פינוי יורש מנכס משותף: בית המשפט דוחה טענת דיירות מוגנת
תמ"ש 7907-08-22 - כשהסכמה לפירוק שיתוף גוברת על טענות מאוחרות - פסק דין תקדימי בסכסוך משפחתי
תקציר פסק הדין
בפסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה באשדוד, נדחתה טענתו של יורש להיותו דייר מוגן בנכס משפחתי, לאחר שהסכים קודם לכן למכירת הנכס כפנוי. ההחלטה מדגישה את חשיבות ההסכמות המשפטיות ואת העיקרון שלא ניתן לחזור מהסכמות שקיבלו תוקף של פסק דין.
המקרה עוסק בנכס שהיה שייך למנוחה והועבר בירושה לשמונת ילדיה בחלקים שווים. אחד היורשים (המשיב) התגורר בנכס וסירב לפנותו, בטענה שהוא דייר מוגן מכוח חוק הגנת הדייר, היות שהתגורר עם אמו המנוחה למעלה משלוש שנים.
עו"ד ארז קרט, מומחה בדיני משפחה וירושה, מסביר: "פסק הדין מבהיר עיקרון חשוב – כאשר יורש מסכים במסגרת הליך משפטי למכירת נכס כפנוי, הוא אינו יכול לאחר מכן לטעון לדיירות מוגנת. הסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין יוצרת מעשה בית דין שאינו ניתן לשינוי."
בית המשפט, בראשות השופטת עפרה גיא, קבע כי על פי הפסיקה, שותף בנכס יכול להיחשב כדייר מוגן רק אם החזיק בנכס "החזקה ייחודית כדין" – כלומר, בהסכמה פוזיטיבית של יתר השותפים. במקרה זה, לא רק שלא הייתה הסכמה כזו, אלא שהמשיב עצמו הסכים בדיון קודם למכירת הנכס כפנוי.
השופטת גיא הדגישה כי ניסיונו של המשיב לחזור בו מהסכמתו מהווה "שימוש לרעה בהליך המשפטי" וחושף את יתר היורשים לנזקים כתוצאה מעיכוב מכירת הנכס. בית המשפט הורה למשיב לפנות את הנכס ולשאת בהוצאות הבקשה.
פסק הדין מחדד את ההבנה שבסכסוכי ירושה, הסכמות שניתנו בהליכים משפטיים מחייבות את הצדדים, וניסיונות מאוחרים לשנותן עלולים להיתפס כחוסר תום לב ולהוביל לחיוב בהוצאות.
לפעמים החיים מציבים בפנינו אתגרים מורכבים, והתמודדות עם צוואה שמעוררת סימני שאלה היא אחד מהם.
התנגדות לצוואה היא זכות חוקית שניתנת לך כדי להגן על האמת ועל הצדק.
ישנן סיבות רבות שעשויות להצדיק התנגדות לצוואה: חשש שהמנוח הושפע שלא כדין, ספקות לגבי מצבו הנפשי בעת כתיבת הצוואה, פגמים בהליך החוקי, או תחושה עמוקה שהצוואה אינה משקפת את רצונו האמיתי של יקירך שהלך לעולמו.
הזמן הוא גורם קריטי – החוק מקציב חלון זמנים מוגבל להגשת התנגדות. אל תישאר עם סימני שאלה.
צוות המומחים שלנו כאן כדי להקשיב, לייעץ ולהוביל אותך בדרך להגנה על האמת והצדק.
חוששים מפגם בצוואה? פעלו עכשיו! יש לכם 14 ימים להתנגד ולהגן על זכויותיכם המשפטיות
פסק הדין המלא
| מספר בקשה:12 | ||
בפני | כב' השופטת עפרה גיא | ||
|
| ||
| |||
|
| ||
מבקשים כונסי הנכסים
- עו"ד עדי שדה
- עו"ד יוסף מועדים לשמחה
נגד
המשיב פלוני
ובעניין 1. אלמוני ואח'
החלטה |
עניינה של בקשה זו, פינויו של המשיב מהנכס המצוי ברחוב … בעיר … (להלן: "הנכס").
- הצדדים הם יורשיה החוקיים של המנוחה, (להלן: המנוחה").
- ביום 23/01/2022 ניתן פסק דין במסגרת תיקים 22490-01-20; 22445-01-20 ו- 44249-02-20 במסגרתם נדחתה בקשתו של המשיב, לקיום צוואתה השנייה של המנוחה ונקבע כי תקוים צוואתה הראשונה, לפיה מורישה רכושה בחלקים שווים לכל שמונת ילדיה.
- צו קיום צוואה ניתן ביום 25/01/2022.
- בתיק הוגשה בקשה למינוי באי כח הצדדים ככונסי נכסים. המשיב התנגד לה, ביקש לעכב הפינוי ואף העלה טענות כלפי המותב. ביום 28/09/2023 נדחו טענות המשיב, לרבות טענותיו כלפי המותב ובאי כח יתר הצדדים מונו ככונסי נכסים לצורך מכירת הנכס וניתן צו לפינוי הנכס בשנית.
צו כאמור אף נחתם ביום 29/10/2023.
- ביום 01/10/2023 הוגשה בקשה לאישור הסכם מכר עם קונים. הבקשה הועברה לתגובת היורשים. המשיב התנגד בטענות ממוחזרות ובהחלטתי מיום 18/11/2024 נקבע כי טענותיו הוכרעו זה מכבר, בית משפט לא יידרש להן ובנסיבות אלו יימשך הליך הכינוס ואושר הסכם המכר במסגרתו נקבע בסעיף 5 כי הפינוי יהיה תוך 120 יום ממועד אישור בית משפט וכנגד העברת מלוא התמורה.
- ביום 25/02/2025 הוגשה בקשה למתן צו פינוי כנגד המשיב לפיו יידרש לפנות הנכס תוך 21 יום.
- בתגובתו לבקשה טען המשיב כי הינו דייר מוגן בנכס מאחר והתגורר עם הוריו בדירה מאז שנת 2014, דהיינו יותר משלוש שנים מאז פטירת האם המנוחה ומטעם זה, ביקש לדחות הבקשה לפינויו מהנכס.
- בתגובתם טענו כונסי הנכסים כי יש לדחות הבקשה מהטעם שביום 09/03/2023 ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים לפינוי המשיב מהנכס; המשיב הסכים לכך במהלך הדיון ומטעם זה, אף הסכימו יתר היורשים לוותר על תביעתם כנגדו לדמי שימוש; המדובר בהחלטה חלוטה ולא ניתן לערער עליה כעת; המדובר בהסכם שאושר וקיבל תוקף משפטי והמשיב ויתר על כל טענות ההגנה שהיו לו, לרבות טענה בדבר דיירות מוגנת. עוד טענו כי יתר היורשים מעולם לא הסכימו לחזקתו בנכס, הם דרשו פינויו בטענה כי הוא פולש וכל היורשים הינם יורשיהם של המנוחים. חלף זמן רב מאז שניתן צו פינוי; כך גם נדחתה התנגדותו של המשיב לאישור הסכם המכר והוא אושר בהחלטה חלוטה; המדובר בטענות חסרות תום לב של בעל דין שהסכים שהנכס יימכר כפנוי; כך גם התנהלותו הלא תקינה חושפת הצדדים לתובענות מטעם צד ג' בגין אי מסירת הנכס במועד; בית משפט דחה טענותיו לפיהן הוא היורש היחיד בנכס; המשיב מתנער מהחוזה בחוסר תום לב וקיים מעשה בית דיו, השתק ומניעות שעה שהעניין המשפטי הוכרע זה מכבר ומדובר בשימוש לרעה בהליך המשפטי בניגוד לתקנות סדר הדין האזרחי ומשכך, דין הבקשה להידחות.
- דיון והכרעה
הוראות סעיף 33 (א) לחוק הגנת הדייר (להלן: "החוק") קובעות כי:
"החזיק אדם בנכס כשהוא בעלו או חוכרו לדורות, או אחד הבעלים או החוכרים לדורות, ופקעה זכותו בנכס מחמת מכירתו בהוצאה לפועל של פסק דין או של משכנתה או בפשיטת רגל, או מחמת חלוקת הנכס במשפט חלוקה, או בהסדר קרקעות או מחמת חלוקתו…יהיה המחזיק לדייר של בעלו החדש של הנכס, או של החוכר לדורות החדש".
סעיף 33 (ב) לחוק קובע כי:
"נפטר בעל או חוכר לדורות של נכס כאמור בסעיף קטן (א) לפני שהיה לדייר בו…יהיה בן זוגו לדייר…יהיו ילדיו לדיירים…בתנאי שהיו מתגוררים אתו יחד בנכס ששה חודשים לפני פטירתו".
- זכויותיו של המשיב בנכס הן 1/32 כעולה מנכס הטאבו שצורף בתיק ויתר הזכויות בנכס, רשומות על שם כלל היורשים, שהינם כיום שותפיו בנכס.
- בעניין הנדון, הואיל וזכותו של המשיב כבעלי 1/32 מהנכס נרשמה, אין רלוונטיות לכך שהתגורר עם אמו. כאמור, המשיב אחד הבעלים בנכס ולעניין זה נקבע בחוק שכאשר בעל נכס או אחד מבעליו, המחזיק בו וזכותו פקעה, בין היתר מחמת חלוקת הנכס במשפט חלוקה, כלומר, באמצעות פירוק השיתוף בו, אזי המחזיק יהיה דייר של הבעלים החדש.
- כידוע, הפסיקה צמצמה את תכולתו של סעיף 33 (א) לחוק הגנת הדייר שכן זאת אינה מתיישבת עם זכות הקניין שהיא זכות יסוד ועם זכותו של כל שותף לדרוש פירוק השיתוף במקרקעין בכל עת כאמור בהוראות סעיף 37 (א) לחוק המקרקעין, התשכ"ט- 1969.
- עם זאת, הפסיקה צמצמה תחולת הסעיף, אך למקום בו ניתנה לשותף חזקה ייחודית כדין בהסכמת יתר השותפים. בעניין זה נקבע בפסיקה על ידי כבוד השופט טירקל בע"753/82 פלונית נ' פלוני, פ"ד ל"ז (4) 626, 631 כי:
"משמעותה של 'החזקה' שבה מדובר בסעיף הנ"ל (סעיף 33 (א) לחוק- הערה שלי, ע.ג), מקום שדברים אמורים ביותר מבעלים אחד. לעניין זה נפסק בעקביות, שהחזקתו של אחד מן הבעלים פורשת עליו את כנפי הגנתו של הסעיף הנ"ל כאשר היא החזקה ייחודית כדין, לאמור, בהסכמת יתר השותפים".
זאת ועוד, בפסק הדין לעיל, ציין כבוד הש' אלון ביחס להסכמה כי:
"ההסכמה הדרושה במקרה של שותפות בני זוג בדירתם צריך שתהיה פוזיטיבית, היינו שניתן להסיק באופן פוזיטיבי מהתנהגות בן הזוג, שעזיבתו אינה משום שנמלט הוא מהחיים בצוותא, אלא משום שמוותר הוא על זכותו הממונית בחלקו בהחזקה בדירה".
- אומנם הדברים נאמרו ביחס לבני זוג, על אף האמור דברים אלו רלוונטים ביתר שאת לבעלות משותפת של שותפים (ראו בג"ץ 323-81 יוסף וילוזני נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים, פ"ד לו (2) 733 סעיף 9) עת חזר בית המשפט על ההלכה לפיה 'ההלכה הפסוקה היא, ששותף לא יהיה לדייר מוגן לפי החוק, אלא אם החזיק בדירה החזקה ייחודית כדין, היינו שהשותף הסכים לחזקתו הבלעדית".
- כך גם קל וחומר בנוגע לאחים מתוקף ירושה (ראו לעניין זה, תמ"ש (חיפה) 1820-11-11).
- בעניין הנדון, טרם פטירת האם המנוחה, המשיב היה לכל היותר בר רשות להתגורר בדירה. לאחר פטירתה והואיל והדירה נרשמה בחלקה על שמו, הוא אחד הבעלים ומשכך, נדרשה הסכמה פוזיטיבית של יתר אחיו להישארותו בדירה.
- מפרוטוקול הדיון בעניינם של הצדדים מיום 09/03/2023 התברר כי הוסכם ביניהם כי יינתן צו לפירוק השיתוף בה והדירה תימכר כפנויה.
המשיב אישר ההסכמה במעמד הדיון ואמר לפרוטוקול כי:
"אני מאשר שבית המשפט הקריא את ההסכם לאחר שהוסבר לי ואני מסכים להסכם".
משכך ושעה שניתנה הסכמת המשיב שצוינה לפרוטוקול, לפיה המשיב יתגורר בדירה כשהיא תימכר כפנויה ומשעה שניתן צו לפירוק השיתוף בדירה, הרי שהמשיב לא הוכיח כל הסכמה להמשך מגוריו באופן קבוע בדירה והסכמה זו של אחיו, ניתנה לאור התחייבותו לפינוי הדירה ומכירתה כפנויה.
- זאת ועוד, שעה שבהסכמה ניתן צו למכירת הדירה כפנויה, הרי שקיים מעשה בית דין לפיו הדירה פנויה, העניין הוכרע ולא ניתן עוד לדון בעניין וזאת בשים לב להוראות תקנה 43 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. בית משפט אינו צריך להידרש עוד לבחינת הטענה האם הדירה פנויה או תפוסה.
- כך גם התרשמתי כי מדובר בניסיון לשימוש לרעה בהליך ובניגוד להוראות תקנה 4 לתקנות. סוגיית פינוי הדירה כפנויה כאמור לעיל, הוכרעה זה מכבר ולא היה מקום כלל להידרש לבקשה זו שאך נועדה לעכב ולסרבל ההליך.
- עוד נתתי דעתי לנזק שעלול להיגרם ליתר הצדדים, שכן הסכם המכר נחתם זה מכבר ועיכובו חושף הצדדים לנזקים העלולים להיגרם כתוצאה מהפרת ההסכם.
- אשר על כן, הבקשה מתקבלת. בשים לב לכך שלמשיב היה די והותר זמן להתכונן לפינוי ושעה שבקשה זו הוגשה ביום 25/02/2025 והוארך המועד להגשת התגובה, יפונה הנכס על ידי המשיב עד ולא יאוחר מיום 11/05/2025.
ככל שלא יפונה הנכס במועד, מאושר לכונסי הנכסים לבצע הפינוי באמצעות קבלן הוצאה לפועל כאשר מובהר כבר עתה שהמשיב, מר פריבורז דוד עיינפר ת"ז 011200631 יישא בכל הוצאות הפינוי לרבות שכר הקבלן המבצע, עלות הגעת משפטרת ישראל והן ישולמו מחלקו בנכס.
המשיב יישא בהוצאות הבקשה בסך של 2,500 ₪.
ההוצאות ישולמו תוך 30 יום, שאם לא כן, יישאו הפרשי ריבית והצמדה כחוק.
ההחלטה מותרת לפרסום ללא פרטים מזהים ובשינויי הגהה ונוסח בלבד.
ניתנה היום, כ"ב ניסן תשפ"ה, 20 אפריל 2025, בהעדר הצדדים.
לפעמים החיים מציבים בפנינו אתגרים מורכבים, והתמודדות עם צוואה שמעוררת סימני שאלה היא אחד מהם.
התנגדות לצוואה היא זכות חוקית שניתנת לך כדי להגן על האמת ועל הצדק.
ישנן סיבות רבות שעשויות להצדיק התנגדות לצוואה: חשש שהמנוח הושפע שלא כדין, ספקות לגבי מצבו הנפשי בעת כתיבת הצוואה, פגמים בהליך החוקי, או תחושה עמוקה שהצוואה אינה משקפת את רצונו האמיתי של יקירך שהלך לעולמו.
הזמן הוא גורם קריטי – החוק מקציב חלון זמנים מוגבל להגשת התנגדות. אל תישאר עם סימני שאלה.
צוות המומחים שלנו כאן כדי להקשיב, לייעץ ולהוביל אותך בדרך להגנה על האמת והצדק.
צוואה מעוררת ספקות? יש לך זכות להתנגד ולהגן על האמת. אנחנו כאן בשבילך
שאלות נפוצות על פסק הדין
מעוניין בדבר הוא מי שיש לו אינטרס ממוני אובייקטיבי ועכשווי בעיזבון. לפי הפסיקה, האינטרס צריך להיות ממשי ולא עתידי או ספקולטיבי.
לא. בישראל קיים עקרון חופש הציווי, המאפשר לאדם להוריש את רכושו למי שיחפוץ, כולל חלוקה לא שוויונית בין ילדיו או אף נישול מוחלט של חלק מהם.
כאשר צוואה נפסלת, חלוקת העיזבון תיעשה לפי צוואה קודמת תקפה, ואם אין כזו – לפי דיני הירושה על פי דין.
שיהוי יכול להיות שיקול, אך כפי שנקבע במקרה זה, הצורך בבירור רצונה האמיתי של המנוחה עולה על משקלו של השיהוי, במיוחד כאשר לא נגרם נזק למבקש.
הגשת בקשה לצו קיום צוואה באופן מקוון הפכה לנגישה יותר בשנים האחרונות. להלן המדריך המפורט להגשת הבקשה אונליין:
שלב 1: הכנת המסמכים הנדרשים
לפני תחילת התהליך המקוון, יש להכין את המסמכים הבאים כקבצים סרוקים:
- מקור הצוואה או העתק מאושר שלה
- תעודת זהות של המבקש/ת
- תצהיר חתום ומאומת על ידי עורך דין
- פרטי היורשים על פי הצוואה
- אישור תשלום אגרה
שלב 2: כניסה למערכת
- באמצעות הלינק הבא:
https://www.gov.il/he/service/probate_order
שלב 3: מילוי הטפסים המקוונים
- מלאו את כל הפרטים הנדרשים בטופס הבקשה
- פרטו את נכסי העיזבון (אם ידועים)
- ציינו את פרטי כל היורשים על פי הצוואה
- העלו את כל המסמכים הסרוקים שהכנתם מראש
שלב 4: תשלום אגרה
- שלמו את האגרה באמצעות כרטיס אשראי במערכת המקוונת
- שמרו את אישור התשלום (יידרש לצירוף לבקשה)
שלב 5: הגשה וקבלת אישור
- לאחר השלמת כל הפרטים והעלאת המסמכים, הגישו את הבקשה
- המערכת תספק מספר תיק ואישור הגשה
- שמרו את האישור ומספר התיק להמשך מעקב
שלב 6: מעקב אחר הבקשה
- ניתן לעקוב אחר סטטוס הבקשה דרך מערכת נט המשפט
- הרשם לענייני ירושה עשוי לבקש השלמת מסמכים או הבהרות
- לאחר אישור הבקשה, צו קיום הצוואה יישלח אליכם
חשוב לציין כי במקרים מסוימים, כמו התנגדויות לצוואה או מורכבות מיוחדת של העיזבון, ייתכן שתידרשו להשלים את התהליך בהתייצבות פיזית בבית המשפט או ברשם לענייני ירושה.
השפעה בלתי הוגנת היא מצב בו אדם מנצל את תלותו של המצווה בו כדי להשפיע על תוכן הצוואה. לא כל השפעה היא פסולה – רק כזו השוללת את רצונו החופשי של המצווה.
דיירות מוגנת היא הגנה שניתנת לדיירים מכוח חוק הגנת הדייר. יורש יכול להיחשב דייר מוגן אם התגורר עם המוריש לפחות שישה חודשים לפני פטירתו, אך רק אם קיבל החזקה ייחודית כדין בהסכמת יתר היורשים.
כן, כאשר יורש מסכים במסגרת הליך משפטי למכירת נכס כפנוי, הוא אינו יכול לאחר מכן לטעון לדיירות מוגנת. הסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין יוצרת מעשה בית דין.
מעשה בית דין הוא עיקרון משפטי לפיו עניין שהוכרע בפסק דין סופי אינו ניתן לדיון מחדש. בסכסוכי ירושה, הוא מונע מיורשים לפתוח מחדש סוגיות שכבר הוכרעו.
החזקה ייחודית כדין היא מצב בו שותף בנכס מחזיק בו באופן בלעדי בהסכמה פוזיטיבית של יתר השותפים. היא חשובה כי רק במצב כזה יכול שותף להיחשב דייר מוגן.
כן, יורש המתגורר בנכס משותף עשוי להיות חייב בתשלום דמי שימוש ליתר היורשים, אלא אם הוסכם אחרת או שיש לו זכות מיוחדת להתגורר בנכס.
במקרה של סירוב לפנות נכס למרות צו פינוי, בית המשפט יכול להורות על פינוי באמצעות קבלן הוצאה לפועל, כאשר העלויות יושתו על היורש המסרב.
ככלל, קשה מאוד לבטל הסכמה שניתנה בבית משפט וקיבלה תוקף של פסק דין. ניתן לערער על פסק הדין בתקופה המוגדרת בחוק, אך לאחר מכן ההסכמה מחייבת.
בר רשות הוא אדם שקיבל רשות להשתמש בנכס, אך רשות זו ניתנת לביטול. דייר מוגן, לעומת זאת, נהנה מהגנות מיוחדות מכוח חוק הגנת הדייר, ופינויו מהנכס כפוף לתנאים מחמירים.
