אחיין נלחם על הירושה נגד דודתו - מה קרה כשמנוח בן 79 השאיר שתי צוואות סותרות
איך גבר חולה נפש בן 79 חתם על צוואה שהעניקה את כל רכושו לאחיין אחד, למה האחות שלו טענה שזו הייתה מניפולציה ציינית של אדם פגיע, ומה בית המשפט גילה על הקשרים האמיתיים במשפחה הזו
חידושים משפטיים מפסק הדין החדש
עו"ד ארז קרט מנתח את ההשלכות המשפטיות החדשניות:
פסק הדין הנוכחי מציג חידוש משמעותי בבחינת כשרות משפטית של אנשים עם מחלה נפשית. בית המשפט קבע שחולה סכיזופרני כרוני יכול להיות כשיר לעריכת צוואה, בתנאי שהוא מטופל ומאוזן במועד החתימה.
מה זה אומר בפועל? המקרה מציב רף גבוה יותר למי שרוצה לפסול צוואה מחמת מחלה נפשית - לא מספיק עצם קיום המחלה, אלא נדרש להוכיח ליקוי קוגניטיבי ממשי בזמן החתימה.
השפעה על מקרים עתידיים: הפסיקה תקשה על משפחות לערער על צוואות של חולי נפש מטופלים, ותחזק את עקרון הזכות לחופש צוויה.
תקציר פסק הדין
המשפחה שנקרעה על צוואה: סיפור אמיתי על אהבה, נטישה וכסף
ביום 22 באוגוסט 2022, כשמנוח בן 79 החליט לשים קץ לחייו, הוא השאיר מאחוריו לא רק עזבון, אלא גם מלחמה משפחתית מרה שחשפה את כל הסודות הכואבים של משפחה ישראלית רגילה.
המנוח, גבר רווק וחסר ילדים, סבל במשך שנים ממחלה נפשית קשה. אבל מה שהפתיע את כולם היה שהוא השאיר מאחוריו שתי צוואות - האחת מ-2001 שחילקה את רכושו בין אחותו ילדיה, והשנייה מ-2019 שהעניקה הכל לאחיין אחד בלבד.
הקרב על הירושה החל מיד. האחיין, שקיבל את הכל בצוואה החדשה, פנה לבית המשפט לקיום הצוואה. אבל אחותו של המנוח לא הייתה מוכנה לוותר. היא טענה שאחיינה ניצל את דודו החולה, מניפולציה אותו ודאג שהוא יחתום על צוואה חדשה כש"אין הוא במצב נפשי ובריאותי המאפשר זאת כלל."
מה באמת קרה בבית הזה בשנתיים האחרונות לחיי המנוח? האם אחיין ערמומי באמת ניצל דוד חולה ופגיע? האמהדוע האחות לא הייתה בקשר עם אחיה במשך שנים, רק כדי להתעורר פתאום כשזה הגיע לכסף?
העדויות שנשמעו בבית המשפט חשפו תמונה מורכבת של משפחה שבורה. האחות טענה שהיא "טיפלה בו כל השנים 50 שנה" ובאה לבקר אותו "3 פעמים בשבוע". אבל כשהיא נשאלה מדוע היא מתנגדת לצוואה, התשובה שלה חשפה את המניע האמיתי: "למה שהוא יקח את הכל? מה הוא עשה בשבילו הוא לא עשה כלום."
אבל האחיין סיפר סיפור אחר לחלוטין. הוא טען שעבר להתגורר בבית המנוח כשהיה נער, בגלל אלימות בבית הוריו. שרק הוא ואחיו היו בקשר אמיתי עם המנוח במשך 20 השנים האחרונות לחייו. ושהדודה שלו לא הייתה בקשר עם המנוח "למעט הבאת אוכל ביום שישי באמצעות בנה."
איך בית המשפט יוכל לקבוע מי אומר אמת? הפתח היה במצבו הנפשי של המנוח. האם היה כשיר לחתום על צוואה חדשה ב-2019?
הפתרון הגיע מחוות דעת מומחה מטעם בית המשפט. ד"ר איתן חבר בחן את כל התיק הרפואי של המנוח וגילה עובדה מפתיעה: למרות שהמנוח היה חולה סכיזופרני כרוני, במועד חתימת הצוואה הוא היה מטופל ומאוזן. יותר מכך - 11 יום לפני החתימה הוא נבדק על ידי פסיכיאטרית שקבעה ש"קיימת תובנה פורמלית למצבו, שיפוט תקין ביחס לשיקוליו לעריכת צוואה והוא מודע למהות והיקף הרכוש."
אבל מה עם הטענות למניפולציה? בית המשפט בחן בקפידה את כל הטענות להשפעה בלתי הוגנת. האחות טענה שהאחיין השפיע על המנוח בצורה לא הוגנת, אבל כשנשאלה לפרטים, היא לא הצליחה לספק אף ראיה קונקרטית. יותר מכך - המנוח הגיע לנוטריון לבדו, מספר פעמים, הנוטריון הקריא לו את הצוואה והמנוח אמר לו במפורש שהוא "רוצה לבטל את כל הצוואות הקודמות כי מתנכלים אליו ולא מתייחסים אליו."
התמונה שהתגלתה הייתה של איש בודד וחולה, שכל חייו האחרונים התנהלו בסביבת האחיין שלו, בעוד שאר המשפחה לא הייתה נוכחת. כשהגיע הזמן לערוך צוואה, הוא בחר להעניק את רכושו למי שהיה שם בשבילו.
הפסיקה קבעה שהצוואה תקפה. בית המשפט דחה את כל הטענות ופסק שהאחיין יירש את כל הרכוש. יותר מכך - הוא חייב את האחות בהוצאות משפט של 100,000 שקל.
המקרה הזה מלמד אותנו משהו חשוב על משפחות, כסף ואחריות. לפעמים מי שנמצא שם בזמנים הקשים זוכה בסוף, ומי שמתעורר רק כשמדובר בכסף - נשאר עם כלום.
שאלות עיקריות שעולות מפסק הדין
מה המומחים אומרים?
עו"ד ארז קרט מעריך שזהו פסק דין חשוב שמאזן בין הגנה על אנשים פגיעים לבין שמירה על חופש הצוויה. לדוגמה, הפסיקה מדגישה את החשיבות של תיעוד רפואי מדויק ובדיקה פסיכיאטרית לפני עריכת צוואה של חולה נפש. המומחה ממליץ למשפחות של חולי נפש לוודא שיש תיעוד רפואי עדכני ולקבל חוות דעת מקצועית לפני עריכת צוואה. זה יכול למנוע מחלוקות עתידיות ולהבטיח כיבוד רצון המצווה.
שאלות נפוצות על פסק הדין
איך בית המשפט קובע שחולה נפש כשיר לעריכת צוואה?
בית המשפט בוחן את המצב הקוגניטיבי והנפשי במועד החתימה הספציפי. עו"ד ארז קרט מסביר שהקריטריון הוא לא עצם קיום המחלה הנפשית, אלא האם המצווה מבין את טיב הצוואה. לדוגמה, במקרה זה המנוח נבדק על ידי פסיכיאטרית 11 יום לפני החתימה וזו קבעה שיש לו "תובנה פורמלית למצבו ושיפוט תקין". זה מלמד שטיפול מוסדר יכול לשמור על כשרות משפטית גם אצל חולי נפש כרוניים.
מה זה "השפעה בלתי הוגנת" בהקשר של צוואות?
השפעה בלתי הוגנת היא לחץ או מניפולציה שגורמים למצווה לערוך צוואה שלא בהתאם לרצונו החופשי. עו"ד ארז קרט מציין שבית המשפט בוחן ארבעה מבחנים: עצמאות המצווה, תלותו בזוכה, קשריו עם אחרים ונסיבות עריכת הצוואה. לדוגמה, במקרה זה המנוח היה עצמאי, נסע לבדו במוניות ואוטובוסים, ושמר על קשרים עם בני משפחה נוספים. זה הוכיח שלא הייתה השפעה בלתי הוגנת מצד הזוכה.
איך מתמודדים עם מצב של שתי צוואות סותרות?
כאשר יש שתי צוואות סותרות, בית המשפט בוחן איזו מהן תקפה יותר. עו"ד ארז קרט מסביר שהכלל הוא שהצוואה המאוחרת יותר מבטלת את הקודמת, אלא אם כן הוכח שהיא נעשתה בנסיבות פסולות. לדוגמה, במקרה זה הצוואה מ-2019 ביטלה את זו מ-2001, והמנוח אמר לנוטריון במפורש שהוא רוצה לבטל צוואות קודמות. זה מלמד על חשיבות התיעוד הברור של כוונות המצווה.
מה התפקיד של מומחה בית המשפט בתיקי ירושה?
מומחה בית המשפט נדרש כאשר יש מחלוקת על הכשרות המשפטית של המצווה. עו"ד ארז קרט מדגיש שהמומחה בוחן את כל התיק הרפואי ומעריך את המצב במועד עריכת הצוואה. לדוגמה, במקרה זה ד"ר איתן חבר קבע שלא היו ליקויים קוגניטיביים או תסמינים פסיכוטיים בסמוך לחתימה. זה הוכיח שהמנוח היה כשיר משפטית למרות המחלה הנפשית הכרונית.
איך בית המשפט מתייחס לטענות משפחה שלא הייתה בקשר עם המנוח?
בית המשפט בוחן את האמת העובדתית ולא את הטענות הפורמליות של בני המשפחה. עו"ד ארז קרט מציין שהנתבעת טענה שטיפלה במנוח "50 שנה" ובאה אליו "3 פעמים בשבוע", אך העדויות הראו אחרת. לדוגמה, העדים העידו שרק התובע ואחיו היו בקשר אמיתי עם המנוח, בעוד הנתבעת הייתה בקשר מוגבל. זה מלמד שבית המשפט מעדיף קשר ממשי על פני טענות פורמליות.
מה חשיבות הנוטריון בתהליך עריכת הצוואה?
הנוטריון משמש כעד אובייקטיבי לכשרות המצווה ולנסיבות עריכת הצוואה. עו"ד ארז קרט מדגיש שעדות הנוטריון חיונית להוכחת תקפות הצוואה. לדוגמה, עו"ד פז העיד שהמנוח הגיע אליו לבדו מספר פעמים, קרא את הצוואה ואמר במפורש שרוצה לבטל צוואות קודמות. זה הוכיח שהמנוח פעל מרצונו החופשי ולא תחת השפעה חיצונית.
איך משפיעה אפוטרופסות על תקפות צוואה?
מינוי אפוטרופוס אינו מבטל אוטומטית את הכשרות לעריכת צוואה שנעשתה קודם לכן. עו"ד ארז קרט מסביר שהשאלה היא מתי החלה חוסר הכשרות בפועל, לא מתי נפתח התיק. לדוגמה, במקרה זה התיק נפתח ב-2021 אך הצוואה נחתמה ב-2019 כשהמנוח עדיין היה מאוזן תחת טיפול. זה מלמד על החשיבות של תיעוד רפואי מדויק לקביעת זמני הכשרות המשפטית.
מה הסיכונים המשפטיים בעריכת צוואה לחולה נפש?
הסיכון העיקרי הוא שהצוואה תיפסל בעתיד בטענה לחוסר כשרות או השפעה בלתי הוגנת. עו"ד ארז קרט ממליץ לקבל חוות דעת פסיכיאטרית לפני עריכת הצוואה ולתעד את נסיבות החתימה. לדוגמה, במקרה זה המנוח נבדק על ידי פסיכיאטרית 11 יום לפני החתימה, מה שחיזק את תקפות הצוואה. זה מלמד על החשיבות של תכנון מוקדם והכנה מקצועית.
איך מחושבות הוצאות המשפט בתיקי ירושה?
בית המשפט לוקח בחשבון את היקף ההליך, מורכבותו ומידת הצדקת הטענות. עו"ד ארז קרט מציין שבמקרה זה נפסקו הוצאות של 100,000 שקל בהתחשב בארבעה דיוני קדם משפט ודיון ראיות. לדוגמה, בית המשפט הדגיש שהנתבעת דחתה הצעות פשרה ולא חסכה בהוצאות. זה מלמד שכדאי לשקול פשרה בתיקי ירושה מורכבים כדי למנוע הוצאות גבוהות.
מה הלקחים למשפחות עם חולי נפש?
המקרה מלמד על החשיבות של תחזוקת קשר אמיתי ולא פורמלי עם בני משפחה חולי נפש. עו"ד ארז קרט מדגיש שבית המשפט מעריך נוכחות ממשית יותר מטענות. לדוגמה, המנוח בחר להעניק את רכושו למי שהיה בקשר עמו בפועל במשך שנים. זה מלמד שמשפחות צריכות לשמור על קשר אמיתי ומתמשך, ולא להתעורר רק כשמדובר בעזבון.
מה הייתה הבעיה המשפטית המרכזית?
המחלוקת נסבה על תקפותן של שתי צוואות סותרות של מנוח שסבל ממחלה נפשית. עו"ד ארז קרט מסביר שהשאלה המרכזית הייתה האם המנוח היה כשיר משפטית לעריכת הצוואה מ-2019. לדוגמה, המנוח סבל מסכיזופרניה כרונית ונזקק לטיפול כפוי, אך היה מטופל ומאוזן במועד עריכת הצוואה. זה יוצר אתגר משפטי מורכב בקביעת הכשרות המשפטית.
מי היו הצדדים במחלוקת ומה טענו?
התובע היה אחיינו של המנוח, הזוכה הבלעדי בצוואה מ-2019. הנתבעת הייתה אחותו של המנוח, שהייתה זוכה בצוואה המוקדמת מ-2001. עו"ד ארז קרט מציין שהנתבעת טענה לחוסר כשרות משפטית והשפעה בלתי הוגנת. לדוגמה, היא טענה שהתובע "דאג באופן מניפולטיבי תוך ניצול ציני של גילו המופלג ותלותו" של המנוח. התובע טען שהמנוח היה כשיר ועצמאי בהתאם לחוות דעת רפואית.
איך התפתח המקרה בפועל?
המקרה החל כאשר המנוח הלך לבית עולמו ב-2022 לאחר שהותיר שתי צוואות. עו"ד ארז קרט מפרט שהתובע עתר לקיום הצוואה האחרונה מ-2019, ואילו הנתבעת התנגדה ועתרה לקיום הצוואה המוקדמת מ-2001. לדוגמה, בשנת 2021 נפתח תיק אפוטרופסות למנוח והתובע והנתבעת מונו כאפוטרופסים זמניים. זה הוביל למחלוקת משפטית מורכבת שנמשכה שנתיים.
אילו ראיות הוצגו בבית המשפט?
הראיות כללו מסמכים רפואיים נרחבים וחוות דעת מומחה. עו"ד ארז קרט מדגיש שבית המשפט מינה מומחה, ד"ר איתן חבר, לבחינת הכשרות המשפטית. לדוגמה, המומחה בחן את כל התיק הרפואי וקבע ש"בסמיכות לחתימה על הצוואה לא היו ליקויים קוגניטיביים או תסמינים פסיכוטיים". בנוסף הוצגו עדויות של עובדת סוציאלית, הנוטריון שערך את הצוואה, ובני משפחה. זה יצר תמונה מקיפה של מצבו של המנוח.
איך בית המשפט הגיע להחלטה?
בית המשפט הסתמך על ארבעה מבחנים מפסיקת "רינה מרום": מבחן העצמאות, מבחן הסיוע, מבחן הקשר עם אחרים ומבחן נסיבות עריכת הצוואה. עו"ד ארז קרט מסביר שבכל מבחן המנוח עמד בתנאים המעידים על העדר השפעה בלתי הוגנת. לדוגמה, המנוח היה עצמאי ונסע באוטובוסים ומוניות לבדו, לא היה תלוי בזוכה, שמר על קשרים עם בני משפחה נוספים. בנוסף, הוא הגיע לנוטריון לבדו מספר פעמים ואמר במפורש שרוצה לבטל צוואות קודמות.
מה החליט בית המשפט ומדוע?
בית המשפט דחה את ההתנגדות לצוואה וקבע שהיא תקפה. עו"ד ארז קרט מציין שההחלטה התבססה על כך שהנתבעת לא הרימה את הנטל להוכיח את טענותיה. לדוגמה, הנתבעת לא הצליחה להוכיח חוסר כשרות משפטית למרות שהמנוח סבל ממחלה נפשית, מכיוון שהיה מטופל ומאוזן במועד החתימה. גם טענות ההשפעה הבלתי הוגנת נדחו בהעדר ראיות קונקרטיות. זה מחזק את עקרון חופש הצוויה גם לחולי נפש מטופלים.
מה המשמעות המשפטיות של ההחלטה?
הפסיקה קובעת תקדים חשוב בנושא כשרות משפטית של חולי נפש. עו"ד ארז קרט מדגיש שההחלטה מבהירה שמחלה נפשית כשלעצמה אינה מבטלת כשרות משפטית. לדוגמה, אפילו חולה סכיזופרני כרוני יכול לערוך צוואה תקפה אם הוא מטופל ומאוזן בזמן החתימה. זה מציב רף גבוה יותר למי שרוצה לפסול צוואות מחמת מחלה נפשית. הפסיקה גם מחזקת את החשיבות של חוות דעת פסיכיאטרית בסמוך למועד עריכת הצוואה.
איך זה משפיע על מקרים דומים?
ההחלטה תשפיע על מקרים עתידיים של צוואות של חולי נפש. עו"ד ארז קרט מעריך שהפסיקה תקשה על משפחות לערער על צוואות כאלה ללא ראיות רפואיות חזקות. לדוגמה, לא יספיק יותר להצביע על עצם קיום המחלה הנפשית, אלא יידרש להוכיח ליקוי קוגניטיבי ממשי בזמן החתימה. זה יחזק את הגנת הזכות לחופש צוויה ויקטין את מספר המחלוקות הירושה הקשורות למחלות נפש.
מה הצעדים הבאים?
בהתאם לפסק הדין, התובע יירש את כל רכוש המנוח. עו"ד ארז קרט מסביר שהנתבעת חויבה לשלם הוצאות משפט של 100,000 שקל תוך 60 יום. לדוגמה, בית המשפט לקח בחשבון את היקף ההליך שכלל ארבעה דיוני קדם משפט וכן את העובדה שהנתבעת דחתה הצעות פשרה. אם הנתבעת לא תשלם בזמן, הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית. הפסיקה מותרת לפרסום ללא פרטים מזהים.
איך לבחור עורך דין לסכסוכי ירושה?
בבחירת עורך דין לטיפול בסכסוכי ירושה, חשוב לחפש מומחה עם ניסיון רב בדיני ירושה ומשפחה. המומחה צריך להכיר היטב את הפסיקה העדכנית ואת המורכבויות של מקרים כמו זה שבו בני זוג פרודים אך נשואים רשמית. עורך דין מנוסה יוכל להסביר את ההשלכות המשפטיות של הסכמי פרידה, לייעץ על אפשרויות למניעת סכסוכים, ולייצג בהליכים משפטיים במידת הצורך. המומחיות כוללת גם הבנה של הליכי גישור וידע בעריכת צוואות ותכנון עיזבון.
צריכים עזרה משפטית בסכסוך ירושה? צרו קשר עוד היום.
לפעמים החיים מציבים בפנינו אתגרים מורכבים, והתמודדות עם צוואה שמעוררת סימני שאלה היא אחד מהם.
התנגדות לצוואה היא זכות חוקית שניתנת לך כדי להגן על האמת ועל הצדק.
ישנן סיבות רבות שעשויות להצדיק התנגדות לצוואה: חשש שהמנוח הושפע שלא כדין, ספקות לגבי מצבו הנפשי בעת כתיבת הצוואה, פגמים בהליך החוקי, או תחושה עמוקה שהצוואה אינה משקפת את רצונו האמיתי של יקירך שהלך לעולמו.
הזמן הוא גורם קריטי – החוק מקציב חלון זמנים מוגבל להגשת התנגדות. אל תישאר עם סימני שאלה.
צוות המומחים שלנו כאן כדי להקשיב, לייעץ ולהוביל אותך בדרך להגנה על האמת והצדק.
חוששים מפגם בצוואה? פעלו עכשיו! יש לכם 14 ימים להתנגד ולהגן על זכויותיכם המשפטיות
פסק הדין המלא
לפני | כבוד השופטת מירית פולוס | |
תובע |
**** ע"י ב"כ עוה"ד רענן גל | |
נגד
| ||
נתבעת | **** ע"י ב"כ עוה"ד מיכל פוקס חנינה
| |
| ||
|
| |
פסק דין |
בפני הליכים בעניין עזבונו של המנוח *** **** ז"ל: בקשה לקיום צוואתו האחרונה של המנוח, התנגדות לבקשה ובקשה לקיום צוואה מוקדמת.
- המנוח *** **** ז"ל (להלן: "המנוח") הלך לבית עולמו ביום 22.*.* לאחר ששם קץ לחייו. המנוח היה כבן 79 במותו, רווק ללא זוגיות וללא צאצאים.
- התובע הינו אחיינו של המנוח, הנתבעת הינה אחותו, אמו של התובע.
- המנוח הותיר אחריו שתי צוואות רלוונטיות לדיון:
- צוואתו האחרונה של המנוח מיום 17.9.2019 ולפיה ציווה את כל רכושו לתובע. הצוואה הינה צוואה נוטריונית שנערכה בפני הנוטריון שמואל פז.
- צוואה מוקדמת מיום 22.8.2001, בפני עדים, בה ציווה המנוח את רכושו לאחותו הנתבעת בהליך זה ולילדיה, ביניהם התובע, בחלקים שווים ביניהם.
- התובע עתר לקיום הצוואה האחרונה, הנתבעת התנגדה לקיום הצוואה האחרונה ועתרה לקיום הצוואה המוקדמת.
טענות הצדדים:
- טענות הנתבעת: המנוח לא היה בריא בנפשו, ניסה מספר פעמים לשים קץ לחייו, המנוח לא היה כשיר לעשיית הצוואה האחרונה; התובע ניצל את מצבו הנפשי של המנוח, חולשתו ורפיון שכלו והחתימו על צוואה; התובע השפיע על המנוח השפעה בלתי הוגנת; התובע "דאג באופן מניפולטיבי תוך ניצול ציני של גילו המופלג ותלותו…לגרור את המנוח על מנת להחתימו "כלאחר יד" על צוואה, בניגוד מוחלט לרצונו החופשי של המצווה…בעוד אין הוא במצב נפשי ובריאותי המאפשר זאת כלל."; יש לבטל הצוואה מחמת טעות, רצונו של המנוח היה שרכושו יחולק בהתאם לצוואתו המוקדמת.
- טענות התובע: המנוח היה כשיר בהתאם לחוו"ד רפואית שנערכה בסמוך למועד עריכת הצוואה; אין כל סיבה להניח שהצוואה הראשונה של המנוח נעשתה בעודו כשיר בעוד האחרונה בהעדר כשרות, שכן המנוח היה מוכר כחולה במחלה נפשית במשך שנים רבות; המנוח היה עצמאי; הנתבעת היא היחידה מכל הזוכים על פי הצוואה המוקדמת שמעלה התנגדות לצוואה האחרונה, שכן איש מהזוכים הנ"ל לא ראה את המנוח במשך 20 שנה; היחידים שהיו בקשר עם המנוח הם התובע ואחיו ל.; הנתבעת לא היתה בקשר עם המנוח במשך שנים טרם פטירתו ולמעט הבאת אוכל ביום שישי באמצעות בנה ל., לא היה לה קשר עמו; התובע עבר להתגורר בבית המנוח וסבתו ז"ל בעודו נער, בשל אלימות כלפיו בבית הוריו.
דיון והכרעה:
- הואיל וצוואתו האחרונה של המנוח נחזית על פניה כצוואה תקינה, הנטל בהליך מוטל על כתפי המתנגדת ועליה להוכיח עילות ההתנגדות. המתנגדת לא הרימה את הנטל, אף לא בדוחק. להלן ידונו נימוקי ההתנגדות ויובהר מדוע אף אחד מהם לא הוכח.
כשרותו של המנוח לעריכת צוואה:
- בהתאם לסעיף 26 לחוק הירושה, "צוואה שנעשתה על ידי קטין או על ידי מי שהוכרז פסול דין או שנעשתה בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה – בטלה."
- אין מחלוקת בין הצדדים כי המנוח סבל ממחלה נפשית והיה מטופל במהלך חייו. אין גם מחלוקת כי בשנת 2021 נפתח לגביו תיק אפוטרופסות, והומלץ על מינוי התובע והנתבעת כאפוטרופסים במשותף. התובע והנתבעת מונו כאפוטרופסים זמניים ולאחר קבלת תסקיר ניתן צו קבוע, אך המנוח הלך לבית עולמו בסמוך לכך, לאחר ששם קץ לחייו.
- על מנת לבחון את טענות הנתבעת כי יש לפסול את הצוואה מחמת העדר כשרות משפטית, הוזמנו מלוא המסמכים הרפואיים של המנוח ומונה מומחה מטעם בית המשפט: ד"ר איתן חבר.
- לאחר שבחן את המסמכים הרלוונטיים, קבע המומחה כי מעיון בחומר הרפואי עולה שבסמיכות לחתימה על הצוואה לא היו ליקויים קוגניטיביים או תסמינים פסיכוטיים שהיו עלולים לפגוע בשיקול דעתו של המנוח ושמהווים ליקוי בכשרות המשפטית. קיימת סבירות גבוהה לכך שבמועד החתימה על הצוואה המנוח היה כשיר משפטית.
- המומחה פרט כי מהמסמכים הרפואיים עולה שהמנוח היה חולה סכיזופרני כרוני, שמצבו השתפר תחת טיפול תרופתי והחמיר בהעדר טיפול. החל מינואר 2018, לאחר ששוחרר מאשפוז, הוצאה הוראה לטיפול מרפאתי כפוי, במטרה שיקבל טיפול מסודר.
- עוד ציין המומחה כי במסמכים הרפואיים מבית חולים באר יעקב צוינו מחשבות שווא ללא רושם לירידה קוגניטיבית. בנוסף, המנוח נבדק על ידי פסיכיאטרית ד"ר שלומית כהן 11 יום לפני החתימה, אף היא התרשמה שאין רושם לירידה קוגניטיבית ונרשם ש"קיימת תובנה פורמלית למצבו, שיפוט תקין ביחס לשיקוליו לעריכת צוואה והוא מודע למהות והיקף הרכוש אותו מצווה ועבור מי וכל זאת מרצונו החופשי." כמו כן, המנוח נבדק יום לאחר החתימה על הצוואה על ידי הפסיכיאטרית ד"ר גונושילין ונרשם שאין עדות להחמרה במצבו. בדיקה זו נעשתה כאשר הובא למרפאה על ידי אחים מאשפזים, בהתאם להוראות הטיפול הכפוי, ללא אירועים חריגים, ללא תסמינים פסיכוטיים וללא עדות להחמרה במצבו. רק בחודש יולי 2020 בזמן ביקור בית, התרשם העו"ס הקהילתי ממצב פסיכוטי וביקש בדיקה כפויה ובהמשך הוגשה בקשה למינוי אפוטרופוס.
- מכל האמור נלמד כי בהתאם למסמכים רפואיים, ובדיקות של מספר רופאים פסיכיאטרים, שנערכו גם בסמיכות לעריכת הצוואה, המנוח היה כשיר במועד עריכת הצוואה וזו כאמור היתה מסקנת המומחה שמונה על ידי בית המשפט.
- לאחר שהוגשה חוות דעתו של המומחה, הנתבעת לא שלחה לו שאלות הבהרה. ביום 1.7.24, הגישה הנתבעת בקשה לזמן המומחה לחקירה. ניתנה החלטה ולפיה יש להבהיר האם פעלה לפי התקנות ושלחה שאלות הבהרה ולהגיש בקשה מנומקת לחקירתו, תוך הפניה לשאלות שנותרו ללא מענה לאחר משלוח שאלות הבהרה.
- לאחר ההחלטה הנ"ל לא הגישה הנתבעת דבר. כלומר – לא נשלחו שאלות הבהרה למומחה (ואף אם איחרה הנתבעת את המועד הקבוע בתקנות ניתן היה לבקש ארכה, בשים לב לזמן הרב שנותר עד לדיון ההוכחות שנקבע לחודש פברואר 25), והמומחה לא זומן לחקירה.
- חוות דעתו של המומחה לא נסתרה איפוא באמצעות משלוח שאלות הבהרה או באמצעות חקירה. כמו כן, לא הומצאו מסמכים לסתירת מסקנותיו. במועד הסיכומים טענה ב"כ הנתבעת כי לפי בדיקתה, המנוח איחר לקבל את זריקת הטיפול שהיה עליו לקבל אחת לחודש, ובמועד סמוך למועד עריכת הצוואה קיבל את הזריקה באיחור של מספר ימים. אף אם טענה זו נכונה, הרי שהיה על הנתבעת לשאול את המומחה מה משמעות האיחור, אם בכלל יש לכך משמעות. אין די באיחור של מספר ימים בלבד בקבלת הזריקה, בכדי להרים את הנטל ולהוכיח כי המנוח לא היה כשיר במועד עריכת הצוואה, ללא גיבוי רפואי לטענה זו.
- הנתבעת הזמינה לעדות את העו"ס לסדרי דין גב' וואס טל, שהגישה תסקיר בהליך שנפתח למינוי אפוטרופוס למנוח.
- העו"ס העידה שהיא הכירה את המנוח משנת 2016, עת נכנסה לתפקידה כעו"ס אזרחים ותיקים והיתה מבקרת אותו בביתו אחת לכמה חודשים. העו"ס העידה ש"אני לא הייתי עדה למצבים פסיכוטיים חמורים רק קראתי אירועים שהיו לפני שאני נכנסתי. היה כן דיווח על זה שהוא חיבל בבית, הרס משהו לאחיין למטה, אבל כל פעם שהייתי מגיעה לא היתה עדות לא מילולית ולא מעשית של המחלה…" (פרוטוקול מיום 17.2.25, עמוד 23 שורות 28-30).
- עולה אם כן שגם עדות העו"ס לסדרי דין, שהכירה את המנוח מספר שנים טרם עריכת הצוואה והמשיכה ללוותו עד מותו, איננה מלמדת על כך שהמנוח היה בלתי כשיר במועד עריכת הצוואה וברי כי המנוח ניהל חייו לצד המחלה ובמועדים בהם היה מטופל לא היו אירועים פסיכוטיים או לחילופין, מרבית הזמן היה המנוח מאוזן.
- לסיום יצוין כי הנתבעת ביקשה להזמין גם את הפסיכיאטרית ד"ר שלומית כהן שערכה ביום 6.9.19 חוות דעת בדבר כשרות המנוח לערוך צוואה. הפסיכיאטרית לא התייצבה לחקירה ואף לא ענתה לניסיונות ב"כ הנתבעת להשיגה טלפונית (עמ' 13 לפרוטוקול). אישורי המסירה של הזימון לדיון שהוצגו לא היו תקינים.
- ממילא יש לציין כי חוות הדעת של ד"ר כהן איננה המסמך היחיד עליו הסתמך המומחה, שבפניו היה תיק רפואי מלא של המנוח. המומחה אף ציין בחוות דעתו, כפי שפורט מעלה, כי ביום 18.9.19, יום לאחר החתימה על הצוואה, נבדק המנוח על ידי ד"ר גונושילין במסגרת ביקור במרפאה לבריאות הנפש באר יעקב וזו ציינה שהוא "לא נראה הלוצינטורי, ללא מחשבות שווא, ללא עדות להחמרה במצבו." מדובר במסמך אובייקטיבי שנערך בסמוך למועד עריכת הצוואה.
- בנוסף, בתסקיר העו"ס שהוגש בתיק האפוטרופסות נרשם כי "בשל אי שיתוף הפעולה עם הטיפול מר *** קיבל טיפול מרפאתי כפוי בבית חולים באר יעקב בין התאריכים 18.1.18-30.7.20. במסגרת הטיפול הוא לווה על ידי אחים ברכב מטעם בית החולים לקבלת זריקות אחת לחודש והוחזר לביתו. מר *** לא התנגד לכך וחלה הטבה משמעותית במצבו." גם דיווח זה מלמד שבעת הרלוונטית לעריכת הצוואה, שנת 2019, היה המנוח מטופל ומצבו הנפשי היה מאוזן.
- נוכח חוות דעת מומחה בית המשפט, המסמכים הרפואיים שצורפו להליך, עדותה של העו"ס לסדרי דין והעולה מהתסקיר שהוגש בתיק האפוטרופסות, נדחית הטענה שיש לפסול את הצוואה מחמת העדר הבנה של המנוח בדבר טיבה של צוואה/העדר כשרות.
טענות הנתבעת בדבר השפעה בלתי הוגנת ומעורבות:
- בהתאם להוראות סעיף 30 (א) לחוק הירושה: "הוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית – בטלה."
- בהתאם לסעיף 35 לחוק הירושה: "הוראת צוואה, פרט לצוואה בעל פה, המזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה, והוראת צוואה המזכה בן זוגו של אחד מאלה – בטלה."
- טענות הנתבעת כי הצוואה נעשתה מחמת השפעה בלתי הוגנת ו/או מחמת מעורבות הזוכה, נותרו ללא כל תמיכה ואף ללא פירוט עובדתי של הבסיס לטענות.
- בתצהיר עדותה הראשית, תצהיר ע"ר יחיד שהוגש על ידי הנתבעת לתיק, המחזיק עמוד אחד בלבד והוא דל בפרטים, ציינה הנתבעת, ללא כל פירוט, כי "המבקש ניצל את מצבו הנפשי של המנוח, חולשתו ורפיון שכלו והחתים אותו על צוואה כאשר כל רצונו היחיד, האמיתי והאוטנטי היה כאמור בצוואה שבידי." (סעיף 7 לתצהיר ע"ר).
- עדותה של הנתבעת לא הואילה לשפוך אור על הבסיס עליו נשענת טענתה להשפעה בלתי הוגנת או למעורבות.
- למעשה כאשר נדרשה להסביר מדוע היא מתנגדת לצוואה השיבה: "למה שהוא יקח את הכל? מה הוא עשה בשבילו הוא לא עשה כלום, אני טיפלתי בו כל השנים…" (פרוטוקול מיום 17.2.25 עמוד 14 שורות 25-26). ובהמשך הסבירה שהיא מתנגדת לצוואה "כי יש צוואה שהיא נותנת לכולם, למה? כולם טיפלו בו, כולם שמרו עליו" (שורה 31). ובהמשך:
"ש. אז את טוענת שהצוואה לא צודקת? ת. בטח שלא צודקת, הוא ישב לו פה על הוריד, אני יודעת, אני מכירה אותו. הוא בן אדם חולה והוא שיגע אותו…" (שורות 32-34). עוד אמרה "אני אפילו חושדת בו שהוא כתב לו הכל ואמר לו לחתום" (עמוד 16 שורה 26).
- צא ולמד, המניע להגשת ההתנגדות היתה תחושתה של הנתבעת שהצוואה "לא צודקת" לשיטתה, ותחושתה שהזוכה "ישב לו פה על הוריד" וכן חשדות שהזוכה הוא שכתב את הצוואה. בטענות אלו, שאינן מגובות בדבר, אין די בכדי להוכיח מעורבות של הזוכה בעריכת הצוואה, או השפעה בלתי הוגנת, בוודאי לא על רקע העדויות הנוספות שנשמעו כפי שיפורט להלן.
- בפסק הדין בעניין רינה מרום נגד היועמ"ש דנ"א 1516/95 (פורסם בנבו), נקבעו ארבעה מבחנים עיקריים שבית המשפט יסתייע בהם בבואו להכריע בשאלת קיומה של השפעה בלתי הוגנת: מבחן העצמאות, מבחן הסיוע, מבחן הקשר עם בני אדם אחרים ומבחן נסיבות עריכת הצוואה. להלן יבחנו המבחנים הנ"ל והאם קיים בסיס למסקנה כי המנוח הושפע בהשפעה בלתי הוגנת.
- מבחן התלות והעצמאות: בפס"ד מרום הנ"ל נקבע כי "השאלה שבית המשפט מציג לעצמו היא, כלום בתקופה הרלוונטית לעשיית הצוואה היה המצווה "עצמאי" – מן הבחינה הפיזית ומן הבחינה השכלית – הכרתית ועד כמה…ככל שהמצווה היה עצמאי יותר, מכל אחת משתי הבחינות האמורות, תתחזק נטיית בית המשפט לשלול קיום תלות של המצווה בנהנה."
- בענייננו – העו"ס לסדרי דין העידה לעניין המנוח: "אני יודעת שהוא היה מסתובב לבדו בכל מיני מקומות אבל לא הרבה, לרוב הוא היה בבית. עד כמה שידוע לי לא עקבתי אחריו. אני יודעת שהוא הלך לבד למכולת…" (פר' עמוד 22 שורות 18-19).
- מר ל. *** , שהתגורר ביחידת דיור בבית המנוח, אחיו של התובע ובנה של הנתבעת העיד: "ש. הוא היה עצמאי? ת. כן, לחלוטין היה נוסע באוטובוסים לרחובות." (פר' עמוד 24 שורות 26-27). ובהמשך: "ש. ראית אותו עולה על אוטובוס? ת. כן. גם מוניות. ש. מי הזמין את המונית? ת. אני הזמנתי לו מונית, הייתי איש תקשורת שלו, לא היה לו טלפון, כל דבר שהיה צריך הייתי מתקשר לאמא, ל***, לעו"ס כל מה שהיה צריך הייתי עושה." (פר' עמוד 24 שורות 30-34). יש לציין כי למשפחת הנתבעת חברת מוניות ולכן נאמר ע"י העד שהיה מתקשר לאמו, על מנת להזמין מונית (ראה בהבהרה עמוד 26 לפר' שורות 31-32, עמוד 27 שורות 1-3 "מתקשר לאמא והיא היתה שולחת מונית."). עוד העיד: "…הוא אמר "תביא מונית למשרדים" לכל מיני מקומות, ראשון, רחובות, יבנה, היה נוסע לכל מיני מקומות, בן אדם עצמאי יש לו רצונות משלו. אני לא חוקר." (פר' עמוד 25 שורות 6-8).
- נוכח האמור, הן לפי עדות העו"ס לסדרי דין והן לפי עדותו של מר ל. ***, המנוח היה עצמאי בהתנהלותו, אף שבשל קושי בשמיעה נדרש לסיוע של אחיינו שהתגורר בסמוך אליו ביצירת קשר טלפוני, ולא קיימים במקרה זה רכיבים של תלות של המנוח בזוכה.
- מבחן התלות והסיוע: בהלכת מרום הנ"ל, נקבע כי "מקום שבו מתברר, כי המצווה לא היה עצמאי, ועקב כך נזקק לסיוע הזולת, מתעורר צורך לבחון אם הקשר שהתקיים בינו לבין הנהנה התבסס על מתן הסיוע שהמצווה נזקק לו. ואם היה זה הנהנה אשר סייע למצווה להתגבר על קשייו ומגבלותיו, ייטה בית המשפט לקבוע שהמצווה היה תלוי בנהנה."
- בענייננו – המנוח גילה כאמור עצמאות, אך בכל זאת נזקק לסיוע הזולת. כאמור, אחיינו ל. תאר שהמנוח התקשה לנהל שיחות טלפון וביקש ממנו להזמין עבורו מוניות ולתאם פגישות. מהמתואר בהליך, הסיוע השוטף לו נזקק המנוח בתקופה הסמוכה למועד עריכת הצוואה, לא ניתן באופן בלעדי ואף לא בעיקר על ידי הזוכה על פי הצוואה, כי אם על ידי ל. שהתגורר ביחידת דיור בביתו של המנוח, לאורך כל השנים, בעוד שהזוכה עצמו עזב בבגרותו את בית המנוח. אף שהזוכה סייע אף הוא למנוח, כפי שעולה מהמידע בתיק האפוטרופסות, לא היה בסביבת המנוח בחלק ניכר מהזמן למתן סיוע יום יומי ושוטף.
- המתנגדת עצמה העידה על הזוכה: "מה הוא עשה בשבילו הוא לא עשה כלום" (פר' עמוד 14 שורה 26) וכן: "…הוא לא הלך לעזור לו אני עזרתי לו…" (פר' עמוד 16 שורות 16-17). גם מעדותה של המתנגדת אם כן, נלמדת גרסתה על העדר התלות של המנוח בזוכה והעדר הסיוע של הזוכה למנוח, כך על פי שיטתה. מכאן – לא הוכח שהמנוח היה תלוי בזוכה או שהזוכה סייע לו בדרך מיוחדת שיצרה בו תלות.
- מבחן קשרי המצווה עם אחרים: בפסק דין מרום הנ"ל נקבע: "ככל שיתברר כי בתקופה הרלוונטית לעריכת הצוואה היה המצווה מנותק לחלוטין מאנשים אחרים, או שקשריו עם אחרים היו מועטים ונדירים, תתחזק ההנחה שהמצווה אכן היה תלוי בנהנה."
- לא רק שלא הוכח שהמנוח היה בודד ונטול קשרים עם אחרים מלבד התובע הזוכה על פי הצוואה, אלא שהמתנגדת טענה אחרת: "…אני טיפלתי בו כל השנים 50 שנה ובאמא שלי והבאתי להם אוכל והלכתי לבקר אותם…" (עמוד 14 שורות 26-27). ובהמשך: "ש. את טוענת שהיית בקשר עם המנוח והיית באה אליו המון פעמים? ת. כן, בטח שבאתי אליו, 3 פעמים בשבוע, כל הזמן הלכתי אליו וגם הילדים שלי והנכדים שלי ולקחנו אותו." (עמוד 15 שורות 4-6).
- גם בתסקיר העו"ס לסדרי דין שהוגש בתיק האפוטרופסות נרשם: "את המזון המבושל מכינה עבורו אחותו *** ומביאה לביתו, אחת לשבוע. את רוב המצרכים רוכש עבורו אחיינו מר ל. אך במידת הצורך מר *** רוכש מצרכים נוספים כראות עיניו."
- הנה כי כן – לגרסתה של המתנגדת – היא וכל ילדיה ונכדיה, היו בקשר עם המנוח. עוד ובנוסף ידוע כי המנוח התגורר בצמוד לאחיינו ל., כפי שפורט מעלה. המנוח אם כן לא היה "מנותק לחלוטין מאנשים אחרים" ורכיב זה שעלול להצביע על קיומה של השפעה בלתי הוגנת, לא נטען, אלא נטען אחרת, וממילא לא הוכח.
- מבחן נסיבות עריכת הצוואה: בהלכת מרום נקבע כי "אפשר שמעורבות הנהנה לא תגיע עד כדי לקיחת חלק בעריכת הצוואה אך תהווה ראיה לכאורה להשפעה בלתי הוגנת על המצווה, או למצער שיקול רלוונטי להקמת חזקה בדבר קיומה של השפעה כזאת עליו."
- בענייננו – אין בראיות שהוצגו בפני בית המשפט בכדי להביא למסקנה שהתובע היה מעורב בעריכת הצוואה באופן שיש במעורבותו בכדי לפסול הצוואה על פי הוראות סעיף 35 לחוק הירושה או בכדי להצביע על השפעה בלתי הוגנת.
- המעורבות היחידה שהוכחה הינה הסעת המנוח על ידי הזוכה לפסיכיאטרית שערכה חוות דעת בדבר כשרותו המשפטית מספר ימים טרם החתימה על הצוואה. עוד אישר הזוכה כי הוא מסר למנוח לבקשתו את פרטי תעודת הזהות שלו ושל בנו. מסירת פרטים מזהים הינה עניין שבשגרה והסעת המנוח לפסיכיאטרית, אינה מספקת בכדי לקבוע שקיימת מעורבות שיש בה בכדי להביא לפסילת הצוואה או להעלות חשש ממשי להשפעה בלתי הוגנת.
- הנוטריון עו"ד פז שערך את צוואת המנוח העיד שלא הכיר את הזוכה על פי הצוואה עד לאחר פטירת המנוח (פר' עמוד 9 שורות 29-32). עוד העיד שהמנוח הגיע אליו לבדו, יותר מפעם אחת. לאחר הפגישה הראשונה ביקש עורך הדין הערכה רפואית והמנוח סיפק אותה בפגישה נוספת. כן הביא המנוח לעורך הדין את פרטי הזוכה ובנו שנקבע כיורש במקום יורש.
- עו"ד פז העיד שהמנוח קרא את הצוואה ובנוסף עורך הדין הקריא אותה. עורך הדין ציין שהמנוח שמע "יחסית חלש", והיה צורך להגביר את הקול בעת הקראת הצוואה. "דיברתי חזק והוא שמע אותי." (פר' עמוד 11 שורות 26-33). עוד נשאל עורך הצוואה האם המנוח ציין שיש לו צוואה קודמת והשיב: "כן הוא אמר לי שהוא רוצה לבטל את כל הצוואות הקודמות שלו כי מתנכלים אליו ולא מתייחסים אליו והוא רוצה לשנות את הצוואה בהתאם" (עמוד 12 שורות 8-10) ובהמשך "…הוא חושב שלא מגיע להם לקבל את העזבון שלו" (שורה 13).
- מעדותו של עו"ד פז לא עלתה מעורבות כלשהי של הזוכה בעריכת צוואת המנוח. לא שיחה עם עורך הדין ולא נוכחות בעת הפגישות. כאמור, עורך הדין העיד שכלל לא הכיר את הזוכה עד לאחר פטירת המנוח.
- גם אחיינו של המנוח ל. העיד לעניין עריכת הצוואה: "הוא בא אלי איזה יום ואמר שהוא רוצה לרשום ל*** צוואה, לא התייחסתי ולמחרת הוא בא אמר לי תתקשר ל*** אני רוצה לדבר איתו. ואז הוא אמר "שלום ***" ואז יצאתי מהבית…" (פר' עמוד 25 שורות 16-18). כשנשאל ע"י ב"כ המתנגדת מדוע למרות שהיה קרוב למנוח לא השאיר המנוח לו את הבית, השיב: "למה? אני לא מחליט על הצוואה שלו, שיעשה מה שהוא רוצה, אני לא אחראי למחשבות שלו מה הוא רוצה לעשות…" (פר' עמוד 26 שורות 15-16).
- מכל האמור עולה אם כן שהמנוח הוא שיזם עריכת הצוואה ופנה לל. על מנת שיתקשר לתובע, המנוח היה במשרד עורך הדין לבד, מספר פעמים, עורך הדין הקריא לו את הצוואה ואף נתן לו לקרוא אותה בעצמו, המעורבות היחידה של הזוכה שהוכחה, היתה בהסעה לרופאה הפסיכיאטרית ובהמצאת פרטים מזהים לשם הכנת הצוואה. בכך אין די בכדי להביא לפסילת הצוואה על פי סעיף 35 לחוק או בכדי להצביע על השפעה בלתי הוגנת.
- לעת סיום יש להתייחס לתסקיר העו"ס לסדרי דין שהוגש בתיק האפוטרופסות: העו"ס ציינה כי הועבר אליה מידע מבית החולים לפיו קיים חשד לניצול של המנוח, לאחר שהמנוח אמר שהעביר סך של 50,000 ₪ לרישום הבית על שמו ושאחיינו אמר שעליו להעביר לבעלותו את הבית. העו"ס ציינה כי בדקה את הדברים וכי הועברו אליה מסמכים המעידים שהבית לא נרשם על שם האחיין וכן הועברו אליה פירוט פעולות בחשבון הבנק ולא נמצאו הכנסות והוצאות חריגות. בנוסף, בביקור בית שערכה העו"ס, אמר לה המנוח שלא אמר דבר בדבר העברת הבעלות על ביתו ולא מסר כסף לבני משפחתו, אלא שילם כדי שהבית בו מתגורר יהיה רשום על שמו. בסופו של דבר לאחר בדיקת העו"ס, לא עלה כי המנוח נוצל כלכלית בדרך כלשהי. יש לציין כי הכנסותיו על פי דו"ח העו"ס היו מועטות, כ 4,000 ₪ לחודש מקצבה.
- סוף דבר –
- המנוח בהליך זה סבל אמנם ממחלה נפשית, שהובילה לאורך השנים למספר אשפוזים ולתנודות במצבו הנפשי. יחד עם זאת, על פי חוו"ד מומחה ועל פי המסמכים בתיק ועדויות נוספות, בעת עריכת הצוואה היה מצבו של המנוח מאוזן, בהיותו תחת טיפול מוקפד שנעשה על פי צו ופיקוח של גורמים רפואיים בבית החולים.
- לא הוכח שהתקיימו נסיבות שיש בהן בכדי להצביע על השפעה בלתי הוגנת על המנוח.
- לא הוכח שהזוכה היה מעורב בעריכת הצוואה, מלבד הסעת המנוח לפסיכיאטרית לצורך ביצוע בדיקה טרם עריכת הצוואה ומסירת פרטים מזהים של הזוכה ובנו, על פי בקשת המנוח ובהתאם להנחיות שקיבל מעורך הדין.
- לא הוכחה כל טעות בעת עריכת הצוואה, לפי עדות עורך הדין המנוח קרא את הצוואה והיא אף הוקראה לו והצוואה נערכה לפי הנחיות המנוח.
- נדחית ההתנגדות לקיום הצוואה מיום 17.9.19. ניתן בזאת צו לקיומה. צו פורמלי יחתם בנפרד.
- הוצאות ההליך: התובע סרק לתיק חשבוניות בגין הוצאותיו בהליך: תשלום סך של 100,000 ₪ כולל מע"מ לבא כוחו ובנוסף התחייבות על פי הסכם שכ"ט לשלם בתום ההליך אם תדחה ההתנגדות 50,000 ₪ נוספים. כמו כן, תשלום למומחה בסך של 4,387 ₪, שירותי משלוח בסך כולל של 1,720 ₪, תשלום אגרות למשרד הפנים בגין איתורי מען 660 ₪ ואגרות בקשות בסך של 1,029 ₪. סה"כ הוצאות ההליך בסך של 157,796 ₪, המגובים באסמכתאות.
- יש לקחת בחשבון בעת פסיקת ההוצאות את היקף ניהול ההליך, בו התקיימו ארבעה דיוני קדם משפט, דיון לשמיעת ראיות ודיון לשמיעת סיכומים בע"פ וכן את סכום ההוצאות שגרר ההליך המגובה באסמכתאות שהוצגו. בנוסף, מצאתי לקחת בחשבון שהנתבעת לא חסכה בהוצאות התובע ובזמנם של הצדדים ובית המשפט. הנתבעת עמדה על ניהול ההליך עד תומו וקבלת פס"ד, על אף שהתובע הציע מספר הצעות לאורך ניהול ההליך שהיה בהן בכדי להביא לסיום ההליך בפשרה, אך ההצעות כולן נדחו על ידי הנתבעת.
- עם זאת, מצאתי לפסוק סכום נמוך מסכום ההוצאות שהתבקש, בשל חובתו של בית המשפט לפסוק הוצאות ראליות אך במקביל סבירות, בנסיבות היקף ההליך.
- נוכח כל שפורט מצאתי להעמיד את סכום הוצאות ההליך על סך של 100,000 ₪ אשר ישולמו על ידי הנתבעת לתובע בתוך 60 יום מהיום, שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית מהיום המיועד לתשלום ועד ליום התשלום בפועל.
- המזכירות תסגור את כל התיקים.
- מותר לפרסום ללא פרטים מזהים.
ניתן היום, כ"ו שבט תשפ"ה, 24 פברואר 2025, בהעדר הצדדים.
לפעמים החיים מציבים בפנינו אתגרים מורכבים, והתמודדות עם צוואה שמעוררת סימני שאלה היא אחד מהם.
התנגדות לצוואה היא זכות חוקית שניתנת לך כדי להגן על האמת ועל הצדק.
ישנן סיבות רבות שעשויות להצדיק התנגדות לצוואה: חשש שהמנוח הושפע שלא כדין, ספקות לגבי מצבו הנפשי בעת כתיבת הצוואה, פגמים בהליך החוקי, או תחושה עמוקה שהצוואה אינה משקפת את רצונו האמיתי של יקירך שהלך לעולמו.
הזמן הוא גורם קריטי – החוק מקציב חלון זמנים מוגבל להגשת התנגדות. אל תישאר עם סימני שאלה.
צוות המומחים שלנו כאן כדי להקשיב, לייעץ ולהוביל אותך בדרך להגנה על האמת והצדק.
צוואה מעוררת ספקות? יש לך זכות להתנגד ולהגן על האמת. אנחנו כאן בשבילך
התנגדות לצוואה היא הזדמנות אחרונה להגן על זכויותיכם בירושה - פנו עכשיו לייעוץ משפטי מקצועי
הסתייגות משפטית
המידע המוצג באתר זה מיועד למטרות הדרכה כלליות בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי, פיננסי או מקצועי. התוכן נועד לספק כיוון ראשוני ואינו בא במקום עיון במקורות הרשמיים או קבלת ייעוץ מקצועי מוסמך. האתר אינו אחראי לדיוק, שלמות או עדכניות המידע המוצג. בתהליכי עיבוד והמרת התוכן עלולים להתרחש שגיאות או אי-דיוקים. לפני קבלת החלטות או ביצוע פעולות כלשהן, הינכם מתבקשים לפנות לקבלת ייעוץ מקצועי ולוודא את המידע ממקורות רשמיים. האתר אינו נושא באחריות לתוצאות השימוש במידע או לנזקים העלולים להיגרם עקב הסתמכות על התוכן המוצג.
הסתייגות זו באה בנוסף לתקנון האתר, תנאי השימוש ומדיניות הפרטיות החלים על האתר.
