יתר על המידה:
"בית משפט זה כבר עמד על כך, כי אין שוללים סמכות שיפוט מבית משפט אזרחי כללי אלא על פי הוראה ברורה שאינה משתמעת לשני פנים (ראו: בג"צ 264/77 משה נ' המוסד לביטוח לאומי, פ"ד לב(1) 678, 687 (1978); פרשנות החקיקה, בעמ' 535-532). הלכה היא, כי יש לפרש בדווקנות ובצמצום הוראות חוק המסדירות סמכות ייחודית לרשות שיפוטית שמחוץ למערכת בתי המשפט הרגילים, וכי בהינתן שני פירושים אפשריים, יועדף הפירוש המצמצם את הסמכות ולא המרחיב אותה" (בע"מ 164/11 פלונית נ' פלוני, (29.4.2012)).
- התיק היחיד הקשור לתיק זה הוגש באותו יום, תביעת פינוי של התובעות 1 ו-2 נגד מר ע'ת', נכדה של המנוחה, בנו של הנתבע מס' 6 (תמ"ש 73403-05-24). התובעות 1 ו-2 כאן, הן התובעות שם, חתמו איתו הסכם שכירות לבקש אביו, היורש, וטוענות כי לולא הקשר המשפחתי לא היו עושות זאת. קביעת הסמכות לבית המשפט לענייני משפחה מושפעת גם מהשאלה האם התביעה מהווה חלק מתביעות המתנהלות בפני בית המשפט לענייני משפחה, המצדיק בירורה באותה מסגרת. תביעת הפינוי הינה נגזרת של התביעה שבכותרת, ואין בה כדי להצדיק קיום הדיון בבית משפט זה.
- בחינת ה"קשר המשפחתי" נדונה בפסק הדין רע"א 6558/99 נחום חבס נ' דין חבס, פ"ד נד(4) 337 (2000), וכך נקבע:
"נראה לי כי אמת–המידה לקביעת הקשר בין עילת התביעה לבין הסכסוך בתוך המשפחה היא שהסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה. … גישה זו מתבקשת מהתכלית המונחת ביסוד סמכותו של בית–המשפט לענייני משפחה. סמכות זו נועדה לרכז בבית–משפט אחד – הוא בית–המשפט לענייני משפחה – את הסכסוך המשפחתי על כל היבטיו, תוך ניסיון לפתור אותו בכלים המיוחדים שהוענקו לבית–המשפט לענייני משפחה. ריכוז זה מוצדק הוא, רק אם הסכסוך המשפחתי מונח בתשתיתן של תביעות אזרחיות המוגשות לבתי–משפט שונים. אין כל צידוק בריכוז זה אם האופי המשפחתי של הסכסוך אינו בעל תרומה משמעותית. במצב דברים זה אין נדרשת מומחיותו של בית–המשפט לענייני משפחה. נהפוך הוא, מן הראוי הוא שהסכסוך בין בני המשפחה ייפתר באופן שבו נפתרו סכסוכים אזרחיים בדרך–כלל, כלומר בבתי–המשפט האזרחיים המתמחים בכך. …
מתי נאמר כי אופיו המשפחתי של הסכסוך תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה? התשובה הינה, כי יש לאתר את גורמי הסכסוך השונים תוך בחינת השאלה אם לגורמים המשפחתיים הייתה השפעה נכבדה וחשובה להיווצרותה של עילת התביעה. בעניין זה ניתן לסמוך על כמה הנחות (עובדתיות), המשקפות את מציאות החיים. כך, למשל, ניתן להניח כי ככל שיחסי המשפחה הם קרובים יותר (כגון בני–זוג), כך השפעתם על גיבושה של התובענה היא גדולה יותר. בדומה, ככל שמספרם של גורמים לבר–משפחתיים (כגון זרים ליחסי המשפחה) הוא רב יותר, כך קטנה תרומתם של יחסי המשפחה על עיצובה של עילת התביעה".
- כך נקבע גם ספציפית ביחס לזיקה מכח סעיף 1(6)(ה) לחוק ברע"א 5267/14 אמיר דוד ילין נ' דליה שיוביץ (5.10.2014):
"… ככל שעילת הסכסוך ומקורו בעניינים הקשורים בקשר הדוק יותר לענייני הירושה, כך גובר הצידוק לרכז בבית המשפט לענייני משפחה את הדיון בתובענה זו יחד עם היבטים אחרים הקשורים לסכסוך בקשר לאותה ירושה. ככל שהיווצרותה של עילת התביעה נוגעת לאספקטים אזרחיים, שאינם קשורים לירושה, ואינם במומחיותו של בית המשפט לענייני משפחה, כך פוחת הצידוק להכיר בסמכותו לדון בתובענה זו …".
- העובדה שהצדדים אינם בני משפחה, בהגדרתם בחוק, והינם שותפים למקרקעין, בהם זכו בירושה, ואין בתיק כל טענה מכח חוק הירושה, מצדיקה העברת התיק לבית משפט השלום, בית המשפט האזרחי.
- עניין דומה, בו אף היתה טענה מכח חוק הירושה, נדון בת"א (נתניה) 27422-07-20 בן צור נ' גורן, 19.4.2021, וכך נקבע, והדברים יפים לעניננו:
"יש להבהיר כי על פי אותו הגיון שנקבע ברע"א 6558/99 [פורסם בנבו] "סכסוך בקשר לירושה" אינו כל סכסוך בין מי שהיתה להם זיקה כלשהי לעזבון או כל סכסוך ביחס לנכס מנכסי העזבון אלא סכסוך הנוגע לירושה עצמה, קרי – לשאלות מהותיות הנוגעות בה…
… כפי שכבר צויין, הליך זה נפתח לאחר ועל בסיס פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה אשר הכריע באשר לחלוקת עזבון המנוח, כמפורט בסעיף 1 לכתב התביעה.
זיקת סוגיית פירוק השיתוף המונחת לפתחו של בית המשפט בהליך זה לדיני הירושה מינורית, ולכל היותר – מעבר לסכסוך האזרחי במהותו הנוגע לחלוקת זכויות החזקה והשימוש במקרקעין המשותפים – הנגיעה היחידה של ענייני הירושה להליך זה, לאחר הכרעת בית המשפט לענייני ירושה בשאלת קיום הצוואה, היא טענת המבקשת כי עומדת לה הגנת סעיף 115 לחוק הירושה.
השאלה אם עומדת למבקשת הגנה זו אכן שנויה בין הצדדים במחלוקת אשר בירורה ידרש, ככל הנראה, במסגרת ההליך שלפני, אולם אין בעובדה שיש לברר במסגרת ניהול ההליך טענה שמקורה בדיני הירושה כדי להפוך אותו ל-"סכסוך בקשר לירושה"…".
- מכל האמור לעיל, אני קובעת כי התביעה אינה בסמכות העניינית של בית המשפט לענייני משפחה, ומורה על העברת התיק לבית משפט השלום בקריות.
- התובעים ישלמו לנתבעים הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 1,200 ₪ בצירוף מע"מ. ההוצאות נקבעו על הצד הנמוך בהינתן כי לא נוהל דיון נפרד, וההחלטה ניתנה על בסיס הבקשה ותגובות.
- ההחלטה תהיה מותרת לפרסום לא לפני 10 ימים ממסירתה לב"כ הצדדים.
המזכירות תדוור את ההחלטה לב"כ הצדדים, תסגור את הבקשה, תעביר ההחלטה לעיון כב' סגנית הנשיאה לענייני משפחה ותעביר התיק לכב' נשיאת בית משפט השלום במחוז חיפה לקביעת בית המשפט שידון בתיק.
ניתנה היום, י' חשוון תשפ"ה, 11 נובמבר 2024, בהעדר הצדדים.
לפעמים החיים מציבים בפנינו אתגרים מורכבים, והתמודדות עם צוואה שמעוררת סימני שאלה היא אחד מהם.
התנגדות לצוואה היא זכות חוקית שניתנת לך כדי להגן על האמת ועל הצדק.
ישנן סיבות רבות שעשויות להצדיק התנגדות לצוואה: חשש שהמנוח הושפע שלא כדין, ספקות לגבי מצבו הנפשי בעת כתיבת הצוואה, פגמים בהליך החוקי, או תחושה עמוקה שהצוואה אינה משקפת את רצונו האמיתי של יקירך שהלך לעולמו.
הזמן הוא גורם קריטי – החוק מקציב חלון זמנים מוגבל להגשת התנגדות. אל תישאר עם סימני שאלה.
צוות המומחים שלנו כאן כדי להקשיב, לייעץ ולהוביל אותך בדרך להגנה על האמת והצדק.
צוואה מעוררת ספקות? יש לך זכות להתנגד ולהגן על האמת. אנחנו כאן בשבילך
שאלות נפוצות על פסק הדין
שאלה 1: מהם הקריטריונים לקביעת סמכות בית המשפט לענייני משפחה בתביעות ירושה?
בית המשפט קבע כי הקריטריון המרכזי הוא האם הסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה. ככל שעילת הסכסוך ומקורו בעניינים הקשורים בקשר הדוק יותר לענייני הירושה, כך גובר הצידוק לרכז בבית המשפט לענייני משפחה את הדיון בתובענה. לעומת זאת, ככל שהיווצרותה של עילת התביעה נוגעת לאספקטים אזרחיים שאינם קשורים לירושה, פוחת הצידוק להכיר בסמכותו לדון בתובענה.
שאלה 2: מה ההבדל בין "סכסוך בקשר לירושה" לבין סכסוך אזרחי רגיל?
השופטת הבהירה כי "סכסוך בקשר לירושה" אינו כל סכסוך בין מי שהיתה להם זיקה כלשהי לעזבון או כל סכסוך ביחס לנכס מנכסי העזבון, אלא סכסוך הנוגע לירושה עצמה – לשאלות מהותיות הנוגעות בה. במקרה זה, לא היתה כל מחלוקת המבוססת על חוק הירושה, לא היה חולק על חלקו של כל אחד מהצדדים בעזבון, ולא היתה השגה על צו קיום הצוואה או על היקף העזבון.
שאלה 3: איך משפיע הקשר המשפחתי הרחוק על סמכות בית המשפט לענייני משפחה?
בתיק זה, הצדדים היו בקשר משפחתי של אחיינים-דודים, שאינו נכלל בהגדרת "בן משפחתו" בחוק. השופטת קבעה כי ככל שיחסי המשפחה רחוקים יותר, כך השפעתם על גיבושה של התובענה קטנה יותר. בדומה, ככל שמספרם של גורמים לא-משפחתיים הוא רב יותר, כך קטנה תרומתם של יחסי המשפחה על עיצובה של עילת התביעה.
שאלה 4: מה הפרשנות הנדרשת לחוקי סמכות מיוחדת של בתי משפט?
בית המשפט הדגיש כי יש לפרש בדווקנות ובצמצום הוראות חוק המסדירות סמכות ייחודית לרשות שיפוטית מחוץ למערכת בתי המשפט הרגילים. בהינתן שני פירושים אפשריים, יועדף הפירוש המצמצם את הסמכות ולא המרחיב אותה. עקרון זה נובע מהתכלית המיוחדת של החוק וייחוד סמכויותיו של בית המשפט לענייני משפחה.
שאלה 5: מה הדין החל על פירוק שיתוף במקרקעין שנרכשו בירושה?
השופטת קבעה במפורש כי הסכסוך הוא אזרחי גרידא, והדין שיופעל הוא חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969. העובדה שהנכס נרכש בירושה אינה מספיקה להפוך את הסכסוך לסכסוך משפחתי, כאשר אין מחלוקת על עצם הירושה או על זכויות היורשים. המשמעות היא שהתיק יטופל כתיק אזרחי רגיל בבית משפט השלום.
שאלה 6: איך קובעים הוצאות משפט בתיקי סמכות שהועברו לבית משפט אחר?
בתיק זה נקבע כי התובעים ישלמו לנתבעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 1,200 שקל בצירוף מע"מ. השופטת הסבירה כי ההוצאות נקבעו על הצד הנמוך בהינתן שלא נוהל דיון נפרד, וההחלטה ניתנה על בסיס הבקשה ותגובות בלבד. הכלל הוא שהצד שטען לסמכות שגויה משלם את ההוצאות.
שאלה 7: מה התהליך של העברת תיק מבית משפט לענייני משפחה לבית משפט אזרחי?
השופטת הורתה למזכירות לדווח את ההחלטה לבאי כוח הצדדים, לסגור את הבקשה, להעביר את ההחלטה לעיון סגנית הנשיאה לענייני משפחה ולהעביר את התיק לנשיאת בית משפט השלום במחוז חיפה לקביעת בית המשפט שידון בתיק. זהו תהליך מנהלי סטנדרטי המבטיח המשכיות והעברה תקינה של התיק.
שאלה 8: מה ההשלכות של פסק דין זה על תיקים דומים בעתיד?
פסק הדין יוצר תקדים חשוב להבחנה בין סכסוכים משפחתיים לאזרחיים בתחום הירושות. ההחלטה מבהירה כי העובדה שצדדים הם יורשים אינה מספיקה להקניית סמכות לבית המשפט לענייני משפחה, אלא נדרש קשר הדוק בין הסכסוך לדיני הירושה עצמם. כמו כן, הפסיקה מחזקת את העקרון שיש לפרש בצמצום את סמכויותיו של בית המשפט לענייני משפחה.
התנגדות לצוואה היא הזדמנות אחרונה להגן על זכויותיכם בירושה - פנו עכשיו לייעוץ משפטי מקצועי
הסתייגות משפטית
המידע המוצג באתר זה מיועד למטרות הדרכה כלליות בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי, פיננסי או מקצועי. התוכן נועד לספק כיוון ראשוני ואינו בא במקום עיון במקורות הרשמיים או קבלת ייעוץ מקצועי מוסמך. האתר אינו אחראי לדיוק, שלמות או עדכניות המידע המוצג. בתהליכי עיבוד והמרת התוכן עלולים להתרחש שגיאות או אי-דיוקים. לפני קבלת החלטות או ביצוע פעולות כלשהן, הינכם מתבקשים לפנות לקבלת ייעוץ מקצועי ולוודא את המידע ממקורות רשמיים. האתר אינו נושא באחריות לתוצאות השימוש במידע או לנזקים העלולים להיגרם עקב הסתמכות על התוכן המוצג.
הסתייגות זו באה בנוסף לתקנון האתר, תנאי השימוש ומדיניות הפרטיות החלים על האתר.
