בפניי בקשה לקיום דיון קדם משפט בדרך של היוועדות חזותית, בבקשה לצו קיום צוואת המנוחה, הגב' ס.צ. ז"ל (להלן: "המנוחה"), ובהתנגדות המבקשת לבקשה לקיום הצוואה.  

רקע והשתלשלות ההליכים

1. עניינם של ההליכים שבכותרת בבקשה למתן צו לקיום צוואת המנוחה, אימו של המשיב, שנערכה ביום 10.2.2023 כצוואה בפני רשות שאומתה ע"י נוטריון (להלן: "הצוואה") (ת"ע 31588-09-23), ובהתנגדות לבקשה לקיום הצוואה, שהגישה המבקשת, נכדתה (בתו של בנה המנוח של המנוחה) (ת"ע 31610-09-23).
2. בתמצית, על פי הנטען בהתנגדות, המנוחה לא הייתה כשירה לערוך צוואה, שכן היא נערכה בעת שלמנוחה מונתה "עמותת רעות אפוטרופסות" כאפוטרופוס (א"פ 2447-01-21). עוד יצוין, כי יש מחלוקת לעניין נטל ההוכחה, נוכח העובדה שקיים חוסר התאמה בין תאריך חתימת הצוואה לבין התאריך המוטבע באישור עשיית הצוואה, וכן בשל כך שהאישור הרפואי שצורף לצוואה, על פניו, אינו עונה לדרישת תקנה 4(ה) לתקנות הנוטריונים, תשל"ז-1977.
3. ביום 2.4.2024 התקיים דיון קדם משפט ראשון בפני המותב הקודם שדן בתובענות, כבוד השופטת כרמית חדד. הדיון התקיים בדרך של היוועדות חזותית, כאשר המבקשת וב"כ התייצבו באמצעות שיחת ווידאו, ואילו המשיב וב"כ התייצבו באופן פיזי באולם בית המשפט. לאחר שהניסיון להביא את הצדדים להסכמות לא צלח, נתן בית המשפט הוראות לגבי המשך ניהול ההליכים.
4. ביום 8.7.2024 ניתנה החלטה בבקשות שהגישה המבקשת כדלקמן: בקשת ארכה להגשת בקשות התקבלה; בקשה לגילוי מסמכים מהליך מינוי אפוטרופוס התקבלה; בקשה לקבל מידע בדבר היקף נכסי העיזבון נדחתה; השאלה על מי יוטל נטל ההוכחה נותרה בצריך עיון.
5. במסגרת ההחלטה הנ"ל, הורה בית המשפט לצדדים להודיע בתוך 14 ימים עמדתם ביחס להמשך ניהול ההליכים, כאשר צוין, כי יש בעובדה שאף אחד מהצדדים לא עתר למינוי מומחה רפואי לבחינת כשרות המנוחה בעת עריכת הצוואה, כדי לפעול כנגד הצד שיימצא שנטל ההוכחה חל עליו.
6. ביום 8.7.2024, על פי הנחיית כבוד הנשיא, השופט עמית יריב, הועברו התובענות להתברר לפני.
7. לאחר שהמבקשת הודיעה על רצונה להמשיך לברר את ההתנגדות, נקבע דיון קדם משפט נוסף ליום 7.11.2024.

הבקשה דנן

8. ביום 6.10.2024 הגישה המבקשת את הבקשה דנן, בה נטען כי המבקשת מתגוררת דרך קבע בקנדה עם ילדיה הקטינים הזקוקים להשגחתה, וכי בנה בן ה-6, המאובחן על הרצף האוטיסטי, זקוק לטיפולה; כי לבן זוגה לא נותרו ימי חופש מהעבודה, כך שהוא לא יכול לשהות עם הקטינים בהעדרה; כי בשל המצב הביטחוני היא חוששת להגיע לישראל; וכי הטיסות הישירות בין ישראל לקנדה בוטלו. לפיכך, המבקשת עתרה כי הדיון יתקיים בדרך של היוועדות חזותית ממשרדו של בא כוחה השוהה אף הוא בקנדה (סעיף 14 לבקשה). יצוין, כי התצהיר שצורף לבקשה נחתם בקנדה, וכי האסמכתאות שצורפו לעניין מצבו הרפואי של בנה הקטין משנת 2019 ומשנת 2021, הוגשו בשפה האנגלית.
9. בתגובתו, התנגד המשיב לבקשה, וטען, בתמצית, כדלקמן: האסמכתאות הרפואיות שצורפו לא תורגמו כדין, לא מעודכנות, ולא מעידות על מצב רפואי דחוף המחייב טיפול של המבקשת עצמה בבנה הקטין; קיימות טיסות מקנדה לישראל ובחזרה, והימנעות המבקשת להתייצב הינה משיקולים כלכליים; יש חשיבות להתרשמות בית המשפט ממערכת היחסים בין הצדדים באופן בלתי אמצעי, בפרט כאשר המבקשת היא זו אשר פתחה בהליכים; קיום דיונים בהיוועדות חזותית נבע ממשבר הקורונה, והיעתרות לבקשה היא במצבים של מגבלה פיזית או סכנה לבריאותו של בעל הדין או העד, שלא כבענייננו.

דיון והכרעה

10. בפתח הדברים יצוין, כי עיון בתצהיר שצורף לתמיכה בבקשה מעלה כי, לכאורה, התצהיר אינו עולה בקנה אחד עם הוראות הדין, הקבועות בסעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971, ובתקנה 6 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "תקנות סדר הדין"). זאת, שעה שעיון בחלק של אימות התצהיר מעלה, כי התצהיר נחתם ע"י המבקשת ובא כוחה כאשר ככל הנראה שניהם שהו מחוץ לתחומי מדינת ישראל, ולא צורף אישור אימות קונסולרי כדין. הגם שדי היה בכך כדי לדחות את הבקשה, מצאתי להידרש לה, ולדחותה גם לגופה.
11. ברירת המחדל בבית המשפט לענייני משפחה, הקבועה בתקנה 23 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ"א-2020 (להלן: "תקנות משפחה"), הינה כי בעל דין נדרש להתייצב בעצמו לדיון בבית המשפט, לרבות לישיבת קדם משפט. זאת ,להבדיל מדיון קדם משפט אזרחי "רגיל", אשר בו ברירת המחדל היא שבעל הדין לא נדרש להתייצב בעצמו, ודי בכך שבא כוחו יהיה נוכח בדיון (יששכר רוזן-צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים (2021), בעמ' 245).
12. החובה החלה על מתדיין בבית המשפט לענייני משפחה להתייצב בעצמו לכלל הדיונים, לרבות לדיון קדם משפט (וזאת בשונה מהליך אזרחי "רגיל" כאמור), נעוצה במאפיינים הייחודים של ניהול הליך אזרחי בענייני משפחה, ובראשם – עירוב התחומים שבין "המשפטי" לבין "הרגשי". סבורני כי התייצבות בעלי הדין באופן אישי לדיון מסייעת בידי בית המשפט לזהות אינטרסים משותפים לצדדים; לבחון אפשרויות לפתרון המחלוקות בראיית הצרכים המשותפים; ויש בה כדי להגשים את התכלית של הכרעה בסכסוך שבין הצדדים בהתאם לזכויותיהם המהותיות, תוך ניהול ההליך ביעילות וברגישות, כנדרש וכמתחייב בניהול הליכים בענייני משפחה.
13. לצד זאת, תקנות סדר הדין האזרחי, שאחד מעקרונות היסוד העומדים בבסיסן הינו קיום דיון ביעילות (כמפורט בחלק א' לתקנות סדר הדין), מאפשרות להורות על קיום דיון קדם משפט בדרך של היוועדות חזותית, לפי תקנה 61(ג) לתקנות סדר הדין. כמו כן, התקנות מאפשרות להורות על שמיעת עדות בדרך של היוועדות חזותית בתוך שטח מדינת ישראל או מחוצה לה, וזאת בהתקיים התנאים הקבועים בתקנה 72 לתקנות סדר הדין.
14. הנה כי כן, מגמת הדין הכללי היא להרחיב את השימוש באמצעים טכנולוגיים בקיום דיונים בדרך של היוועדות חזותית מטעמי יעילות דיונית. יפים לעניין זה הדברים הבאים:

"מגמת הדין היא להרחיב את האפשרות לקיים דיונים בהיוועדות חזותית, במקרים המתאימים, הן בשל השינויים הטכנולוגיים שמאפשרים תקשורת טובה ותמונה ברורה של מי שאינו נוכח באולם בית המשפט הן בשל החיסכון בהוצאות, בוודאי לעדים ולבעלי דין שנמצאים בחו"ל. מגמה זו באה לידי ביטוי בתקנות 61(ג) ו -72 לתקנות סדר הדין האזרחי שעיגנו את אפשרות ההיוועדות החזותית בדין" (כבוד השופט ש' שוחט בבע"מ 1416/22 פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו, 28.2.2022), בפסקה 10; ההדגשה הוספה, ה.א.ג).

15. אשר לתנאים לשמיעת עדות בדרך של היוועדות חזותית, התנאים קבועים, כאמור, בתקנה 72 לתקנות סדר הדין האזרחי, אשר לשונה כדלקמן:

"(א) בית המשפט רשאי להתיר שמיעת עדות בדרך של היוועדות חזותית בתוך שטחה של מדינת ישראל או מחוצה לה לפי הוראות שייתן, אם השתכנע כי התקיימו התנאים האלה:

(1)         הגעתו של העד לבית המשפט שבו נדונה התובענה שבעניינה הוא נדרש להעיד תקשה עליו מאוד, והוא נתן את הסכמתו למתן עדות בדרך זו;

(2)         עדותו של העד חיונית לשאלות השנויות במחלוקת;

(3)         אין מניעה מבחינת מדינת החוץ לשמיעת עדות בדרך זו בתחומה.

(ב)  היוועדות חזותית תתאפשר אם המקום שבו ימסור העד את עדותו ואולם בית המשפט שבו נדונה התובענה יכללו, בין השאר –

(1)         מכשור המאפשר לעד לראות ולשמוע במהלך עדותו את המתרחש באולם בית המשפט שבו נדונה התובענה שבעניינה הוא נדרש להעיד, אם בית המשפט מצא שהדבר דרוש בנסיבות העניין;

(2)         מצלמה המאפשרת צילום תקריב של מסמכים;

(3)         מסך צפייה מרכזי באולם בית המשפט וכן מסך צפייה אישי לשופט.

(ג)  מנהל בתי המשפט רשאי להורות על דרישות טכניות לעניין האמצעים הנדרשים לשמיעת העדות בהיוועדות חזותית."

16. בפסיקה נקבע, כי המונח "תקשה עליו מאוד", הטבוע בתקנה 72(א)(1) לתקנות סדר הדין, מתייחס למצבים של קושי בריאותי ממשי המגובה באסמכתאות, או קושי להתייצב מחמת מאסר העד במדינה אחרת וכיוב'. בכל מקרה, נקבע, כי בקשה לקיום דיון בהיוועדות חזותית כפופה לעקרון תום הלב (רמ"ש 1101-06-22 א.מ.ה נ' ש.ם (פורסם בנבו, 2.6.2022)).
17. אמנם תקנה 72 לתקנות סדר הדין מתייחסת למתן היתר לעדות בדרך של היוועדות חזותית, ולא לשמיעת דיון קדם משפט באמצעות היוועדות חזותית, כפי שמבוקש במסגרת הבקשה שבפני. עם זאת, מהדין החל בעניין שמיעת עדות בדרך של היוועדות חזותית, ניתן להסיק גם לעניין בקשה לקיום דיון קדם משפט בדרך של היוועדות חזותית, כבענייננו.
18. כך, גם במסגרת בקשה לקיים דיון קדם משפט בהיוועדות חזותית, צריכה לעמוד לנגד עיני בית המשפט המגמה להרחיב את השימוש באמצעים טכנולוגיים לטובת ייעול ההליכים, חיסכון בעלויות ונגישות הצדדים ההליך.
19. לצד זאת, בפרט כאשר עסקינן בדיון קדם משפט בענייני משפחה, אשר התייצבות בעלי הדין אליו היא בגדר חובה הקבועה בדין, על בית המשפט להשתכנע כי מדובר בבקשה מוצדקת, במובן זה שיש מניעה ממשית להתייצב לדיון מצד המבקש לקיים את הדיון בדרך של היוועדות חזותית. זאת, מתוך הבנת הערך הנעוץ בהתייצבותם האישית של הצדדים לדיון, אשר יש בה כדי לקדם את ניהול ההליך, ובמקרים מסוימים, אף לסייע לצדדים בגיבוש פתרון המחלוקות שביניהם.
20. במקרה דנן, לאחר שעיינתי בבקשה ובצרופותיה, ובתגובת המשיב, לא מצאתי להיעתר לבקשה לקיים את הדיון בהיוועדות חזותית.
21. ראשית, עיון בנימוקי הבקשה מעלה כי המבקשת תלתה את בקשתה שלא להתייצב לדיון בנסיבותיה האישיות, המתמקדות בטענתה כי עליה לטפל בבנה הקטין שמאובחן עם מוגבלות, וכן במצב הביטחוני הנוכחי ובטענה כי אין טיסות ישירות בין קנדה לבין ישראל. ואולם, כטענת המשיב בתגובתו, הדברים נטענו בעלמא, מבלי שצורפו אסמכתאות מעודכנות ומתורגמות כדין לתמיכה בטענות.
22. כך, הנימוק בדבר מצבו הרפואי של בנה הקטין של המבקשת, שכלל לא הועלה במסגרת בקשתה הקודמת להתייצב לדיון קדם משפט הראשון באמצעות היוועדות חזותית, נתמך באישורים רפואיים לא מעודכנים מהשנים 2019 ו-2021, שהוגשו בשפה האנגלית ללא תרגום נוטריוני כדין. זאת ועוד, הטענה, כי אין מבוגר אחר שיכול לשמור על ילדיה הקטינים בעת שהייתה של המבקשת בישראל, נטענה אף היא בעלמא, ולא צורף כל אישור להוכחת הטענה לפיה אבי הקטינים, או בני משפחה אחרים, לא יכולים לשהות עימם.
23. לעניין המצב הביטחוני בישראל. למרבה הצער, אנו מצויים בשגרת מלחמה זה למעלה משנה. עם זאת, רב הזמן השמיים פתוחים, ויש טיסות לישראל וממנה. משכך, ואף אם אין טיסות ישירות בין קנדה לבין ישראל, כטענת המבקשת, הרי שהיא יכולה למצוא טיסה שאינה ישירה על מנת להגיע ארצה לצורך הדיון.
24. שנית, בשים לב להחלטות קודמות שניתנו בעניין, ובראיית ההתנהלות הדיונית עד כה, סבורני כי יש חשיבות מכרעת להתייצבותה האישית של המבקשת לדיון.
25. כך, במסגרת ההחלטה שאפשרה לקיים את דיון קדם המשפט הראשון באמצעות היוועדות חזותית, נקבע במפורש כי "אין בהחלטה זו כדי לקבוע מסמרות לעניין התייצבות המבקשת ליתר הדיונים שיתקיימו במסגרת הליך זה" (החלטה מיום 14.2.2023). בנוסף, במסגרת ההחלטה שאישרה את התייצבות בא כוחה של המבקשת בהיוועדות חזותית, נקבע כי "לפנים משורת הדין ואך בשל מועד הדיון הקרוב, רשאי ב"כ המבקשת להתייצב לדיון בהיוועדות חזותית. האמור בתגובה בכל הנוגע לחיזוק בטחונה האישי של המתנגדת שאין זה בשגרה עבורה להתייצב בבית המשפט אינו ממין העניין מובהר כי על פני הדברים מי שמבקש לנהל הליכים בבית משפט זה מצופה כי יתייצב לדיונים באופן אישי" (החלטה מיום 20.3.2024).
26. הנה כי כן, כבר לקראת הדיון הקודם, הובהר למבקשת ולב"כ כי יש חשיבות להתייצבות אישית של בעלי הדין לדיונים בבית המשפט לענייני משפחה, כך שהיה על המבקשת להיערך להתייצבות לקראת הדיון הקרוב.
27. אשר להתנהלותם הדיונית של הצדדים עד כה, כטענת המשיב, המבקשת הודיעה על רצונה להמשיך לנהל את הליך ההתנגדות בהודעה לאקונית ולא מנומקת. עם זאת, לא הוגשה כל בקשה רלוונטית לאחר שהמבקשת קיבלה לידיה את המסמכים אשר הומצאו לה (לטענת המשיב), בהתאם להחלטה מיום 8.7.2024. התנהלות זו מחזקת את המסקנה, כי יש חשיבות להתייצבות הפיזית של הצדדים לדיון הקרוב, על מנת לקדם את ניהול ההליך באופן ממשי.
28. שלישית, והגם שנימוק זה מצוי בשולי החלטתי, יצוין, כי המבקשת עותרת למעשה לקיום הדיון במתכונת "היברידית" ולא סימטרית, כאשר היא מבקשת שהיא ובא כוחה יתייצבו לדיון בדרך של היוועדות חזותית, ואילו המשיב ובא כוחו יתייצבו באולם בית המשפט. ניהול הדיון באופן זה נושא בצידו קשיים טכניים (בהיבט האמצעים הטכנולוגיים המצויים באולם בית המשפט והתוכנה הנדרשת), ואף יש בו כדי לסרבל את הדיון שלא לצורך.
29. לסיכום, לא ניתן להשלים עם מצב שבו עותרת המבקשת לקיים את הליך ההתנגדות לבקשה לקיום צוואה שהיא עצמה פתחה בו "בשלט רחוק" ממקום מושבה בקנדה, באופן המקשה על ניהול ההליך, וזאת בלא הצדקה ממשית לאי-התייצבות פיזית לדיון, ובשים לב להתנהלות עד כה. בנסיבות אלה, יש חשיבות מכרעת להתייצבות הצדדים עצמם ובאי כוחם לדיון קדם המשפט, על מנת לקדם את בירור ההליך.
30. הבקשה אפוא נדחית. המבקשת תחויב בהוצאות המשיב בסך של 2,000 ₪.

מותר לפרסום במאגרים משפטיים, בהשמטת פרטים מזהים.

ניתנה היום, י"ז תשרי תשפ"ה, 19 אוקטובר 2024, בהעדר הצדדים.