בית המשפט קבע: שכר טרחת מנהלי עיזבון יהיה 3% ולא 4.5% - הפרדה בין ניהול לשירותים מקצועיים
ת"ע 47177-09-14 - השופטת הילה אוחיון גלי קסמן: "הפעולות שבוצעו על ידי מנהלי העיזבון מהוות פעולות מקצועיות שהן חלק מהתפקידים הטבעיים של מנהלי העיזבון"
תקציר פסק הדין
כאשר ו.מ. ז"ל הלך לעולמו בינואר 2013, הותיר אחריו עיזבון המורכב מדירה ונכס מסחרי בשווי כולל של כמעט 3 מיליון שקל. המשפחה התפלגה בין היורשים – משפט שנמשך שנתיים עד שנחתם הסכם פשרה, לפיו יורשת מרכזית קיבלה 85% מהעיזבון ושלושה יורשים נוספים חילקו את שאר הנכסים.
השופטת הילה אוחיון גלי קסמן נדרשה להכריע בבקשה יוצאת דופן: מנהלי העיזבון, עורכי דין שנקטו מספר תפקידים במקביל, דרשו תגמול כפול – 3% עבור ניהול העיזבון ו-1.5% נוסף עבור שירותים מקצועיות. סך הכל: 4.5% מהעיזבון, כ-128 אלף שקל.
"המקרה מעלה שאלה עקרונית", מסביר עורך הדין והנוטריון ארז קרט, מומחה לדיני ירושה וצוואות. "אין זה מקובל שמנהלי עיזבון ידרשו תגמול נפרד עבור פעולות שהן חלק טבעי מתפקידם, גם אם הם עורכי דין מוסמכים."
העיזבון התנהל תשע שנים ארוכות, במהלכן נדרשו המנהלים לבצע פעולות מורכבות: השלמת רישום הנכסים על שם המנוח, השכרתם, וניהול הליכים משפטיים למניעת פירוק שיתוף בנכס המסחרי. היקף העבודה היה משמעותי – מגביית שכירויות בסך 278 אלף שקל ועד למכירת הנכסים בתמורה של 2.57 מיליון שקל.
השופטת קבעה: למרות הסכמת היורשים לתשלום המבוקש, בית המשפט אינו "חותמת גומי". הפעולות המקצועיות שביצעו מנהלי העיזבון – עריכת חוזים, רישום זכויות ושומות מס – הן חלק אינטגרלי מתפקידי ניהול העיזבון ולא פעולות חיצוניות הזכאיות לתגמול נפרד.
התוצאה: 3% משווי העיזבון בלבד – כ-85 אלף שקל במקום 128 אלף שקל שנתבעו. פסיקה שקובעת תקדים חשוב לגבולות התגמול במקצוע ניהול עיזבונות.
איך לבחור עורך דין לסכסוכי ירושה?
בבחירת עורך דין לטיפול בסכסוכי ירושה, חשוב לחפש מומחה עם ניסיון רב בדיני ירושה ומשפחה. המומחה צריך להכיר היטב את הפסיקה העדכנית ואת המורכבויות של מקרים כמו זה שבו בני זוג פרודים אך נשואים רשמית. עורך דין מנוסה יוכל להסביר את ההשלכות המשפטיות של הסכמי פרידה, לייעץ על אפשרויות למניעת סכסוכים, ולייצג בהליכים משפטיים במידת הצורך. המומחיות כוללת גם הבנה של הליכי גישור וידע בעריכת צוואות ותכנון עיזבון.
צריכים עזרה משפטית בסכסוך ירושה? צרו קשר עוד היום.
שאלות עיקריות שעולות מפסק הדין
מה קבע בית המשפט בעניין שכר טרחת מנהלי עיזבון?
בית המשפט קבע שכר טרחה של 3% משווי העיזבון בלבד, ודחה את הדרישה לתשלום נוסף של 1.5% עבור שירותים מקצועיים, שכן אלה מהווים חלק מהתפקידים הטבעיים של מנהלי עיזבון המכהנים כעורכי דין.
איך חושב שכר טרחת מנהל עיזבון?
שכר הטרחה מחושב לפי תקנה 45ב לתקנות הירושה: עד 3% משווי נכסי העיזבון, עם אפשרות להגדלה עד 4% במקרים חריגים. השיקולים כוללים שווי העיזבון, סוג הנכסים, טיב הפעולות והיקפן, ומשך ניהול העיזבון.
מתי מגיע תגמול נוסף עבור שירותים מקצועיים?
תגמול נוסף מגיע רק עבור פעולות חיצוניות לניהול הבסיסי של העיזבון, כמו הליכים משפטיים יזומים או הופעות בבית משפט. פעולות כמו עריכת חוזים, רישום זכויות ומכירת נכסים נחשבות "טבעיות" ולא זוכות לתגמול נפרד.
איך השפיעה הסכמת היורשים על ההחלטה?
למרות הסכמת רוב היורשים לתשלום המבוקש (4.5%), בית המשפט הדגיש שאינו מחויב להסכמות הצדדים. מנהלי עיזבון הם "קציני בית המשפט" ושכרם נקבע על פי הפרמטרים החוקיים בלבד.
מה היו הפעולות העיקריות שביצעו מנהלי העיזבון?
הפעולות כללו השלמת רישום זכויות בנכסים, השכרת נכסים, גביית שכירויות בסך 278,025 ₪, מכירת דירה ב-1,275,000 ₪, מכירת זכויות בנכס מסחרי ב-1,300,000 ₪, וטיפול בהליכים משפטיים למניעת פירוק שיתוף.
כמה זמן נמשך ניהול העיזבון?
העיזבון התנהל למעלה מ-9 שנים, מינואר 2013 עד נובמבר 2024. המשך הזמן הארוך נבע מהצורך בהשלמת רישומים, מאבקים משפטיים בין היורשים, ומורכבות הנכסים.
מה התקדים המשפטי החשוב בפסק הדין?
הפסיקה קובעת בבירור שמנהלי עיזבון המכהנים כעורכי דין לא זכאים לתגמול כפול. פעולות מקצועיות הנכללות בניהול טבעי של עיזבון נכללות בשכר הטרחה הבסיסי של עד 3%, ולא מצדיקות תוספת.
לפעמים החיים מציבים בפנינו אתגרים מורכבים, והתמודדות עם צוואה שמעוררת סימני שאלה היא אחד מהם.
התנגדות לצוואה היא זכות חוקית שניתנת לך כדי להגן על האמת ועל הצדק.
ישנן סיבות רבות שעשויות להצדיק התנגדות לצוואה: חשש שהמנוח הושפע שלא כדין, ספקות לגבי מצבו הנפשי בעת כתיבת הצוואה, פגמים בהליך החוקי, או תחושה עמוקה שהצוואה אינה משקפת את רצונו האמיתי של יקירך שהלך לעולמו.
הזמן הוא גורם קריטי – החוק מקציב חלון זמנים מוגבל להגשת התנגדות. אל תישאר עם סימני שאלה.
צוות המומחים שלנו כאן כדי להקשיב, לייעץ ולהוביל אותך בדרך להגנה על האמת והצדק.
חוששים מפגם בצוואה? פעלו עכשיו! יש לכם 14 ימים להתנגד ולהגן על זכויותיכם המשפטיות
ציטוטים חשובים מפסק הדין
ציטוט 1: "שכר טרחת מנהל עיזבון לא יעלה על 3% משווי נכסי העיזבון, ויקבע בהתחשב לשווי הכולל, סוג הנכסים, וטיב הפעולות שבוצעו"
הקשר: זהו העיקרון המרכזי בחוק הירושה הישראלי לחישוב תגמול מנהלי עיזבון.
ציטוט 2: "פעולות מקצועיות שהן חלק מהתפקידים הטבעיים של מנהלי העיזבון לא זוכות לתגמול נפרד, גם אם המנהלים הם עורכי דין"
הקשר: עיקרון משפטי חשוב למניעת תגמול כפול במקרים של מנהלי עיזבון מקצועיים.
ציטוט 3: "בית המשפט אינו 'חותמת גומי' לאישור שכר הטרחה, אף אם הוא מוסכם על ידי היורשים"
הקשר: הדגשת העצמאות השיפותית בקביעת תגמול מנהלי עיזבון כקציני בית המשפט.
ציטוט 4: "יש ליתן יותר משקל בקביעת שכר הטרחה לפעולות שביצע מנהל העיזבון ומורכבותן, מאשר לשווי נכסי העיזבון"
הקשר: עיקרון מנחה בפסיקה הישראלית להעדפת איכות העבודה על פני הערך הכספי הגולמי.
ציטוט 5: "במקרה השכיח, פסיקת שכר טרחה של מנהל עיזבון יהיה בשיעור ממוצע של 1.5%-2%, כאשר שכר בשיעור המרבי יקבע רק כשהיקף פעולות הניהול רחב יחסית"
הקשר: מדד מעשי לציפיות סבירות של מנהלי עיזבון ויורשים בתחום התגמול.
פסק הדין המלא
לפני | כבוד השופטת הילה אוחיון גליקסמן
| |
המבקשים | 1. עו"ד ח. ד. א. 2. עו"ד ג. ו. בתפקידם כמנהלי עיזבון | |
נגד
| ||
המשיבים | 1. א. ר. ו. 2. מ. ש. ו. 3. ד. א. ו. 4. ח. נ. ו. מ. ק.
| |
בעניין עזבון המנוח: ו. מ. ז"ל, ("המנוח") | ||
החלטה
|
בפני בקשה לקביעת שכר טרחת המבקשים, בתפקידם כמנהלי עיזבון המנוח, בשיעור של 3% מהתמורה שהתקבלה ממכירת נכסי העיזבון, וכן פסיקת שכר טרחה נוסף, בשיעור של 1.5% מהתמורה שהתקבלה ממכירת נכסי העיזבון, עבור עבודות מקצועיות שבוצעו על ידם כעורכי דין; חלוקה סופית של הכספים; וסיום ההליך.
רקע
- ביום 24.1.2013, המנוח הלך לעולמו בXXX
- המשיבה 4 הגישה בקשה לצו קיום צוואת המנוח (ת"ע 47117-09-14), והמשיבים 1-3 הגישו התנגדות לבקשה לצו קיום הצוואה (ת"ע 47226-09-14).
- ביום 24.2.2015 ניתן פסק דין, וביום 15.3.2015 ניתן פסק דין מתוקן (תיקון טעות סופר במספר דרכונו של המנוח). במסגרת פסקי הדין, אושר הסכם פשרה בין המשיבים, אשר לפיו המשיבה 4 זכאית לרשת 85% מעזבון המנוח, וכל אחד מהמשיבים 1-3 זכאי לרשת 5% מעזבון המנוח. על פי הסכמת המשיבים בהסכם הפשרה, מונו המבקשים, שייצגו את הצדדים בהליכי ההתנגדות, כמנהלי עזבונו של המנוח.
- עזבון המנוח כלל שני נכסים: דירה ונכס מסחרי, כאשר מנהלי העיזבון פעלו בתפקידם כמנהלי עזבון לצורך השלמת רישום הנכסים ע"ש המנוח; ביצוע פעולות להשכרת נכסי העיזבון עד למכירתם; ועריכת הסכמים למכירת נכסי העיזבון, אישור ההסכמים והשלמת יישומם. כמו כן, הוגשו בקשות לחלוקה חלקית של נכסי העיזבון למשיבה 4.
הבקשה דנן
- ביום 17.9.2024 הוגשה בקשת מנהלי העיזבון לקביעת שכר טרחתם, חלוקת הכספים וסיום ההליך. על פי הנטען בבקשה, במועד מינויים כמנהלי עיזבון לא היו נכסים מובהקים בנכסי העיזבון, באופן שדרש מהם לבצע פעולות מקצועיות רבות, מורכבות, ומתמשכות לאיתור נכסי העיזבון; הסדרת רישומם ע"ש העיזבון; גביית כספים; פנייה ודיווחים לרשויות; ומימוש הנכסים בהתאם להסכמים שאושרו ע"י בית המשפט.
- מנהלי העיזבון הוסיפו ופירטו את הפעולות שבוצעו בנכסי העיזבון, אשר כללו, בין היתר, פעולות כדלקמן: ביחס לדירה: רישום הזכויות בדירה במרשם המקרקעין; השכרת הדירה במקביל להליך רישום הזכויות; מכירת הדירה לאחר השלמת הרישום. ביחס לנכס מסחרי: השלמת רישום הזכויות בנכס; גביית תשלומים; הכנה למימוש ופירוק השיתוף; ניהול הליכים למניעת הליכים משפטיים נלווים; בדיקת חוזי השכירות; בדיקת חשבונות; ביצוע פעולות גבייה; מימוש הנכס ומכירתו.
- שווי נכסי העיזבון, כפי שפורט בבקשה, הינו בסך כולל של 2,853,025 ₪ (מכירת דירה- 1,275,000 ₪; מכירת זכויות בנכס מסחרי – 1,300,000 ₪; גביית שכירויות מהנכסים – 278,025 ₪), כאשר נטען, כי היקף העיזבון מהווה תוצאה ישירה של עבודתם המקצועית והעניינית של מנהלי העיזבון.
- אשר על כן, עתרו מנהלי העיזבון לשכר טרחה בשיעור של 3% משווי התמורה שהתקבלה ממכירת נכסי העיזבון, בסך 77,250 ₪ בתוספת מע"מ; וכן לפסיקת שכר טרחה מקצועי על פי כללי לשכת עורכי הדין, בגין הפעולות המקצועיות שבוצעו על ידם, בשיעור של 1.5% משווי התמורה שהתקבלה ממכירת נכסי העיזבון, בסך 38,625 ₪ בתוספת מע"מ.
- ביום 14.10.2024 הוגשה הסכמת המשיבים 2-3 לשכר הטרחה בשיעור המבוקש.
- ביום 6.11.2024 הוגשה הסכמת המשיבה 1 לשכר הטרחה בשיעור המבוקש. מטעם המשיבה 4 הוגשה הסכמה לפסיקת שכר טרחה בשיעור של 4% סה"כ משווי הנכסים שנמכרו.
- יצוין, כי לא הובאו הטעמים לעמדת מי מהמשיבים. עוד יצוין, כי שעה שהמקרה דנן אינו נמנה על המקרים המנויים בתוספת השנייה לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הירושה"), לא נדרשה עמדת האפוטרופוס הכללי בבקשה.
דיון והכרעה
- המסגרת הנורמטיבית לפסיקת שכר טרחת מנהל עיזבון קבועה בסעיף 91 לחוק הירושה, ובפרק ז1 לתקנות הירושה, תשנ"ח – 1998 (להלן: "תקנות הירושה"). לפי תקנה 45ב(א) לתקנות הירושה, שכר טרחת מנהל עיזבון לא יעלה על 3%, וייקבע בהתייחס לשווי הכולל של נכסי העיזבון; לסוג הנכסים שבעיזבון; לטיב הפעולות שביצע מנהל העיזבון והיקפן. לפי תקנה 45ב(ב) ניתן לקבוע שכר טרחת מנהל העיזבון גבוה יותר, עד לתקרה של 4% משווי נכסי העיזבון, במקרים בהם ניהול העיזבון כלל פעולות חריגות, או שנדרש מאמץ מיוחד לביצוע תפקידו של מנהל העיזבון.
- בבוא בית המשפט לקבוע את שכר טרחת מנהל העיזבון, עליו לאזן בין האינטרס של היורשים לבין הזכות לתגמול בעל התפקיד, תוך בחינת שני פרמטרים מרכזיים: האחד, שווי נכסי העיזבון; והשני, הפעולות שבוצעו והמורכבות הכרוכה בניהול העיזבון (ר' למשל: עמ"ש (ת"א) 9661-06-19 עו"ד פלוני מנהל עיזבון (לשעבר) נ' יורשי המנוח אלמוני ז"ל (פורסם בנבו, 27.2.2020); ת"ע (ב"ש) 760-02 מנהלי העיזבון המנוחה כ.מ. ז"ל נ' האפוטרופוס הכללי במחוז דרום (פורסם בנבו, 6.2.2018)).
- ביחס בין שני הפרמטרים הללו נקבע, כי יש ליתן יותר משקל בקביעת שכר הטרחה לפעולות שביצע מנהל העיזבון ומורכבותן, שעה ששווי נכסי העיזבון לא בהכרח משפיע על מורכבות ניהול הנכסים (ר' ע"מ (ת"א) 1243/07 אלמוני, עו"ד נ' פלוני (פורסם בנבו, 6.9.2009)). עוד יצוין, כי במקרה השכיח, פסיקת שכר טרחה של מנהל עיזבון יהיה בשיעור ממוצע של 1.5%-2%, כאשר, נקבע, כי שכר טרחה בשיעור המרבי יקבע רק כשהיקף פעולות הניהול רחב יחסית (שם, בפסקה 44).
- מנהלי העיזבון שבפני עותרים לפסיקת שכר טרחה נוסף בעד שירותים מקצועיים שניתנו על ידם לעיזבון, בהתאם לתקנה 43ג(ג) לתקנות הירושה. ביחס לפסיקת שכר טרחה בגין שירותים מקצועיים כאמור נפסק, כי פעולות שביצע מנהל עיזבון בכובעו כעורך דין, לרבות פעולות למכירת דירה הכלולה בנכסי העיזבון, מהוות פעולות "טבעיות" הכרוכות בניהול העיזבון, ולפיכך לא יפסק בעדן שכר נפרד. זאת, להבדיל מפעולות משפטיות חיצוניות לניהול הבסיסי של העיזבון, כדוגמת הליך משפטי יזום או הופעה בבית המשפט, אשר נקבע, כי בעדן יש לשקול לפסוק שכר טרחה נוסף בעד שירותים מקצועיים (עמ"ש (חיפה) 48322-02-20 עו"ד משה לבנת נ' היועץ המשפטי לממשלה במשרד האפוטרופוס הכללי- מחוז חיפה והצפון (פורסם בנבו, 14.10.2020)). לפיכך, בנסיבות בהן כלל ניהול העיזבון פעולות מסוימות המהוות שירותים מקצועיים הניתנים ע"י עו"ד, נקבע כי הדבר יימנה עם השיקולים לקביעת שכר מנהל עיזבון עד כדי 3% משווי העיזבון, ולא ייפסק רכיב נוסף בגין שירותים מקצועיים (תמ"ש (י-ם) 50515/02 עו"ד משה בזק, מנהל עיזבון נ' האפוטרופוס הכללי (פורסם בנבו, 11.8.2002)).
- אשר להסכמות היורשים, שהם המשיבים בבקשה לשכר טרחת מנהל עיזבון, נקבע כי בית המשפט אינו כפוף להסכמות הצדדים. לפיכך, גם כאשר יש הסכמה חוזית בין היורשים לבין מנהלי העיזבון בעניין גובה שכר הטרחה, בית המשפט אינו כפוף להסכמה, שעה שמנהלי העיזבון מונו "כקציני בית המשפט", והוא אשר אמון על קביעת שכרם (ע"א 153/77 אלואשוילי נ' סמואל פ"ד לב (1) 627 (1978). ליישום ההלכה דנן בערכאה הדיונית ראו למשל: ת"ע (ת"א) 43761-03-20 א.ס נ' עו"ד ב.ק (פורסם בנבו, 1.10.2023); ת"ע (חיפה) 10422-06-14 עו"ד פלונית נ' פלונית (פורסם בנבו, 27.7.2021); ת"ע (ראשל"צ) 58984-06-17 פלוני נ' האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב (פורסם בנבו, 22.3.2021)).
מן הכלל אל הפרט
- במקרה דנן, כאמור לעיל, מנהלי העיזבון עותרים לפסיקת שכר טרחה בשיעור 3% משווי התמורה שהתקבלה ממכירת נכסי העיזבון, המהווה 2.7% משווי העיזבון, בתוספת שכ"ט עבור שירותים מקצועיים בשיעור 1.5% משווי התמורה שהתקבלה ממכירת נכסי העיזבון, המהווה 1.35% משווי העיזבון.
- אשר לפרמטר של שווי נכסי העיזבון, אין מחלוקת כי שווי העיזבון הינו בסך 2,853,025 ₪, המורכב ממכירת דירה בתמורה לסך של 1,275,000 ₪; ממכירת זכויות בנכס מסחרי בתמורה לסך של 1,300,000 ₪; ומשכירויות מהנכסים בסך של 278,025 ₪.
- אשר לפרמטר של מורכבות ניהול נכסי העיזבון ובחינת הפעולות שבוצעו ע"י מנהלי העיזבון, העיזבון התנהל במשך למעלה מ-9 שנים. כמפורט בבקשה, עיון בתיקים הקשורים מעלה אף הוא כי מנהלי העיזבון נדרשו לבצע פעולות שונות לצורך רישום הזכויות בדירה ובנכס המסחרי על שם המנוח. כמו כן, לגבי רישום הזכויות בדירה ע"ש המנוח, עיון מעלה כי הוגשה בקשה ייעודית למתן צו לגילוי מסמכים משפטיים, שעה שרכישת הזכויות ע"י המנוח בוצעה לפי מספר הדרכון הישן שלו (ת"ע 25331-03-16). כמו כן הוגשה בקשה לאישור הסכם מכר הדירה. לגבי הנכס המסחרי, הוגשה בקשה לאישור עסקת המכר של זכויות המנוח בנכס (לאחר השלמת הרישום), ובה נטען כי מדובר בנכס בבעלות משותפת עם 3 שותפים נוספים (מלבד המנוח), אשר הזכויות בו הושכרו ל-10 שוכרים שונים (ת"ע 50331-04-17). כמו כן, הוגשו בקשות מוסכמות למשיכה חלקית של כספי העיזבון לטובת המשיבה 4 (ת"ע 26996-05-18). יצוין, כי חלק מהבקשות שהגישו מנהלי העיזבון למתן הוראות הוגשו במסגרת תיק ההתנגדות, כאשר המותב הקודם שדן בתובענה (כבוד סה"נ, השופטת רותם קודלר עיאש), ביקר התנהלות זו (החלטה מיום 1.6.2015 בת"ע 47226-09-14).
- סבורני כי שווי נכסי העיזבון, לצד משך ניהולו, והיקף הפעולות שבוצעו, לרבות הצורך בנקיטת פעולות להשלמת רישום הנכסים ע"ש המנוח, השכרתם, ומכירתם לאחר מכן, מצדיק פסיקת שכר טרחת מנהלי העיזבון ברף המירבי הקבוע בתקנה 45ב(א) לתקנות הירושה.
- עם זאת, אשר לפסיקת שכר טרחה בגין שירותים מקצועיים, לדידי הפעולות שבוצעו ע"י מנהלי העיזבון, כפי שפורטו במסגרת הבקשה (כגון, עריכת הסכמי שכירות; רישום הזכויות בנכסים; עריכת שומות מס; וכיוב'), מהוות פעולות מקצועיות שהן חלק מהתפקידים הטבעיים של מנהלי העיזבון, בהיותם עורכי דין, וזאת אף אם הם נקטו בפעולות נוספות בכדי למנוע תביעה לפירוק השיתוף בנכס המסחרי, כטענתם. יוזכר, כי מנהלי העיזבון מונו לאחר שייצגו את הצדדים בהליכים המשפטיים לקביעת יורשיו של המנוח, מכוח הסכמת היורשים. יש להניח כי הסכמת המשיבים למינוי מנהלי העיזבון ניתנה בשים לב לכישוריהם המקצועיים כעורכי דין, נוכח הכרותם עם הצדדים, ובשים לב לכך שחלק מהמשיבים מתגוררים דרך קבע מחוץ לישראל.
- עוד יצוין, כי במסגרת קביעת שכר טרחת מנהלי העיזבון, לא נעלמה מעיני הסכמת המשיבים 1-3 לקביעת שכר טרחה בשיעור המבוקש, והסכמת המשיבה 4, היורשת של החלק הארי בנכסי העזבון, לקביעת שכ"ט בשיעור של 4% משווי תמורת המכירה של נכסי העיזבון.
- ואולם, בתגובתם של מי מהמשיבים לבקשה, לא הובאה כל הנמקה להסכמתם לפסיקת שכר טרחה בשיעור זה או אחר. כך גם, ההסכמה ניתנה באופן כללי, ואין בה התייחסות ספציפית לשני הרכיבים השונים של שכר הטרחה המבוקש (היינו, שכר טרחה בגין ניהול העיזבון ושכר טרחה בגין שירותים מקצועיים). מכל מקום, כפי שהובהר לעיל, בית המשפט אינו בבחינת "חותמת גומי" באישור שכר הטרחה, אף אם הוא מוסכם ע"י היורשים. זאת, בשים לב לכך שמנהלי העיזבון הינם בעלי תפקידים הממונים ע"י בית המשפט, והוא הגורם המוסמך לקבוע את שכרם לפי הפרמטרים שנקבעו בחוק ובתקנות, בהתאם לאופן יישומם בפסיקה.
- בשקלול מכלול השיקולים, אפוא, לרבות, משך ניהול העיזבון; היקף וסוג הפעולות שבוצעו ע"י מנהלי העיזבון לצורך רישום הנכסים ע"ש המנוח; הפעולות שנקטו מנהלי העיזבון להשאת הרווחים שהתקבלו מהנכסים עד למועד מכירתם; הפעולות שבוצעו לצורך מכירת הנכסים; ובשים לב לעמדת המשיבים בבקשה – מצאתי לפסוק את שכר טרחת מנהלי העיזבון בעד תפקידם כמנהלי עיזבון, בשיעור המרבי של 3% משווי כלל נכסי העיזבון, ללא פסיקת שכר טרחה נוסף בגין שירותים מקצועיים לפי תקנה 45ג לתקנות הירושה. על סכום זה יתווסף מע"מ כחוק.
- מנהלי העיזבון יערכו תחשיב ובסופו יחלקו את הכספים ליורשים לפי חלקם בצו הירושה, בניכוי סכומים שהתקבלו בידי המשיבה 4, בהתאם לבקשות קודמות שאושרו. בתום החלוקה תוגש בקשה מתאימה לצורך אישור סיום תפקיד מנהלי העיזבון.
- המזכירות תמציא החלטתי זו לצדדים.
- החלטה זו מותרת לפרסום במאגרים משפטיים, בהשמטת פרטים מזהים.
ניתנה היום, כ"ט חשוון תשפ"ה, 30 נובמבר 2024, בהעדר הצדדים.
לפעמים החיים מציבים בפנינו אתגרים מורכבים, והתמודדות עם צוואה שמעוררת סימני שאלה היא אחד מהם.
התנגדות לצוואה היא זכות חוקית שניתנת לך כדי להגן על האמת ועל הצדק.
ישנן סיבות רבות שעשויות להצדיק התנגדות לצוואה: חשש שהמנוח הושפע שלא כדין, ספקות לגבי מצבו הנפשי בעת כתיבת הצוואה, פגמים בהליך החוקי, או תחושה עמוקה שהצוואה אינה משקפת את רצונו האמיתי של יקירך שהלך לעולמו.
הזמן הוא גורם קריטי – החוק מקציב חלון זמנים מוגבל להגשת התנגדות. אל תישאר עם סימני שאלה.
צוות המומחים שלנו כאן כדי להקשיב, לייעץ ולהוביל אותך בדרך להגנה על האמת והצדק.
צוואה מעוררת ספקות? יש לך זכות להתנגד ולהגן על האמת. אנחנו כאן בשבילך
שאלות נפוצות על פסק הדין
שאלה 1: מה הקריטריונים לקביעת שכר טרחת מנהל עיזבון?
תשובה: לפי תקנה 45ב לתקנות הירושה, השכר נקבע בהתחשב בשווי הכולל של נכסי העיזבון, סוג הנכסים, טיב הפעולות שביצע מנהל העיזבון והיקפן. השיעור המרבי הוא 3%, עם אפשרות הגדלה ל-4% במקרים חריגים.
שאלה 2: מדוע דחה בית המשפט את הדרישה לשכר מקצועי נוסף?
תשובה: השופטת קבעה שהפעולות שביצעו מנהלי העיזבון – עריכת הסכמי שכירות, רישום זכויות בנכסים, עריכת שומות מס – מהוות פעולות טבעיות הכרוכות בניהול העיזבון, ולא פעולות חיצוניות הזכאיות לתגמול נפרד.
שאלה 3: איך השפיע משך הזמן הארוך על קביעת השכר?
תשובה: העיזבון התנהל 9 שנים, מה שהצדיק לדעת השופטת פסיקת שכר בשיעור המרבי של 3%. המשך הזמן הארוך נבע ממורכבות הנכסים, הצורך ברישומים נוספים, וניהול הליכים משפטיים.
שאלה 4: מה המשמעות של "קציני בית המשפט" לגבי מנהלי עיזבון? תשובה: מנהלי עיזבון נחשבים קציני בית המשפט, כלומר נציגיו המוסמכים. לכן בית המשפט אינו כפוף להסכמות בין היורשים למנהלים בעניין השכר, והוא הגורם הבלעדי המוסמך לקבוע את גובה התגמול.
שאלה 5: איך התחלק העיזבון בין היורשים? תשובה: על פי הסכם הפשרה שאושר בבית המשפט, המשיבה 4 זכאית ל-85% מהעיזבון, וכל אחד מהמשיבים 1-3 זכאי ל-5%. החלוקה נקבעה לאחר התנגדות לצו קיום הצוואה שהסתיימה בפשרה.
שאלה 6: מה היו הנכסים בעיזבון ואיך מומשו? תשובה: העיזבון כלל דירה שנמכרה ב-1,275,000 ₪ ונכס מסחרי בבעלות משותפת עם 3 שותפים שנמכר ב-1,300,000 ₪. נוסף על כך נגבו שכירויות בסך 278,025 ₪, והכל הגיע לסך כולל של 2,853,025 ₪.
שאלה 7: מתי ניתן לפסוק שכר טרחה מקצועי נוסף? תשובה: שכר מקצועי נוסף מגיע עבור פעולות משפטיות חיצוניות לניהול הבסיסי של העיזבון, כמו הליך משפטי יזום או הופעה בבית המשפט. פעולות כמו מכירת נכסים נחשבות חלק מהניהול הרגיל.
שאלה 8: איך מתבצעת החלוקה הסופית לאחר קביעת השכר? תשובה: מנהלי העיזבון יערכו תחשיב ויחלקו את הכספים ליורשים לפי חלקם בצו הירושה, בניכוי סכומים שהתקבלו קודם. לאחר החלוקה תוגש בקשה לאישור סיום תפקיד מנהלי העיזבון.
התנגדות לצוואה היא הזדמנות אחרונה להגן על זכויותיכם בירושה - פנו עכשיו לייעוץ משפטי מקצועי
הסתייגות משפטית
המידע המוצג באתר זה מיועד למטרות הדרכה כלליות בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי, פיננסי או מקצועי. התוכן נועד לספק כיוון ראשוני ואינו בא במקום עיון במקורות הרשמיים או קבלת ייעוץ מקצועי מוסמך. האתר אינו אחראי לדיוק, שלמות או עדכניות המידע המוצג. בתהליכי עיבוד והמרת התוכן עלולים להתרחש שגיאות או אי-דיוקים. לפני קבלת החלטות או ביצוע פעולות כלשהן, הינכם מתבקשים לפנות לקבלת ייעוץ מקצועי ולוודא את המידע ממקורות רשמיים. האתר אינו נושא באחריות לתוצאות השימוש במידע או לנזקים העלולים להיגרם עקב הסתמכות על התוכן המוצג.
הסתייגות זו באה בנוסף לתקנון האתר, תנאי השימוש ומדיניות הפרטיות החלים על האתר.
