אח נלחם על מגרש 17 אבל שלוש אחיות זכו בזכות מגורים לכל החיים
איך מחלוקת על 6 מגרשים בירושה הפכה למלחמה משפחתית של 5 שנים, מדוע בית המשפט דחה את התביעה לסילוק יד למרות שהאח היה בעל הזכויות הרשומות, ומה כל משפחה בישראל צריכה ללמוד על זכויות אחיות לא נשואות בבית ההורים
מבט מומחה: מה באמת קרה כאן
עו"ד ארז קרט חושף את השכבות הנסתרות:
מעבר לפני השטח של פסק הדין, מסתתרות כאן השלכות רחבות יותר על זכויות אחיות לא נשואות בישראל. המקרה מעלה דפוס מעניין: למרות שהאח היה בעל הזכויות הרשומות במגרש 17, בית המשפט העדיף את זכות המגורים המסורתית של האחיות על פני הזכויות הקנייניות הפורמליות.
הקשר רחב יותר: המקרה הזה מצטרף למגמה של חיזוק זכויות מגורים בהתבסס על מסורת משפחתית ורישיון מכוח הסכמת רוב השותפים, גם כנגד רצונו של שותף יחיד.
אזהרה למעשה: עו"ד ארז קרט מזהיר: "בעלות רשומה לא תמיד מבטיחה שליטה בפועל כאשר מדובר בנכסי משפחה עם מסורת מגורים ארוכת שנים."
הזדמנויות חדשות: המקרה מלמד שאפשר לבסס זכויות מגורים חזקות גם ללא בעלות פורמלית, בהתבסס על הסכמת רוב השותפים ומסורת משפחתית מבוססת.
תקציר פסק הדין
בשכונה שקטה במושב קטן, התפתחה מלחמה משפחתית שהפכה לאחד המקרים המורכבים ביותר בתחום זכויות מגורים בישראל. מה שהתחיל כמחלוקת על גידור מגרש, הפך לקרב משפטי של חמש שנים שחשף את המתח העמוק בין זכויות קנייניות פורמליות לבין מסורת משפחתית עתיקת יומין.
הסיפור מתחיל בשנת 1988, כאשר האב המנוח הותיר אחריו 6 מגרשים לארבעת בניו. במגרש 16 עמד בית ההורים הישן, ובו המשיכו להתגורר שלוש אחיות לא נשואות: ד' שסבלה מאירוע מוחי, י' שסבלה מפיגור מוחי, ומ'. האחיות חיו בבית זה שנים רבות, מתוך הבנה שזו זכותן המסורתית כאחיות לא נשואות.
אבל האח פ.ע.א ראה את המצב אחרת. בעיניו, הוא היה הבעלים הרשום של רבע ממגרש 16 וכל מגרש 17, והאחיות היו פולשות שמפריעות לו לממש את זכויותיו. "אני לא חזיר, אני רוצה לקחת מה שמגיע לי על פי הטאבו ולגדר מה שמגיע לי," העיד בבית המשפט.
הסכסוך הסלים בשנת 2015-2016. האח טען שהאחיות לא רק מתגוררות בבית ללא זכות, אלא גם "פולשות למגרש 17 ומתגרות בו ובאשתו". הוא תיאר איך הן "יושבות במגרש 17 ועושות פרובוקציה" בכל פעם שהן מגיעות לבקר. המתח הגיע לשיא כאשר הוצאו צווי הרחקה והוגשו תלונות במשטרה.
בשנת 2019 הגיש האח תביעה לסילוק יד. הוא דרש לסלק את האחיות ממגרשים 16 ו-17, ולאפשר לו לגדר את מגרש 17. לטענתו, בין האחים קיים הסכם חלוקה מזה שנים רבות, שמכוחו כל אח מחזיק במגרש מסוים. "כל אחד לקח את המגרש שלו וגידר אותו חוץ ממני," טען.
אבל כאן התחיל להתגלות הסיפור האמיתי. שלושת האחים האחרים - פ', ח' ומ' - התייצבו לצד האחיות. בדיון בבית המשפט הצהיר האח פ': "אני מרשה לאחיות שלי להיות בחלקה." עורכת הדין מטעמו הוסיפה: "הן גרות בחלקה 16 ולא נכנסות לחלקה 17. ההלכה אומרת שהן יישארו לגור בבית של ההורים שלהם."
עו"ד ארז קרט מסביר את המהפך המשפטי: "המקרה הזה מדגים איך זכויות מגורים מסורתיות יכולות לנצח בעלות רשומה. כאשר רוב השותפים מסכימים לזכות מגורים, והיא מבוססת על מסורת משפחתית ארוכת שנים, בית המשפט יכול להכיר בה גם כנגד רצונו של שותף יחיד."
השופטת שירי היימן הבהירה בפסק הדין שהתובע טעה בגישתו המשפטית. במקום להגיש תביעה לסילוק יד, היה עליו להגיש תביעה לפירוק שיתוף או לחלוקת שימוש. "סעד מעין זה אינו יכול להיקבע בהליך בו נקט התובע," קבעה.
הפתרון שהציע בית המשפט היה מאוזן ומעשי. האחיות זכו בזכות מגורים מלאה במגרש 16, אבל זכותן במגרש 17 הוגבלה לזכות מעבר בלבד. "לאחיות זכות להשתמש במגרש 17 לצורך מעבר וגישה לתוך מגרש 16 בלבד. הן אינן רשאיות להציב מיטלטלין במגרש 17 ואינן רשאיות לשהות בו לצרכי בילוי," קבעה השופטת.
המסר החברתי של פסק הדין חורג הרבה מעבר למקרה הספציפי. בעידן שבו משפחות מתפרקות וזכויות אישיות מתחזקות, בית המשפט בחר להגן על המסורת המשפחתית של דאגה לאחיות לא נשואות. זהו ניצחון של ערכים קהילתיים ומשפחתיים על פני זכויות קנייניות אינדיבידואליות.
עו"ד ארז קרט מסכם: "המקרה הזה מלמד שבמשפט הישראלי, זכויות מגורים מבוססות על מסורת משפחתית והסכמת רוב השותפים יכולות להתעמת בהצלחה עם זכויות בעלות פורמליות. זה שיעור חשוב לכל משפחה שמתמודדת עם ירושה מורכבת."
שאלות עיקריות שעולות מפסק הדין
איך זה משפיע על מקרים דומים?
המקרה יוצר תקדים חשוב למשפחות המתמודדות עם ירושות מורכבות. עו"ד ארז קרט מציין שהפסיקה מחזקת את זכויותיהן של אחיות לא נשואות להמשיך ולהתגורר בבית ההורים. המקרה מלמד שתביעות סילוק יד במקרקעין משפחתיים דורשות בחינה מעמיקה של ההסכמות והמסורות המשפחתיות. לדוגמה, בעתיד יידרשו תובעים להוכיח לא רק בעלות רשומה אלא גם היעדר הסכמה של שותפים אחרים. המקרה גם מדגיש את החשיבות של הגשת התביעה הנכונה - פירוק שיתוף במקום סילוק יד. המסקנה: המקרה יוביל לזהירות רבה יותר בתביעות נגד בני משפחה במקרקעין משותפים.
מה הצעדים הבאים?
לאחר פסק הדין, המצב המשפטי התבהר אך יכולות להתעורר מחלוקות נוספות. עו"ד ארז קרט מסביר שהתובע יכול לשקול ערעור או להגיש תביעה חדשה לפירוק שיתוף. האחיות זכו בוודאות משפטית לגבי זכות המגורים שלהן במגרש 16. יש לבחון האם התובע ינסה לגדר את חלקו במגרש 17 בעתיד, למרות שהתביעה הנוכחית נדחתה. לדוגמה, אם יתברר שהאחיות משתמשות במגרש 17 מעבר לזכות המעבר, עלולות להתעורר מחלוקות חדשות. המסקנה: למרות פסק הדין, יש צורך בהסדרה מפורטת יותר של זכויות השימוש למניעת סכסוכים עתידיים.
מה המומחים אומרים?
עו"ד ארז קרט מעריך שפסק הדין מייצג גישה מתקדמת ומאוזנת לטיפול בסכסוכי ירושה משפחתיים. המקרה מדגים את החשיבות של הבנת ההקשר המשפחתי והחברתי מעבר לזכויות הקנייניות הפורמליות. השופטת הפגינה רגישות לצרכים של אחיות פגיעות - אחת עם פיגור מוחי ואחת לאחר אירוע מוחי. לדוגמה, ההחלטה לא לחייב בהוצאות משפט מעידה על רצון להרגיע את הרוחות במשפחה. המקרה מלמד על החשיבות של ייעוץ משפטי מוקדם למניעת הסלמה. המסקנה: פסק דין זה מהווה דוגמה למשפט רגיש חברתית שמאזן בין זכויות משפטיות לבין צרכים אנושיים.
איך המקרה הזה חושף בעיות מערכתיות?
המקרה חושף בעיות מערכתיות בטיפול בירושות משפחתיות מורכבות בישראל. עו"ד ארז קרט מציין שהיעדר הסדרה ברורה של זכויות מגורים במקרקעין משפחתיים יוצר אי-וודאות משפטית. המקרה מדגים את הקושי בהוכחת הסכמים בעל פה בין בני משפחה, שלעיתים נמשכים עשרות שנים. לדוגמה, הטענה להסכם חלוקה מזה שנות ה-90 לא הוכחה בהיעדר תיעוד כתוב. הבעיה המערכתית היא שמשפחות רבות מסתמכות על הסכמות בלתי פורמליות שמתפרקות בזמן סכסוך. המסקנה: יש צורך בחקיקה ברורה יותר לגבי זכויות מגורים במקרקעין משפחתיים ובעידוד תיעוד הסכמים משפחתיים.
מה הלקחים הכלכליים והחברתיים?
המקרה מלמד לקחים חשובים על הערך הכלכלי והחברתי של יציבות מגורים. עו"ד ארז קרט מסביר שהגנה על זכויות מגורים של אחיות לא נשואות משקפת ערכים חברתיים של דאגה לחלשים. מבחינה כלכלית, המקרה מדגים שערך הנכס לא נמדד רק בזכויות הקנייניות אלא גם בשימוש החברתי שלו. לדוגמה, בית ההורים שימש כרשת ביטחון חברתית לשלוש אחיות פגיעות. המקרה מעלה שאלות על האיזון בין זכויות רכוש אישיות לבין אחריות חברתית. הלקח החברתי הוא שמשפחות צריכות לתכנן מראש את חלוקת הנכסים תוך התחשבות בצרכים של בני משפחה פגיעים. המסקנה: המקרה מדגיש את החשיבות של תכנון ירושה מקיף שלוקח בחשבון לא רק שווי כלכלי אלא גם צרכים חברתיים ואנושיים.
שאלות נפוצות על פסק הדין
תשובה: הבעיה המרכזית הייתה התנגשות בין זכויות בעלות רשומות לבין זכויות מגורים מסורתיות. עו"ד ארז קרט מסביר שהאח פ.ע.א היה בעל זכויות רשומות במגרשים 16 ו-17, אך שלוש אחיותיו התגוררו בבית ההורים במגרש 16 מזה שנים רבות מכוח מסורת משפחתית. המקרה העלה שאלה יסודית: האם בעלות רשומה מקנה זכות אוטומטית לסלק בני משפחה המתגוררים בנכס מכוח הסכמת שותפים אחרים ומסורת ארוכת שנים. התוצאה הייתה פסיקה שהעדיפה זכויות מגורים מבוססות על הסכמה משפחתית על פני זכויות קנייניות פורמליות.
תשובה: בית המשפט דחה את התביעה משלוש סיבות עיקריות. עו"ד ארז קרט מציין שראשית, זכויות כל האחים היו "זכויות במושע" ולכן התובע לא יכול היה לטעון לזכויות בלעדיות. שנית, שלושת האחים האחרים הסכימו במפורש שהאחיות ימשיכו להתגורר בבית, כפי שהצהיר האח פ': "אני מרשה לאחיות שלי להיות בחלקה". שלישית, התובע הגיש תביעה שגויה - במקום סילוק יד היה עליו להגיש תביעה לפירוק שיתוף. המסקנה היא שבעלות רשומה לא מספיקה כאשר רוב השותפים מתנגדים לסילוק.
תשובה: בית המשפט הכיר בזכויות המגורים מכוח מוסד "בר הרשות" במקרקעין. עו"ד ארז קרט מסביר שהשופטת קבעה שלאחיות זכות מגורים מכוח רישיון שהעניקו להן שלושת האחים השותפים. הזכות התבססה על שלושה יסודות: הסכמת רוב השותפים, מסורת משפחתית ארוכת שנים, ותורת ההשתק שמונעת מבעל זכות לחזור בו מהרשאה שנתן. לדוגמה, האחיות התגוררו בבית מאז 1988 בידיעת כל האחים. התוצאה היא הכרה בזכות מגורים חזקה שלא ניתן לבטל ללא הסכמת רוב השותפים.
תשובה: בית המשפט קבע הבחנה ברורה בין שני המגרשים. עו"ד ארז קרט מציין שבמגרש 16 זכו האחיות בזכות מגורים מלאה מכוח הסכמת שלושת האחים והמסורת המשפחתית. במגרש 17, לעומת זאת, זכותן הוגבלה לזכות מעבר בלבד. השופטת קבעה: "לאחיות זכות להשתמש במגרש 17 לצורך מעבר וגישה לתוך מגרש 16 בלבד. הן אינן רשאיות להציב מיטלטלין במגרש 17 ואינן רשאיות לשהות בו לצרכי בילוי". ההבחנה נבעה מכך שהאחים לא העניקו רישיון מפורש לשימוש במגרש 17, אלא רק הכירו בצורך במעבר לבית.
תשובה: הטענה להסכם חלוקה נדחתה מכמה סיבות משפטיות ועובדתיות. עו"ד ארז קרט מסביר שהתובע לא הצליח להוכיח קיומו של הסכם חלוקה כתוב או מפורש. למרות שהעיד: "כל אחד לקח את המגרש שלו וגידר אותו", הנתבעים הכחישו את קיומו של הסכם כזה. יתרה מזאת, בית המשפט קבע שגם אם היה קיים הסכם כזה, לא ניתן לקבוע אותו במסגרת תביעת סילוק יד. לדוגמה, השופטת הבהירה: "לצורך הצהרה על חלוקת שימוש בקרקע היה על התובע לפתוח בהליך מתאים לשם כך". המסקנה היא שטענות לחלוקת שימוש דורשות הליך משפטי נפרד ומתאים.
תשובה: מעמדן הבריאותי הפגיע של האחיות השפיע משמעותית על החלטת בית המשפט. עו"ד ארז קרט מציין שהשופטת התייחסה במפורש לעובדה שד' סבלה מאירוע מוחי, י' סבלה מפיגור מוחי, ומ' הייתה נוכחת באולם. עורכת הדין מטעם האחים הדגישה: "הנשים האלה מבוגרות ולא התחתנו, ההלכה אומרת שהן יישארו לגור בבית של ההורים שלהם". המצב הבריאותי חיזק את הצדקת זכות המגורים המסורתית. לדוגמה, בית המשפט הכיר בכך שהאחיות זקוקות לרשת ביטחון משפחתית. התוצאה הייתה הגנה מיוחדת על זכויותיהן כאוכלוסייה פגיעה.
תשובה: "זכויות במושע" פירושן שכל השותפים בעלים יחד בכל הנכס, ללא זכויות בלעדיות בחלק מסוים. עו"ד ארז קרט מסביר שלפי נסח רישום המקרקעין, לארבעת האחים זכויות במושע בכל החלקה, כולל מגרשים 16 ו-17. המשמעות המעשית היא שאף אח לא יכול לטעון לבעלות בלעדית בחלק מסוים מהקרקע. לדוגמה, למרות שהתובע טען שמגרש 17 "שלו", בית המשפט קבע שהוא שייך לכל ארבעת האחים יחד. זה מנע מהתובע לדרוש סילוק יד מחלק "שלו" בקרקע. המסקנה היא שזכויות במושע מחייבות הסכמה או פירוק שיתוף לחלוקה.
תשובה: הבקשה לגידור נדחתה כיון שהיא הייתה תלויה בקביעת זכויות בלעדיות שלא הוכחו. עו"ד ארז קרט מציין שהשופטת קבעה: "בהיעדר פירוק שיתוף או הסכם/פס"ד בעניין חלוקה ושימוש אין הוא יכול לעשות שימוש בלעדי במגרש 17". הגידור היה מונע מהאחיות את זכות המעבר שהוכרה להן, ומהאחים האחרים את זכויותיהם במגרש. לדוגמה, גידור המגרש היה יוצר מצב שבו התובע מקבל שליטה בלעדית בנכס משותף. התוצאה היא שגידור במקרקעין משותפים דורש הסכמת כל השותפים או צו בית משפט לפירוק שיתוף.
תשובה: המקרה יוצר תקדים חשוב לחיזוק זכויות אחיות לא נשואות בבתי הוריהן. עו"ד ארז קרט מסביר שפסק הדין מכיר במסורת ההלכתית והחברתית שלפיה אחיות לא נשואות זכאיות להמשיך ולהתגורר בבית ההורים. השופטת הסתמכה על הצהרת עורכת הדין: "ההלכה אומרת שהן יישארו לגור בבית של ההורים שלהם". המקרה מחזק את העקרון שזכויות מגורים מסורתיות יכולות לעמוד מול זכויות קנייניות פורמליות. לדוגמה, גם כאשר אח רוצה לממש את זכויותיו הרשומות, הסכמת שאר האחים יכולה להגן על האחיות. התוצאה היא הגנה משפטית חזקה יותר על אוכלוסייה פגיעה זו.
תשובה: המקרה מלמד מספר לקחים חשובים לתכנון ירושה משפחתית. עו"ד ארז קרט ממליץ ראשית לתעד בכתב כל הסכם חלוקה או שימוש במקרקעין משפחתיים, כיון שהסכמות בעל פה קשות להוכחה. שנית, יש לבחור את התביעה המשפטית הנכונה - פירוק שיתוף במקום סילוק יד במקרקעין משותפים. שלישית, חשוב להבין שהסכמת רוב השותפים יכולה ליצור זכויות מגורים חזקות. לדוגמה, במקרה זה שלושת האחים יכלו להגן על האחיות גם כנגד רצונו של האח הרביעי. המסקנה המעשית היא שמשפחות צריכות לתכנן מראש את חלוקת הנכסים תוך התחשבות בצרכים של כל בני המשפחה, במיוחד החלשים והפגיעים.
מה הייתה הבעיה המשפטית המרכזית?
הבעיה המרכזית הייתה התנגשות בין זכויות בעלות רשומות לבין זכויות מגורים מסורתיות. עו"ד ארז קרט מסביר שהאח פ.ע.א היה בעל זכויות רשומות במגרשים 16 ו-17, אך שלוש אחיותיו התגוררו בבית ההורים במגרש 16 מזה שנים רבות. לדוגמה, האחיות ד', י' ומ' חיו בבית זה מאז מות האב ב-1988, מתוך הבנה שזו זכותן המסורתית כאחיות לא נשואות. המקרה מעלה שאלה יסודית: האם בעלות רשומה מקנה זכות לסלק בני משפחה המתגוררים בנכס מכוח מסורת משפחתית.
מי היו הצדדים במחלוקת ומה טענו?
התובע פ.ע.א טען לזכויות בעלות במגרשים 16 ו-17 והגיש תביעה לסילוק יד נגד 11 נתבעים. עו"ד ארז קרט מציין שהנתבעים כללו את שלושת אחיו (פ', ח', מ'), שבע אחיותיו, וגיסתו. התובע טען שקיים הסכם חלוקה בין האחים מזה שנים רבות, שמכוחו כל אח מחזיק במגרש מסוים. לדוגמה, הוא העיד: "כל אחד לקח את המגרש שלו וגידר אותו חוץ ממני". הנתבעים טענו שלא קיים הסכם כזה ושהתובע היה צריך להגיש תביעה לפירוק שיתוף. המסקנה: מחלוקת זו חשפה את המורכבות של זכויות במושע במשפחות מורחבות.
איך התפתח המקרה בפועל?
המקרה התפתח על פני 5 שנים מורכבות מ-2019 עד 2024. עו"ד ארז קרט מתאר שהסכסוך החל להסלים ב-2015-2016 כאשר התובע טען שהאחיות "פולשות למגרש 17 ומתגרות בו ובאשתו". התביעה הוגשה ב-4.6.2019, ורק חלק מהנתבעים הגישו כתבי הגנה. לדוגמה, נתבעים 1, 4, 7, 8 ו-10 לא הגישו כתבי הגנה כלל. בית המשפט הציע פעמיים הצעות פשרה שכללו מינוי מודד, אך הצדדים לא הגיעו להסכמה. התוצאה: המקרה הגיע לדיון הוכחות רק ב-2023, כאשר התובע העיד לבדו.
אילו ראיות הוצגו בבית המשפט?
הראיות כללו מסמכי רישום מקרקעין, צוואות, וצווי ירושה. עו"ד ארז קרט מציין שהוצגה צוואה מתורגמת של האב ללא צוקיום רשמי, שקבעה שהבנים יורשים את הקרקע והאחיות זוכות בזכות מגורים עד נישואיהן. הוצג גם צו ירושה של האם מ-2007 שקבע ש-13 ילדיה יורשים בחלקים שווים. לדוגמה, התובע העיד על הסכם חלוקה בין האחים: "כל אחד ייקח את המגרש שהוא חפץ בו", אך לא הציג הוכחות כתובות. הנתבעים לא העידו כלל ולא הביאו עדים. המסקנה: היעדר ראיות חד-משמעיות הוביל לבחינת המצב בפועל ולהסכמות בעל פה.
איך בית המשפט הגיע להחלטה?
בית המשפט בחן את המצב המשפטי הקיים ואת ההסכמות בפועל בין הצדדים. עו"ד ארז קרט מסביר שהשופטת קבעה שזכויות כל האחים הן "זכויות במושע" ולכן התובע לא יכול לטעון לזכויות בלעדיות. המפתח היה העובדה ששלושת האחים האחרים הסכימו שהאחיות ימשיכו להתגורר בבית. לדוגמה, האח פ' הצהיר בפרוטוקול: "אני מרשה לאחיות שלי להיות בחלקה". בית המשפט הכיר בזכות "בר רשות" לאחיות מכוח הסכמת רוב השותפים. התוצאה: הגנה על זכויות מגורים מסורתיות גברה על זכויות בעלות פורמליות.
מה החליט בית המשפט ומדוע?
בית המשפט דחה את התביעה לסילוק יד ממגרש 16 וקבע זכויות מוגבלות במגרש 17. עו"ד ארז קרט מציין שהשופטת קבעה שלאחיות זכות מגורים מלאה במגרש 16 מכוח רישיון שהעניקו להן שלושת האחים. במגרש 17, זכותן הוגבלה לזכות מעבר בלבד. לדוגמה, נקבע: "לאחיות זכות להשתמש במגרש 17 לצורך מעבר וגישה לתוך מגרש 16 בלבד". התביעה לגידור נדחתה כיון שלא היה פירוק שיתוף או הסכם חלוקה. המסקנה: פתרון מאוזן שהגן על זכויות המגורים תוך הגבלת השימוש במגרש השנוי במחלוקת.
מה המשמעות המשפטית של ההחלטה?
ההחלטה מחזקת את מוסד הרישיון במקרקעין ואת זכויות המגורים המסורתיות. עו"ד ארז קרט מסביר שפסק הדין מבסס עקרון חשוב: הסכמת רוב השותפים יכולה ליצור זכויות מגורים חזקות גם כנגד רצונו של שותף יחיד. המקרה מדגים שבעלות רשומה לא מקנה אוטומטית זכות לסילוק בני משפחה המתגוררים בנכס מכוח מסורת. לדוגמה, השופטת הסתמכה על תורת ההשתק ועל חובת תום הלב בין שותפים. זה יוצר תקדים לחיזוק זכויות אחיות לא נשואות בבתי הורים. המסקנה: המקרה מאזן בין זכויות קנייניות אינדיבידואליות לבין ערכים משפחתיים וקהילתיים.
איך לבחור עורך דין לסכסוכי ירושה?
בבחירת עורך דין לטיפול בסכסוכי ירושה, חשוב לחפש מומחה עם ניסיון רב בדיני ירושה ומשפחה. המומחה צריך להכיר היטב את הפסיקה העדכנית ואת המורכבויות של מקרים כמו זה שבו בני זוג פרודים אך נשואים רשמית. עורך דין מנוסה יוכל להסביר את ההשלכות המשפטיות של הסכמי פרידה, לייעץ על אפשרויות למניעת סכסוכים, ולייצג בהליכים משפטיים במידת הצורך. המומחיות כוללת גם הבנה של הליכי גישור וידע בעריכת צוואות ותכנון עיזבון.
צריכים עזרה משפטית בסכסוך ירושה? צרו קשר עוד היום.
לפעמים החיים מציבים בפנינו אתגרים מורכבים, והתמודדות עם צוואה שמעוררת סימני שאלה היא אחד מהם.
התנגדות לצוואה היא זכות חוקית שניתנת לך כדי להגן על האמת ועל הצדק.
ישנן סיבות רבות שעשויות להצדיק התנגדות לצוואה: חשש שהמנוח הושפע שלא כדין, ספקות לגבי מצבו הנפשי בעת כתיבת הצוואה, פגמים בהליך החוקי, או תחושה עמוקה שהצוואה אינה משקפת את רצונו האמיתי של יקירך שהלך לעולמו.
הזמן הוא גורם קריטי – החוק מקציב חלון זמנים מוגבל להגשת התנגדות. אל תישאר עם סימני שאלה.
צוות המומחים שלנו כאן כדי להקשיב, לייעץ ולהוביל אותך בדרך להגנה על האמת והצדק.
חוששים מפגם בצוואה? פעלו עכשיו! יש לכם 14 ימים להתנגד ולהגן על זכויותיכם המשפטיות
פסק הדין המלא
| תמ"ש 9059-06-19 לפני כבוד השופטת שירי היימן |
| |
התובע |
פ.ע.א ת"ז ********* באמצעות ב"כ עוה"ד שלומי נעמן
| ||
נגד
| |||
הנתבעים | .1 פ.ע.א ת"ז ******* .2 ח.ע.א ת"ז ******** .3 מ.ע.א ת"ז ******** נתבעים 2-3 ע"י ב"כ עוה"ד דורפמן הלן .4 מ.ע.א ת"ז ******** .5 ד.ע.א ת"ז ****** 6. י.ע.א ת"ז ******* נתבעות 5-6 באמצעות ב"כ עוה"ד אמיר בר לב (סיוע משפטי) .7 ה.מ ת"ז ******* .8 ר.ע ת"ז ********* .9 ג.ב ת"ז ********** נתבעת 9 ע"י ב"כ עוה"ד אחמד מ.ד דבאח (סיוע משפטי) .10 פ.ס ת"ז ********* .11 ש.ע.א ת"ז ********** ע"י ב"כ עוה"ד דורפמן הלן
פסק דין
| ||
- תביעה זו עניינה תביעה לסילוק יד ממגרשים מס' 17 ו- 16 (להלן: "מגרש 16" ו"מגרש 17"). המצויים על מקרקעין הידועים כגוש ** חלקה ** והנמצא בשכונה *** שבמושב *** (להלן: "החלקה"). כן עותר התובע לאפשר לו לגדר את מגרש מספר 17.
- תביעה זו הוגשה ביום 4.6.2019 על ידי האח (להלן: "התובע") נגד שבע מאחיותיו, שלושת אחיו וגיסתו (להלן: "הנתבעים").
רקע עובדתי:
- התובע והנתבעים 1-10 הם ילדיהם של המנוחים מ.ע.א ז"ל ונ.ע.א (להלן: "המנוחים"). האב הלך לעולמו בשנת 1988 והאם הלכה לעולמה בשנת 2006. הנתבעת 11 היא אשתו של נתבע 2 – ח.ע.א.
- התובע והנתבעים 1,2,3 הם בניהם של ההורים המנוחים וייקראו להלן: "האחים". הנתבעות 4,5,6 הן שלוש מהאחיות שמתגוררות בבית ההורים מזה שנים רבות והמצוי על מגרש 16 וייקראו להלן: "האחיות".
- החלקה הייתה בבעלות אביהם המנוח של הצדדים וכיום רשומה על שם האחים, שקיבלו את הזכויות מכוח צוואת או ירושת האב המנוח.
- מוצג נ/1 –הוא תכנית חלוקה למגרשים המוחזקים על ידי הצדדים ומספרי המגרשים יכונו בפסק הדין בהתאם למספרם במוצג זה.
- הנתבעות 5+6 צרפו צוואה של האב המנוח מבלי שצורף לה צו קיום רשמי כשהיא מתורגמת לעברית, בצוואה נכתב כי: ארבעת הבנים (מ, פ, ח, ופ) יורשים בחלקים שווים את כל נכסיו של האב המנוח "וכן כל זכויותי בחלקות המקרקעין המצויים ***, פרט למקרקעין המשמשים למגורי ומגורי אשתי וילדי (להלן: הבית)" ואילו הבית והמיטלטלין יעברו לאם עד ליום מותה ולאחר מותה יועברו לארבעת הבנים. בנוסף ציווה האב כי לבנות תהא זכות מגורים בבית עד ליום נישואיהן. (צורף לכתב ההגנה מטעם הנתבעות 5-6 – ד וי).
- נתבעים 2,3, ו – 11 טוענים בכתב ההגנה כי בהתאם לצו ירושה של האב שניתן ביום 22.1.1989 נקבע כי חלקיהם של התובע והנתבעים 1-3 הוא 196/272 כ"א, לשלושת האחיות הקטנות נתבעות 5,6,9 –14/272 כ"א ולאמם של הצדדים- 34/272.לכתב ההגנה מטעמם צרפו מסמך בערבית ללא צו קיום רשמי כשהוא אינו מתורגם לעברית.
- צו ירושה אחר עיזבון האם המנוחה ניתן ביום 0.0.2007 המצהיר, כי יורשיה על פי דין הם 13 ילדיה בחלקים שווים ביניהם. (צו הירושה צורף לכתב ההגנה מטעם הנתבעות 5-6 – ד וי).
השתלשלות ההליכים
- התביעה הוגשה ביום 4.6.2019. כתב הגנה מטעם נתבעת 9 (ג) הוגש ביום 7.11.2019, כתב הגנה מטעם נתבעות 5-6 (ד וי) הוגש ביום 20.1.2020, כתב הגנה מטעם נתבעים 2-3,11 (ח', מ וש) הוגש ביום 4.3.2020. נתבעים 1, 4, 7, 8 ו-10 (פ, מ, ה, ר ופ) לא הגישו כתבי הגנה מטעמם.
- ביום 15.3.21 התקיים דיון כאשר בסופו של הדיון הציע בית משפט הצעה כדלקמן:
"ביהמ"ש מציע לצדדים הסדר כדלקמן:
ימונה מודד שימומן במחציתו ע"י התובע, במחציתו על ידי האחים ח, מ, פ. המודד יציע הצעה להסדר השימוש בחלקות 16 ו- 17 והמעבר של האחיות לבית הנמצא בחלקה 16 דרך חלקה 17, כאשר האחיות והתובע לא ייכנסו זה לחלקה שבו מתגורר האחר מלבד זכות המעבר. הסדר זה יסיים את הסכסוך בשתי התביעות כאשר התביעה הנזיקית תידחה. מובהר כי הצעת המודד בפסה"ד יתייחסו רק לשימוש בפועל לחלקות 16 ו- 17 ולא יפגעו בכל טענה קניינית או טענה אחרת לגבי זכויות במקרקעין של מי מהצדדים.
הצדדים יודיע בתוך 7 ימים עמדתם להצעה זו.
בהעדר הסכמה ולאור טענות ב"כ הנתבעים בתביעה לסילוק יד, תינתן להם 7 ימים נוספים להגיש בקשה למחיקה על הסף שתידון לאחר קבלת תגובת התובע.
במקרה של אי קבלת ההצעה, התובע יגיש בתוך 7 ימים נוספים רשימת עדים מטעמו בתביעה הנזיקית תוך פירוט העדות שאמור לתת כל אחד מהעדים והנתבעים בתביעת הנזיקית בתוך 7 ימים יגישו גם הם את העדים מטעמם תוך פירוט העדות של כל אחד מהעדים."
- ביום 10.1.2022 התקיים דיון נוסף כאשר בסופו של הדיון נקבעה ישיבת הוכחות וניתנו הוראות להמשך ניהול ההליך.
- ביום 12.4.2022 הגישו הנתבעים בקשה להפקדת ערובה להבטחת הוצאות. בקשתם זו נדחתה ביום 2.6.2022.
- ביום 11.8.2022 הגיש התובע בקשה לזימון עדים, ביניהם מודד. בית המשפט דחה בקשתו לזימון המודד, שכן לא ניתן להגיש חוות דעת פרטיות במסגרת תיק משפחה ולא מונחת בקשה למינוי מודד מטעם בית המשפט. נקבע שכרם של העדים המבוקשים.
- ביום 15.8.2022 הגיש התובע בקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט ובה למעשה חזר על הצעת בית המשפט מיום 15.3.2021. הנתבעים התנגדו לבקשה.
- ביום 17.1.2023 דחה בית המשפט את בקשת התובע למינוי מודד, והובהר כי התביעה היא תביעה לסילוק יד, לא מונחת תביעה לפירוק שיתוף ועל כן אין מקום למינוי מודד שיציע הצעה לחלוקה שוויונית בין האחים היורשים. ההצעה מיום 15.3.2021 הייתה במסגרת ניסיון לגיבוש פשרה בין הצדדים, אולם שעה שההצעה לא התקבלה והתיק נקבע להוכחות, עומדת לדיון התביעה כפי שהיא והסעדים המבוקשים בה.
- ביום 28.9.2022 הודיעו נתבעים 1-3, ו-11 כי הם מוותרים על זכותם להגשת תיק מוצגים מטעמם.
- דיון ההוכחות התקיים ביום 20.3.2023. התובע העיד ולא הובאו עדים נוספים מטעמו. מטעם הנתבעים לא הובאו עדים והנתבעים עצמם לא העידו. בתום הדיון הציע בית המשפט לצדדים:
"ביהמ"ש מציע לצדדים כי ימונה מודד מטעם ביהמ"ש שיגיש הצעה לחלוקה ושימוש במגרשים 12,13,14,15,16,17. ההצעה תהיה מבוססת על הזכויות של כל אחד מהאחים, כפי שהיא מפורטת בנסח רישום המקרקעין ועל המצב הקיים בשטח.
על בסיס חוות דעת המודד ייקבע הסכם שימוש במגרשים המפורטים. הסכם השימוש לא יפגע בטענות קנייניות של בעלי הזכויות בחלקה בה נמצאים המגרשים.
עד למועד בו יינתן תוקף של פסק דין להסכם השימוש, אף אחד מהאחים לא ישנה את המצב הקיים בשטח ללא הסכמת האחים אחרים.
שכ"ט המודד ישולם בחלקים שווים על ידי כל האחים."
- ביום 26.3.2023 הסכים התובע להצעת בית המשפט.
- ביום 10.5.2023 הודיעו נתבעות 5-6 כי הן מסכימות להצעת בית המשפט בכפוף לשני תנאים: האחד, שכ"ט המודד יחולק בין התובע לשלושת אחיו והשני, כי האחיות ימשיכו להתגורר בבית ההורים עד לאחרית ימיהן.
- התובע סירב לתנאי השני מטעם נתבעות 5-6 והתיק נקבע לסיכומים.
טענות הצדדים בתמצית:
טענות התובע
- התובע טוען כי חלקה של משפחת ע.א במקרקעין נקבעה על פי תכנית שינוי מתאר מקומי במקרקעין מיום 00.00.83 והחלקים של משפחת ע.א מפורטים בטבלת השטחים תחת שמו של האב המנוח. (נספח א' לכתב התביעה).
- לתובע ולנתבעים 1,2,3 זכויות בעלות בחלקים בלתי שווים כמפורט בנסח הרישום. בין הצדדים קיימת חלוקה בעין של המקרקעין בהתאם לחלוקה המופיעה בתשריט שצרף (נספח ב' לכתב התביעה).
- בהתאם לתשריט לתובע מגרש 12, הנתבע מ – מגרש 13, הנתבע פ – מגרש 14, הנתבע ח – מגרש 15.
- טוען כי מגרשים 16-17 טרם חולקו בין האחים.
- על מגרש 16 קיים בית ההורים המנוחים ובו מתגוררות כיום האחריות י, מ וד ללא כל זכויות בדין.
- בין האחים קיים הסכם שיתוף וחלוקה מזה שנים רבות. משחילקו האחים בפועל את גבולות החזקה של כל בעלי הזכויות נותר כיום החלק של התובע במגרש מס' 17 בלבד. בין השנים 1999-2001 ביצע עבודות תשתית וגינון במגרשים 12 ו-17 בהסכמת האחים ובידיעתם ועל כן מגרש 17 שייך לתובע.
- לא די שהאחיות מתגוררות בבית במגרש 16 ללא זכויות קנייניות הן פולשות למגרש 17 ומתגרות בתובע ובאשתו.
- לאחר שהסלים הסכסוך בין האחים והאחיות ואף הוצאו צווי הרחקה ותלונות במשטרה, פנה התובע אל אחיותיו הנתבעות בדרישה לפינוי מגרשים 16+17 והבית. לפני כשנה הסלים הסכסוך בין הצדדים, והנתבעות הודיעו כי אין בכוונתן להיענות לדרישתו ולטענתו אף ניסו לפלוש למגרש מספר 17. נוכח עמדה זו הגיש התובע תביעה דנן.
- אשר על כן עותר התובע לסילוק ידן של האחיות הנתבעות 4-11 ממגרשים 16, 17 ועותר לגידור 745 מר' במגרש 17.
- התובע טוען כי לאחר סילוק ידם של האחיות נתבעות יוכלו התובע ושלושת אחיו לחלק את מגרשים 16 ו-17 ביניהם ללא כל צורך בהתערבות חיצונית.
טענות הנתבעים 2,3,11
- זכויות התובע כמו גם זכויות הנתבעים בחלקה הן זכויות במושע כאשר לאיש מהצדדים אין בעלות ספציפית בחלק מסוים מהמקרקעין.
- אשר על כן היה על התובע להגיש תביעה לפירוק שיתוף כנגד כל בעלי הזכויות בחלקה ומאחר ולא עשה כן אין הוא יכול להגיש תביעה לסילוק יד כנגד הנתבעים שהם בעלי זכויות במקרקעין.
- יש לדחות את טענת התובע כי חלוקת המגרשים בתב"ע משקפת את הסכם החלוקה בין הצדדים מאחר ואף אחד מהצדדים אינו מחזיק בשטח התואם את זכויותיו במקרקעין.
- הצדדים לא הסכימו על חלוקת מגרשים 16 ו – 17. ולא לסילוק יד וכי יש לחלק את המגרשים ומאחר שטרם חולקו אין סמכות ליתן סעדים התביעה לסילוק יד.
- אשר על כן טוענים הנתבעים יש לדחות את התביעה כנגדם ולחייב את התובע בהוצאות.
טענות הנתבעות 5 ו– 6
- הנתבעות טוענות כי יש להן זכות מלאה להמשיך ולהתגורר בבית ההורים במגרש 16, מכוח צו ירושת האם לפיו לכל אחד מהיורשים 1/13 מהירושה.
- המדובר בבעלות משותפת במקרקעין ועל כן התובע אינו יכול לדרוש בעלות ספציפית בחלק מסוים במקרקעין או לדרוש סילוק יד מחלק מסוים במקרקעין.
- היה על התובע להגיש תביעה לפירוק שיתוף.
- חלקה 17 נמצאת בפתח הבית בו מתגוררות הנתבעות וככל ותיחסם או תגודר תימנע מהן גישה לבית.
- לתובע אין זכויות בלעדיות בחלקה 17 ולכן אינו יכול לדרוש סילוק ידן של האחיות מהחלקה.
טענות הנתבעת 9
- הנתבעת 9 טוענת כי לה ולאחיותיה זכויות קנייניות ורכושיות בדירת ההורים ובמגרש עליו בנוי הבית מכוח צוואת האב וצו ירושת האם.
- יש לדחות את טענת התובע כי קיימת חלוקה בעין והתובע לא הוכיח זאת.
- הנתבעת 9 מצטרפת לטענות הנתבעים והנתבעות בסיכומיהם.
על המדוכה:
- מספר שאלות עומדות על המדוכה:
- האם קיים הסכם חלוקה ושימוש בין האחים המחלק את זכויות השימוש בקרקע ושמכוחו לתובע זכות שימשו בלעדית במגרש 17.
- מה מקור זכותן של הנתבעות 4-10 להתגורר בבית הישן ולעשות שימוש בקרקע.
דיון והכרעה:
האם קיים הסכם חלוקה ושימוש בקרקע
- לפי נסח רישום המקרקעין לארבעת הבנים זכויות בעלות בחלקה נשוא המחלוקת הרשומות על שם התובע ונתבעים 1,2,3 בלשכת רישום המקרקעין בהתאם לנסח שהוצג.
- זכויות התובע והנתבעים 1-3 בחלקה הן זכויות במושע.
- בפועל כל אחד מהאחים מתגורר באחד המגרשים בחלקה. במגרש 16 מצוי בית ההורים הישן בו מתגוררות הנתבעות 4,5,6, מגרש 17 צמוד למגרש 12 בו מתגורר התובע.
- וכך העיד:
"ת. מגרש 12 זה מגרש שקיבלנו מהאבא – 12 , 13, 14, 15, 16, 17. שהיו שייכים למ.ע.א.
ש. אבא שלך מה עשה עם זה?
ת. הוריש את 6 המגרשים לי, מ, ח, פ. 6 מגרשים זה כולל גם נכס מס' 16.
ש. מה זה נכס מס' 16?
ת. זה בית קיים שהיה של האבא והוריש אותו לנו, האחים." (עמ' 5 לפרוטוקול שורה 18 ואילך).
- התובע טוען להסכם חלוקת שימוש בין האחים שמתקיים מזה שנים רבות ועל בסיסו הוא טוען כי קמה לו הזכות לדרוש את סילוק ידן של האחיות מחלקה 16+ 17:
"ש. אתה זוכר מה מתאר התשריט? איזה מתוך כלל המקרקעין הוא מתאר?
ת. מגרש 12 מקביל ל- 17. המגרש 12 זה שלי.
ש. זאת אומרת שהתשריט הוא של הבית שלך עם החלקה שלך?
ת. כן.
ש. בצד רואים את המספור של 17 , 13 מסביב לבית שלך?
ת. נכון.
ש. מה זה גינון והשטחים של 17?
ת. לפי ההסכם שהיה ביני לבין האחים כל אחד גידר את המתחם שלו. אין לי מה לסכם עם האחיות כי אין להן כלום. ההסכם ביני לבין האחים על הקרקע, כל אחד לקח את המגרש שלו, גידר אותו חוץ ממני.
ש. אתה אומר שהמצב היום בשטח הוא שכל אחד מהאחים שלך יודע מה השטח המוגדר שלו פיסית ולא רק משפטית, כלומר השטח עצמו מגודר?
ת. ההוכחה היא העובדה שבשטח. כל אחד לקח את המגרש שלו וגידר אותו. יותר מזה אין.
ש. אתה יכול להיכנס לשטח של האחים?
ת. לא.
ש. למה האחים שלך מתנגדים להליך עצמו?
ת. הם התאגדו עם האחיות נגדי. כל אחד לקח את השטח שלו וגידר ואין על זה מחלוקת.
ש. כמה זמן המצב הזה נמשך בפועל?
ת. מאז שהם בנו את הבית. אני בניתי בשנות ה- 2000. ההסכמה היתה עוד לפני. ב- 15 כבר בנה, ביקש את המגרש וגידר אותו.
ש. ממתי ההסכמה הזאת בין האחים?
ת. חושב בסביבות שנות ה- 90.
ש. החל משנות ה- 90 כל אחד מהאחים במשפחה יודע במדויק היכן נמצא השטח שלו ואין על זה שום מחלוקת?
ת. אין מחלוקת. עצם העובדה שכל אחד גר בבית שלו ובמתחם שלו. אם היתה בעיה היה קם ודורש את מה שמגיע לו.
ש. מה ההסכמה לגבי מגרש 16?
ת. מגרש 16 זה נכס בנוי, הבית של ההורים. אבא הוריש אותו לבנים.
ש. ההסכמה בין האחים מדברת שכל השטח מחלוקת לכל אחד מהאחים בצורה מסוימת ומגרש 16 שייך לכל האחים יחד?
ת. כן.
ש. בנוסף לשטח שהוא מחזיק בפועל?
ת. הנכס בנוסף.
ש. מי גר היום בתוך הנכס הזה?
ת. לא התנגדנו שהאחיות יגורו שם בבית כל עוד היו ימים טובים ושקטים ושלווים. כשהכל היה שולם. עכשיו אנחנו בסכסוך אולי משנת 2015 , 2016." (עמ' 7 לפרוטוקול שורה 14 ואילך).
וכן:
"ש. אמרת שהיה הסכם בין האחים בדבר חלוקת הקרקע. מתי ההסכם נעשה לכאורה?
ת. כשהמבנים התחילו כמעט להיבנות. בערך אולי 95 מינוס פלוס. לא זוכר. שנות ה- 90.
ש. ההסכם היה בכתב?
ת. עובדת קיימת בשטח. היה כבוד, היתה מילה והעובדה מדברת בעד עצמה.
ש. מה היתה הסכמה?
ת. כל אחד ייקח את המגרש שהוא חפץ בו.
ש. היתה חלוקה של 12,13,14,15?
ת. גם 17.
ש. למי שייך היתרה של 17?
ת. לא מעניין אותי למי שייך." (עמ' 13 לפרוטוקול שורה 26 ואילך).
- התובע טוען כי זכויותיו בקרקע משתרעות על מגרש 12, 17 וחלק מ- 16:
"ת. מגרש 16 רשום על שם האחים ואני מבקש שיצאו מ- 16. עצם העובדה שכל אחד גר במגרש שלו זו הוכחה שאי אפשר לחלוק עליה.
ש. אבל על 16 ו- 17 אתה אומר שלא היתה הסכמה, זה לא חולק.
ת. 16 רשום על שם 4 האחים.
ש. היתה חלוקה מוסכמת של מגרשים 16 ו- 17?
ת. 17 עצם העובדה שהבאתי קבלנים ועשו לי עבודה ב- 17 זו הוכחה שיש הסכמה. אם היתה התנגדות היו פונים לבימ"ש. היום הם מתנגדים בגלל הסכסוך. אם לא היה הסכסוך לא היינו נמצאים פה.
ש. יש לך זכויות ב- 16 ו- 17?
ת. רבע מ- 16.
ש. 17?
ת. כל 17. השקעתי על כל 17.
ש. ו- 12?
ת. 12 שלי. אני לא חזיר, אני רוצה לקחת מה שמגיע לי על פי הטאבו ולגדר מה שמגיע לי." (עמ' 10 לפרוטוקול שורה 14 ואילך).
- אולם הנתבעים כולם מתכחשים לאמור וטוענים כי לא קיים הסכם כזה ובוודאי שלא הסכם בהתאם לטענות התובע.
- התובע טוען להסכם שיתוף בין האחים המחלק את החזקה והשימוש בחלקה בהתאם למצב הקיים בשטח והעולה כדי הסכם שיתוף.
- התובע מבקש כי במסגרת תביעה זו שעניינה סילוק יד, יקבע בית המשפט כי קיים הסכם חלוקה ושיתוף בין האחים שמכוחו לתובע זכות החזקה והשימוש במגרש 17. סעד מעין זה אינו יכול להיקבע בהליך בו נקט התובע.
- לצורך הצהרה על חלוקת שימוש בקרקע היה על התובע לפתוח בהליך מתאים לשם כך.
- פסק הדין אליו הפנה התובע בסיכומיו תא 16794-05-13 בן אברהם נ' עיזבון המנוחים פרחי עמרן ובניה ז"ל (ניתן ביום 16.1.2019 – פורסם במאגרים) הינו הליך שנפתח והתנהל כתביעת "חלוקת שימוש במקרקעין". במסגרת הליך זה נבחנו טיב זכויות הצדדים וההסכמות ביניהם.
- לאורך ההליך כולו טענו הנתבעים כי על התובע להגיש בקשה לפירוק שיתוף או לכל הפחות תביעה לחלוקת שימוש בקרקע. התובע לא עשה כן והוא מבקש כי בית המשפט יכריע בשאלה זו במסגרת הליך זה לסילוק יד. אמנם במהלך ניהול ההליך ועל מנת לסייע לצדדים לפתור את המחלוקות ביניהם הצעתי כי ימונה מודד והצדדים יסכימו על חלוקה ושימוש, אך הצעה זו הייתה כהצעת פשרה לקידום ההליך. משהצדדים לא נתנו הסכמתם, התביעה היחידה העומדת בפני היא תביעה לסילוק יד בהתאם למצב הזכויות הנוכחי.
- מצב הזכויות הנוכחי הוא כי כל ארבעת האחים בעלים במושע בחלקה. ככל ומי מהאחים טוען לחלוקת חזקה ושימוש עליו לפתוח בהליך מתאים.
- מאחר ולכל האחים זכויות במושע התובע אינו יכול לטעון לזכויות בלעדיות בחלקה 17.
מהו מקור זכותן של האחיות להתגורר בבית ההורים – מגרש 16
- הוצגה בפני צוואה מתורגמת לעברית ללא צו קיום צוואה רשמי ממנה עולה כביכול האב הורה בצוואתו כי כל נכסיו יעברו לארבעת בניו. כן ציין כי האם נ' תקבל את הבית על מטלטליו עד ליום מותה ולבנותיו הקטינות תהא זכות מגורים עד ליום נישואיהן. כמו כן ציין כי לאחר מות האם, הבית יעבור לארבעת בניו.
- לפי צוואה זו לאחיות הזכות להתגורר בבית ההורים המצוי בחלקה 16.
- נתבעים 2,3 11 טענו בכתב ההגנה מטעמם כי קיים צו ירושה אחר האב המנוח המעניק לאחיות ולאם המנוחה זכויות קנייניות בקרקע, כך שלאחיות זכויות בקרקע הן מכוח ירושת האב והן מכוח צו ירושת האם. לא הוצג צו ירושה ערוך כדין ומתורגם אחר האב. הוצג צו ירושה אחר האם.
- התובע הכחיש כי לנתבעות 4-10 זכויות קנייניות בחלקה מכוח ירושות ההורים המנוחים והוא מסתמך על זכויותיו הרשומות בלשכת רישום המקרקעין.
- במסגרת הליך זה לא תידון השאלה האם לאחיות זכויות קנייניות בקרקע מכוח ירושת ההורים.
- זכויות האחים הן זכויות במושע. האחים האחרים, נתבעים 1,2,3 הביעו הסכמתם כי האחיות ימשיכו ויתגוררו בבית ההורים בחלקה 16.
- בדיון שהתקיים ביום 15.3.2021 הצהיר לפרוטוקול האח פ – נתבע מס' 1: "אני מרשה לאחיות שלי להיות בחלקה." (עמ' 3 לפרוטוקול שורה 16)
- ב"כ הנתבע 1 הצהירה לפרוטוקול:
הן גרות בחלקה 16 ולא נכנסות לחלקה 17. הוא מתסיס את האווירה, יש נגדו כתב אישום ולדעתי הוא הורשע ואמור לשבת במעצר על תקיפה. הנשים האלה מבוגרות ולא התחתנו, ההלכה אומרת שהן יישארו לגור בבית של ההורים שלהם.
בחלקה 16 בבית ההורים גרות ד – אחרי אירוע מוחי, י שסובלת מפיגור מוחי ומ שנוכחת באולם. (עמ' 3 לפרוטוקול שורה 21 ואילך).
- ב"כ הנתבעים 2,3,11 הצהירה: "כל האחים מסכימים שהאחיות יגורו כל עוד הן רווקות בבית ההורים." (עמ' 3 לפרוטוקול שורה 19 ).
- מכאן שלאחיות הזכות להתגורר בבית המצוי במגרש 16 לכל הפחות מכוח רישיון להתגורר שהעניקו להם שלושת האחים נתבעים 1,2,3.
- בעמ"ש (חי') 52947-12-15 ח.י.א נ' מ.א.ג (ניתן ביום 2.8.2016- פורסם במאגרים) קבע כב' השופט ג'יוסי בעניין מוסד הרישיון במקרקעין:
"…מוסד הרישיון במקרקעין מבוסס על תורת ההשתק שפותחה בדיני היושר האנגליים ונקלטה במשפט הישראלי באמצעות סימן 46 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל. השתק זה נועד על מנת למנוע מבעל זכות במקרקעין לחזור בו מן ההרשאה שנתן לאחר לשימוש במקרקעין, אם המורשה הסתמך על ההרשאה בתום לב ובאופן סביר ושינה את מצבו לרעה על ידי השקעות שהשקיע במקרקעין, מתוך ציפייה שיוכל להמשיך להשתמש בהם כל עוד הוא מעוניין בכך…יחד עם זאת, נפסק כי נוכח שיקולי הצדק שביסוד תורת ההשתק, היא תופעל בגמישות, תוך שלבית המשפט ניתן שיקול דעת בקביעת הסעדים הנובעים ממנה, אם מתן רשות שימוש במקרקעין ללא הגבלה ואם פיצויים. אמנם, סעיף 160 לחוק המקרקעין, התשכ"ט – 1969 (להלן: "חוק המקרקעין") ניתק את דיני המקרקעין מדיני היושר האנגליים, וסעיף 161 לחוק המקרקעין, קבע כי מתחילת חוק זה אין זכות במקרקעין, אלא על פי חוק. אולם הפסיקה המשיכה להכיר במוסד הרישיון במקרקעין וקבעה כי כיום ניתן לעגן את תורת ההשתק בחובת תום הלב שנקבעה בחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג – 1973…" .
- אמנם בעל זכות במקרקעין יכול לבטל את הרשות שהעניק לבר הרשות להשתמש במקרקעין, ובעצם הגשת התביעה גילה התובע דעתו כי הוא מעוניין לעשות זאת, אך מנגד שלושת השותפים האחרים בקרקע הצהירו באופן מפורש כי הם ממשיכים ומעניקים לשלוש האחיות את הזכות להמשיך ולהתגורר בבית ההורים ובכך ממלאים את רצון האב ונוהגים בהתאם למסורת הקובעת כי האחיות הלא נשואות ימשיכו ויתגורר בבית ההורים.
- בנסיבות אלו גם אם התובע עצמו ביטל את זכות בר הרשות לאחיות הזכות להמשיך ולהתגורר בבית במגרש 16 מכוח הרשות שהעניקו לה שלוש האחים, נתבעים 1-3.
- אשר על כן תביעתו של התובע לסילוק ידן של האחיות ממגרש 16 נדחית.
מגרש 17
- הבעלות במגרש 17 שייכת בחלקים שווים לארבעת האחים. כבר קבעתי כי לא ניתן לקבל את תביעת התובע לזכות חזקה ושימוש בלעדיים במגרש 17 במסגרת הליך זה.
- אשר על כן תביעתו לסילוק ידם של האחים מהקרקע נדחית.
- גם תביעתו לסילוק ידה של הנתבעת 11, ש' שהיא אשתו של האח ח' נדחית. התובע העיד כי: "ש וח לקחו משכנתא והנכס 15 רשום חצי לו ולה. יש לה זכות בנכס ולא בקרקע. הקרקע קיבלנו בירושה והיא לא קיבלה קרקע." (עמ' 14 לפרוטוקול שורה 14 ואילך) במסגרת הליך זה לא תיקבע מהות זכותה של ש, אך גם לשיטת התובע לש' זכות קניינית מכוח זכותו של בעלה האח ח' ועל כן התביעה כנגדה נדחית.
- בקשתו של התובע כי יותר לו לגדר את מגרש 17 נדחית. בהיעדר פירוק שיתוף או הסכם/פס"ד בעניין חלוקה ושימוש אין הוא יכול לעשות שימוש בלעדי במגרש 17.
- אשר לאחיות – השימוש שעושות האחיות במגרש 17 נובע גם הוא מזכות השימוש שהעניקו להן שלושת האחים נתבעים 1-3. אך זכות זו מוגבלת. בדיון מיום 15.3.21 טענה ב"כ הנתבע 1 כי האחיות אינן נכנסות למגרש 17. האחים לא טענו כי העניקו לאחיות זכות שימוש במגרש 17 אלא התייחסו למגרש 16 בלבד.
- האחיות טוענות כי הכניסה לבית במגרש 16 עוברת דרך מגרש 17 והגבלת כניסה למגרש 17 תמנע מהן כניסה לבית. האחיות לא טענו כי הן רשאיות להשתמש במגרש 17 לבילוי ושהייה ולא טענו כי ניתנה להן רשות כזו על ידי מי מהאחים.
- אשר על כן אני קובעת כי לאחיות זכות להשתמש במגרש 17 לצורך מעבר וגישה לתוך מגרש 16 בלבד. הן אינן רשאיות להציב מיטלטלין במגרש 17 ואינן רשאיות לשהות בו לצרכי בילוי או כל צורך אחר מלבד זכות מעבר.
נתבעות 7-10
- תביעת התובע כלפי נתבעות 7-10- אחיותיו הנוספות שאינן מתגוררות חלקה – התובע אינו טוען כי נתבעות אלו תופסות חזקה במגרש 16 או 17. הוא רק טוען: "הן מגיעות לקרקע שלי. גם מגיעות לבית….עצם העובדה שהן הגישו התנגדות שאקח את הקרקע זה אומר שזה נגדי." עוד העיד כי פ, נתבעת 10 מתגוררת ב*** עם בעלה, ר נשואה וגרה ב*** עם בעלה. (עמ' 6 לפרוטוקול שורה 17 ואילך) נתבעת 9 ג*** מתגוררות ב*** (עמ' 13 לפרוטוקול שורה 5 ואילך) לטענתו "כל פעם שהן באות הן ויושבות ב – 17 ועושות פרובוקציה." (עמ' 12 לפרוטוקול שורה 8).
- לנתבעות 6-10 אלו אין זכות של ברות רשות במגרש 16, אך הן אינן גרות במגרש ואינן מחזיקות בו. נתבעות 6-10 רשאיות להיכנס למגרש 16 כאורחות של האחיות ושל האחים בהתאם לרשות עד כה שיקבלו מהם.
- השימוש שמותר לאחיות במגרש 17 מותר גם לנתבעות 6-10, זכות מעבר בלבד למגרש 16 מבלי לשהות במגרש 17 ומבלי לשים בו ריהוט ו/א מיטלטלין.
סוף דבר
- התביעה לסילוק יד הנתבעים 1-3,11 ממגרשים 16+17 -נדחית.
- התביעה לסילוק ידן של האחיות, נתבעות 4-5-6 ממגרש 16 נדחות, לאחיות זכות של בר רשות במגרש.
- התביעה לסילוק ידן של הנתבעות 7-10 ממגרש 16 – נדחית.
- במגרש 17 יהיו רשאיות נתבעות 4 – 10 לעשות שימוש לצורך מעבר למגרש 16 בלבד. נאסר עליהן לשים במגרש 17 ריהוט ו/או מיטלטלין ולשהות בו מעבר לשימוש סביר לצורך מעבר.
- תביעת התובע לגדר את מגרש 17 נדחית.
- לאור המסקנות אליהן הגעתי ולמען הרגעת הרוחות בין הצדדים אינני עושה צו להוצאות.
פסק הדין ניתן לפרסום בהשמטת פרטים מזהים.
המזכירות תודיע לצדדים ותסגור את התיק.
ניתן היום, ט"ז אב תשפ"ד, 20 אוגוסט 2024, בהעדר הצדדים.
לפעמים החיים מציבים בפנינו אתגרים מורכבים, והתמודדות עם צוואה שמעוררת סימני שאלה היא אחד מהם.
התנגדות לצוואה היא זכות חוקית שניתנת לך כדי להגן על האמת ועל הצדק.
ישנן סיבות רבות שעשויות להצדיק התנגדות לצוואה: חשש שהמנוח הושפע שלא כדין, ספקות לגבי מצבו הנפשי בעת כתיבת הצוואה, פגמים בהליך החוקי, או תחושה עמוקה שהצוואה אינה משקפת את רצונו האמיתי של יקירך שהלך לעולמו.
הזמן הוא גורם קריטי – החוק מקציב חלון זמנים מוגבל להגשת התנגדות. אל תישאר עם סימני שאלה.
צוות המומחים שלנו כאן כדי להקשיב, לייעץ ולהוביל אותך בדרך להגנה על האמת והצדק.
צוואה מעוררת ספקות? יש לך זכות להתנגד ולהגן על האמת. אנחנו כאן בשבילך
הסתייגות משפטית
המידע המוצג באתר זה מיועד למטרות הדרכה כלליות בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי, פיננסי או מקצועי. התוכן נועד לספק כיוון ראשוני ואינו בא במקום עיון במקורות הרשמיים או קבלת ייעוץ מקצועי מוסמך. האתר אינו אחראי לדיוק, שלמות או עדכניות המידע המוצג. בתהליכי עיבוד והמרת התוכן עלולים להתרחש שגיאות או אי-דיוקים. לפני קבלת החלטות או ביצוע פעולות כלשהן, הינכם מתבקשים לפנות לקבלת ייעוץ מקצועי ולוודא את המידע ממקורות רשמיים. האתר אינו נושא באחריות לתוצאות השימוש במידע או לנזקים העלולים להיגרם עקב הסתמכות על התוכן המוצג.
הסתייגות זו באה בנוסף לתקנון האתר, תנאי השימוש ומדיניות הפרטיות החלים על האתר.
