זוהי החלטה בבקשת המתנגדים לצוואת המנוחה, להורות על פסילת חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, פרופ' פנינג (להלן: "המומחה"), ולמינוי מומחה אחר ולחילופין מינוי מומחה נוסף.

• תמצית טענות המבקשים:

1. בהחלטת בית המשפט מיום 24.3.23 נקבע כי אין להציג למומחה את חוות הדעת שנערכה ביום 15.11.12, לבקשת המשיבים, על ידי ד"ר פרח (להלן: "חוות הדעת של פרח").
2. חרף החלטה זו, בחוות דעת המומחה נתנה התייחסות לבדיקה קוגניטיבית שנערכה על ידי גריאטור דובר ערבית ואף צוטטו במסגרתה תוצאות בדיקת ה"מיני מנטל" שביצע ד"ר פרח.
3. משאלות הבהרה שנשלחו למומחה עולה כי למומחה הומצאו מסמכים רפואיים של המנוחה, אשר במסגרתם צוינו תוצאות הבדיקה שערך ד"ר פרח. בכך, המשיבים חשפו את המומחה בדרך עקיפה לחוות דעת של ד"ר פרח וגרמו לפגיעה באובייקטיביות של המומחה.
4. בנסיבות, עותרים המבקשים לפסול את חוות הדעת בהפנותם לפסיקה שהובאה בהחלטת המותב הקודם בתיק באשר לחובה להימנע מהצגת חוות דעת פרטית, להבדיל מחומר רפואי גולמי, על מנת לשמור על האובייקטיביות של המומחה. כן הפנו המבקשים לפסיקה הנוגעת למינוי מומחה נוסף/פסילת חוות דעת של מומחה בשעה שנחשף, גם אם בתום לב, לחוות דעת מטעמו של אחד הצדדים בלבד.
5. המבקשים טענו עוד כי הראיה לכך שהמומחה איבד את האובייקטיביות שלו הנה התעלמותו מהתרופות שהמנוחה נטלה במשך שנים, אשר לטענתם יש בהן כדי להשפיע על המוח, על הרגשות ועל התנהגות החולה. המבקשים ביקשו להורות למומחה החדש שימונה להביע עמדתו גם ביחס לתרופות שנטלה המנוחה ולמידת השפעתן על תפקודה הקוגניטיבי .

• תמצית טענות המשיבים-

6. המשיבים לא העבירו את חוות הדעת של ד"ר פרח למומחה ואך העבירו את תיקה הרפואי של המנוחה בקופת חולים "XXX" המהווה חומר רפואי גולמי או שוטף שלא הוכן לצורך הליכים משפטיים בלבד. מדובר בתיעוד רצוף החל משנת 2004 ועד לפטירת המנוחה ב-2018, ללא כל התערבות או עריכה.
7. עצם אזכור ע"י רופאת המשפחה את תוצאות בדיקת MMSE (28/30), כחלק ממסמך המסכם את בדיקתה של רופאת המשפחה בביקור בית אצל המנוחה, אינה עולה לכדי הצגת חוות דעת פרטית בפני מומחה בית המשפט המקימה עילה לפסילת חוות הדעת. יתירה מכך, העובדה שהבדיקה בוצעה במסגרת הכנת חוות דעתו של ד"ר פרח, אפילו אינה מצוינת באותו מסמך רפואי, אלא רק כי: "בוצע אבחון קוגניטיבי – בערבית". נטען כי בדיקת MMSE הנה "מבחן קצר לאבחון מנטלי", מבחן מובנה, קבוע והוא אחד מהכלים המקובלים לאבחון דמנציה. כמובן שאין די בציון בדיקה זו כדי להעריך במסגרת חוות דעת אם אדם כשיר לערוך צוואה.
8. המשיבים הפנו לפסיקה הקובעת כי חוות דעת מומחה תפסל במקרים נדירים בלבד וטענו כי המקרה דנן אינו עונה על מקרים אלו.
9. המשיבים אף הפנו לעיתוי ולשיהוי בהגשת הבקשה, שעה שהחומר הרפואי הועבר למומחה על ידי המשיבים כבר ביום 12.7.23, עם העתק לב"כ המבקשים. בנסיבות אלו, הרי שהיה על המבקשים להעלות הטענה בסמוך להמצאת החומר למומחה ולא להמתין עד לאחר עריכת חוות דעתו. נטען כי ההתנגדות הוגשה כבר בשנת 2021 ומשמעות מינוי מומחה נוסף בשלב זה משמעותה דחייה ועיכוב הליכים באופן משמעותי ושלא לצורך.
10. להשלמת התמונה יצוין כי כל צד ביקש לחייב את הצד שכנגד בהוצאות בגין ההליך.

• דיון:

11. לאחר עיון בכתבי הטענות, כמו גם בחוות דעת המומחה ובתשובות לשאלות ההבהרה, ראיתי להורות על דחיית הבקשה. אנמק טעמיי.
12. אכן, כבר נפסק, לרבות בתיק דנן, כי את הביטוי "מסמכים" בתקנה 258 יב(ב)יש לפרש כחומר רפואי גולמי או שוטף שלא הוכן לצורך הליכים משפטיים, וזאת כדי שלא להטות בשלב הכנת חוות הדעת את עמדת המומחה שמונה. לעניין זה אין אלא להפנות להחלטת המותב הקודם בתיק מיום 24.3.23 ולאסמכתאות המשפטיות שהובאו במסגרתה (לרבות בע"מ 8412/14 פלוני נ' פלונית (18.1.15); רמ"ש (חי') 9235-06-20 פלונים נ' אלמונית (1.7.20)).
13. בבע"מ 8412/14 ‏ פלונים נ' פלונית (8.1.15) שהובא במסגרת ההחלטה הנ"ל אף צוין כי :

"הדעת נותנת, כי הגם שהתקנה אינן אוסרת מפורשות הגשתן של חוות דעת פרטיות למומחה, שלא כפי שנעשה בחוק הפיצויים לתאונות דרכים, נראה לי כי את הביטוי "מסמכים" בתקנה 258 יב(ב) יש לפרש כחומר רפואי גולמי או שוטף שלא הוכן לצורך הליכים משפטיים, וזאת כדי שלא להטות בשלב הכנת חוות הדעת את עמדת המומחה שמונה. כמובן, הואיל והמציאות האנושית מורכבת קשה לצפות מראש כל אפשרות ולסווגה, וזהו תפקידו של בית המשפט, כפי שראוה המחוקק ומחוקק המשנה בהוראות הדין שהובאו מעלה".

14. הנחת המוצא היא כי המומחה, אשר מהווה מעין זרוע ארוכה של בית המשפט, זוכה לאמון בית המשפט וחזקה עליו שינהג באופן מקצועי, ויעשה מלאכתו נאמנה (רע"א 4220-22 פלוני נ' ד"ר וינר (28.6.22), רע"א 7352-21 פלוני (קטין) נ'קרנית, קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (17.11.21)). רע"א 1548/06 עדי אטיאס נ' ד"ר בלכר מריאן (20.4.2006)).  
15. לפיכך, לא כל פגם בהתנהלות המומחה או בהתנהלותם של הצדדים מולו יביא לפסילת חוות-דעתו (רע"א 9027-07 אריה חברה לבטוח בע"מ נ' אשראת דליה (30.12.07)). בהתאם להלכה הפסוקה הנוגעת לפסילת חוות דעת מומחה, רק במקרים חמורים וחריגים מאוד בהם המומחה פעל בחוסר תום לב או שנפל פגם היורד לשורשו של עניין באופן עריכת חוות הדעת עלול לגרום לעיוות דין (ראה רע"א 6117-19 פלוני נ' מרכז החינוך העצמאי (9.12.2019), רע"א 1867-20 פלוני נ' בית חולים העמק (3.5.20), רע"א 7819-16 המאגר הישראלי לביטוחי רכב ("הפול") נ' פלוני (25.12.16), רע"א 5902/19 פלונית נ' מדינת ישראל משרד הבריאות (18.11.19) רע"א 4220-22 פלוני נ' ד"ר וינר (28.6.22) ועוד רבים)).
16. כן נפסק כי "מינוי מומחה נוסף יעשה במשורה, ובמקרים בהם סבור השופט היושב בדין כי לא יהא זה ראוי לקבוע ממצאים שברפואה בהסתמך על חוות דעתו של המומחה אשר מונה על-ידו ועל הראיות הנוספות בתיק בלבד" (רע"א 6117-19 פלוני נ'מרכז החינוך העצמאי לת"ת ובתי ספר (9.12.19),  רע"א 337/02 מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נו(4) 673, 676 (2002)).
17. במסגרת שיקוליו בבקשה לפסול חוות דעת או למנות מומחה נוסף, על בית המשפט לאזן בין ההגנה על הצדדים להליך מפני עיוות דין מחד גיסא, לבין שיקולי מדיניות ובהם – הגנה על מעמדם של מומחים מטעם בית המשפט, יעילות דיונית ומניעת ניצול לרעה של ההליך המשפטי – מאידך גיסא. על בית המשפט לבחור בדרך הפעולה אשר תממש באופן המיטבי את האיזון הראוי. לשם כך, על בית המשפט להביא בחשבון את נסיבות המקרה הנדון לפניו, את אופיו וטיבו של הפגם שנטען כי נפל בעת עריכת חוות הדעת, את השפעתו על תוכן חוות הדעת ומסקנותיה ואת משמעות פסילת חוות דעת/מינוי מומחה נוסף בשלב זה של ההליך (רע"א 1834-18 שירותי בריאות כללית נ' פלונית (3.5.18)).

18. על רקע האמור אבחן את העניין שלפניי-
    • אופיו וטבעו של הפגם הנטען–

בענייננו, נראה שאין מחלוקת בין הצדדים כי המשיבים לא המציאו למומחה את חוות הדעת של ד"ר פרח, והמומחה אף לא עיין בחוות הדעת של ד"ר פרח.

בפועל, המומחה כפי הנראה למד אודות ממצאי אחת מהבדיקות שנערכו במסגרת חוות הדעת של ד"ר פרח, שנרשמו על ידי רופאת המנוחה, בעת ביקור בית מיום 26.11.12 בו אך צוין כי:

"ביקור בית ד"ר ל.ב., 26/11/2012:  סיבת ביקור:  לבקשת המטופל ומשפחתו – כאבי גרון וכאבים בכל הגוף. ממצאי הבדיקה: מצב כללי סביר. צלולה. שולטת. גרה לבד, אבל בנותיה נמצאות תמיד איתה.  לפני מספר שבועות בוצע איבחון קוגניטיבי – בערבית: 28/30 – MMSE. מתלוננת על כאבי גרון וכאבים בכל הגוף. נוטלתDAY /  SYR OPTALGIN 2 ML X 2,3. בב: לב – קולות סדירים, עמומים, דופק 72 לדקה. ריאות – כניסת אוויר טובה דו"צ, אקספיריזם מאורך, ללא חירחורים. רגלים ללא בצקות, ללא פצעים. גרון – אודם קל ביותר מימין שקד".

כן ציין המומחה בחוות הדעת כי:

"לפי התיאור הרפואי עברה אבחון קוגניטיבי על ידי גריאטר דובר ערבית ונמצא מיני מנטל 28/30 שהיא תוצאה תקינה בהחלט, הן באופן מוחלט, אך בעיקר לאישה כבת 86. הבדיקה עצמה לא עמדה בפני והיא מצוטטת על ידי ד"ר ב', הרופאה שערכה את ביקורי הבית. ניתן להבין שהרופאה תיקשרה עם המנוחה ושהמנוחה הבינה עברית אך לבדיקה הקוגניטיבית המדויקת יותר נדרש רופא דובר ערבית".

דהיינו, אין מדובר בחשיפת המומחה לחוות דעת פרטית מטעם המשיבים, כי אם לכל היותר בחשיפה לתוצאות בדיקה אחת שבוצעה במסגרתה על ידי ד"ר פרח.

• השפעת הפגם הנטען על תוכן חוות הדעת-

כאן המקום לציין כי המנוחה ערכה את הצוואה ביום 18.12.12 ונפטרה ביום X.X.18.

חוות הדעת של ד"ר פרח נערכה ביום 15.11.12 וכאמור, בדיקה אחת שנערכה במסגרתה אוזכרה במסמך רפואי של רופאת המנוחה מיום 26.11.12.

בפועל, חוות דעת המומחה שהוגשה, התבססה על חומר רפואי רב ומקיף של המנוחה (כמפורט בסע' 1-39 לחוות הדעת) החל משנת 1993 ועד לשנת 2018.

כך ציין המומחה בחוות דעתו כי הסתמך על מכלול הדיווחים של רופאת המנוחה (ואף חיווה דעתו ביחס לתרופות שנטלה המנוחה) –

"הדיווחים בתיק הרפואי בתקופה הרלבנטית הם בעיקר של ד"ר ל.ב., הרופאה שערכה את ביקורי הבית ושל הפיזותרפיסט. הרופאה הכירה אותה היטב מעשרות מפגשים. כל הדיווחים בתקופות סמוך לעריכת הצוואה הם שהמנוחה צלולה ומתמצאת וכן שהיא משתפת פעולה בטיפול הפיזיותרפי. בתקופה זו היא גם שולטת בצרכיה. התרופות שהיא מקבלת בתקופה זו הן בעיקר להסדרת מעבר אוויר בדרכי הנשימה, תרופות ליתר לחץ דם, ויטמינים, אספירין למניעת העמתות של טסיות בדם וסרוקסט שהיא תרופה נוגדת דיכאון וחרדה. זו למעשה התרופה הפסיכוטרופית שמקבלת המנוחה. כמו כן קיבלה טרמדקס שהיא תרופה ממשפחת האופיאטים כאשר התגברו הכאבים. כאשר הכאבים היו נסבלים הייתה מקבלת אופטלגין. אין כל דיווח שתרופות אלה פגעו בערנותה או בצלילותה".

המומחה נשאל במסגרת שאלות ההבהרה מטעם המבקשים – "האם תוצאות הבדיקה הנ"ל שמצוטטות על ידך כאמור לעיל תרמה תרומה משמעותית לתוצאה אליה הגעת?" והשיב כי :

"י"ג. 2. תרמה, אך רק בחלק מהפסיפס של העובדות שהוצגו לפני מהחומר הרפואי ומצוטטות. מדובר בחולה מורכבת מבחינה גופנית שנעזרה אמנם בבנותיה ובשעות סיעוד אך מרבית הזמן הייתה לבד. לחיות לבד מחייב שיפוט תקין ותפקוד קוגניטיבי תקין. בדיקת המיני מנטל כשלעצמה אין בה מרכיבים של תפקודים עילאיים כמו שיפוט חברתי ויכולת לקבל החלטות. היא נותנת מדד על התמצאות ותפקודי זיכרון".

כן נשאל המומחה, במסגרת שאלות ההבהרה, האם ניתן להתכונן לבדיקה קוגניטיבית כדי לשפר את תוצאותיה והשיב כי:

"ט"ו. למיטב שיפוטי אם הבדיקה נערכת באופן עצמאי כאשר רק הבודק והנבדק בחדר הרי שלא ניתן להתכונן. כמובן שהפריטים של המיני-מנטל ידועים וניתן לשננם: למשל היום בשבוע והתאריך אולם אם הנבדק יכול לשנן את הפריטים הרי שהדבר מעיד על זיכרון תקין. חלק מהפריטים דורשים ביצוע בזמן אמת. הערכה קוגניטיבית איננה כוללת רק את בדיקת המיני מנטל אלא שאלות של שיפוט המבוססות על שיחה והתרשמות של הבודק". 

מן האמור לעיל עולה כי תוצאת בדיקת ה- MMSE שנערכה ע"י ד"ר פרח, אינה מהווה כשלעצמה ממצא יחיד הנדרש לצורך הערכה קוגניטיבית. בדיקה זו, שנערכה על ידי ד"ר פרח כ- 6 שנים בקירוב טרם פטירתה, הנה נתון אחד בלבד שעמד לנגד עיני המומחה לצד ערב רב של מסמכים רפואיים אחרים בעניינה של המנוחה- לפני ואחרי מועד ביצוע בדיקה זו. ואכן המומחה מציין בחוות הדעת כי הינה מבוססת על החלקים הרלוונטיים מהתיק הרפואי המאגד את החומר הגולמי שנאסף כפי שהוא מפורט בהרחבה בחוות הדעת.

בנסיבות, הרי שלא הוכח כי מדובר בפגם שהשפיע באופן היורד לשורשו של עניין על ממצאי חוות הדעת.

• מועד הגשת הבקשה ומאזן הנזקים-

המנוחה הלכה לבית עולמה כבר ביום X.X.18 והתיק דנן נפתח בחודש 10/21.

החומר הומצא למומחה על ידי המבקשים ביום 6.7.23 ועל ידי המשיבים ביום 12.7.23.

חוות הדעת הוגשה כבר ביום 22.3.24 ותשובות המומחה לשאלות ההבהרה הוגשו ביום 27.1.25.

דיון הוכחות בתיק קבוע ליום 4.5.25, אליו זומן המומחה לבקשת המבקשים.

הבקשה שלפניי, לפסילת המומחה או למינוי מומחה נוסף, הוגשה רק ביום 20.3.25.

בעניין פסילת חוות דעת לאחר הגשתה נפסק כי:

"… הנטייה של בית-המשפט לפסול מומחה מטעמו פוחתת במקום שבו המומחה נתן כבר את חוות-דעתו, וכאשר תוכנה של חוות-הדעת עשוי לכאורה להשפיע על שיקוליו של מבקש הפסילה". (רע"א 6234-09 חיות נ' הדר-חברה לביטוח בע"מ (17.11.09) והאסמכתאות המובאות בו- רע"א 5611/07 לינצקי נ' קופ"ח של ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י (21.10.2007); רע"א 4144/06 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' גרינשטיין (3.7.2006). כן ראה רע"א 4220-22 פלוני נ' ד"ר וינר (28.6.22)

אעיר כי לא הוצגה לפניי אסמכתא לעניין מועד העברת העתק החומר הרפואי שהומצא למומחה גם למבקשים (לטענת המשיבים, העבירו העתק למבקשים בד בבד עם הגשת המסמכים למומחה). בנסיבות העניין ראיתי להניח כי שני הצדדים פעלו בתום לב ולא שמו ליבם מבעוד מועד למסמך הרפואי הרלוונטי, אשר הוגש בצירוף לתיק רפואי שלם- בעת העברת החומר למומחה.

עם זאת, יש ממש בטענות המשיבים כי בשים לב למועד שחלף מאז הומצא החומר למומחה, הוגשה חוות הדעת ואף נקבע מועד להוכחות ובשים לב למשך הזמן שחלף מאז הוגשה התביעה- הרי שהיעתרות לבקשה בשלב זה תוביל להארכת הדיון ולסרבולו באופן שאינו מידתי ונדרש בנסיבות העניין. כל זאת בשים לב למפורט לעיל ולעובדה שלמבקשים תעמוד האפשרות לחקור המומחה בכל עניין נוסף נדרש, אשר יש בו לטענתם כדי לכרסם במשקל ממצאי חוות הדעת והנ"ל ייבחן במידת הצורך, לצד כלל הראיות בתיק.

• סוף דבר

19. לאור כל המפורט לעיל הרי שלאחר בחינת עוצמת הפגם הנטען, השפעתו על חוות הדעת והחשש לעיוות דין בגינו, שיקולי מדיניות של ניהול יעיל של הדיון, והאיזון בין הצדדים- מצאתי כאמור כי אין מקום להורות על פסילת חוות הדעת או על מינוי מומחה נוסף בשלב זה ואני דוחה את בקשת המבקשים.
20. בנסיבות העניין וההליך לא ראיתי לחייב בהוצאות בשלב זה. עם זאת, עניין ההוצאות יקבע בסופו של הליך ובשים לב לתוצאותיו ולהתנהלות הצדדים.

המזכירות תמציא ההחלטה.

ההחלטה מותרת לפרסום, בהשמטת כל פרט מזהה, תיקוני עריכה והגהה.

מובהר כי הפרסום יבוצע אך ורק באמצעות בית המשפט על ידי מערך הדוברות וההסברה של הרשות השופטת בישראל ורק נוסח זה יהיה מותר בפרסום.

ניתנה היום, ח' ניסן תשפ"ה, 06 אפריל 2025, בהעדר הצדדים.