בית נחלק, אח חי 30 שנה במשק: מי יזכה בזכויות הנחלה החקלאית?
תמ"ש 52990-03-18 - סכסוך משפחתי סוער מוכרע: בית המשפט קבע כי הבן שהתגורר וטיפח את הנחלה במשך שלושה עשורים זכאי לזכויות בה - ללא חובת פיצוי אחיו
תקציר פסק הדין
המאבק על זכויות בנחלה חקלאית בין שלושה אחים הגיע להכרעה בבית המשפט לענייני משפחה. במרכז הסכסוך עמדה שאלה משפטית מורכבת – למי מהאחים יש זכות להירשם כבעל הזכויות בנחלה שנמצאת בבעלות אמם המנוחה.
המקרה החל כאשר אח המנוחה העביר את הזכויות בנחלה לאחותו עוד בחייו, למרות שבצוואתו ציין כי אם אחותו תלך לעולמה לפניו, הזכויות יועברו לשלושה מילדיה בחלקים שווים. האם, שקיבלה את הזכויות בנחלה, לא התגוררה בה מעולם, אך בנה פלוני התגורר במשק במשך כ-30 שנה, עבד אותו והשקיע בו כספים רבים.
לאחר פטירת האם בשנת 2008, התגלע סכסוך בין שלושת האחים – פלוני, פלמוני ואלמוני. פלוני טען כי הוא זכאי לקבל את הזכויות בנחלה מאחר שהוא "המוכן ומסוגל" לקיים את המשק בהתאם להסכם המשבצת. מנגד, שני אחיו דרשו למכור את המשק ולחלק את התמורה ביניהם בהתאם לצו הירושה.
השופט פליקס גורודצקי קבע כי הזכויות בנחלה אינן חלק מעיזבון המנוחה, אלא כפופות להסכם המשבצת שחל על המושב. על-פי ההסכם, במקרה של פטירת בעל הזכויות ללא צוואה, הזכויות עוברות לאחד מילדיו "המוכן ומסוגל לקיים את המשק".
לאחר בחינת הראיות, קבע בית המשפט כי פלוני הוא היחיד שהוכיח את מוכנותו ומסוגלותו לקיים את המשק. הוא התגורר בנחלה במשך עשרות שנים, עסק בחקלאות, מנע את הזנחת המשק והשקיע בו כספים רבים (כ-1.94 מיליון ש"ח על-פי הערכת שמאי).
בפסק דין תקדימי, קבע השופט כי פלוני אינו מחויב לפצות את אחיו. זאת מכיוון שבהסכם המשבצת הדו-צדדי אין הוראה המחייבת פיצוי היורשים האחרים, בשונה מהסכם משבצת תלת-צדדי. כמו כן, נקבע כי אין תחולה ישירה לסעיף 114 לחוק הירושה שעוסק בחובת פיצוי.
עו"ד ארז קרט, המתמחה בסכסוכי נחלות, מסביר: "פסק הדין משקף את העיקרון שנחלה היא יחידה משקית אחת שאינה ניתנת לפיצול בין יורשים. במקרים של סכסוכי ירושה בנחלות חקלאיות, בית המשפט בוחן מי מהיורשים באמת 'מוכן ומסוגל' לקיים את המשק, ולא רק מעוניין בתמורה הכספית."
הכרעת בית המשפט מבטאת את החשיבות שבטיפוח והחזקת הנחלה לאורך זמן, ומהווה מסר לסכסוכי משפחות בנוגע לנחלות חקלאיות.
לפעמים החיים מציבים בפנינו אתגרים מורכבים, והתמודדות עם צוואה שמעוררת סימני שאלה היא אחד מהם.
התנגדות לצוואה היא זכות חוקית שניתנת לך כדי להגן על האמת ועל הצדק.
ישנן סיבות רבות שעשויות להצדיק התנגדות לצוואה: חשש שהמנוח הושפע שלא כדין, ספקות לגבי מצבו הנפשי בעת כתיבת הצוואה, פגמים בהליך החוקי, או תחושה עמוקה שהצוואה אינה משקפת את רצונו האמיתי של יקירך שהלך לעולמו.
הזמן הוא גורם קריטי – החוק מקציב חלון זמנים מוגבל להגשת התנגדות. אל תישאר עם סימני שאלה.
צוות המומחים שלנו כאן כדי להקשיב, לייעץ ולהוביל אותך בדרך להגנה על האמת והצדק.
חוששים מפגם בצוואה? פעלו עכשיו! יש לכם 14 ימים להתנגד ולהגן על זכויותיכם המשפטיות
פסק הדין המלא
בפני | כב' השופט פליקס גורודצקי
| |
תובע/נתבע |
פלוני ע"י ב"כ עוה"ד יובל בדיחי
| |
נגד
| ||
נתבעים/תובעים |
1. אלמוני 2. פלמוני ע"י ב"כ עוה"ד אלעד סוקולובר | |
| ||
פסק דין | ||
לפניי שני הליכים משפטיים העוסקים בסכסוך בנוגע לזכויות במשק חקלאי מס' *** (להלן: "המשק" או "הנחלה"), במושב *** (להלן: "המושב" או "האגודה").
רקע עובדתי רלוונטי
- בהתאם לרישומי רשות מקרקעי ישראל (להלן: "רמ"י"), הגב' *** ז"ל (להלן: "המנוחה") היא בעלת הזכויות הנוכחית במשק, לאחר שקיבלה את הזכויות מאחיה (להלן: "אח המנוחה"). המנוחה בעלת זכויות "בר-רשות" במשק.
- בין רמ"י לבין המושב נחתם ביום 00.00.2011 הסכם משבצת דו-צדדי (להלן: "הסכם המשבצת"), ביחס לתקופה שהחלה ביום 00.00.2009 והסתיימה ביום 00.00.2014. הסכם המשבצת טרם חודש, אולם הוראותיו ממשיכות לחול עד לחתימת הסכם חדש.
- חרף האמור בצוואת אח המנוחה, בשנת 1995 ועוד בחייו, העביר האח את הזכויות במשק למנוחה.
- על אף שהזכויות במשק הועברו למנוחה, היא מעולם לא התגוררה במשק ומי שהתגורר במשק במשך כ-30 שנה ומתגורר בו עד לעצם היום הזה הוא פלוני.
- המנוחה נפטרה ביום 00.00.2008 והותירה שישה ילדים: פלוני, פלמוני ואלמוני (להלן שלושתם יחד: "הצדדים"), מר *** (להלן: "X"), הגב' Y והגב' Z.
- המנוחה לא הותירה אחריה צוואה.
- בהתאם לצו ירושה שניתן בעניין המנוחה ביום 00.00.2009 (להלן: "צו הירושה"), יורשי המנוחה הם הצדדים וחלקו היחסי של כל אחד מהם בעיזבון הוא כדלהלן: אלמוני 4/6, פלוני 1/6, פלמוני 1/6, זאת לאחר שיתר ילדי המנוחה הסתלקו מכל חלקם בעיזבון, לטובת אלמוני.
- לאחר פטירת המנוחה, התגלע סכסוך בין הצדדים בנוגע לזכויות במשק, בעטיו נפתחו ההליכים המשפטיים שלפניי:
תמ"ש 52990-03-18 – שעניינו תביעה למתן סעד הצהרתי, אשר הוגשה על-ידי פלוני כנגד פלמוני ואלמוני.
תמ"ש 36761-06-18 – שעניינו תביעה למתן סעד הצהרתי, אשר הוגשה על-ידי פלמוני ואלמוני, כנגד פלוני.
- נוכח מהות ההליכים וזהות התשתית העובדתית, שני ההליכים יידונו ויוכרעו במשותף.
עיקר טענותיו של פלוני בשני ההליכים
- בין השנים 1978-1981 נשלח פלוני על-ידי הרב *** זצוק"ל (להלן: "הרב") שהיה רב המשפחה למושב *** כדי לעבוד בחקלאות על-מנת שיתרגל לחיי מושב וילמד כיצד לתחזק משק. נוסף על כך, הרב הפנה אותו ללמוד בבית הספר האזורי לרישיון לטרקטור במושב *** וציין: "אתה תצטרך את זה לחיים כי תגור במושב".
- בין השנים 1981-1983 נשלח פלוני על-ידי הרב למושב *** ב***, לעזור למר *** בתפעול המשק ובגידולי שדה ופירות.
- בשנת 1983 נשלח פלוני על-ידי הרב לעזור לאח המנוחה ואשתו שהיו מבוגרים וללא ילדים. בהמשך, לאחר פטירת אשת אח המנוחה, לפי בקשת הרב והמנוחה עבר פלוני להתגורר עם אח המנוחה ולסייע לו. פלוני קנה עיזים וכבשים וגידל ירקות שדה, כדי לקיים את החקלאות במשק.
- על רקע סכסוך עם בן דוד שהתגורר במשק השכן, נטשו פלוני ואח המנוחה את המשק ובשנת 1992, על-פי עצת הרב, נערכה צוואת אח המנוחה.
- בשנת 1993, לאחר שפלוני התחתן ועל רקע הודעה מהמושב שלפיה מי שאינו מתגורר במשק חברותו פוקעת והמושב יוכל למכור את המשק, חזרו אח המנוחה, פלוני ואשתו בעצת הרב להתגורר במשק. כחצי שנה לאחר מכן, אח המנוחה עבר שוב להתגורר ב***.
- בהנחיית הרב, שיקמו פלוני ואשתו את המשק, תוך התמודדות עם קשיים, כגון קשיי תחבורה, צורך בשיקום מערכות הביוב, המים והחשמל ועוד.
- פלוני פעל לצורך הסדרת מעמדו כחבר אגודה. לאחר שהאגודה ראתה כי הוא מפעיל את המשק, הסכימה האגודה להעביר את הזכויות במשק על שם המנוחה, בתנאי שזו האחרונה תסדיר את העברת הזכויות על שם מישהו שיימצא מתאים על-ידי האגודה, או תמכור את הזכויות במשק, בתוך 3 שנים. המנוחה הסכימה להתחייב כי ככל שלא תפעל כאמור, המושב יוכל למכור את הזכויות במשק.
- לאור התחייבות זו, בשנת 1995, בזמן שפלוני גר במשק, תפעל אותו והשקיע כספים רבים, עבר המשק רשמית על שם המנוחה.
- בשנת 1996 הסכים רשם האגודות לקבל את פלוני כחבר אגודה, אולם ועד האגודה ביקש שתוגש תחילה בקשה להתקבל כחבר במושב. יום לאחר מכן, הגיש פלוני את הטפסים הדרושים למזכיר המושב. משיקולים טכניים נדחתה הבקשה על-ידי המושב עד להקמת ועדה קבועה.
- אלמלא פנייתו של פלוני לרשם האגודות בעניין חברותו באגודה, המשק היה עובר לידיים זרות, שכן המנוחה לא הייתה עומדת בהתחייבותה.
- מזה שנים ועד לעצם היום הזה, מתנהל פלוני מול האגודה כבעל משק ומקבל חשבונות מים, ארנונה, בזק וחשמל על שמו.
- במשך השנים, השקיע פלוני כספים רבים בתחזוקת המשק ולאחר מכן, בעצת הרב, התחיל בתכנון ובניה של בית חדש והוא זה שבנה את המשק מן המסד ועד הטפחות והשקיע לשם כך כספים רבים.
- פלוני השקיע גם בחקלאות וגידל במשך שנים ועד לעצם היום הזה – עדר של בעלי חיים, עיזים, כבשים, עגלים, סוסים, תרנגולים ועוד. לשם כך נדרש להשקיע כספים עבור ציוד, תרופות, מזון, חיסונים ופיתוח מבנים וגידול בעלי החיים הכרוך בעבודה אינטנסיבית ומחייבת.
- בשנת 1997 – בהוראת הרב – הקים פלוני מחלבה, אולם מאחר שלא הייתה מערכת ביוב מרכזית למושב, לא קיבל אישור סופי ממשרד הבריאות. משכך, נאלץ למכור את כל הציוד וכל השקעתו ירדה לטמיון.
- לאחר מספר שנים בנתה המועצה מערכת ביוב מרכזית לכל המושב, ופלוני נדרש להתחבר אף הוא ולשלם סך של 7,000 ₪ לשם כך.
- בשנת 2002 הקים פלוני ***. לשם כך השקיע בכל הנדרש להקמתה.
- לאחר פטירת המנוחה, ביקשו אלמוני ופלמוני, בהסתמך על צוואת אח המנוחה ותצהיר של המנוחה, לחלק את המשק לשלושה. המנוחה לא חתמה מרצונה על תצהיר זה.
- בשנת 2010 אלמוני תבע את פלוני לדין תורה וזה האחרון נקרא לדין תורה בבית הדין ב***. בית הדין הורה לאלמוני להמציא חוות דעת משפטית בשאלה האם המנוחה יכולה לחלק את המשק לשלושה והאם הדבר אפשרי, כאשר בהסכמת המנוחה פלוני גר במשק ומתפעל אותו שנים רבות ונוסף על כך לתת לפלוני את הכסף שמגיע לו מעיזבון המנוחה. חרף ההוראה כאמור, חוות הדעת המשפטית לא הומצאה עד עצם היום הזה.
- בחלוף כ-7 שנים, הוגשה כנגד פלוני, על-ידי אלמוני ופלמוני תביעה בעניין המשק.
- במסגרת הוראות סעיף 19(ג) להסכם המשבצת, הוסדרה הדרך להעברת הזכויות במשק.
- הזכויות במשק אינן חלק מעיזבונה של המנוחה.
- אין מחלוקת כי המנוחה לא הותירה צוואה וכי ניתן צו ירושה. משכך, בהתאם להוראות הסכם המשבצת הזכויות יעברו "לאחד מבניהם המוכן ומסוגל לקיים את המשק".
- פלוני מנהל את המשק כיחידה חקלאית למעלה מ-30 שנים ועד עצם היום הזה והוא השקיע את מלוא הונו ואונו ואת כל חיי משפחתו למען המשק, בעוד יתר אחיו בנו את חייהם ועתידם במקום אחר ובתחומים אחרים.
- משכך יש לקבוע כי פלוני הוא המוכן ומסוגל לקיים את המשק.
- בהיעדר צוואה ומכיוון שהמשק אינו בר הורשה, במקרים בהם נקבע כי אחד מהילדים הוא המוכן ומסוגל לקיים את המשק, הרי שהוא פטור מפיצוי יתר האחים.
- פלוני מחזיק במשק מכוח הסכמה מפורשת של המנוחה וכל משפחתו שידעו על כך. המנוחה התחייבה להעביר את הזכויות במשק לפלוני.
- לחלופין, התחייבותה נלמדת מכוח התנהגותה. בהתאם לפסיקה, המצג אותו יצרה המנוחה, מקנה לפלוני זכות בלתי הדירה להמשיך ולהחזיק במשק, זאת אף אם לא היה מסמך חתום על-ידי הצדדים.
- יש למנות שמאי לקביעת שווי ההשקעות של פלוני במשק כפי שהיו מעת לעת ונועדו להחזיק את המשק.
- יש לקבוע פיצוי בגין אובדן רווח ומוניטין, הובלה והרכבה ובגין שמירה ואיוש המשק.
- יש ליתן סעד הצהרתי לפיו פלוני הוא הזכאי להירשם כבעל הזכויות במשק וכי הוא "המוכן ומסוגל" לקיים את המשק, תוך קביעה כי הענקת הזכויות במשק לא טעונה פיצוי יתר היורשים והצהרה כי המשק אינו חלק מעיזבון המנוחה.
- לחלופין, יש לקבוע כי פלוני זכאי לזכויות במשק מכוח רשות בלתי הדירה והתחייבות מפורשת או מכללא שניתנה לו על-ידי המנוחה.
- לחלופי חילופין, יש לקבוע כי פלוני זכאי לקבל מאת בעלי הזכויות במשק פיצוי כספי בגין שיפוצים והשבחות שנעשו במשק, או בגין פגיעה בציפיות והסתמכותו של פלוני על המצג כי הרישיון לא יבוטל , בגובה שווי המשק ובסכום שלא יפחת מסך של 2,343,000 ₪, שהוא שווי ההשקעות כפי שהעריך שמאי מטעם פלוני.
- יש לקבוע פיצוי בגין נזק שאינו של ממון בסך של 500 אלף ₪.
- יש להורות לאלמוני להעביר לפלוני את מלוא הכספים המגיעים לו מעיזבון המנוחה.
עיקר טענותיהם של פלמוני ואלמוני בשני ההליכים
- יש לדחות את תביעתו של פלוני מחמת שיהוי והתיישנות.
- המנוחה ביקשה להעביר את המשק לשלושה מילדיה ובפועל רק אחד מהם עושה בו שימוש שלא כדין.
- המנוחה ביקשה מפלוני לפנות את המשק, למכור אותו ולחלק את התמורה בין הצדדים.
- לאחר עריכת צוואת אח המנוחה ועל אף הוראותיו המפורשות והברורות, ביקש זה האחרון להעביר את זכויותיו במשק למנוחה עוד בחייו ובשנת 1995 הועברו מלוא זכויותיו במשק למנוחה.
- אח המנוחה מעולם לא ביקש להעניק לפלוני זכויות כלשהן במשק.
- לאחר פטירת אח המנוחה, ביקשה המנוחה לחלק את עיזבונו לשלושת הצדדים. המשק לא היה חלק מעיזבון אח המנוחה, שכן הזכויות הועברו למנוחה עוד בחייו.
- רצון המנוחה בא לידי ביטוי בתצהיר עליו חתמה ביום 3.9.2006 בפני עו"ד (להלן: "תצהיר המנוחה"), בו ביקשה להעביר את עיזבון אח המנוחה בחלקים שווים לשלושת הצדדים, כפי שזה האחרון ציווה במסגרת צוואתו, במקרה בו תלך המנוחה לבית עולמה לפניו.
- במסגרת תצהיר המנוחה, התייחסה המנוחה באופן מפורש למשק והבהירה כי לאף אחד אין זכות לחזקה או לטענה כלשהי בנכס וכי מי שעשה שימוש בנכס עשה זאת על-פי רשותה בלבד.
- פלוני שהה במשק באותה העת וסירב לשתף פעולה לשם מכירת המשק לידי צד ג' וחלוקת התמורה בין הצדדים.
- ביום 00.00.2006 חתמה המנוחה על ייפוי כוח נוטריוני (להלן: "ייפוי הכוח"), המייפה את כוחם של הצדדים לבצע פעולות משפטיות בנוגע למשק, לרבות מכירתו לידי צד ג'.
- לאחר חתימת המנוחה על התצהיר ועל ייפוי הכוח, ביקשו פלמוני ואלמוני להירשם יחד עם פלוני כבעלי זכויות במשק, אולם בקשתם סורבה על-ידי רמ"י, בנימוק כי מדובר במשק חקלאי ולא ניתן לרשום את הזכויות על שם מספר בעלים.
- בתוך כך התבקש פלוני לפנות את המשק לצורך מכירתו לצד ג', או לחלופין לרכוש את חלקם של פלמוני ואלמוני, אולם הוא סירב.
- לאחר פטירת המנוחה, פלמוני ואלמוני פנו שוב לרמ"י, כדי לרשום את צו הירושה, אולם רמ"י סירבה לרשום גם את צו הירושה מהנימוק שלא ניתן לרשום משק חקלאי על שם מספר בעלים וכי האפשרות העומדת בפניהם היא מכירת המשק לידי צד ג' בשלמותו.
- כיום עושה פלוני שימוש במשק שלא כדין ובניגוד לנוהלי רמ"י, ומזה שנים אין במשק כל פעילות כלל, כפי שניתן לראות מתצהיר חוקר פרטי שנשלח על-ידי פלמוני ואלמוני.
- בהתאם לפסיקה, בבוא בית המשפט להכריע "מי מוכן ומסוגל לקיים את המשק", בוחן הוא מספר פרמטרים, לרבות את מערכת ההסכמות שבין בעל הזכויות במשק לבין ילדו הטוען כי הוא זה המוכן ומסוגל לקיים את המשק.
- פלוני אינו מוכן ומסוגל לקיים את המשק משום שאינו עושה בו כיום דבר ובעבר עשה בו שימוש מסחרי אסור.
- פלוני מעולם לא פעל מול האגודה להסדרת מעמדו כחבר מושב.
- רצון המנוחה בנוגע למה יעשה במשק מחייב את הקביעה כי אין עדיפות למי מהצדדים במוכנותו או במסוגלותו לקיים את המשק. גם אם ישנה עדיפות, יש להעביר את הזכויות על שם אחד מהיורשים, וחלה על אותו יורש חובת פיצוי יתר היורשים.
- המנוחה אומנם לא הותירה צוואה, אולם בהתאם לרצונה שבא לידי ביטוי בתצהיר המנוחה ובייפוי הכוח ובשל נוהלי רמ"י שלפיהם לא ניתן לבצע רישום זכויות במשק על שם שלושת הצדדים, יש להורות על רישום המשק על שם אחד מהיורשים תוך חיובו לפצות את שאר היורשים על-פי חלקם היחסי או לחלופין להורות על מכירת המשק לצד ג' וחלוקת כספי התמורה בהתאם לצו הירושה.
- לאור רצון המנוחה הברור, יש להחיל את הוראות סעיף 19(ג) להסכם המשבצת, הקובע כי המחזיקה במשק רשאית להורות למי תימסרנה זכויות השימוש שלה במשק.
- היות שהמנוחה לא הותירה צוואה וממילא יש לחלק את עיזבונה על-פי דין, יש להחיל את הוראות סעיף 114 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הירושה").
- רק מקום בו הותיר מוריש צוואה בה קבע מפורשות כי אחד מהיורשים יירש את המשק, לא תקום חובת פיצוי, אולם במקרה בו לא הותיר המוריש צוואה או שישנה צוואה שלפיה מספר יורשים יירשו את המשק, אזי קמה חובת פיצוי.
- יש לקבוע כי אלמוני הוא היורש המוכן ומסוגל לקיים את המשק ולהורות על רישום הזכויות במשק על שמו. מיד לאחר מכן, יפעל אלמוני למכירת המשק לידי צד שלישי מעוניין ויחלק את התמורה בין הצדדים.
- לחלופין, יסכימו פלמוני ואלמוני למכור את חלקם במשק לפלוני, בהתאם לחוות דעת שמאי שימונה על-ידי בית המשפט.
עיקר טענותיו של X
- במסגרת כתב ההגנה שהוגש בתיק תמ"ש 36761-06-18, הצטרף X לטענותיו של פלוני והוסיף, בין היתר, כי פלוני קיבל את המשק במצב ירוד ביותר, המשק היה מוזנח והבית לא היה ראוי למגורי אדם.
- המנוחה שמחה על הבנייה וההשקעה של פלוני במשק ועודדה אותו להמשיך להשקיע בו.
- היה ברור וידוע לכולם שהמשק שייך לפלוני וזה היה רצון המנוחה.
עמדת האגודה
- האגודה אינה צד לסכסוך המשפחתי והיא לא תתנגד לרישום הזכויות בנחלה ע"ש מי מהצדדים, בהתאם לשיקול דעת בית המשפט, לכללי רמ"י ובכפוף לעיקרון אי פיצול הנחלה ולכך שמי שיירשם כבעל הזכויות בנחלה יעמוד בכללים כמקובל באגודה, יתקבל כחבר אגודה, יחתום על כל המסמכים הנדרשים כנהוג באגודה ובתנאי שייפרעו מלוא החובות הרובצים על המשק.
- מי שהחזיק בפועל במשק, מזה שנים רבות, הוא פלוני.
עמדת רמ"י
- בעל זכויות במשק הוא בר רשות וזכויותיו וחובותיו מוסדרות, בין היתר, בהסכם המשבצת, לרבות זכותו להתגורר בנחלה ולעבד אותה והזכות להעביר את הזכויות במשק לאחרים.
- אופן העברת הזכויות במשק בחיי המתיישב, נקבע בסעיף 19ב להסכם המשבצת ואופן העברת הזכויות לאחר פטירה נקבע בסעיף 19ג להסכם המשבצת.
- במענה למכתב מיום 17.11.2013, הודיעה רמ"י כי לא ניתן לבצע את הרישום במשק על שמות היורשים בהתאם לחלוקה בצו הירושה ופורטו המסמכים הנדרשים לצורך העברת הנחלה לאחד מהיורשים או לצורך העברה לצד ג'.
- לאחר שהתקבלו מכתבים נוספים לביצוע רישום בהתאם לצו הירושה, ביום 4.9.2014, חזרה רמ"י על עמדתה שלפיה לא ניתן לפצל את הנחלה.
- נחלה הינה יחידה משקית אחת ואינה ניתנת לפיצול בין מספר יורשים.
- סעיף 19 להסכם המשבצת נועד למלא אחר מדיניות הרשות, שלא לאפשר פיצול זכויות במשקים חקלאיים ע"ש יותר מיחיד ובן/בת זוגו/ה, זאת, בין היתר, על-מנת לשמר את כושרן החקלאי והמבנה החברתי של האגודות השיתופיות.
- סעיף 19ג(3) להסכם המשבצת קובע כי במקרה בו בעל הזכויות נפטר ולא הותיר אחריו בן זוג, אך הותיר יותר מילד אחד, תעבורנה כל זכויות השימוש שלו במשק לאחד מהילדים בלבד, המוכן ומסוגל לקיים את המשק, ובאין הסכמה – יכריע בית המשפט בשאלה זו.
- סעיף 19ג(7) להסכם המשבצת מאפשר את מסירת זכויות השימוש במשק לאחר מותו של בר הרשות לאחד מהילדים, אשר ניתנו לו אישורים או התחייבויות בכתב של הסוכנות היהודית עד לתאריך חתימתו של ההסכם הדו-צדדי.
- עד לשנת 1986 חל על המושב הסכם משבצת תלת-צדדי, המאפשר את העברת הזכויות במשק בדרך של מינוי "בן ממשיך". יש לבחון האם מתקיימים התנאים של סעיף 19ג(7) להסכם המשבצת, לפיו ככל שיימצאו התחייבויות או אישורים בכתב של הסוכנות היהודית, בדבר מסירת זכויות השימוש של המנוחה לאחד מילדיה ששמו ננקב במפורש, הרי שיש להעביר את הזכויות לאותו ילד שלגביו ישנה התחייבות של הסוכנות היהודית.
- לגבי תחולת סעיף 114 לחוק הירושה לעניין חובת הפיצוי, משאירה רמ"י את העניין לשיקול דעת בית המשפט.
דיון והכרעה
- לאחר עיון במלוא התשתית העובדתית והראייתית, הגעתי למסקנה כי דין תביעת פלוני להתקבל ודין תביעת פלמוני ואלמוני להידחות.
- כבר עתה יצוין כי טענת השיהוי וההתיישנות אשר הועלתה בכתב ההגנה שהוגש על-ידי פלמוני ואלמוני נזנחה בסיכומים ולפיכך יש לראותם כמי שמוותרים על הטענה. כידוע, דין טענה שנטענה בכתב הטענות אך לא הועלתה בסיכומים – אם בשל שגגה ואם במכוון – כדין טענה שנזנחה, ובית המשפט לא ישעה לה ראו: ע"א 447/92 רוט נ' אינטרקונטיננטל קרדיט קורפרשיין, פ"ד מט(2) 102 (1995). הוא הדין באשר לטענה שלפיה המנוחה ביקשה מפלוני לפנות את המשק.
- ההסדר המשפטי של אדמות המושבים בארץ אינו אחיד ובהתאם לו משתנות זכויותיהם של חברי המושבים במשקם ראו: ע"א 5136/91 קוגלמס נ' קוגלמס, פ"ד מט(2) 419 (1995).
- על-פי ההלכה הפסוקה, אם בעל קרקע (בענייננו רמ"י) מחכיר או נותן לאחר זכויות שימוש בה ומטיל על מקבל הזכות תנאים מוקדמים לעבירות הזכות, כי אז לא יוכל מקבל הזכות להעביר את זכותו לאחר בניגוד לאותם תנאים ראו: ע"א 633/82 לוקוב נ' מגדל, פ"ד מג(1) 397 (1985); ע"א 390/85 הדרומי נ' אסיאס, פ"ד מא(3) 726 (1987); ע"א 3836/93 ברמלי נ' ברמלי, פ"ד נ(3) 868 (1996).
- במילים אחרות, בר רשות בקרקע רשאי להעביר את זכותו בה, בכפוף להסכם הרישיון. את תנאי ההעברה יש לבחון בכל מקרה לגופו ראו: ע"א 103/89 אזולאי נ' אזולאי, פ"ד מה(1) 477 (1991); ע"א 566/89 שטיין נ' סופר, פ"ד מז(4) 167 (1993).
- ההלכה הפסוקה הגדירה זכות זו כזכות אישית שאינה קניינית, אשר אופייה וגדריה נקבעים בהתאם להסכמת הצדדים בהסכם הרישיון ראו: ע"א 5136/91 קוגלמס נ' קוגלמס, פ"ד מט(2) 419 (1995); ע"א 566/89 שטיין נ' סופר, פ"ד מז(4) 167 (1993); ע"א 1662/99 חיים נ' חיים, פ"ד נו(6) 295 (2002); רע"א 5071/03 הוך נ' גבע, פ"ד נח(2) 49 (2004); תמ"ש (טב') 6770-01-11 ר.ר נ' ח.ת (30.4.2012).
- זכות בר-רשות במשק אינה ניתנת להורשה, אם הסכם המשבצת שמכוחו ניתנו הזכויות אינו מתיר זאת. המתיישב אינו יכול להוריש את מה שאין לו, ומה שיש לו מוגבל מראש על-פי ההסכם שיצר את הזכות ראו גם: תמ"ש (ת"א) 48620/05 א.ק נ' י.ע (18.3.2008), המפנה לע"א 260/65 חייקין נ' ממר, פ"ד יט(4) 183 (1965); ע"א 633/82 לוקוב נ' מגדל, פ"ד מג(1) 397, 407 (1985); ע"א 103/89 אזולאי נ' אזולאי, פ"ד מה(1) 477, 481 (1991); ע"א 3836/93 ברמלי נ' ברמלי, פ"ד נ(3) 868 (1996); תמ"ש (ת"א) 80170/96 גולדשטיין נ' גולדשטיין (29.1.2003).
- אם כן, בבואו לבחון את הסדרי עבירות הזכויות במשק, המקור הראשון לו נדרש בית המשפט הוא הסכם המשבצת המסדיר את אופן העברת הזכויות של בר הרשות בנחלה לאחר מותו ראו גם: בע"מ 7861/17 פלוני נ' פלוני (18.11.2018).
- במקרה הנדון, יש לבחון את הוראות הסכם המשבצת ובפרט את ההסדר לעניין העברת הזכויות במקרה של פטירת בר-רשות.
- הסכם המשבצת – ובמקרה דנן עסקינן כאמור בהסכם משבצת דו-צדדי – מסדיר את אופן העברת הזכויות במשק. אופן העברת הזכויות לאחר פטירה נקבע במסגרת סעיף 19ג להסכם המשבצת. נוכח חשיבותו וחשיבות התנאים המפורטים בו, תובאנה להלן הוראותיו, כלשונן:
"19ג. במקרה פטירתו של חבר האגודה תחולנה ההוראות הבאות בדבר מסירת זכויות השמוש במשק שבשימושו המהווה נחלה. למען הסר ספק מוצהר ומוסכם בזה כי אין באמור בסעיף זה לשנות את מהות זכויותיו של חבר האגודה כזכויות בר רשות בלבד שאינן חלק מעזבונו ואין בהן כדי לשנות את מעמדו של חבר האגודה על-פי חוזה זה כבר-רשות לכל דבר ועניין:
- נפטר אחד מיחידי בני זוג שהינם חברי אגודה המחזיקים במשק (להלן-המנוח) והניח אחריו בן זוג – תעבורנה כל זכויות השימוש שלו במשק לבן זוגו בלבד, וזאת אפילו אם המנוח הניח ילדים ביחד עם בן הזוג.
- לא הניח המנוח בן זוג, אך הניח ילד אחד, תעבורנה כל זכויות השימוש שלו במשק לילד האמור, בתנאי שהוא מוכן ומסוגל לקיים את המשק.
- לא הניח המנוח בן זוג, אך הניח יותר מילד אחד, תעבורנה כל זכויות השימוש שלו במשק רק לאחד מביניהם המוכן ומסוגל לקיים את המשק.
באין הסכמה בין הילדים בשאלה מי מהם מוכן ומסוגל לקיים את המשק יחליט בכך בית המשפט.
למען הסר ספק מובהר בזה כי בית המשפט יחליט רק בשאלה מי מבין הילדים מוכן ומסוגל לקיים את המשק וכי זכויותיו של המקבל תהיינה רק זכויות שימוש במשק כבר-רשות.
- כל אחד מיחידי בני הזוג שהינם חברי האגודה המחזיקים במשק רשאי להורות בצוואתו למי תימסרנה זכויות השימוש שלו במשק, ואולם לא יהיה בהוראות צוואה כאמור כדי לגרוע מזכויותיו של בן-זוגו האמורות בפסקה (1) לעיל ולא יהיה בהן כדי לגרום למסירה של זכויות השימוש במשק ליותר מאדם אחד ולבן-זוגו…" [ההדגשות אינן במקור – פ.ג.]
- מעמדם של חברי המושב הינו מעמד של בר-רשות מטעם האגודה, שהיא עצמה בת רשות של רמ"י.
- כמפורט לעיל, בהתאם לסעיף 19ג להסכם המשבצת זכויותיהם של חברי האגודה הן זכויות בר-רשות בלבד שאינן חלק מהעיזבון.
- הנה כי כן, זכותה של המנוחה במשק כפופה להסכם המשבצת ונגזרת ממנו. כאשר אנו נדרשים לבחון העברת זכויות במשק יש לבחון את ההסכם שמכוחו נוצרה הזכות. לפיכך, המקור הראשון אליו נפנה הוא הסכם המשבצת. כעולה מהוראות הסכם המשבצת, זכויות המנוחה במשק אינן מהוות חלק מעיזבונה והן זכויות "בר רשות", אשר עבירותן מוגבלת.
- לאור האמור, דין הטענה שלפיה היות שהמנוחה לא הותירה צוואה, יש לחלק את עיזבונה על-פי דין ולהחיל את הוראות סעיף 114 לחוק הירושה ראו: סעיף 55 לכתב ההגנה שהוגש במסגרת תביעת פלוני, להידחות.
- הוראת סעיף 114 לחוק הירושה חלה במצב בו המשק החקלאי מהווה חלק מעיזבונו של המוריש ובלבד שבחוזה הרישיון קיימת הוראה שלפיה הזכות של המוריש במשק היא חלק מעיזבונו ועל-כן בת הורשה היא ראו: ע"א 633/82 לוקוב נ' מגדל, פ"ד מג(1) 397 (1989); ע"א 103/89 אזולאי נ' אזולאי, פ"ד מה(1) 477 (1991); ע"א 3836/93 ברמלי נ' ברמלי, פ"ד נ(3) 868 (1996); שאול שוחט, מנחם גולדברג ויחזקאל פלומין דיני ירושה ועיזבון עמ' 197 (מהדורה שישית מורחבת ומעודכנת 2005), נוסף על כך, במקרים מסוימים יחולו עקרונות סעיף 114 לחוק הירושה, זאת כאשר הסכם המשבצת עצמו קובע כי יחולו. במקרים אלו הוראות הסעיף יחולו מכוח חוזה המשבצת ואולם כאמור אין זה המצב בענייננו.
- לטענתם של פלמוני ואלמוני רצון המנוחה בנוגע להעברת הזכויות במשק בא לידי ביטוי במסגרת תצהיר המנוחה וייפוי הכוח ראו: נספחים ו'+ ז' לתיק המוצגים שהוגש מטעם פלמוני ואלמוני; סיכומי פלמוני ואלמוני, פרוט' מיום 17.4.23 עמ' 45 ש' 18-17.
- במסגרת הסיכומים פלמוני ואלמוני לא פירטו כיצד המסמכים שצורפו מטעמם מוכיחים את טענותיהם. מכל מקום, על-פי הסכם המשבצת וכן על-פי הפסיקה, במקרים כגון דא, יש להתחשב ברצון המתיישב כאשר הוא מצא את ביטויו במפורש במסגרת צוואה בת קיימא. במקרה כזה, העברת הזכויות לזוכה על-פי הצוואה אינה מכוח דיני הירושה, אלא מכוח הסכם המשבצת המבקש לכבד הוראת מצווה לעניין זהות הצאצא שיקבל את הזכויות במשק וזאת בכפוף לכך שהדבר לא סותר עקרונות אחרים בהסכם המשבצת ראו: תמ"ש (טב') 6770-01-11 ר.ר נ' ח.ת (30.4.2012), ובמקרה דנן, המנוחה לא הותירה צוואה ואין בתצהיר המנוחה, כמו גם בייפוי הכוח, כדי להעביר את הזכויות במשק, לפיכך יש לפנות להוראות הסכם המשבצת הרלוונטיות המסדירות את נושא העברת הזכויות.
- על אף שאין בתצהיר ובייפוי הכוח כדי לאפשר את העברת הזכויות במשק ובבחינת למעלה מן הנדרש אציין כי לא התרשמתי שהתצהיר אכן שיקף את רצון המנוחה.
ראשית, על-פי עדותם של בני המשפחה שהעידו, פלוני מתגורר במשק בהתאם לרצון הרב, שהיה דמות חשובה עבור משפחת *** בכלל ועבור המנוחה בפרט, ורצונה היה כרצונו. כך, למשל:
אלמוני העיד כי פלוני גר במשק מאחר שהרב אמר לו לגור שם ו"אנו שומעים בקול הרב" ראו: פרוט' מיום 28.6.21 עמ' 27 ש' 22; כשנשאל "אם אמך רצתה לתת לכולכם מה היה האינטרס לתת לו לגור למעלה מ-15 שנה לראות אותו בונה ומשקיע את כל כספו, מבלי להתייחס אליכם כל השנים מה האינטרס שלה?" השיב: "היא רצתה לשמוע בקול הרב שלקח אותו לגור שם" ראו: פרוט' מיום 4.1.22 עמ' 46 ש' 5-7;
***, אחיינית של הצדדים ונכדתה של המנוחה העידה כי "סבתא שלי הייתה אישה מאוד עדינה והכי היה חשוב לה השלום של המשפחה. מה שהרב אשר היה אומר הייתה עושה…" ראו: פרוט' מיום 5.1.22 עמ' 72 ש' 25-31; וכן: "סבתא שלי לא היה עולה במחשבה שלה לכתוב תצהיר כזה" ראו: פרוט' מיום 5.1.22 עמ' 74 ש' 10; וכי כל המשפחה חסידים של הרב מהראשון ועד לאחרון ראו: פרוט' מיום 5.1.22 עמ' 75 ש' 35;
X העיד כי היה ברור שמי שיגור במשק יקבל אותו וכי הרב והמנוחה ביקשו מפלוני שיגור שם ראו: פרוט' מיום 5.1.22 עמ' 79 ש' 9-10; כי המנוחה אמרה לו במפורש "מי שיגור שם שלו" ראו: פרוט' מיום 5.1.22 עמ' 80 ש' 32 וכי "אמא שלי לא זזה מהרב. כל מה שאמר היה קדוש. אין משהו אחר. אותו דבר היה אצלי. כל מה שאמר עשיתי…" ראו: פרוט' מיום 5.1.22 עמ' 79 ש' 23-24. כמו כן, ציין כי המנוחה לא העדיפה מי מהילדים וכי אף אחד אחר לא רצה ללכת לגור במשק ראו: פרוט' מיום 5.1.22 עמ' 83 ש' 36;
הגב' ***, אשתו של פלוני העידה כי על אף התנאים הקשים הסכימה לגור במשק כי כך ביקש הרב וכי המנוחה שיבחה אותה על כך ראו: פרוט' מיום 8.5.22 עמ' 61 ש' 29-34.
שנית – עורך הדין שערך את התצהיר העיד, בין היתר, כי הסביר למנוחה שלא ניתן לחלק את הזכויות באמצעות התצהיר וכי המנוחה לא ביקשה ממנו שיערוך לה צוואה ראו: פרוט' מיום 28.6.21 עמ' 17 ש' 1-3 כשנשאל "האם באיזה שהוא שלב הסברת לה שהתצהיר כתצהיר אין לו מבחינה מעשית שום נפקות?" השיב: "כן אני זוכר שאמרתי לה שזה רק תצהיר גילוי מילתה או מודעה שהיא מוסרת ועם זה אי אפשר לעשות זה לא העברה ללא תמורה, לא צוואה ולא ייפוי כוח. אני מניח שהיא ידעה את זה" ראו: פרוט' מיום 28.6.21 עמ' 17 ש' 28-30 ראו גם: סיכומי פלמוני ואלמוני, פרוט' מיום 17.4.23 עמ' 46 ש' 22-21.
- לאור כל אלה ונוסף על כך שלא ניתן להעביר את הזכויות במשק באמצעות התצהיר או ייפוי הכוח, שכן, כאמור, זכותה של המנוחה במשק כפופה להסכם המשבצת ונגזרת ממנו, אני קובע שלא הוכח לפניי כי רצון המנוחה היה להעביר את הזכויות במשק לצדדים באמצעותם.
- לאור המפורט לעיל, הואיל והמנוחה לא ערכה צוואה ולא הורתה במסגרת צוואה למי תימסרנה זכויות השימוש שלה במשק ולא ניתן לעשות זאת באמצעות תצהיר כאמור, בהתאם להוראות סעיפים 19ג(3) ו-19ג(4) להסכם המשבצת, יש לקבוע מי מבין הצדדים "מוכן ומסוגל לקיים את המשק".
- בסיכומיהם ציינו פלמוני ואלמוני כי מלבד הצדדים אף אחד מן האחים האחרים לא טוען לחלק במשק ומשכך מלאכתו של בית המשפט היא ביחס לצדדים בלבד ראו: סיכומי פלמוני ואלמוני, פרוט' מיום 17.4.23 עמ' 46 ש' 29-28. כמו כן, הפנו לתצהיר של פלוני שהוגש לתיק בית המשפט ביום 26.7.2021 וטענו כי בהשוואה ליתר הטענות והמסמכים שבתיק האמור בו רק מחזק את טענותיהם שכן אין חולק כי המשק הוענק למנוחה במתנה ואין חולק שהיא גם לא רצתה לגור בו. נוסף על כך, נטען כי אין עדיפות למי מהצדדים על פני האחר וכי לא בכדי פלוני לא נרשם כבעל זכויות במשק בניגוד למנוחה ראו: סיכומי פלמוני ואלמוני, פרוט' מיום 17.4.23 עמ' 46 ש' 36-31.
- איני סבור שיש בתצהיר שהוגש מטעם פלוני ביום 26.7.2021 כדי לחזק את טענותיהם של פלמוני ואלמוני ואתייחס לכך להלן בהרחבה.
- לכאורה, יש ממש בטענה שלפיה אין עדיפות למי מהצדדים על פני האחר וכי לא בכדי פלוני לא נרשם כבעל זכויות במשק בניגוד למנוחה. על-פי הסכם המשבצת כאשר "לא הניח המנוח בן זוג, אך הניח יותר מילד אחד, תעבורנה כל זכויות השימוש שלו במשק רק לאחד מביניהם המוכן ומסוגל לקיים את המשק. באין הסכמה בין הילדים בשאלה מי מהם מוכן ומסוגל לקיים את המשק יחליט בכך בית המשפט" ראו: סעיף 19ג(3) להסכם המשבצת.
- במילים אחרות, משעה שמלבד הצדדים אף אחד מהיורשים לא טען לזכויות במשק, מלאכתו של בית המשפט היא ביחס לצדדים בלבד ועל בית המשפט לדון ולהכריע כאמור מי מהם מוכן ומסוגל לקיים את המשק.
- מבחני הפסיקה בשאלה מיהו היורש המוכן ומסוגל לקיים את המשק כוללים מבחנים מצטברים, הן של ההיבט הסובייקטיבי (מוכנות) והן של ההיבט האובייקטיבי (מסוגלות).
- בין השיקולים שניתן להביא בחשבון במסגרת שיקול הדעת של בית המשפט, על מנת להחליט מי מבין "המתחרים" הוא המוכן ומסוגל לקיים את המשק, יש לבחון: עיסוק קודם ונוכחי בחקלאות; ניסיון בהפעלת המשק; הפעלת המשק לאחר פטירת ההורים; מגורים במשק; מניעת הזנחת המשק; המשכיות הפעלת המשק; השקעות כספיות של מי מהצדדים; שיקולי צדק ותום לב ועוד. ראו למשל: תמ"ש (ת"א) 1498-05-13 מ.ג נ' א.ח (8.5.2017).
- פלמוני ואלמוני לא הוכיחו בדרך כלשהי את מסוגלותם ומוכנותם לקיים את המשק.
- מעבר לכך, במסגרת התביעה שהוגשה על-ידי פלמוני ואלמוני, נטען כי יש לקבוע שאלמוני הוא היורש המוכן ומסוגל לקיים את המשק ולהורות על רישום הזכויות במשק על שמו וכי מיד לאחר מכן הוא יפעל למכירת הזכויות במשק לידי צד שלישי מעוניין ויחלק את התמורה בין הצדדים ראו למשל: סעיף 63 לכתב ההגנה שהוגש במסגרת תביעת פלוני.
- במסגרת דיון הוכחות שהתקיים ביום 28.6.2021, במהלך חקירתו של אלמוני, הבהיר ב"כ כי אין לו כוונה להחזיק את המשק ולו ליום אחד וכי הוא רוצה לקבל את הזכויות במשק על-מנת למכור את המשק לצד שלישי ולחלק את התמורה בין שלושת הצדדים והדבר לא סותר את העובדה שהוא מוכן ומסוגל לקיים את המשק ראו: פרוט' מיום 28.6.21 עמ' 34 ש' 5-7.
- בהמשך, כאשר אלמוני נשאל מדוע חשוב לו שבית המשפט יקבע בפסק הדין שהוא מוכן ומסוגל לקיים את המשק, הודה "…אני רוצה לקבל את החלק שלי משם" ראו: פרוט' מיום 28.6.21 עמ' 34 ש' 10-11.
- עוד יוער כי בדומה, במסגרת דיון הוכחות שהתקיים ביום 4.1.2022, כאשר פלמוני נשאל "מה אתה רוצה שביהמ"ש יפסוק?", השיב: "לחלק לשלוש" ראו: פרוט' מיום 4.1.22 עמ' 57 ש' 17-18.
- נוכח עמדה זו של פלמוני ואלמוני, לאור עדותם, ולאחר שבית המשפט הסביר לצדדים את משמעותה ראו: פרוט' מיום 28.6.21 עמ' 24 ש' 18-17, עמ' 35 ש' 6-11; פרוט' מיום 4.1.22 עמ' 39 ש' 13, התייתר הצורך לדון בשאלה האם הם מוכנים ומסוגלים לקיים את המשק שלא הוכחה כאמור.
- כעת, לאור טענתם של פלמוני ואלמוני שלפיה פלוני אינו מוכן ומסוגל לקיים את המשק ראו: ס' 51 לכתב ההגנה שהוגש במסגרת תביעת פלוני, יש לבחון האם פלוני מוכן ומסוגל לקיים את המשק.
- אין חולק כי פלוני הוא זה שמתגורר במשק, למצער החל מיום שנישא בשנת 1993 ועד למועד כתיבת שורות אלו, דהיינו במשך כ-30 שנים.
יתרה מכך, המנוחה הרשומה כבעלת הזכויות במשק לא התגוררה בו מאז ומעולם וועד המושב התנה את רישום הזכויות על שמה בכך שהמשק יימכר תוך 3 שנים לחבר שיתקבל באסיפה הכללית של המושב ראו: נספח ב' לתיק המוצגים שהוגש מטעם פלוני. פלוני פנה לרשם האגודות השיתופיות על-מנת להתקבל כחבר אגודה ראו: נספח ג' לתיק המוצגים שהוגש מטעם פלוני ולדברי העד ***, שהיה בתקופה הרלוונטית חבר בוועד המושב, רשם האגודות השיתופיות אף המליץ בפני ועד האגודה לקבל את פלוני כחבר אגודה ראו: נספח ד' לתיק המוצגים של הנתבע; פרוט' מיום 8.5.22 עמ' 41 ש' 8-17.
- במשך כל השנים ואף קודם לכן, עסק פלוני בחקלאות, יש לו ניסיון בהפעלת המשק והוכח לפניי כי גם כיום מתקיימת במשק פעילות חקלאית. כך למשל:
העד *** העיד כי מתקיימת במשק פעילות גם כיום ראו: פרוט' מיום 8.5.22 עמ' 36 ש' 23-24;
העד *** העיד כי ניהל את *** ופלוני היה קונה אצלו וכי היקף הפעילות החקלאית במשק צומצמה, אך גם כיום מתקיימת בו פעילות חקלאית ראו: פרוט' מיום 8.5.22 עמ' 40 ש' 27-36;
הגב' *** העידה, בין היתר, כי התקיימה פעילות חקלאית במשק מאז ומתמיד ראו: פרוט' מיום 5.1.22 עמ' 72 ש' 16-17;
X העיד כי הפעילות החקלאית במשק הייתה ונשארה עד היום ראו: פרוט' מיום 5.1.22 עמ' 79 ש' 14-21;
אלמוני העיד כי פלוני גידל כבשים לבד ראו: פרוט' מיום 4.1.22 עמ' 48 ש' 21 וכי ניסה לעזור לו למכור חלב ראו: פרוט' מיום 4.1.22 עמ' 49 ש' 7-11.
ראו גם: סיכומי פלמוני ואלמוני, פרוט' מיום 17.4.23 עמ' 48 ש' 12-10.
- אומנם, העד ***, ששירותיו נשכרו על-ידי פלמוני ואלמוני לצורך ביצוע חקירה פרטית ואשר זומן לעדות מטעמם, העיד כי לא התרשם שקיימת במשק פעילות חקלאית כלשהי, אולם יחד עם זאת העיד כי לא ידע מה גודל החלקה אותה התבקש לבדוק ראו: פרוט' מיום 28.6.21 עמ' 24 ש' 11-12 וכשנשאל "אתה מכיר מושג במשקים שיש גם חלקה ב'?" השיב: "לא נכנס לזה לא מעניין אותי אני לא מעוניין, חלק א' חלקה ב' זה לא בתחום שלי" וכי אינו יודע האם ביקשו מבעל משרד החקירות בו הוא עבד לבדוק זאת ראו: פרוט' מיום 28.6.21 עמ' 24 ש' 29-33.
יצויין כי "חלקה ב'" היא חלק מתוך הנחלה המיועד לשימוש חקלאי בלבד. המגורים בנחלה יהיו בחלק מ"חלקה א'". נוסף על כך, לעיתים חלקה ב' צמודה לחלקה א' ולעיתים לא, כך שלא ניתן לקבוע בהתבסס על עדות זו בלבד, כי לא מתקיימת פעילות חקלאית במשק.
- על כן, לאור התשתית הראייתית שהוכחה לפניי ניתן לקבוע כי התקיימה פעילות חקלאית במשק.
- במסגרת החלטה שניתנה ביום 13.9.2021 מונה השמאי *** (להלן: "המומחה") לצורך קביעת שווי השקעותיו של פלוני במשק.
- ביום 9.6.2022 הוגשה לתיק בית המשפט חוות דעת המומחה מיום 6.6.2022 (להלן: "חוות הדעת"), ממנה עולה, בין היתר, כי סך ההשקעות במשק, ללא התייחסות לתרומה לשווי הנחלה, מוערך בכ-1,940,000 ₪.
- הצדדים הפנו למומחה שאלות הבהרה הנוגעות בין היתר להיקף ההשקעה ומכל מקום, אין חולק כי פלוני השקיע כספים במשק לאורך כל השנים והמחלוקת היחידה בעניין זה היא ביחס לגובה ההשקעות.
- בין אם שווי ההשקעות הוא אכן כאמור בחוות הדעת ובין אם מדובר בסכום אחר, נמוך יותר, עדיין השקעתו של פלוני במשק היא השקעה כספית משמעותית שיש בה להוות שיקול במסגרת יתר השיקולים לכך שפלוני מוכן ומסוגל לקיים את המשק.
- עינינו הרואות כי פלוני מנע את הזנחת המשק; השקיע במשק כספים וטיפח אותו ולפיכך יש לקבוע כי הוא היורש המוכן ומסוגל לקיים את המשק.
- לאור כל האמור לעיל הנני קובע, כי מבין הצדדים פלוני הוא זה אשר עונה על ההגדרה של "מוכן ומסוגל לקיים את המשק" כמשמעותה בסעיף 19ג(3) להסכם המשבצת.
- ומכאן לשאלה האם פלוני צריך לפצות את פלמוני ואלמוני.
- אין תחולה ישירה לס' 114 לחוק הירושה המקנה זכות פיצוי ליתר היורשים ולכן סעיף 114 לחוק הירושה, אינו מחיל חובת פיצוי על פלוני, שכן כמפורט לעיל הזכויות במשק אינן חלק מעיזבון המנוחה. גם בהסכם המשבצת אין כל הוראה המקנה זכות פיצוי למי מהיורשים שהזכויות במשק לא עוברות על שמו. הסכם המשבצת גם איננו מאמץ את ההסדר הקבוע בסעיף 114 לחוק הירושה ראו: תמ"ש (ת"א) 48620/05 א.ק נ' י.ע (18.3.2008).
- בשונה מהוראות הסכם משבצת תלת-צדדי, סעיף 19 להסכם המשבצת (הדו-צדדי) איננו כולל רכיב של פיצוי תמ"ש (חי') 5340/08 י.א. נ' ש.א (23.12.2012); תמ"ש (ת"א) 1498-05-13 מ.ג נ' א.ח (8.5.2017);
- על כן, במקרה הנדון לא קמה חובת פיצוי מכוח סעיף 114 ראו גם: שאול שוחט, מנחם גולדברג ויחזקאל פלומין דיני ירושה ועיזבון עמ' 198-197 (מהדורה שישית מורחבת ומעודכנת 2005); תמ"ש (טב') 6770-01-11 ר.ר נ' ח.ת (30.4.2012).
- לפיכך, פלוני אינו חב בפיצוי פלמוני ואלמוני.
- בסיכומים ביקשו פלמוני ואלמוני להפנות לפסק הדין שניתן בתמ"ש 64398-09-14 פלוני נ' אלמונית (26.7.2019) ונטען כי "כל שיהא נותר לבימ"ש הוא לשנות את שמות הצדדים" בו נקבע כי לא רק שסעיף 114 לחוק הירושה חל אלא שישנה חובת פיצוי ראו: סיכומי פלמוני ואלמוני, פרוט' מיום 17.4.23 עמ' 48 ש' 22-19. לא ניתן לקבל טענה זו ולו משום שבנסיבות המקרה שם חלו הוראותיו של הסכם משבצת תלת-צדדי ולא הסכם משבצת דו-צדדי כמו במקרה שלפניי. הוא הדין ביחס לפסק הדין בתמ"ש (י-ם) 7031/00 ד. א נ' נ. י (18.2.2009) ראו: סיכומי פלמוני ואלמוני, פרוט' מיום 17.4.23 עמ' 48 ש' 26.
- כמו כן, הפנו פלמוני ואלמוני לפסק הדין שניתן בעמ"ש (חי') 54474-05-16 ש.ב נ' פ.פ (21.12.2016) ראו: סיכומי פלמוני ואלמוני, פרוט' מיום 17.4.23 עמ' 48 ש' 26 ואולם לא ניתן לגזור מהמקרה שם גזירה שווה למקרה שלפנינו ולו משום שבנסיבות העניין שם הותיר המנוח צוואה (ראו: ס' 7 לפסק הדין בעמ"ש (חי') 54474-05-16).
- פלמוני ואלמוני הפנו גם לפסק הדין בתמ"ש (טב') 34958-12-13 פלוני נ' פלונית ז"ל (24.5.2016) ראו: סיכומי פלמוני ואלמוני, פרוט' מיום 17.4.23 עמ' 48 ש' 28 בו נקבע כי הנתבע 8 שם הוא הבן "המוכן ומסוגל" לקיים את המשק ואולם פינוי התובעים מהמשק יהיה כפוף ומותנה בקבלת פיצוי. ואולם בין יתר השיקולים שנשקלו בנסיבות העניין שם, התחשב בית המשפט בטענות הנתבעים ובהם הנתבע 8 עצמו שיש מקום מטעמים של צדק חלוקתי בין האחים להורות על קביעת פיצוי ליתר היורשים וכי יש להורות שהבן "המוכן ומסוגל" לקיים את המשק יפצה את יתר היורשים. בית המשפט שם ציין כי האמור באשר לסוגיית הפיצוי הוא בבחינת "למעלה מן הדרוש" לאור טענות הנתבעים המפורטות לעיל ואף הפנה לפסיקה שלפיה:
"לשונו של סעיף 19 ג. (3) לחוזה המשבצת הדו-צדדי אינה מדברת על פיצוי וזאת בשונה מהוראות חוזי המשבצת התלת צדדיים בנוסח הנזכר למשל בעניין חיים. בפסיקת בתי המשפט פורש סעיף זה כדוחה את מנגנון הפיצוי הקבוע בסעיף 114 לחוק הירושה, היינו הבן שיקבע כזה "המוכן ומסוגל" לקיים את המשק לא יהא חב פיצוי יתר היורשים…" ראו: סעיף 131 לפסק הדין בתמ"ש (טב') 34958-12-13 וההפניות שם.
- התוצאה היא שתביעת פלוני בתמ"ש 52990-03-18 מתקבלת ותביעתם של פלמוני ואלמוני בתמ"ש 36761-06-18 נדחית. המשמעות של קבלת תביעת פלוני הינה כי אני קובע כי פלוני הוא היורש המוכן ומסוגל לקיים את המשק והזכויות במשק יועברו לפלוני, בכפוף למילוי דרישות הגורמים המיישבים ולהוראות כל דין וללא חובת פיצוי אלמוני ופלמוני.
- לאור התוצאה, איני נדרש לדון בטענה החלופית שהועלתה על-ידי פלוני ראו: סיכומי פלוני, פרוט' מיום 17.4.23 עמ' 55 ש' 36-18 עד עמ' 56 ש' 19-1; סיכומי פלמוני ואלמוני, פרוט' מיום 17.4.23 עמ' 46 ש' 19-11, עמ' 57 ש' 8-3.
- לאור התוצאה, פלמוני ואלמוני יישאו בהוצאות משפט בסך של 30,000 ₪ שישולם לידי פלוני בתוך 30 ימים.
- המזכירות תוודא כי פסק הדין נסרק גם לתיק השני ותסגור את שני התיקים.
ניתן היום, י"ז אייר תשפ"ג, 08 מאי 2023, בהעדר הצדדים.
לפעמים החיים מציבים בפנינו אתגרים מורכבים, והתמודדות עם צוואה שמעוררת סימני שאלה היא אחד מהם.
התנגדות לצוואה היא זכות חוקית שניתנת לך כדי להגן על האמת ועל הצדק.
ישנן סיבות רבות שעשויות להצדיק התנגדות לצוואה: חשש שהמנוח הושפע שלא כדין, ספקות לגבי מצבו הנפשי בעת כתיבת הצוואה, פגמים בהליך החוקי, או תחושה עמוקה שהצוואה אינה משקפת את רצונו האמיתי של יקירך שהלך לעולמו.
הזמן הוא גורם קריטי – החוק מקציב חלון זמנים מוגבל להגשת התנגדות. אל תישאר עם סימני שאלה.
צוות המומחים שלנו כאן כדי להקשיב, לייעץ ולהוביל אותך בדרך להגנה על האמת והצדק.
צוואה מעוררת ספקות? יש לך זכות להתנגד ולהגן על האמת. אנחנו כאן בשבילך
שאלות נפוצות על פסק הדין
מעוניין בדבר הוא מי שיש לו אינטרס ממוני אובייקטיבי ועכשווי בעיזבון. לפי הפסיקה, האינטרס צריך להיות ממשי ולא עתידי או ספקולטיבי.
שיהוי יכול להיות שיקול, אך כפי שנקבע במקרה זה, הצורך בבירור רצונה האמיתי של המנוחה עולה על משקלו של השיהוי, במיוחד כאשר לא נגרם נזק למבקש.
הגשת בקשה לצו קיום צוואה באופן מקוון הפכה לנגישה יותר בשנים האחרונות. להלן המדריך המפורט להגשת הבקשה אונליין:
שלב 1: הכנת המסמכים הנדרשים
לפני תחילת התהליך המקוון, יש להכין את המסמכים הבאים כקבצים סרוקים:
- מקור הצוואה או העתק מאושר שלה
- תעודת זהות של המבקש/ת
- תצהיר חתום ומאומת על ידי עורך דין
- פרטי היורשים על פי הצוואה
- אישור תשלום אגרה
שלב 2: כניסה למערכת
- באמצעות הלינק הבא:
https://www.gov.il/he/service/probate_order
שלב 3: מילוי הטפסים המקוונים
- מלאו את כל הפרטים הנדרשים בטופס הבקשה
- פרטו את נכסי העיזבון (אם ידועים)
- ציינו את פרטי כל היורשים על פי הצוואה
- העלו את כל המסמכים הסרוקים שהכנתם מראש
שלב 4: תשלום אגרה
- שלמו את האגרה באמצעות כרטיס אשראי במערכת המקוונת
- שמרו את אישור התשלום (יידרש לצירוף לבקשה)
שלב 5: הגשה וקבלת אישור
- לאחר השלמת כל הפרטים והעלאת המסמכים, הגישו את הבקשה
- המערכת תספק מספר תיק ואישור הגשה
- שמרו את האישור ומספר התיק להמשך מעקב
שלב 6: מעקב אחר הבקשה
- ניתן לעקוב אחר סטטוס הבקשה דרך מערכת נט המשפט
- הרשם לענייני ירושה עשוי לבקש השלמת מסמכים או הבהרות
- לאחר אישור הבקשה, צו קיום הצוואה יישלח אליכם
חשוב לציין כי במקרים מסוימים, כמו התנגדויות לצוואה או מורכבות מיוחדת של העיזבון, ייתכן שתידרשו להשלים את התהליך בהתייצבות פיזית בבית המשפט או ברשם לענייני ירושה.
כן, התנגדות לקיום צוואה יש להגיש תוך 14 ימים מיום פרסום ההודעה על הגשת הבקשה לקיום הצוואה. עו"ד ארז קרט מדגיש כי בית המשפט רשאי להאריך את המועד מטעמים מיוחדים, אך מומלץ לפעול במהירות ולא להסתמך על הארכות.
בן ממשיך הוא בן אחד בלבד (או נכד) של בעל משק חקלאי, המקבל זכויות במשק מכוח התחייבות בלתי חוזרת של הוריו או מכוח ירושה, בכפוף לכללי החוזה המשולש ולמדיניות המוסד המיישב.
כן, ניתן לבטל מינוי של בן ממשיך אם מדובר בהתחייבות לתת מתנה שטרם הושלמה, או אם הבן הממשיך הפר תנאי מכללא כמו חובת כיבוד הורים או טיפול במשק.
במקרים מסוימים, כן. אם המינוי היה בגדר התחייבות לתת מתנה ולא מתנה שהושלמה, או אם הבן הממשיך הפר תנאים מהותיים, צוואה המבטלת את המינוי עשויה להיות תקפה.
בית המשפט עשוי להפריד בין זכויות במשק לבין זכויות בבית שנבנה בו. במקרה זה, למרות ביטול מינוי הבן הממשיך, נשמרו זכויותיו בבית שבנה במשק.
כן, ניתן להוריש זכויות במשק חקלאי באמצעות צוואה, בתנאי שנקבע יורש יחיד לכלל הזכויות וללא פגיעה בבן הזוג, ובכפוף להוראות ההסכם המשולש.
החוזה המשולש הוא הסכם בין מנהל מקרקעי ישראל (המשכיר), הסוכנות היהודית (המיישבת) והאגודה השיתופית (המושב), המסדיר את הזכויות במקרקעין שבמשבצת החקלאית.
לא, על פי החוזה המשולש, זכויות בר הרשות במשק אינן חלק מהעיזבון, והן מהוות חריג לסעיף 8 לחוק הירושה.
התנהגות מחפירה כלפי נותן המתנה, כמו ניתוק קשר, הזנחה, או פגיעה בכבודו, עשויה להוות עילה לביטול מתנה או התחייבות לתת מתנה, במיוחד בהקשר של יחסי הורים-ילדים.
נדרשים מספר מסמכים, ביניהם: מכתב הורים למינוי בן ממשיך, הצהרה והתחייבות בלתי חוזרת של המתיישבים, הצהרה של הבן הממשיך, שאלון למועמדים, וכן אישורים מהאגודה, הסוכנות היהודית ורשות מקרקעי ישראל.
לא, זכויות הבן הממשיך אינן חלק מהעיזבון. מדובר בזכויות אישיות-חוזיות המועברות ישירות לבן הממשיך מחוץ למסגרת דיני הירושה הרגילים.
מתנת נחלה היא העברת זכויות בעודם בחיים, בעוד שמינוי בן ממשיך הוא קביעה מי יקבל את הזכויות לאחר פטירת ההורים. להליכים שונים יש דרישות שונות, ובמקרה זה נדונו שני מסלולים מקבילים – מתנה ומינוי בן ממשיך.
כאשר מינוי בן ממשיך בטל, הזכויות בנחלה חוזרות להיות חלק מעיזבון המנוח. במקרה כזה, ניתן למכור את הזכויות בנחלה למרבה במחיר ולחלק את התמורה בין היורשים על פי דין, או לפעול בהתאם לסעיף 114 לחוק הירושה.
אין זכות אוטומטית לפיצוי, אך במקרים מסוימים יכולים האחים לתבוע פיצוי כספי מהבן הממשיך. בית המשפט אף ציין בפסק הדין כי לנתבע עשויה לעמוד תביעה כספית להשבת השקעותיו במשק.
ככלל, העברת זכויות במקרקעין דורשת מסמך בכתב. עם זאת, בנסיבות מיוחדות, כמו במקרה זה, בתי המשפט עשויים להכיר בתוקפן של הבטחות בעל-פה, במיוחד כאשר צד אחד הסתמך עליהן ושינה את מצבו לרעה בעקבות ההסתמכות.
לא בהכרח. הסכם המשבצת והוראות רשות מקרקעי ישראל מגבילים את העברת הזכויות בנחלה. צוואה יכולה להעביר רק זכויות שהיו למצווה, ובכפוף למגבלות החלות על המשק.
"זעקת ההגינות" היא דוקטרינה משפטית המאפשרת לבתי המשפט לגבור על דרישות פורמליות (כמו דרישת הכתב) במקרים בהם הפגיעה בהגינות ובצדק תהיה קיצונית אם יידבקו בדרישות הפורמליות.
כן, יורשים יכולים להגיש ערעור על פסק הדין לערכאה גבוהה יותר (בית המשפט המחוזי) בתוך התקופה הקבועה בחוק. עם זאת, לאור העובדה שכבר התקיימו הליכי ערעור קודמים בתיק זה, יתכן שאפשרויות הערעור מוגבלות.
לא. מדיניות המוסדות המיישבים (מינהל מקרקעי ישראל והסוכנות היהודית) אוסרת על פיצול נחלות. נחלה חקלאית נחשבת ליחידה משקית אחת שאינה ניתנת לחלוקה, והיא לרוב מועברת במלואה לבן ממשיך יחיד.
החידוש המרכזי הוא ההבחנה שעשה בית המשפט בין המישור החיצוני (היחסים עם המוסדות המיישבים) לבין המישור הפנימי (היחסים בין בני המשפחה). בית המשפט קבע שניתן להכיר בתוקפו של הסכם בין בני משפחה גם אם הוא מנוגד למדיניות המוסדות המיישבים, כל עוד ההסכם אינו נאכף כלפי המוסדות המיישבים.
דוקטרינת ההשתק קובעת כי אדם מנוע מלטעון טענות הסותרות את מצגיו או התחייבויותיו הקודמות. בפסק הדין, השופטת שטרסברג-כהן קבעה כי אליהו מושתק מלבקש את ביטול ההסכם בין האם לחזקיהו, כיוון שהתחייב לאפשר לחזקיהו לגור בבית המגורים כתנאי למינויו כבן ממשיך ונהנה ממעמד זה.
פסק הדין אינו פותר באופן מלא את הבעיה המעשית. מחד, הוא קובע שההסכם בין האם לחזקיהו אינו בטל, אך מאידך, הסכם זה אינו ניתן לאכיפה כלפי המוסדות המיישבים. השופטים הביעו תקווה שהצדדים ימצאו פתרון מוסכם שיאפשר לחזקיהו להמשיך להתגורר בבית.
פסק הדין מלמד שהסכמים משפחתיים בנוגע לחלוקת זכויות בנחלה עשויים להיות תקפים בין הצדדים להסכם, גם אם אינם עומדים בדרישות המוסדות המיישבים. עם זאת, יש להיות מודעים למגבלות האכיפה של הסכמים אלה ולקשיים שעלולים להתעורר כאשר הם מנוגדים למדיניות הרשויות.
לא בהכרח. בית המשפט קבע שמכסת ביצים היא זכות עצמאית ונפרדת מהנחלה, ולכן אינה עוברת אוטומטית לבן הממשיך אלא יכולה להיות מועברת בהתאם להוראות צוואה.
בית המשפט קבע שכאשר קיימת סתירה בין הוראות צוואה לבין מינוי בן ממשיך, הוראות הסכם המשבצת והמינוי כבן ממשיך גוברות על הצוואה בכל הנוגע לנחלה עצמה, אך הצוואה עשויה לחול על נכסים אחרים.
כן. בית המשפט הכיר באפשרות קיומה של זכות מגורים בלתי הדירה בנחלה גם כאשר הנחלה עצמה שייכת לבן ממשיך, כחלק מהמערכת היחסים הפנים-משפחתית.
כפי שמציין עו"ד ארז קרט, "יש להבחין בין המישור החיצוני – הנחלה שייכת לבן הממשיך לפי הסכם המשבצת, לבין המישור הפנימי-משפחתי שבו בית המשפט יכול להכיר בזכויות נוספות לילדים אחרים, כמו זכות מגורים".
טענת זיוף יכולה להביא לביטול המינוי אם הוכחה, אך גם אם הוכח זיוף בחתימה, בית המשפט בוחן האם הייתה הסכמה משתמעת של ההורים למינוי, כפי שנעשה במקרה זה.
כן, בית המשפט קבע שמכסת הביצים היא זכות נפרדת שאינה חלק בלתי נפרד מהנחלה, במיוחד כאשר המכסה הושכרה במשך שנים ולא שימשה כאמצעי ייצור במשק.
תביעה לביטול מינוי בן ממשיך בנחלה נחשבת לתביעה במקרקעין לעניין ההתיישנות, ולכן תקופת ההתיישנות היא 15-25 שנים. עם זאת, כאשר מדובר בטענת תרמית או זיוף, מרוץ ההתיישנות מתחיל רק מהרגע בו נודע לתובע על התרמית או הזיוף.
הסכם משבצת דו-צדדי נחתם בין רמ"י למושב בלבד, ואילו הסכם תלת-צדדי נחתם בין רמ"י, המושב וחברי המושב. הבדל מהותי ביניהם נוגע לחובת פיצוי יורשים – בהסכם תלת-צדדי לרוב קיים רכיב פיצוי ליורשים שלא מקבלים את הנחלה, בעוד שבהסכם דו-צדדי אין חובת פיצוי כזו.
מדובר במבחן כפול הבוחן הן את ההיבט הסובייקטיבי (מוכנות) והן את ההיבט האובייקטיבי (מסוגלות). בית המשפט בוחן שיקולים כמו: עיסוק בחקלאות, ניסיון בהפעלת המשק, מגורים במשק, השקעות כספיות, מניעת הזנחת המשק ושיקולי צדק.
הדבר תלוי בסוג הסכם המשבצת החל על המושב. בהסכם משבצת דו-צדדי, כמו במקרה זה, אין חובת פיצוי. בהסכם משבצת תלת-צדדי או כאשר המוריש קבע זאת במפורש בצוואתו, עשויה להיות חובת פיצוי.
כאשר בעל זכויות במשק נפטר והותיר צוואה, יש לבחון האם הצוואה עומדת בכללי הסכם המשבצת. אם הצוואה קובעת כי הזכויות יועברו לאדם אחד בלבד (ולא ליותר מאדם אחד ובן/בת זוגו), בית המשפט בדרך כלל יכבד את רצון המצווה.
זכות בר-רשות במשק אינה ניתנת להורשה אם הסכם המשבצת שמכוחו ניתנו הזכויות אינו מתיר זאת. המתיישב אינו יכול להוריש זכויות שאין לו, ומה שיש לו מוגבל על-פי ההסכם שיצר את הזכות.
השקעה במשק יכולה לכלול: בניה ושיפוץ מבנים, פיתוח תשתיות (ביוב, מים, חשמל), רכישת ציוד חקלאי, גידול בעלי חיים, עיבוד קרקע, נטיעת גידולים, השקעה בתשתיות חקלאיות והשקעות בפעילות חקלאית שוטפת. בית המשפט מתחשב בהיקף ההשקעה ובמשך הזמן שהיורש השקיע במשק.
