איך סכסוך משפחתי הפך עיזבון של 950 אלף שקל לכאב ראש של 5 שנים
האח שניהל את העיזבון של אחותו דרש החזר של 250 אלף שקל מהיורשים, אבל הם גילו שהוא הוציא כספים ללא אישור ובלי לשמור קבלות, ועכשיו כל משפחה צריכה ללמוד איך להימנע מהמלכודת הזו
מבט מומחה: מה באמת קרה כאן
עו"ד ארז קרט חושף את השכבות הנסתרות:
מעבר לפני השטח של פסק הדין, מסתתרות כאן השלכות רחבות יותר. המקרה הזה מצטרף למגמה מדאיגה של ניהול עיזבונות לא מקצועי שגורם לנזקים כספיים ומשפחתיים עצומים.
הקשר רחב יותר: המקרה הזה מצטרף למגמה של מינוי קרובי משפחה כמנהלי עיזבון ללא הכנה מתאימה, מה שמוביל לסכסוכים יקרים ומיותרים.
אזהרה למעשה: עו"ד ארז קרט מזהיר: "כשמנהל עיזבון מוציא כספים ללא אישור ובלי לשמור קבלות, הוא הופך את עצמו מעוזר למקור בעיות. המקרה הזה מלמד אותנו שטוב לב לא מספיק - צריך גם מקצועיות."
הזדמנויות חדשות: המקרה הזה מלמד שכדאי לשקול מינוי מנהל עיזבון מקצועי מלכתחילה, גם אם זה עולה יותר - כי בסוף זה חוסך כסף ועצבים.
תקציר פסק הדין
ביום אחד בשנת 2017, כשמ.ב. בת ה-89 נפטרה, אף אחד לא שיער שהעיזבון הפשוט שלה יהפוך לסיוט משפחתי שיימשך יותר מחמש שנים. דירה אחת בשווי 850 אלף שקל וחשבון בנק עם 100 אלף שקל - מה יכול להיות יותר פשוט מזה?
אבל כשהאח נ.ע., בן 75, הסכים לנהל את עיזבון אחותו ללא תשלום, הוא לא ידע שהוא נכנס למסע שיעלה לו בסופו של דבר הרבה יותר מכפי שחשב. "אני אעזור לילדיה של אחותי", חשב לעצמו, "זה הדבר הנכון לעשות".
במשך שנים ראשונות הכל נראה תקין. נ.ע. פעל במסירות - שילם הוצאות, ניהל את הדירה, טיפל בבעיות. אבל היה לו בעיה אחת קטנה: הוא לא שמר קבלות. ובעיה נוספת: הוא הוציא כספים ללא אישור בית המשפט. "אני עוזר למשפחה", הוא אמר לעצמו, "אחר כך נסדר הכל".
המצב התחיל להסתבך כשאחת היורשות, ג', החליטה לעבור לגור בדירה של המנוחה - בניגוד מוחלט להוראות הצוואה. פתאום נ.ע. מצא את עצמו צריך לשלם עורך דין כדי לפנות אותה. עוד הוצאה, עוד בעיה, עוד כסף שיוצא מהכיס הפרטי שלו.
השבר האמיתי התרחש ב-2023, כשנ.ע. הגיש תביעה להחזר כספים בסך של כרבע מיליון שקל. היורשים נדהמו לגלות שהאח שהתנדב לעזור דורש עכשיו סכום עצום. "זה לא מה שסיכמנו", אמרו בכעס. "הוא אמר שהוא יעזור בחינם".
המחלוקת הלכה והסלימה. היורשים גילו שנ.ע. משך 141 אלף שקל מחשבון העיזבון ללא אישור. הם גילו שהוא חילק כספים לחלק מהיורשים מבלי לספר לאחרים. הם גילו שרוב ההוצאות שהוא דרש החזר עליהן לא מגובות בקבלות.
מה קרה בפועל במהלך חמש השנים? נ.ע. אמנם השקיע זמן ומאמץ עצומים. הוא ניהל הליכי מכירת הדירה, פתר בעיות עם עיקולים שהוטלו על הנכס, טיפל בנושים של היורשים, ואף שחרר אחת מהיורשות מהכלא. אבל הוא עשה את כל זה בלי לבקש אישור מראש ובלי לתעד כמו שצריך.
הסיטואציה הפכה כל כך מורכבת שבית המשפט החליט למנות מנהל עיזבון מקצועי, עורך דין בשם נועם בר דוד, שיסדר את הבלגן. בר דוד גילה אי-סדרים נרחבים: כספים שהועברו ללא אישור, תשלומים ללא אסמכתאות, וחלוקת כספים לא מבוקרת.
איך זה הסתיים? אחרי דיונים מייגעים, בית המשפט החליט לאשר לנ.ע. החזר הוצאות בסך של רק 40 אלף שקל מתוך הרבע מיליון שהוא דרש. כן, אתם קוראים נכון - 40 אלף מתוך 250 אלף שקל. השאר נפסל כי לא הוכח כמו שצריך או שלא היה קשור באמת לניהול העיזבון.
עו"ד ארז קרט מעיר שזהו מקרה קלסי של כוונות טובות שהובילו לתוצאות קטסטרופליות. "כשמישהו מתנדב לנהל עיזבון, הוא חושב שזה עניין של כמה חודשים. אבל עיזבונות מורכבים יכולים להימשך שנים, ובלי ניהול מקצועי הם הופכים לסיוט לכל המעורבים."
הסיפור הזה מלמד שלפעמים עדיף לשלם עבור מקצועיות מלכתחילה מאשר לשלם יותר בסוף על תיקון הנזקים. המשפחה הזו שילמה בסוף הרבה יותר - לא רק בכסף, אלא גם בקרעים משפחתיים שקשה לתקן.
שאלות עיקריות שעולות מפסק הדין
מה הייתה הבעיה המשפטית המרכזית?
הבעיה המרכזית הייתה סכסוך סביב החזר הוצאות שמנהל עיזבון דרש מהעיזבון. עו"ד ארז קרט מסביר שמדובר במקרה קלסי של ניהול עיזבון לא מקצועי שהוביל למחלוקות כספיות עצומות. לדוגמה, המנהל דרש החזר של 250 אלף שקל אבל רק 40 אלף שקל אושרו. זה מלמד שחיוני לנהל עיזבון בצורה מקצועית מלכתחילה.
מי היו הצדדים במחלוקת ומה טענו?
הצדדים העיקריים היו נ.ע. (אח המנוחה שמונה כמנהל עיזבון) נגד שישה יורשים. עו"ד ארז קרט מציין שזהו מקרה אופייני של סכסוך משפחתי סביב עיזבון. נ.ע. טען שהוציא 250 אלף שקל מכיסו לטובת העיזבון ודרש החזר מלא. לדוגמה, הוא טען שהוציא כספים לטיפולים רפואיים של המנוחה, להוצאות משפטיות ולתחזוקת הדירה. היורשים טענו שההוצאות לא מוכחות ושהוא פעל ללא אישור בית המשפט.
איך התפתח המקרה בפועל?
המקרה התפתח על פני יותר מחמש שנים בצורה מורכבת ומתסכלת. עו"ד ארז קרט מסביר שזה התחיל כעיזבון פשוט אבל הפך למשבר משפחתי. במהלך השנים נ.ע. ניהל את העיזבון תוך הוצאת כספים רבים מכיסו, אבל לא תיעד הכל כמו שצריך. לדוגמה, אחת היורשות עברה לגור בדירה בניגוד לצוואה, מה שדרש הליכים משפטיים יקרים לפינויה. בסוף בית המשפט החליט למנות מנהל עיזבון מקצועי כדי לסדר את המצב.
אילו ראיות הוצגו בבית המשפט?
הראיות כללו קבלות חלקיות, תשובות בנקים ועדויות של הצדדים. עו"ד ארז קרט מעיר שזה בדיוק הבעיה - חוסר בתיעוד מקצועי. נ.ע. הציג קבלות על כ-35 אלף שקל ששולמו לעורך דין, אבל לגבי הוצאות נוספות בסך של 40 אלף שקל לא היו אסמכתאות מספיקות. לדוגמה, הוא טען שהוציא כספים על נסיעות ושליחויות אבל לא שמר קבלות. זה מלמד כמה חשוב לתעד הכל בניהול עיזבון.
איך בית המשפט הגיע להחלטה?
בית המשפט הגיע להחלטה בצורה מאוזנת שלקחה בחשבון את כל הגורמים. עו"ד ארז קרט מציין שהשופטת הבינה שנ.ע. פעל מתוך כוונות טובות אבל בצורה לא מקצועית. היא קבעה שכר טרחה כולל של 3% משווי העיזבון לחלוקה בין שני מנהלי העיזבון. לדוגמה, נ.ע. קיבל החזר של 40 אלף שקל בגין הוצאות מוכחות, ומנהל העיזבון המקצועי קיבל 9,400 שקל. הלקח הוא שמקצועיות משתלמת.
מה החליט בית המשפט ומדוע?
בית המשפט החליט לאשר רק חלק קטן מהתביעה של נ.ע. ולחייבו להשיב כספים שלקח ללא אישור. עו"ד ארז קרט מסביר שזוהי החלטה הגיונית המאזנת בין הכרת הטוב למאמצי נ.ע. לבין הצורך בניהול עיזבון חוקי. מתוך 250 אלף שקל שנדרשו, אושרו רק 40 אלף שקל בגין הוצאות מוכחות. לדוגמה, אושרו תשלומים לעורכי דין שנדרשו להליכים ספציפיים, אבל נדחו הוצאות כלליות שלא הוכחו. הלקח הוא שבעיזבונות דרושה שקיפות מלאה.
מה המשמעות המשפטית של ההחלטה?
המשמעות המשפטית היא חיזוק העיקרון שמנהל עיזבון חייב לפעול בשקיפות ולבקש אישור להוצאות חריגות. עו"ד ארז קרט מעיר שפסק הדין קובע בבירור שכוונות טובות לא מספיקות - דרושה גם מקצועיות. הפסיקה מבהירה שמנהל עיזבון שמוציא כספים ללא אישור נוטל סיכון שההוצאות לא יאושרו. לדוגמה, במקרה זה 80% מההוצאות הנטענות נדחו בגלל חוסר תיעוד או חוסר אישור מראש. זה מלמד מנהלי עיזבון עתידיים לפעול בזהירות רבה יותר.
איך זה משפיע על מקרים דומים?
ההשפעה על מקרים דומים משמעותית מאוד מבחינת הקמת תקדים לניהול עיזבונות. עו"ד ארז קרט צופה שמנהלי עיזבון יהיו זהירים יותר ויבקשו אישורים מראש לכל הוצאה חריגה. הפסיקה מחזקת את העיקרון שעדיף למנות מנהל עיזבון מקצועי מלכתחילה מאשר להסתמך על קרובי משפחה ללא ניסיון. לדוגמה, במקרים דומים בעתיד, בתי המשפט עשויים להיות פחות סלחניים לגבי הוצאות ללא אסמכתאות. זה יוביל לניהול עיזבונות מקצועי יותר.
מה הצעדים הבאים?
הצעדים הבאים כוללים ביצוע חלוקת העיזבון על פי הוראות פסק הדין וסגירת התיק. עו"ד ארז קרט מציין שמנהל העיזבון המקצועי יבצע את החלוקה הסופית בין היורשים לאחר כל הקיזוזים והתשלומים שנקבעו. נ.ע. חייב להשיב 141 אלף שקל שלקח מהעיזבון ללא אישור, ומנגד יקבל 40 אלף שקל בגין הוצאות מאושרות. לדוגמה, היורשת שגרה בדירה תקבל פחות כסף כי יקוזזו ממנה הוצאות התחזוקה שאחרים שילמו. התוצאה הסופית תהיה חלוקה הוגנת יותר.
מה המומחים אומרים?
עו"ד ארז קרט מעיר שזהו מקרה לימודי מצוין לחשיבות הניהול המקצועי של עיזבונות. המקרה מדגים כיצד כוונות טובות יכולות להוביל לתוצאות הרסניות כשאין מקצועיות מספקת. המומחה ממליץ למשפחות לשקול מינוי מנהל עיזבון מקצועי גם עבור עיזבונות שנראים פשוטים. לדוגמה, השקעה של כמה אלפי שקלים בניהול מקצועי מלכתחילה הייתה חוסכת למשפחה הזו עשרות אלפי שקלים והרבה עצבים. הלקח הבסיסי הוא שבעיזבונות כמו בכל תחום משפטי אחר - מקצועיות משתלמת.
איך המקרה הזה חושף בעיות מערכתיות?
המקרה חושף בעיה מערכתית בחוק הירושה הישראלי שמאפשר מינוי קרובי משפחה ללא הכשרה מתאימה. עו"ד ארז קרט מציין שהמערכת מניחה שבני משפחה ינהלו עיזבונות בצורה טבעית, אבל במציאות זה דורש ידע משפטי וחשבונאי מורכב. הבעיה המערכתית היא חוסר הנחיות ברורות למנהלי עיזבון לא-מקצועיים וחוסר פיקוח מראש על ההתנהלות. לדוגמה, נ.ע. לא קיבל הדרכה מתאימה על חובותיו החוקיים, מה שהוביל לטעויות יקרות. זה מלמד שהמערכת זקוקה לרפורמה שתכלול הכשרה חובה למנהלי עיזבון.
מה הלקחים הכלכליים והחברתיים?
הלקחים הכלכליים והחברתיים מהמקרה עמוקים ורחבי היקף עבור החברה הישראלית. עו"ד ארז קרט מעיר שהמקרה מדגים כיצד סכסוכי עיזבון יכולים להרוס משפחות ולבזבז משאבים כלכליים. מבחינה כלכלית, העיזבון שהיה אמור להעביר 950 אלף שקל ליורשים בסופו של דבר עלה בהוצאות נוספות של עשרות אלפי שקלים וגרם לעיכובים של שנים. לדוגמה, במקום לחלק את הכספים תוך שנה, התהליך נמשך חמש שנים והוביל לנזקים נוספים כמו ריביות והתייקרויות. מבחינה חברתית, המקרה מלמד שחשוב להפריד בין יחסים משפחתיים לניהול עסקי-כספי כדי לשמר את שלמות המשפחה.
שאלות נפוצות על פסק הדין
איך לבחור עורך דין לסכסוכי ירושה?
בבחירת עורך דין לטיפול בסכסוכי ירושה, חשוב לחפש מומחה עם ניסיון רב בדיני ירושה ומשפחה. המומחה צריך להכיר היטב את הפסיקה העדכנית ואת המורכבויות של מקרים כמו זה שבו בני זוג פרודים אך נשואים רשמית. עורך דין מנוסה יוכל להסביר את ההשלכות המשפטיות של הסכמי פרידה, לייעץ על אפשרויות למניעת סכסוכים, ולייצג בהליכים משפטיים במידת הצורך. המומחיות כוללת גם הבנה של הליכי גישור וידע בעריכת צוואות ותכנון עיזבון.
צריכים עזרה משפטית בסכסוך ירושה? צרו קשר עוד היום.
לפעמים החיים מציבים בפנינו אתגרים מורכבים, והתמודדות עם צוואה שמעוררת סימני שאלה היא אחד מהם.
התנגדות לצוואה היא זכות חוקית שניתנת לך כדי להגן על האמת ועל הצדק.
ישנן סיבות רבות שעשויות להצדיק התנגדות לצוואה: חשש שהמנוח הושפע שלא כדין, ספקות לגבי מצבו הנפשי בעת כתיבת הצוואה, פגמים בהליך החוקי, או תחושה עמוקה שהצוואה אינה משקפת את רצונו האמיתי של יקירך שהלך לעולמו.
הזמן הוא גורם קריטי – החוק מקציב חלון זמנים מוגבל להגשת התנגדות. אל תישאר עם סימני שאלה.
צוות המומחים שלנו כאן כדי להקשיב, לייעץ ולהוביל אותך בדרך להגנה על האמת והצדק.
חוששים מפגם בצוואה? פעלו עכשיו! יש לכם 14 ימים להתנגד ולהגן על זכויותיכם המשפטיות
פסק הדין המלא
בפני | כבוד השופטת אלה פטל
| |
בעניין:
מבקש | מ.ב. (המנוחה)
נ.ע. – מנהל העיזבון | |
נגד
| ||
משיבים | 1. א.ב. 2. א.ב. 3. ר.ב. ע"י עו"ד עידן שקד 4. א.ח. – פש"ר (24735-06-17) באמצעות הנאמן עו"ד נועם אפשטיין 5. נ.פ. 6. מ.ב. | |
|
| |
פסק דין |
זהו פסק דין בבקשה לפסיקת שכ"ט מנהל העיזבון, למתן הוראות ביחס להחזר ואשרור הוצאות ולחלוקת כספים ליורשים.
- רקע רלוונטי:
- המנוחה, מ.ב. ז"ל, נפטרה ביום 18.XX.XX (להלן: "המנוחה").
- המנוחה הותירה אחריה שישה ילדים בגירים: א', ב', ג', ד' ז"ל, נ' ומ' (כל יורש יקרא א',ב',ג',ד',נ' ומ' וביחד יקראו להלן: "היורשים"). יצוין, כי למנוחה בת נוספת בשם ר' ז"ל אשר הלכה לבית עולמה בטרם פטירת המנוחה והותירה אחריה בן. המנוחה לא כללה בצוואתה את הבת ר' או את צאצאיה.
- ד' ז"ל, שלמרבה הצער נפטרה במהלך ניהול ההליך, הוכרזה כפושטת רגל במסגרת פש"ר 24735-06-17 ועו"ד נועם אפשטיין מונה כנאמן לענייניה (להלן: "הנאמן").
- ביום 06.05.19 ניתן צו קיום צוואה לצואת המנוחה מיום 1.6.17. המנוחה ציוותה בצוואתה בין היתר כך:
- היורשות נ' וב' יקבלו סך של 5,000 ₪ כל אחת מתוך הכספים הנזילים שבעיזבון או מהתמורה שתתקבל ממכירת דירת המנוחה הנמצאת ברח' X (הידועה כגוש XXX, חלקה XXX, להלן: "הדירה").
- שאר העיזבון, לרבות הזכויות בדירת המגורים של המנוחה יחולק בחלקים שווים לששת היורשים.
- הדירה לא תימכר, אלא בתום שנה מיום הפטירה. עד ליום מכירתה, הדירה תשמש את היורשים לאספות משפחתיות בלבד ואף אחד מהם לא יהא רשאי להתגורר בדירה או להשתמש בה כבעלים או כשוכרים.
- היורש א' יישא לבדו בכל הוצאות הקבורה, הוצאות השבעה ואזכרות וכן בהוצאות השוטפות של הדירה עד ליום מכירתה. צוין בצוואה כי ההוצאות הוטלו על א' מאחר שהמנוחה נתנה לו בחייה סך של 40,000 ₪ למימון הוצאות אלו.
- אחיה של המנוחה מר נ.ע. (להלן: "ע'") ימונה כמנהל עיזבון אשר יפעל לקיום הוראות הצוואה ללא הפקדת ערבון וללא זכאות לשכ"ט.
- נכסי העיזבון כללו את דירת המנוחה (שנמכרה בתמורה לסך של 850,000 ₪) וכספים בסך של כ-100,000 ₪ בחשבון הבנק של המנוחה בבנק מ' (על פי אישור יתרות זכויות מח-ן XXX עדכני ליום 30.9.18). סה"כ שווי העזבון כ- 950,000 ₪.
- ביום 06.11.19 מונה ע' כמנהל העיזבון מכוח הצוואה על פי צו שניתן ע"י הרשם לענייני ירושה.
- ביום 29.12.20 עתר ע' לראשונה לבית המשפט בבקשה לאישור הסכם למכירת הדירה ובין היתר פירט הוצאות שהוציא מכיסו הפרטי וביקש לקזזן מכספי העיזבון. במועד זה ועל רקע בקשה זו נפתח התיק דנן. יוער כבר עתה כי בכתבי הטענות שהוגשו לבית המשפט היה ע' מיוצג באמצעות עוה"ד יובל סדן.
- כעולה מהחלטת המותב הקודם מיום 23.5.21, ע' טען כי לאחר חודשים רבים, נמצא קונה לדירה אולם המכירה סוכלה על ידי ב', וכן על ידי ג' שאף עברה להתגורר בדירה בניגוד להוראות הצוואה. נטען כי גם א' לא היה מעוניין במכירת הדירה. היורשים 1-3 מנגד, העלו טענות כנגד תפקודו של ע' וההוצאות שהוציא במהלך ניהול העיזבון וכן כנגד היורש מ'.
- ביום 19.10.21 נחתם הסכם למכירת הדירה בתמורה לסך של 850,000 ₪, אשר אושר על ידי בית המשפט ביום 20.02.22. בד בבד עם אישור ההסכם, הוארך תוקף מינויו של ע' כמנהל עיזבון.
- ביום 09.02.23 הגיש ע' בקשה לחלוקת הכספים, בקשה לפסוק לו שכ"ט בשיעור של 4% מנכסי העיזבון בסך 39,780 ₪ וביקש החזר הוצאות שהוציא בסך כולל של 264,900 ₪.
לעניין החזר הוצאות טען ע', בין היתר, כי:
- ע' שילם על מרבית הטיפולים הרפואיים של המנוחה ומשכך, מדובר בחוב כספי של העיזבון כלפיו.
- ע' פעל רבות במשך השנים לצורך ניהול העיזבון כשמרבית ההוצאות מומנו מכיסו האישי בהעדר כספים בעיזבון. בין היתר, נשא ע' לטענתו בתשלומים שוטפים עבור הדירה, הוצאות בגין שמאות, פינוי ג' מהדירה, הליכים משפטיים לרבות הסדרים עם צדדי ג' לאור חובות של היורשות נ' וג' ועוד.
- מכספי העיזבון השיב לעצמו ע' סך של 80,000 ₪ בלבד בגין הוצאות ששילם מכיסו והיחיד שסייע לו בתשלום ההוצאות היה היורש מ'.
לעניין פעולותיו כמנהל עזבון טען ע' כי פעל במשך שנים רבות במסגרת ניהול העיזבון ובין היתר: ניהל את הליכי מכירת הדירה והעברתה בטאבו, ובכלל זה נאלץ לנהל מו"מ משולש עם הקונה המיועד ועם הנאמן לצורך הסרת הערה שנרשמה על זכויותיה של ד' ז"ל במסגרת הליך הפש"ר וכן מו"מ משולש בכדי להסיר העיקול שהוטל על הדירה בגין חוב של היורשת ג', ערך הסדר עם היורש מ' לעניין תחזוקה בדירה (שלטענת ע' הייתה ישנה ומוזנחת), ניהל הליכים משפטיים – הוציא צווים לקיום צוואה של המנוחה ושל אמה ר.ע. שעל שמה עדיין היו רשומות זכויות על הדירה וכן ניהל פגישות עם היורשים.
בבקשה פירט ע' את הסכומים שחולקו זה מכבר ליורשים (ללא אישור בית המשפט), ואת אופן חלוקת הכספים שנותר לגישתו לבצע.
- היורשים א' וב'- התנגדו לבקשה ובכלל זה טענו כי ע' אינו זכאי לשכ"ט לאור האמור בצוואה, כי פעל בחוסר ת"ל ובחוסר שקיפות. כן נטען כי ע' מסוכסך עמם ופועל באופן מכוון כדי לגרוע מהם כספים המגיעים להם וכי ההוצאות שפורטו לא נתמכו בקבלות.
- הנאמן בהליך הפש"ר של ד' טען בתמצית כי ע' עבד זמן ממושך עם השקעה רבה אך ביצע טעויות בהתנהלות ובהוצאת הכספים שבוצעה ללא צורך אמיתי ומבלי לקבל אישור מבית המשפט. נטען כי ע' זכאי לשכ"ט אולם הוצאות שהוצאו ללא אישור מראש, אין מקום לאשרן.
- ע' בתשובתו טען, בין היתר, כי הטענה שלא נשמרו קבלות מהווה "פרצה" עבור היורשים בניסיונם שלא להשיב לו כספים. ההוצאות הוצאו בידיעה שהוא עוזר לילדיה של אחותו באופן זמני וכאשר תימכר הדירה הכספים יושבו. נטען כי בהתאם לתקנות הירושה, מנהל עיזבון רשאי ולא חייב, להגיש בקשה לאישור הוצאות חריגות מראש.
- ביום 19.04.23 הגיש ב"כ היועמ"ש עמדה מטעמו לפיה אינו מתכוון להתערב בהליך אולם העיר כי לאור קיומה של מחלוקת בין היורשים יש לשקול מינוי מנהל עיזבון ניטראלי.
- ביום 20.06.23 התקיים דיון במעמד הצדדים. בהחלטת המותב הקודם מיום 22.6.23 צוין כי בית המשפט התרשם כי בין ע' לבין היורשים מערכת יחסים עכורה וטעונה מזה תקופה ארוכה, כאשר במהלך הדיון הטיחו זה בזה האשמות קשות, וקיים חוסר אמון מהותי ועמוק ביניהם (הגם אם לכאורה, הסכסוך במהותו הינו אישי-משפחתי). כך התרשם בית המשפט כי גם היורשים ו/או חלק מהם, מסוכסכים בינם לבין עצמם. עוד צוין בהחלטה כי:
"מעיון בבקשת המבקש לחלוקת כספי עזבון, וכפי שהתברר אף בדיון, לכאורה ניהול העיזבון אינו בהתאם להוראות החוק/התקנות ובין היתר: שימוש בכספיו הפרטיים של המבקש (ולכאורה מתוך חשבונו הפרטי); הוצאת כספים עבור העיזבון ו/או תשלום לנושים ללא אישור ביהמ"ש; השבת כספים למבקש עבור הוצאותיו (בסך של כ- 80,000 ₪) ללא אישור ביהמ"ש ועוד.
כן עותר המבקש בבקשתו להשבת הוצאות אשר על פניו אינן בגדר הוצאות העיזבון (לרבות הוצאות אשר הוציא לטענתו עבור המנוחה בחייה), וע"פ חלוקת הכספים המוצעת על ידו כעת נותרת היורשת המשיבה 3, חבה כספים לעיזבון. עוד עולה, כי המבקש העניק סיוע כספי למי מהיורשים/בני משפחתם, על חשבון חלקם בעיזבון".
- בסופו של דבר קבע המותב הקודם בתיק כי הגם שניהול העיזבון נמצא בשלביו הסופיים וכל שנותר הוא לבצע התחשבנות ולחלק הכספים, הרי שמקום בו השבר בין בני המשפחה עמוק מאד ואין כל סיכוי כי יעלה בידי ע' והיורשים להגיע להבנות, נוכח הטענות שהועלו כלפי ע' ואופן ניהול העיזבון (אשר מחייב בדיקה מעמיקה בכל הנוגע לחובות העיזבון, כספי העיזבון וחלקם של כל אחד מהיורשים) – הורה המותב הקודם בתיק על מינוי מנהל עיזבון ניטראלי, עו"ד במקצועו, אשר יסיים את ניהול העיזבון וחלוקת הכספים.
- ביחס לע' אף הבהיר בית המשפט כי:
"אין בהחלטתי זו כדי להטיל דופי במבקש עצמו. המבקש כבן 75, אינו עו"ד / בעל השכלה משפטית, וכעולה מדבריו בדיון לא קיבל הנחיות מתאימות מבעוד מועד באשר לדרך בה יש לנהל עיזבון, אלא פעל כמיטב הבנתו ויכולתו. כך גם, מעת לעת כאשר סבר כי הוא נדרש לכך אף פנה המבקש לקבלת ייעוץ/ליווי משפטי (הגם אם ביכר להמשיך ולנהל את העיזבון בעצמו). בית המשפט התרשם כי המבקש השקיע זמן ומאמץ בניהול העיזבון, ואף הוציא כספים מכיסו לדבריו מתוך מחויבותו למנוחה, אחותו".
- באשר להעברת כספים לנושים של ג'- נקבע בהחלטה מיום 22.6.23 כי שחרור הכספים יהא במסגרת חלוקת העיזבון כולו או לאחר שיובהר חלקה של ג' בעיזבון ע"י מנהל עיזבון שימונה.
- ביום 28.07.23 מונה עו"ד נועם בר דוד כמנהל העיזבון (להלן: "מנהל העיזבון/ בר דוד") לצורך בירור חובות העיזבון וטענותיו של ע' כמנהל עיזבון היוצא להשבת כספים שהוציא, כיסוי חובות העיזבון וחלוקת כספי העיזבון בין היורשים.
- הבקשות שעל הפרק ותמצית טענות הצדדים
- ביום 13.06.24 הגיש מנה"ע בר דוד דו"ח כספי אודות העיזבון (להלן: "הדו"ח"). במסגרת הדו"ח צוין בתמצית כי:
- מדובר בעיזבון מורכב לאור ריבוי הצדדים, היחסים המורכבים וההאשמות השונות שהעלו הצדדים ולאור המורכבות נדרשו שעות עבודה רבות לעיון ובדיקת כלל המסמכים שהועברו.
- ע' ביצע פעולות ללא אישור באופן שיצר מחלוקות רבות ובכלל זה חילק כספים לחלק מהיורשים כמקדמה על חשבון חלקם היחסי בעיזבון ללא אישור או יידוע יתר היורשים, שילם שכ"ט לעו"ד סדן בשיקים מחשבון העיזבון (שיק בסך 3,758 ₪ ושיק נוסף בסך 3,510 ₪) ואף העביר לחשבונו סך של 141,238 ₪ מחשבון העיזבון. פעולות אלו בוצעו טרם סילוק כל חובות העיזבון, מבלי שהיה ידוע מה שוויו הסופי של העיזבון וחלקו של כל יורש וכאמור ללא אישור היורשים ובית המשפט. בכך טעה ע' בניהול העיזבון ופעל בניגוד לדין.
- קיימים אי סדרים וסתירות ביחס לטענות עובדתיות בין היתר עלו טענות לענין קיומה של דירה נוספת למנוחה וכספים וחפצים של המנוחה שנטלה לכאורה ב' שלבסוף התברר שאין בהן ממש או שלא הוכחו כלל.
- כספים רבים היו נחסכים אילו היה מבקש ע' את אישורו של בית המשפט טרם הוצאתם. חלקן של ההוצאות שנטענו הינן הוצאות שוטפות רגילות הכרוכות בניהול העיזבון וחלקן הוצאות אשר אין לראות בהן הוצאות או חובות של העיזבון. רק בגין חלק מההוצאות צורפו אסמכתאות. אין בסמכותו של מנה"ע להכיר במסמכים שאינם קבלות או חשבוניות כקבילים לאישור החזר הוצאות.
- ע' לא זכאי לשכ"ט- לאור הוראות המנוחה בצוואה.
- בעזבון כספים בשווי של 401,771 ₪ נכון למועד הגשת הדו"ח. ע' העביר סך של 325,260 ₪ אשר היה מצוי בחשבון העיזבון לחשבון העיזבון שפתח מנה"ע בר דוד. בנוסף, עו"ד סדן העביר לחשבון העיזבון סך של 76,549 ₪ מתוך סך כולל של 121,038 ₪ אשר הופקדו לידיו בנאמנות בהתאם לחוזה המכירה. עו"ד סדן שמר בידו את סכום העיקול שהטילו הנושים.
- סך של 113,334 ₪ הועברו לקופת הפש"ר עבור חלקה בעיזבון של ד' ז"ל אשר יש לקזז במסגרת החלוקה.
- יש להורות לע' להשיב את כל הכספים שהעביר לחשבונו ולחשבון עו"ד סדן ללא אישור בסך של 148,506 ₪. מסכום זה יש לקזז החזרי הוצאות המגיעים לע' כך שעל ע' להשיב לקופת העיזבון סך של 132,852 ₪.
- מבוקש לפסוק למנהל העזבון בר דוד שכ"ט בשיעור 4% בצירוף מע"מ משווי העיזבון לאור העובדה כי התיק הצריך שעות עבודה רבות או כל שכ"ט אחר שיפסוק בית המשפט.
- מבוקש לאשר שכר טרחת מנהל העזבון, הוצאות בסך של 409 ₪ ולקבוע כי לסכום הכולל בסך 534,623 ₪ (הסכום בקופה+הסכום של ע' להשיב) יש להוסיף 115,000 ₪ ששולמו ליורשים מ', ג' ונ' כמקדמות + 113,334 ₪ ששולם לנאמן בגין ד' ז"ל וזאת לצורך חלוקה נכונה בין היורשים, לאחר קיזוז חובות העזבון, בהתאם למתווה שפורט.
- היורש מ' בתגובתו לדו"ח ביקש החזר כספים בסך 33,080 ₪ בגין הוצאות ששילם לטובת העיזבון כדלקמן:
- נטען כי ג' סירבה להתפנות מדירת המנוחה ולאחר שפונתה סירבה לשלם על נזקים שגרמה לדירה. לטענתו שילם כספים כדי לתקן הנזקים כהכנה למכירת הדירה, שילם אגרות ואישורים לעירייה, היה איש תחזוקה של הדירה וע' התחייב כי ישלם לו עבור הביקורים בדירה והתיקונים.
- שילם כספים כסיוע לד' ז"ל ולביתה של ג', הגב' ע.ב. וטען כי ע' התחייב להחזיר לו את הכספים לאחר מכירת הדירה. לטענתו הושב לו סך של 10,000 ₪ בלבד. על מנהל העיזבון בר דוד לכבד את התחייבותו של ע' ולהשיב לו את הכספים טרם חלוקת הכספים לנושים אחרים.
- מ' טען כי שילם, בין היתר, ההוצאות כדלקמן: חלק מביטוח הדירה בסך 1,560 ₪, סך של 2,500 ₪ במסגרת הליך משפטי לעו"ד ידיד, סך של 2,270 ₪ בגין תיקונים והובלות, סך של 2,810 ₪ בגין אגרות ותשלומים עבור הדירה כהכנה למסירה לקונה, סך של 7,880 ₪ עבור ד' ז"ל ועוד.
- סה"כ טען מ' כי מגיע לו מהעיזבון סך של 40,073 ₪, מתוכם קיבל כבר סך של 10,000 ₪ ועל כן נותר להשיב לו סך של 30,073 ₪ ובצירוף ריבית עומד ההחזר המגיע נכון לחודש 08/24 על סך של 33,080 ₪.
- תמצית טענות ע' בתגובה לדו"ח מנהל העיזבון:
- יש לדחות את ממצאי הדו"ח ולקבוע שכ"ט הולם לע' שישקף את היקף עבודתו וכן להורות על החזר ההוצאות שהוציא מכיסו.
- נוכח התנהלות חלק מהיורשים ובעיקר בעקבות פלישתה של ג' לדירת המנוחה, נתקל ע' במכשולים רבים שדרשו מאמצים מיוחדים בניהול העיזבון ומכירת הדירה שכללו: ניהול טקסי אבלות והוצאות, תגובות והגעה להסדר בהליכי פש"ר של ד' ז"ל, הסדרת חובות ועיקולים שהוטלו על הדירה בגין חובות של ג', טיפול בנושאים הקשורים לסכסוכים משפחתיים, שחרור ג' ממעצר ועוד.
נטען כי על אף שלא נקבע שכ"ט בצוואה, יהיה זה בלתי הוגן שלא לשלם לו עבור עבודתו הממושכת.
- מאחר ולא היה כסף נזיל בקופת העיזבון ע' נאלץ לשאת תחילה בהוצאות ניהול העזבון מכיסו. בדו"ח שהוגש התעלם מנה"ע מנתונים רבים שהוצגו ומההוצאות המשמעותיות ששולמו על ידו. מדובר בגזל והעשרת העיזבון על חשבונו בניגוד לדין ולצדק הטבעי. ע' טען כי החוב של העיזבון כלפיו עומד על סך של כ- 250,000 ₪ כולל ריביות. נטען כי במהלך הניהול משך ע' סך של 110,000 ₪ מכספי המכירה לכיסוי חובו בבנק בגין הוצאות ששילם לטובת העיזבון ועל כן חוב העיזבון כלפיו עומד על 140,000 ש"ח.
- ע' טען כי פעל כפי שראה לנכון כדי למנוע נזקים ולשמור על שווי העיזבון תוך רצון ליישם את צוואת המנוחה וכי החליט לסייע ליורשים ולשאת בהוצאות כהלוואה שיש להשיב מכספי העיזבון לאחר מכירת הדירה. חלוקת מקדמות ליורשים אינה מקטינה את שווי העיזבון אלא את הסכום הסופי לחלוקה.
- ע' היה רשאי להיעזר באנשי מקצוע מאחר שמדובר בפעולות הדורשות השכלה וידע מסוים.
- לשיטתו של מנהל העיזבון, מאחר שמדובר בהוצאות רגילות המגולמות בשכ"ט אין להשיב לע' את ההוצאות האלו ומנגד ע' אינו זכאי לשכ"ט בגין עבודתו. מדובר בפרשנות מוטעית הסותרת את מטרת החוק והפסיקה.
- בזמנו הסכים ע' לוותר על שכ"ט שכן סבר כי מדובר בעיזבון פשוט אך בשום שלב לא הסכים להשקיע כ-5 שנים מחייו ולמעלה מ- 1,400 ₪ שעות עבודה כדי לנהל את העיזבון ולטפל בקשיים ללא כל תמורה.
- לסיום טען ע' כי יש לפסוק לו שכ"ט בשווי של 3% מהעזבון ולמנה"ע בר דוד שכ"ט בשווי 1%. בכדי לסיים המחלוקות טען ע' כי הוא מוכן לוותר על חלק מההוצאות ועל ריביות ולקבל סך של 47,000 ₪ כפשרה לסיום ההליכים ובמקביל יגיש תביעה נפרדת בגין הוצאות ששילם בטרם פטירת המנוחה.
- היורשים א' וב' הצטרפו לאמור בדו"ח מנהל העיזבון.
- ביום 11.09.24 הגיש מנהל העיזבון בר דוד תשובתו, במסגרתה שב על טענותיו כפי שעלו בדו"ח וטען כי טענותיו של מ' בתגובתו לדו"ח לא הוכחו, כי תגובתו של ע' כוללת טענות שאינן נתמכות במסמך כלשהו ואינן סותרות את הדו"ח, כי אין לקבל את טענת ע' לפיה יש לשלם לו סך של 47,000 ₪ שכן בדו"ח פורט באריכות מדוע על ע' להשיב כספים לקופת העיזבון וכי יש לאשר המבוקש בדו"ח בהעדר התנגדות ואי הגשת כתבי טענות נוספים.
- ביום 19.08.24 הגיש ע' תביעה נפרדת ע"ס של 84,631 ש"ח בגין הוצאות שטען כי שילם עבור המנוחה טרם פטירתה (תמ"ש 49973-08-24). כתבי הגנה הוגשו על ידי ג', א', ב', מ' וי.ח. שהינו בנה של ד' ז"ל (להלן: "התביעה הכספית").
- הסכמות והחלטות בדיון מיום 12.12.24:
- ביום 12.12.24 נערך בהסכמת הצדדים דיון מזורז להכרעה בהוצאות הנטענות.
- בין היתר הגיעו הצדדים להסכמות באשר לחלק מההוצאות שהוציאו ע'/מ' בעת ניהול העיזבון (בין אם ע"ח הוצאות העיזבון ובין אם כסיוע למי מהיורשים), אשר קיבלו תוקף של החלטה כדלקמן:
- ישולם מכספי העיזבון הסך של 1,075 ₪ לע' והסך של 1,399 ₪ למ' וזאת בגין תשלום שבוצע מכיסם בגין פס"ד שניתן במסגרת טיפול של עו"ד דוד ידיד.
- ישולם מכספי העיזבון לע' סך של 4,500 ₪ ששולם מכיסו בגין שכ"ט לעו"ד עיני שנדרש לצורך פינוי היורשת ג' מהדירה.
- יושבו לע' מכספי העיזבון הכספים ששולמו מכיסו בגין שמאויות ופרמיות ביטוח לדירה בסכומים כדלקמן:
שמאות לדירה מיום 10.12.19 בסך 2,340 ₪.
שמאות לדירה מיום 02.06.21 בסך של 1,989 ₪.
תשלומים בגין פרמיות וביטוח לדירה בחודשים אוקטובר 2018 עד ספטמבר 2022 בסך 3,005 ₪.
- יושבו לע' כספים ששילם מכיסו למי מהיורשים כדלקמן:
מחלקה של נ' בעיזבון יושב לע' סך של 3,000 ₪ בגין כספים שהעביר לה.
מחלקה של ג' בעיזבון יושב לע' סך של 5,000 ₪ בגין תשלום ששילם לבעלת הבית שלה.
מחלקה של היורשת ג' בעיזבון יושב למר ע' סך של 7,000 ₪ אשר שולם על ידו לצורך שחרורה ממעצר בחודש 12 בשנת 2020.
- הובהר והוסכם במעמד הדיון כי הליך משפטי הנוגע לדירת המנוחה ר' ותשלום בסך 22,000 ₪ בגין ההליך שולם מכספי מכירת הדירה, כלומר מכספי העיזבון ועל כן אין צורך להורות על השבת כספים בגין הליך זה לע'.
- באשר להוצאות בגין חיובי מים, חשמל, ארנונה וגז אשר שולמו בגין דירת המנוחה עד למכירתה (חלקן ישירות מכספי העיזבון) – הוסכם כי הוצאות אלו בכפוף להצגת אסמכתא על תשלומים בפועל ובירור הטענה האם הסך של 5,127 הוחזר למר מ' אם לאו- תוחזרנה למשלם על ידי מנהל העיזבון על יסוד אסמכתאות רלוונטיות שתוגשנה לו ויקוזזו מחלקה של היורשת ג' אשר עשתה שימוש בדירה במועדים אלו.
- הוסכם כי מבלי לפגוע בטענות ע' לעניין סכומים נוספים שנטען כי שולמו לעו"ד סדן בגין הליכים שונים, בכפוף לכך שלא ייפסק לע' שכר טרחה נפרד בגין ניהול העיזבון, יוחזרו לע' תשלומים ששילם לעו"ד סדן מכיסו כדלקמן:
סך של 4,000 ₪ בגין בקשה לצו קיום צוואה של הגב' ר.ע. ז"ל.
סך של 15,000 ₪ בגין ההליך הכרוך במכר הדירה.
- ע' ויתר על שכר טרחה כמנהל עזבון אולם עמד על החזר הוצאותיו בכפוף לכל דין (בע' 18 ש' 1-18 לפרוט').
- כן נקבע בהחלטות שנתנו במהלך הדיון כי:
- בהתאם להוראות צוואת המנוחה, כל עלויות האבלות, הוצאות הקבורה, השבעה, התאמת המצבה והאזכרות יוטלו על הבן א' לאחר ששולם לו כסף בסך של 40,000 לכיסוי הוצאות אלו ומשכך נדחות תביעות להשבת סכומים שהוצאו למטרה זו (שממילא לא נתמכו באסמכתאות) מהעיזבון.
- באשר לתשלומים שנטען כי שולמו לד' ז"ל או לגב' ע.ב.– נדחתה התביעה להשיבם מכספי העיזבון מן הטעם שהם לא נתמכו באסמכתאות, שמדובר בתשלומים שאינם קשורים לניהול העיזבון, הגב' ב. אינה יורשת ולאור הליך הפש"ר המתנהל בעניינה של ד' ז"ל.
- בתום הדיון ביקש ע' למסור עמדתו תוך 30 ימים לעניין המשך ניהול התביעה הכספית כנגד העיזבון. נקבע כי החלטה לעניין יתר ההוצאות, שלא הוכרעו בדיון, לרבות תשלומים נוספים לעו"ד סדן ושכ"ט מנהל העיזבון בר דוד, תינתן על יסוד החומר המצוי בתיק ולאחר הגשת פרטה סופית נתמכת באסמכתאות שנדרשו והודעת ע' לעניין המשך ניהול התביעה הכספית כנגד העיזבון (שככל שהיה עומד ע' עליה היה בכך כדי לעכב את חלוקת העיזבון ואף להאריך את ניהול העיזבון).
- להשלמת התמונה יצוין כי ביום 27.01.25 נמחקה התביעה הכספית לאור הודעת ע' כי הוא מקבל את המלצת בית המשפט שנתנה בדיון למחיקת התביעה. ע' ביקש שלא לחייבו בהוצאות מאחר שההליך טרם נידון לגופו. היורשים ביקשו לחייב את ע' בהוצאות בגין התביעה הכספית שנמחקה בטענה כי מדובר בתביעה מיותרת וחסרת תום לב, שבדומה להתנהלותו בהליך ניהול העיזבון גרמה להם להוצאות מיותרות. בהחלטה מיום 2.2.25 נקבע כי שאלת חיובו של ע' בהוצאות בגין התביעה הכספית יבחן אף הוא בפסק הדין כחלק ממכלול ההתנהלות בין הצדדים.
- מנהל העיזבון הגיש פרטה ואסמכתאות משלימות וכעת בשלה העת להכריע.
- בחינת ההוצאות/התשלומים שביצע ע' בעת ניהול העיזבון:
- בענייננו, למעשה בית המשפט לא נדרש לפסוק לע' שכ"ט בגין ניהול העיזבון, הן לאור הוראות הצוואה והן לאור ויתורו בסוף ההליך על שכר טרחתו. עם זאת, עמד ע' על החזר הוצאותיו לניהול העיזבון.
- ע' הציג קבלות על תשלום בסך כולל של כ-35,000 ₪ ששולם לעו"ד סדן בגין ניהול התיק על ידו שכלל בין היתר הגשת בקשות לבית המשפט למתן הוראות ומכר דירת העיזבון. (לא כולל קבלה על סך של 4,000 ₪ בגין הגשת בקשה לצו ירושה שאין לכלול במסגרת השכ"ט- תקנה 45ג(א) לתקנות הירושה התשנ"ח – 1998 ולא כולל קבלות בגין אגרות).
- בנוסף, ביקש ע' להשיב לו תשלומים בסכומים המצטברים לסך של למעלה מ-40,000 ₪ בגין הוצאות שנטען כי שילם במסגרת ניהול שוטף של העיזבון (רובן ככולן ללא אסמכתאות) כגון- נסיעות, שליחויות, מסירות, שכירת סיוע של צד ג' בהנהלת חשבונות, שכירת סיוע של מ' לתחזוקת הדירה ותיקונים, ריביות בבנק ועוד. כאמור, תשלומים אלו בוצעו ללא אישור בית המשפט ורובם המכריע לא נתמך באסמכתאות.
- כאמור, ע' לא פנה מבעוד מועד לאישור ההוצאות שהוציא במהלך ניהול העיזבון ובכך נטל סיכון כי חלקן לא תאושרנה בהתאם לשיקול דעת בית המשפט.
- בעניין זה יש להבחין בין שני סוגים של הוצאות נטענות:
- תשלומים ששולמו מכיסו של ע' עבור העיזבון (כגון אגרות, תשלומים לחוות דעת וכד')-
בגין הוצאות אלו זכאי ע' להחזר, בכפוף להוכחת הוצאתן, שכן שאין לצפות מע' שישלם מכיסו את הוצאות העיזבון. חלק ניכר מההוצאות הנ"ל, שנתמכו בקבלות, אושרו במהלך הדיון (למשל- תשלומים ששולמו לעו"ד בגין הליכים שאינם חלק מניהול העיזבון, תשלומים ששילם לצורך שמאות, תשלומים ששילם בגין פרמיות וביטוח לדירה ועוד).
עם זאת, לא איתרתי כי ניתנה הסכמה/החלטה בדיון בעניין אגרות שהוכיח ע' כי שילם בגין העיזבון. בעניין זה הוצגו אסמכתאות על תשלומים בסך כולל של 2,745 ₪ בגין אגרות בית משפט. מנהל העיזבון בר דוד אישר בדו"ח מטעמו כי יש להשיב הסכומים הנ"ל לע'.
בנסיבות העניין, אני רואה לאשר גם החזר סך של 2,745 ₪ מהעיזבון לע' בגין אגרות ששילם לצורך ניהול העיזבון.
מנגד- תשלומים אחרים שנטען כי שילם ע' עבור אגרות נוספות, חותמת עיזבון, תצהירים וכד' אינם מאושרים בהיעדר הוכחה לתשלומם בפועל ו/או לנחיצותם.
- הוצאות שנטען כי ע' הוציא לצורך ניהול העיזבון-
באשר להוצאות הכרוכות בניהול העיזבון נקבע בתקנה 45ג לתקנות כי:
" (א) שכר מנהל עיזבון כולל שכר בעד כל הפעולות הרגילות הכרוכות בניהול העיזבון, לרבות בעד הגשת בקשות למינוי מנהל עיזבון, למתן הוראות, לפסיקת שכר טרחה ולאישור על סיום תפקידו והוא אינו כולל שכר בעד הגשת בקשות לצו ירושה ולצו קיום צוואה.
(ב) שכר מנהל עיזבון כולל החזר ההוצאות השוטפות הרגילות הכרוכות בניהול העיזבון; מנהל עיזבון רשאי לנכות מהעיזבון הוצאות אחרות שהוציא בקשר לעיזבון, כפי שיאשר בית המשפט, ורשאי הוא להגיש לבית המשפט בקשה לקבלת אישור מראש להוצאה מיוחדת שהוא עומד להוציא.
(ג) בית המשפט רשאי לפסוק למנהל עיזבון שכר נפרד בעד שירותים מקצועיים שנתן בתחום מקצועו בקשר לעיזבון, וכן רשאי הוא להתיר לו לנכות מהעיזבון הוצאות בעד שירותים מקצועיים שקיבל בקשר לעיזבון, אשר אינם כלולים בתקנות משנה (א) ו-(ב).
(ד) שכר שייפסק או שיותר בניכוי לפי תקנת משנה (ג) לא יעלה על התעריף המינימלי הקיים או המומלץ במקצועו של נותן השירות המקצועי, אלא אם כן אישר זאת בית המשפט מראש".
כן נפסק כי אם פרק מנהל העיזבון מעל שכמו פעולות שהן חלק "טבעי" של תפקידיו והעבירן לאחר: עורך דין, רואה חשבון או כל בעל מקצוע אחר, ישולם שכר אותו בעל מקצוע מתוך שכרו של מנהל העיזבון. כך בע"א 2886/00 הקרן לטיפול בחסויים נ' היועץ המשפטי לממשלה פ"ד נה(5) 62 נפסק כי:
"לצורך מילוי תפקידיו מבצע מנהל העיזבון פעולות שמקצתן בעלות אופי משפטי מובהק – כמו בקשות שהוא מגיש לבית המשפט לצורך מילוי תפקידיו – ומקצתן בעלות אופי מנהלי-ביצועי, כמו כינוס נכסים ותשלום חובות. בית המשפט פוסק לו שכר עבור כלל הפעולות שהן חלק "טבעי" ממילוי תפקידיו (סעיף 91 לחוק הירושה), בין אם היו בעלות אופי משפטי ובין אם היו בעלות אופי מנהלי-ביצועי. הסיר מנהל העיזבון מעל שכמו פעולות שהן חלק "טבעי" ממילוי תפקידיו והעבירן לאחר – עורך דין, רואה חשבון או בעל מקצוע אחר – לא יהיה זכאי לשכר נוסף עבור פעולות אלה וכן לא יהיה אותו אחר זכאי עבורן לתשלום מן העיזבון, והשכר לאותו אחר ישולם מתוך שכרו של מנהל העיזבון. עשה מנהל העיזבון פעולות החורגות באופן מהותי ממילוי תפקידיו – כמו, לדוגמא, הגשת תביעות בשם העיזבון לבית המשפט, או הגנה נגד תביעות שהוגשו נגד העזיבון – זכאי הוא עבורן לשכר נוסף מן העיזבון, מלבד השכר שהוא זכאי לו עבור הפעולות שהן חלק "טבעי" ממילוי תפקידיו. יכול שמנהל העיזבון עצמו יהיה זכאי לשכר הנוסף, אם עשה את הפעולה החריגה בעצמו, ויכול שהשכר הנוסף ישולם למי ששירותיו דרושים לצורך הפעולה – עורך דין, רואה חשבון או אחר – אם עשה את הפעולה החריגה במקום מנהל העיזבון. קיצורו של דבר, מנהל העיזבון אינו זכאי לשכר נוסף אם היו הפעולות חלק "טבעי" ממילוי תפקידיו, וזאת בין אם עשה את הפעולות בעצמו ובין אם עשה אותן על ידי אחר…
מנהל עזבון שהוא עורך דין אינו זכאי, אפוא, לשכר נוסף עבור שירותיו המקצועיים, אם ניתנו בגדר הפעולות שהן חלק "טבעי" ממילוי תפקידיו כמנהל עזבון. מכאן, שגם מנהל עזבון שאיננו עורך דין, שהעסיק עורך דין לשם פעולות כאלה, אינו זכאי לשכר נוסף לשם תשלום הוצאותיו של עורך הדין".
ראה בעניין זה גם ראה בספרם של שוחט פינברג ופלומין דיני ירושה ועיזבון מהדורה שביעית ומורחבת התשע"ד 2014, 223 והאסמכתאות המובאות שם לרבות ע"א 153/77 אלואשווילי נ' סמואל (לב(1) 627, ע"א 2886/00 הקרן לטיפול בחסויים נ' היועמ"ש נה (5), 62.
בתמ"ש 50515-02 עו"ד משה בזק מנהל עזבון נ' האפוטרופוס הכללי (11.8.02) נקבע כי פעולה של מכירת דירה כלולה בשכ"ט שנפסק למנהל העיזבון בגין הניהול השוטף של העיזבון.
"ואם יהיה זכאי מנהל העיזבון לקבל שכר טרחה מקסימאלי עבור "ניהול" הנכס, שבמקרה הרגיל מסתכם בהשקעת מאמצים למציאת קונה וניהול מו"מ על תנאי המכירה, וגם שכר טרחה נוסף עבור מתן שירותים מקצועיים משפטיים, "מה הועילו הממנים בהחלטתם", כדברי השופט שמגר, ומה הועילו מתקיני התקנות בתקנתם? על כן גם נחה דעתי שהוראות תקנה 45ג(ג), המסמיכות את בית המשפט לאשר שכר טרחה נוסף עבור שירותים מקצועיים, מיועדות למקרים שהם באמת חריגים, כגון הגשת תובענות או הגנה מול תביעות, שבהן מעורבת העיזבון, ולא לביצוע פעולות רגילות, סטנדרטיות, כמו מכירת דירות".
בענייננו כאמור, לא עותר ע' לשכר טרחה, כי אם להשבת הוצאות שהוציא לצורך ניהול העיזבון. כאן המקום להזכיר כי מדובר בעיזבון שאינו מחזיק נכסים רבים או מורכבים ושוויו עומד על כ- 950,000 ₪ בלבד. תקרת השכ"ט בגין ניהול העיזבון הקבועה בדין בגין תיק זה, עומדת לכל היותר על סך של 28,500 ₪ (3% משווי העיזבון) ובמקרים חריגים של ביצוע פעולות החורגות מניהול סביר של העיזבון, יעמדו על סך של – 38,000 ₪ (4% משווי העיזבון).
ברי כי עם כל ההבנה לטענות ע' באשר להוצאות שהוצאו לטענתו בפועל, אישור הוצאות עבור פעולות הכרוכות מטבען וטיבן בניהול העיזבון, בסכום המגיע לשווי של כ- 8% מהעיזבון, שעה שיש להבטיח גם את שכר טרחתו של מנהל העיזבון בר דוד, אינו ריאלי או סביר, פוגע במידה העולה על הנדרש ביורשים, מנוגד להוראות הדין והפסיקה שפורטו לעיל באשר לשכ"ט המקסימאלי המגיע בגין פעולות אלו ומרוקן אותן מתוכן.
בנסיבות, בשים לב לפסיקה הנוהגת לעיל לעניין ניכוי הוצאות ניהול העיזבון משכ"ט מנהל העיזבון, ולחובה להבטיח בצורה ראויה גם את שכר טרחתו של מנהל העיזבון בר דוד כמו גם שלא לפגוע יתר על המידה בזכויות היורשים, סברתי כי יש להגביל ההוצאות שהוצאו ללא אישור בית המשפט בגין ניהול שוטף של העיזבון, באופן שלא יעלה על שכר הטרחה שהיה מגיע לע' ולבר דוד לו היה נפסק לשניהם שכר טרחה בגין חלקם בניהול העיזבון בנסיבות העניין.
- היקף השכ"ט הראוי בגין ניהול העיזבון בנסיבות העניין:
- אקדים אחרית לבראשית, ואציין כבר בשלב זה כי בנסיבות התיק דנן, בו למעשה שווי העיזבון נמוך מחד גיסא, אולם היקף העבודה שנדרש בעת ניהול העיזבון היה רב (ונמשך למעלה מ-5 שנים), בשים לב למחלוקות ולסכסוכים בין היורשים לבין עצמם, לחובות של היורשים כלפי צד ג', לפעולות שנדרשו לצורך סילוק ג' מהדירה (בגינם אושר שכ"ט חורג ונפרד) ולאלו שנדרשו כדי להסדיר את אי הסדרים שנגרמו בשל התנהלותו של ע' ובשים לב לניהול העיזבון בפועל על ידי שני מנהלים מאידך גיסא, ראיתי כי ראוי היה לפסוק שכ"ט כולל בגין ניהול העיזבון בשווי של 3% מהעיזבון.
- ראה בעניין זה הפסיקה הקובעת כי השיעור המקובל לשכ"ט נע בין 1.5% לבין 2% משווי העיזבון בעוד שיעור של 3% יפסק במקרים בהם ניכר מאמץ שאינו רגיל. (ראה למשל עמ"ש (חיפה) 48322-02-20 עיזבון המנוחים ל' ד' ו- ל' י' זל נ' היועץ המשפטי לממשלה במשרד האפוטרופוס הכללי (4.10.2020), תע 105990/03 ד.א. ז"ל נ' י. (ג) א. (22.7.2007), בע"מ (ת"א) 1243/07 אלמוני עו"ד נ' פלוני (ניתן ביום 6.9.09) ועמ"ש 22352-05-20 י.א נ' ח.ו מנהלת עזבון (ניתן ביום 11.3.21)).
כן ראה הפסיקה שהעמידה יחס הפוך בין היקף העזבון לבין שיעור שכר הטרחה:
"סבורני, כי בנוסף לכללים אלה, יש לקבוע כי מנהל העזבון יהא זכאי לקבל שכר טרחה בשיעור של 3%, באותם מקרים שבהם שווי נכסי העזבון הינו נמוך יחסית (פחות מ-500,000 ₪). שכן במקרים אלה עלול להיווצר מצב שמנהל העזבון יבצע פעולות רבות בניהול של עזבון בהיקף קטן יחסית, יקבל שכר טרחה שאינו עומד ביחס ישר לפעולותיו" ( ת"ע 14335-03-09 אלמונית ז"ל נ' פלונית (קטינה), 26.7.11).
ראה עוד לעניין זה ת"ע (י-ם) 42240/02 ג' ג' ע' נ' מ' (11.8.22):
"יתכן שמנהל עיזבון ישקיע יותר מאמץ וזמן בעזבון צנוע מאשר בעיזבון גדול אך פשוט לניהול. רק החיבור בין שני המרכיבים, במינונים הנכונים, נותן את מלוא התמונה של עבודת מנהל העיזבון הראויה לתגמול".
ראה גם רמ"ש (מחוזי ירושלים) 47544-03-14 פלוני נ' עו״ד אורית יפת, מנהלת העיזבון (19.1.2015), ת"ע (משפחה חיפה) 5986-11-19 מנהל העיזבון נ' פלונית (3.11.2024), ת"ע (טב') 14335-03-09 אלמונית ז"ל נ' פלונית (קטינה) (26.7.11) ת"ע (ת"א) 15853-03-12 ג', מנהל העיזבון נ' ב' (30.11.14).
- מנגד, לא מצאתי כי בנסיבות העניין יש מקום לפסוק שכ"ט בשיעור של 4% כפי שעתרו מנהלי העיזבון. ביחס לפסיקת שכ"ט חריג בהיקף של 4% משווי העיזבון נפסק כאמור כי הנ"ל ייעשה רק במקרים בהם ניהול העיזבון כלל ביצוע פעולות חריגות או מאמץ מיוחד שהנו מעבר לשירותים הניתנים על ידי עו"ד, שכאמור ניתן להם מענה בדרך של פסיקת שכר הטרחה בצד הגבוה של שלושת האחוזים (עמ"ש (חיפה) 48322-02-20 עיזבון המנוחים ל' ד' ו- ל' י' ז"ל נ' היועץ המשפטי לממשלה במשרד האפוטרופוס הכללי ( ניתן ביום 4.10.2020).
- הדברים סוכמו בספרם של השופט שאול שוחט, נחום פינברג ויחזקאל פלומין דיני ירושה ועיזבון (מהדורה שביעית מורחבת ומעודכנת (2014)) בעמ' 224-223:
" שכר מנהל העיזבון כולל שכר בעד כל הפעולות הרגילות הכרוכות בניהול העיזבון, בין פעולות שאופיין שיפוטי מובהק ובין פעולות שאופיין מנהלי – ביצועי, לרבות כינוס נכסי העיזבון, תשלום החובות וחלוקת העיזבון. פעולות אלה הן חלק "טבעי" של תפקידיו כמנהל עיזבון…בגדר פעולות שהן חלק "טבעי" מפעולות ניהול העיזבון נכללים גם שירותים מקצועיים שנותן מנהל עיזבון שהוא עורך דין במקצועו, כגון מכירה של דירה הכלולה בנכסי העיזבון. מנהל עיזבון שהנו עורך דין לא יקבל שכר נפרד בגין השירות המקצועי שנתן לשם מכירת דירה הכלולה בנכסי העיזבון, אלא שירות זה ייחשב לחלק מהפעולות הרגילות הטבעיות של ניהול עיזבון…עם זאת, אם נתן עורך דין שהנו מנהל העיזבון שירותים מקצועיים כעורך דין שהם חלק טבעי מפעולות ניהול עיזבון, יימנה הדבר עם השיקולים לקביעת שכרו כמנהל עיזבון עד כדי 3% משווי העיזבון".
- בענייננו, כאמור, מדובר בעיזבון שהנכסים בו כללו כספים במזומן בסך של כ-100,000 ש"ח ודירה בשווי של 850,000 ש"ח, הא ותו לא. עיקר המורכבות בניהול העיזבון נבעה מקשיים שהערימו היורשים עצמם (ובנסיבות אף הוסכם על תשלום שכר טרחה בנפרד לעו"ד עיני לצורך פינוי היורשת ג' מהדירה ואושר עקרונית שכ"ט ברף העליון של 3%) ומהתנהלות ע' בעת ניהול העיזבון- שברי כי אין מקום להטיל ההשלכות שלה על גבם של היורשים באופן של הגדלת השכ"ט ל-4% (בנוסף להוצאות שאושרו בגין הליכים שאינם כלולים מעצם טיבם בניהול העיזבון).
- חלקו של כל אחד ממנהלי העיזבון בניהול העיזבון-
- מחד גיסא עיקר עבודת ניהול העיזבון בוצעה על ידי ע' אשר פעל (לרוב באמצעות צדדי ג') מאז מינוי ועד להחלפתו ביום 22.6.23 (משך כ-4 שנים) בין היתר, כדלקמן:
- פעל להעברת זכויות אמה של המנוחה בדירה ע"ש המנוחה וממנה ליורשי המנוחה.
- פנה למנהל המיוחד של נ' לצורך קבלת אישור למכירת הדירה חרף עיקול שהוטל עליה.
- פעל לפינויה של ג' מהדירה.
- פעל לקבלת שתי הערכות שמאי לדירה, לאיתור רוכשים, לביטוח הדירה ולמכירתה.
- ניהל מו"מ עם ב"כ צד ג' שהטיל עיקול על זכויות ג' בדירה.
- נפגש עם היורשים שהביעו עמדות שונות באשר למכירת הדירה.
- הגיש, באמצעות עוה"ד סדן למעלה מ- 20 כתבי טענות לבית המשפט והנ"ל אף ייצג את ע' בדיון שנערך ביום 20.6.23.
- מאידך גיסא, ע' כאמור התנהל בצורה לא מבוקרת (בלשון המעטה), אשר גרמה לאי סדרים ומחלוקות רבות בגינם נדרש מנהל העיזבון בר דוד להשקיע שעות רבות של עבודה בהסדרת תביעות החוב וחלוקת הכספים.
- כן יש לציין כי לאור ההתנהלות האמורה, גם כלל היורשים ניזוקו כתוצאה מההארכה והסרבול של ההליך המשפטי שלא לצורך, נדרשו להגיש כתבי טענות רבים, לרבות בתביעה הכספית שהוגשה (ללא אסמכתאות של ממש) ונמחקה וכן להתייצב לדיונים.
- בדיון הוסכם, מבלי לפגוע בטענות ע' לעניין השבת סכומים נוספים שנטען ששולמו לעו"ד סדן בגין הליכים שונים של ניהול העיזבון, כי ישולם מהעיזבון לע' סך כולל של 15,000 ₪ ₪ בגין תשלומים ששולמו לעו"ד סדן עבור ההליכים הכרוכים במכר הדירה.
- בנסיבות העניין, ראיתי להשיב לע' גם את הסך של 4,100 ₪ ששילם עבור הגשת בקשות למתן הוראות במסגרת ניהול העיזבון ודיון אחד עפ"י קבלה מאת עוה"ד סדן מיום 21.1.21 שמספרה 4839.
- לסיכום, לאור האמור לעיל ובשים לב להסכמות הצדדים בדיון- אושר לע' החזר הוצאות בגין הוצאות שהוציא לצורך ניהול שוטף של העיזבון בסך כולל של 19,100 ₪.
- בשים לב להיקפו של העיזבון והצורך להבטיח גם את שכר טרחתו של מנהל העיזבון בר דוד, ועל מנת שלא לפגוע יתר על המידה ביורשים, לא ראיתי לאשר תשלום נוסף לע' בגין שכ"ט נוסף ששולם לעו"ד סדן ללא אישור, אגרות/בקשות (מעבר למה שהוכח באסמכתאות והוסכם), צילומי דירה, שליחויות, מסירות אישיות, הסתייעות בסטודנט להנהלת חשבונות, תשלומים נטענים למ' בגין תחזוקת הבית ותיקונים שרובם ככולם לא נתמכו בקבלות כדבעי וממילא מהוות חלק מניהול העיזבון.
- מנגד, לא ראיתי לחייב את ע' בהוצאות משפט בגין מחיקת התביעה הכספית. סברתי כי ע' לאורך הדרך, פעל מתוך רצון לסייע למנוחה בחייה ואף לאחר מותה השקיע לא מעט משאבים בניהול עיזבונה. העובדה שהנ"ל לא פעל בצורה מסודרת ובין היתר לא שמר אסמכתאות, הובילה לכך שמחק בהמלצת בית המשפט את תביעתו וגם הוגבל החזר מלוא ההוצאות שנטען כי הוציא בגין ניהול העיזבון. לא ראיתי בנסיבות הכוללות של העניין גם לחייבו בהוצאות בגין הגשת התביעה, שמחיקתה, בהמלצת בית המשפט, אף סייעה לקידום ובירור יתר המחלוקות ולחלוקת העיזבון.
- לעניין שכר טרחתו של מנהל העיזבון בר דוד-
הנ"ל נכנס לתפקידו בהתאם להחלטה מיום 13.8.23 וזאת לצורך בירור חובות העיזבון, כיסוי חובות העיזבון וחלוקת כספי העיזבון בין היורשים.
במסגרת תפקידו כמנהל עיזבון:
- נדרש מנהל העיזבון לעיין במספר רב של מסמכים ולברר טענות שונות של היורשים ושל ע' (שרבות מהן הוכרעו בדיון).
- הוגשו כ- 7 כתבי טענות לרבות דו"ח עב כרס.
- התייצב בדיון שנערך ביום 12.12.24.
בנסיבות, בגין עבודתו ראיתי לפסוק לו את הסך של 9,400 ש"ח (יתרת השכ"ט המגיע על פי חישוב של שכ"ט בשווי של 3% משווי העיזבון בניכוי החזר ההוצאות לניהול ההליך שאושרו לע'). תשלום זה ישולם בצירוף מע"מ כדין.
- סוף דבר:
- על ע' להשיב כספים שלקח מכספי העיזבון שלא כדין בסך של 141,238 ₪.
- מהעיזבון אני מאשררת תשלום ההוצאות הבאות–
- סך של 1,075 ₪ ישולם לע' בגין שכ"ט לעו"ד דוד ידיד.
- סך של 1,399 ₪ ישולם למ' וזאת עבור תשלום שביצע בגין שכ"ט לעו"ד דוד ידיד.
- סך של 4,500 ₪ ישולם לע' בגין שכ"ט לעו"ד עיני שנדרש לצורך פינוי ג' מהדירה.
- סך של 2,340 ₪ ישולם לע' בגין שמאות לדירה מיום 10.12.19.
- סך של 1,989 ₪ ישולם לע' בגין שמאות לדירה ביום 02.06.21.
- סך של 3,005 ₪ ישולם לע' בגין פרמיות וביטוח לדירה לחודשים 10/18-09/22.
- סך של 19,100 ₪ ישולם לע' בגין תשלומי שכ"ט לעו"ד סדן בגין ניהול העיזבון.
- סך של 4,000 ₪ ישולם לע' עבור תשלום ששילם לעו"ד סדן בגין בקשה לצו קיום צוואה של הגב' ר.ע. ז"ל.
- סך של 2,745 ₪ ישולם לע' בגין אגרות ששילם לצורך ניהול העיזבון.
- תשלום סך של 22,000 ש"ח בגין הליך משפטי הנוגע לדירת המנוחה ר' (שולם מחשבון העיזבון).
- דמי תיווך בסך של 19,890 ₪ עפ"י קבלה מיום 16.8.22 (שולם מחשבון העיזבון).
- סך של 409 ₪ ישולם למנהל העיזבון בר דוד בגין הוצאות שהוצאו על ידו כמפורט בדו"ח.
- סך של 9,400 ₪ + מע"מ ישולם מהעיזבון בגין שכ"ט מנהל העיזבון בר דוד.
תשלומים שכבר שולמו מהעיזבון ע"ח ההוצאות הנ"ל- לא ישולמו /יושבו בכפל.
- מהסכום שיוותר יש להורות על תשלום סך של 5,000 ₪ לנ' וסך של 5,000 ₪ לב' בהתאם להוראות הצוואה.
- את יתר הכספים שישארו לאחר המפורט לעיל יש לחלק בחלקים שווים בין היורשים בקיזוז תשלומים ששולמו על החשבון ליורשים והקיזוזים המוסכמים כדלקמן:
- מחלקה של נ' בעיזבון–
יקוזז סך של 3,000 ₪ שישולם לע' בגין כספים שהעביר לה כסיוע.
יקוזז סך של 35,000 ₪ שהעביר לה ע' ע"ח חלקה בעיזבון.
- מחלקה של ג' בעיזבון-
יקוזז סך של 5,000 ₪ שישולם לע' בגין תשלום ששילם כמקדמה על דירה חלופית עבורה.
יקוזז סך של 7,000 ₪ שישולם לע' בגין תשלום ששילם לצורך שחרורה ממעצר.
יקוזז סך של 35,000 ₪ שהעביר לה ע' ע"ח חלקה בעיזבון.
יקוזזו תשלומים ששולמו על ידי ע'/מ' בגין הוצאות אחזקת הבית עד למכירת הדירה- וישולמו לע'/מ' בכפוף להגשת אסמכתאות רלוונטיות בדבר התשלום.
יקוזז שווי הכספים המוחזקים בנאמנות בידי עו"ד סדן ואלו יועברו לנושים בהתאם לצווי העיקול. ככל שהסכום לא יספיק לכיסוי החוב, היתרה תועבר לנושים מחלקה של ג'.
- מחלקה של ד' ז"ל בעיזבון-
יקוזז סך של 113,334 ₪ ששולם לנאמן יקוזז מחלקה של ד' ז"ל. ככל שיקבע כי לא מגיע לד' ז"ל סכום זה במלואו יושבו כספים בהתאם ככל שנותרו כספים בקופת הפש"ר.
- מחלקו של מ'-
יקוזז סך של 45,000 ₪ ששולם לו מראש על ידי ע' על חשבון חלקו בעיזבון.
- כלל התשלומים שיש להשיב בגין הוצאות ישולמו בצירוף ריבית והצמדה כדין.
- מנהל העיזבון בר דוד יפעל בהתאם להוראות החלוקה בהחלטה זו ולאחר מכן יסגור חשבון העיזבון.
- לאחר ביצוע האמור לעיל, מנהל העיזבון משוחרר מתפקידו.
- בנסיבות, איני פוסקת הוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.
המזכירות תמציא ותסגור התיק.
פסק הדין מותר לפרסום בעוד 10 ימים, בהשמטת כל פרט מזהה, תיקוני עריכה והגהה.
מובהר כי הפרסום יבוצע אך ורק באמצעות בית המשפט על ידי מערך הדוברות וההסברה של הרשות השופטת בישראל. אף אחד מהצדדים אינו רשאי לפרסם את פסק הדין בעצמו.
ניתן היום, ה' אדר תשפ"ה, 05 מרץ 2025, בהעדר הצדדים.
לפעמים החיים מציבים בפנינו אתגרים מורכבים, והתמודדות עם צוואה שמעוררת סימני שאלה היא אחד מהם.
התנגדות לצוואה היא זכות חוקית שניתנת לך כדי להגן על האמת ועל הצדק.
ישנן סיבות רבות שעשויות להצדיק התנגדות לצוואה: חשש שהמנוח הושפע שלא כדין, ספקות לגבי מצבו הנפשי בעת כתיבת הצוואה, פגמים בהליך החוקי, או תחושה עמוקה שהצוואה אינה משקפת את רצונו האמיתי של יקירך שהלך לעולמו.
הזמן הוא גורם קריטי – החוק מקציב חלון זמנים מוגבל להגשת התנגדות. אל תישאר עם סימני שאלה.
צוות המומחים שלנו כאן כדי להקשיב, לייעץ ולהוביל אותך בדרך להגנה על האמת והצדק.
צוואה מעוררת ספקות? יש לך זכות להתנגד ולהגן על האמת. אנחנו כאן בשבילך
התנגדות לצוואה היא הזדמנות אחרונה להגן על זכויותיכם בירושה - פנו עכשיו לייעוץ משפטי מקצועי
הסתייגות משפטית
המידע המוצג באתר זה מיועד למטרות הדרכה כלליות בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי, פיננסי או מקצועי. התוכן נועד לספק כיוון ראשוני ואינו בא במקום עיון במקורות הרשמיים או קבלת ייעוץ מקצועי מוסמך. האתר אינו אחראי לדיוק, שלמות או עדכניות המידע המוצג. בתהליכי עיבוד והמרת התוכן עלולים להתרחש שגיאות או אי-דיוקים. לפני קבלת החלטות או ביצוע פעולות כלשהן, הינכם מתבקשים לפנות לקבלת ייעוץ מקצועי ולוודא את המידע ממקורות רשמיים. האתר אינו נושא באחריות לתוצאות השימוש במידע או לנזקים העלולים להיגרם עקב הסתמכות על התוכן המוצג.
הסתייגות זו באה בנוסף לתקנון האתר, תנאי השימוש ומדיניות הפרטיות החלים על האתר.
