אח הגיש תצהיר הסתלקות של אחיו בלי ידיעתו - והפתיע את כל המשפחה
איך בן חתם על וויתור לטובת אמו ואז גילה שהאח הגיש את המסמך בסתר, מדוע בית המשפט קבע שההסתלקות לא השתכללה כלל, ומה כל משפחה בישראל צריכה לדעת על הגשת תצהירי הסתלקות בירושה
מבט מומחה: מה באמת קרה כאן
עו"ד ארז קרט חושף את השכבות הנסתרות: מעבר לפני השטח של פסק הדין, מסתתרות כאן השלכות רחבות יותר. המקרה חושף כיצד מסמכים משפטיים יכולים להפוך לכלי נשק במאבקים משפחתיים, וכיצד חוסר הבנה של הדרישות המשפטיות יכול לגרום לסכסוכים ארוכים ויקרים.
המקרה הזה מצטרף למגמה של התגברות סכסוכי ירושה בין דורות, במיוחד כאשר מעורבים נכסים משמעותיים ויחסים משפחתיים מורכבים.
עו"ד ארז קרט מזהיר: "הגשת תצהיר הסתלקות ללא ידיעת החותם עלולה לא רק לבטל את ההסתלקות, אלא גם ליצור תביעות נזיקיות ופליליות".
פסק הדין קובע בבירור שהסתלקות חייבת להיות מוגשת על ידי המסתלק או בהסכמתו המפורשת, דבר שפותח אפשרויות חדשות לביטול הסתלקות במקרים דומים.
תקציר מפורט של המקרה
כאשר המוות חוגג, המשפחות נפרדות
אמצע היום, שבועיים אחרי השבעה. בן בוגר ועורך דין מקבל התקשרות מהלשכה לענייני ירושה. "יש כאן תצהיר הסתלקות בשמך", אומרת הפקידה. הוא לא מבין. איך זה יכול להיות? הוא לא הגיש שום תצהיר.
התיק 40159-12-23 מספר סיפור שהופך להיות נפוץ יותר ויותר במשפחות ישראליות - איך המוות של הורה יכול להפוך אחים לאויבים, ואיך מסמך משפטי אחד יכול לקרוע משפחה לגזרים.
איך בדיוק זה התחיל? עו"ד ארז קרט מסביר שהכל התחיל ברגש אשמה והזדהות. האב מת ללא צוואה, והותיר אחריו אישה וארבעה ילדים. על פי החוק, האישה זכאית למחצית הרכוש, והילדים לרבע כל אחד. אבל הבן הבכור הרגיש שהאמא זקוקה לעזרה כלכלית נוספת.
הרגע הגורלי התרחש מיד אחרי השבעה. הבן חתם על תצהיר הסתלקות לטובת אמו, כשהוא מאמין שגם שלושת אחיותיו יעשו כך. למעשה, הוא הותיר את התצהיר אצל האמא ואמר לה שאם האחרים לא יחתמו - גם הוא חוזר בו.
כאן המצב הסתבך. למשך שבעה חודשים שכב התצהיר במגירה. האמא אמרה לבן שזרקה אותו לפח האשפה. אבל כשהתחיל סכסוך משפחתי סביב נכס אחר שההורים העבירו לאותו בן, פתאום התצהיר "קם לתחייה".
השקר הגדול התגלה בצורה הכי כואבת. האמא מסרה את התצהיר לאח האמצעי, והוא הגיש אותו לרשם הירושה - בלי לספר לאח שחתם עליו. לפתע, החלוקה השתנתה דרמטית: האמא קיבלה 5/8 מהעיזבון, ושלושת האחים שלא הסתלקו קיבלו 1/8 כל אחד.
הבן שחתם על התצהיר הגיש התנגדות. איך זה יכול להיות? עו"ד ארז קרט מדגיש שהשאלה המרכזית כאן אינה מה התכוון החותם, אלא מי הגיש את התצהיר ובאיזה נסיבות.
בית המשפט עמד בפני דילמה מורכבת. מצד אחד, התצהיר נחתם כדין בפני עורך דין. מצד שני, הוא לא הוגש על ידי מי שחתם עליו, אלא על ידי גורם שלישי, שבעה חודשים אחרי החתימה, ובניגוד לרצונו המפורש של החותם.
השופטת מיכל דבירי-רוזנבלט נדרשה להכריע: האם הגשת תצהיר הסתלקות על ידי מי שאינו החותם, ושלא בהסכמתו, יכולה להשלים את ההסתלקות? התשובה המשפטית הייתה חד-משמעית: לא.
עו"ד ארז קרט מציין שבית המשפט קבע עיקרון חשוב: "הגשת הודעת הסתלקות צריכה להתבצע על ידו של המסתלק או על דעתו, ולא ניתן להעלות על הדעת הגשתה והשתכללותה שלא על דעתו". הסיבה: הסתלקות היא צעד בלתי הדיר, ולכן חייבים לוודא שהמסתלק באמת גמר בדעתו.
המקרה חושף בעיה מערכתית רחבה יותר. כמה משפחות ישראליות מוצאות עצמן בסכסוכי ירושה שיכלו להימנע? המצב מחמיר כאשר מדובר בנכסים יקרי ערך, ויחסים משפחתיים מורכבים.
בית המשפט לא הסתפק בביטול ההסתלקות. השופטת חייבה את האחים שתמכו בהגשת התצהיר בהוצאות משפט של 7,500 שקל, תוך שהיא מבהירה שמדובר בהתנהגות שמעוררת שאלות מבחינת תום הלב.
המסקנה המעשית ברורה: תצהיר הסתלקות הוא מסמך רגיש שיש להתייחס אליו ברצינות מרבית. החתימה עליו אינה מספיקה - צריך גם להקפיד שההגשה תיעשה כדין ובהסכמת החותם. אחרת, במקום לפתור בעיות - הוא עלול ליצור אותן.
ניתוח מעמיק של פסק הדין
מה בדיוק קרה במקרה הזה?
בן חתם על תצהיר הסתלקות לטובת אמו, אך האח הגיש אותו שבעה חודשים מאוחר יותר בלי ידיעתו. עו"ד ארז קרט מסביר שהתיק עסק במשפחה שבה האב מת ללא צוואה, והותיר אחריו אישה וארבעה ילדים. על פי החוק, החלוקה הייתה אמורה להיות מחצית לאישה ורבע לכל ילד. לדוגמה, הבן חתם על תצהיר מיד אחרי השבעה מתוך רצון לעזור לאמא, אך הותיר את המסמך אצלה ואמר שאם האחרים לא יחתמו - גם הוא חוזר בו. המשמעות: ההסתלקות לא הייתה מוחלטת.
מי היו הצדדים במחלוקת ומה טענו?
התובע (הבן שחתם) טען שההסתלקות בטלה כי לא הוגשה על ידו או בהסכמתו. האחים הנתבעים טענו שהאמא קיבלה מהבן יפוי כוח להגיש את התצהיר. עו"ד ארז קרט מציין שהצדדים לא הכחישו שהתצהיר לא הוגש על ידי החותם אלא על ידי האח, שבעה חודשים לאחר החתימה. לדוגמה, הנתבעים הודו שהאמא נתנה את התצהיר לאח, והוא הגיש אותו לרשם הירושה. זה יצר מצב בו ההסתלקות הוגשה שלא על ידי מי שחתם עליה.
איך התפתח המקרה בפועל?
המקרה התחיל כבקשה רגילה לצו ירושה ולאחר מכן הוגשה בקשה מתוקנת עם תצהיר ההסתלקות. התובע הגיש התנגדות וטען שההסתלקות לא השתכללה. עו"ד ארז קרט מדגיש שהתצהיר נשאר אצל האמא שבעה חודשים, והיא אמרה לבן שזרקה אותו, אך בפועל מסרה אותו לאח אחר. לדוגמה, התצהיר נחתם בדצמבר 2022 אך הוגש רק ביולי 2023, לאחר שפרץ סכסוך משפחתי סביב נכס אחר. המשמעות: התזמון של ההגשה מעיד על כוונות זדוניות.
אילו ראיות הוצגו בבית המשפט?
הצדדים הסכימו להכריע על סמך כתבי טענות בלבד, ללא שמיעת עדויות. התובע הביא תצהיר של אחותו התומכת בטענותיו. עו"ד ארז קרט מציין שזה יצר מצב בו השופטת לא יכלה להכריע בשאלות עובדתיות חשובות כמו האם הבן באמת שכח את התצהיר או מסר אותו בכוונה. לדוגמה, לא נבררה השאלה האם הוסכם בין האחים שכולם יחתמו על תצהירי הסתלקות. זה הביא להתמקדות בשאלה המשפטית הבסיסית: האם הסתלקות יכולה להשתכלל ללא הגשה על ידי המסתלק.
איך בית המשפט הגיע להחלטה?
השופטת קבעה שהסתלקות חייבת להיות מוגשת על ידי המסתלק או בהסכמתו המפורשת. היא הסתמכה על סעיף 6 לחוק הירושה ותקנה 16 לתקנות הירושה. עו"ד ארז קרט מדגיש שבית המשפט ציטט פסיקה קודמת שקבעה: "ההגשה צריכה להתבצע על ידו או על דעתו, ולא ניתן להעלות על הדעת הגשתה והשתכללותה שלא על דעתו". לדוגמה, השופטת ציינה שגמירות הדעת נדרשת לא רק בעת החתימה אלא גם בעת ההגשה. המשמעות: הגשה ללא הסכמה מבטלת את כל התהליך.
מה החליט בית המשפט ומדוע?
בית המשפט קבע שההסתלקות לא השתכללה ויש לחלק את הירושה על פי החוק - מחצית לאמא ורבע לכל ילד. השופטת הדגישה שהתכלית החקיקתית היא לוודא גמירות דעת של המסתלק. עו"ד ארז קרט מסביר שהחלטה זו מבוססת על עיקרון שהסתלקות היא בלתי הדירה ולכן חייבים לוודא שהמסתלק באמת רוצה בכך. לדוגמה, השופטת ציינה שנטל ההוכחה להוכיח הסכמה מוטל על מי שטוען כך, ובענייננו זה לא הוכח. זה קובע תקדים חשוב לגבי הדרישות להשתכללות הסתלקות.
מה המשמעות המשפטית של ההחלטה?
ההחלטה קובעת שהסתלקות חייבת לעמוד בשני תנאים מצטברים: חתימה על תצהיר והגשה על ידי המסתלק או בהסכמתו. היא גם מחילה את דיני המתנה על הסתלקות בירושה. עו"ד ארז קרט מציין שזה פותח אפשרויות חדשות לביטול הסתלקויות שהוגשו ללא הסכמה מפורשת. לדוגמה, השופטת קבעה שניתן לחזור מהתחייבות למתנה לפי חוק המתנה כל עוד המקבל לא שינה את מצבו. המשמעות: הסתלקות שלא הושלמה כדין יכולה להתבטל גם לפי דיני המתנה.
איך זה משפיע על מקרים דומים?
פסק הדין יוצר תקדים שיקשה על הגשת תצהירי הסתלקות על ידי צדדים שלישיים. הוא מחזק את הדרישה לגמירות דעת בכל שלבי התהליך. עו"ד ארז קרט מדגיש שהחלטה זו תשפיע על עשרות מקרים דומים שבהם בני משפחה מנסים להגיש תצהירי הסתלקות ללא הסכמת החותמים. לדוגמה, המקרה קובע שלא מספיק שתצהיר נחתם כדין - חייבים גם לוודא שההגשה נעשתה בהסכמה. זה יאלץ משפחות להיות זהירות יותר ולתעד הסכמות בכתב.
מה הצעדים הבאים?
האמא תקבל מחצית מהעיזבון וארבעת הילדים יחלקו את השאר בשווה. הנתבעים חויבו בהוצאות משפט של 7,500 שקל. עו"ד ארז קרט מציין שההחלטה סופית ולא ניתן לערער עליה בקלות. לדוגמה, השופטת קבעה שהתנהלות הנתבעים מעוררת שאלות מבחינת תום הלב, דבר שעלול להשפיע על הליכים עתידיים בין הצדדים. המשמעות: המשפחה תצטרך למצוא דרכים לפתור את הסכסוכים הנוספים שביניה.
מה המומחים אומרים?
עו"ד ארז קרט מסכם: "פסק הדין הזה משנה את הכללים למשפחות שמתמודדות עם ירושה. הוא קובע בבירור שאי אפשר 'לעקוף' את רצונו של יורש על ידי הגשת תצהיר הסתלקות בשמו ללא הסכמתו המפורשת. זה הולך להקשות על ניסיונות מניפולציה במשפחות, אבל גם ידרוש זהירות רבה יותר בהכנת המסמכים והבטחה שכל הצדדים מבינים את המשמעויות."
איך המקרה הזה חושף בעיות מערכתיות?
המקרה מעלה שאלות על הפיקוח של הרשם לענייני ירושה על תצהירי הסתלקות. השופטת ציינה שמעורר תמיהה מדוע התצהיר לא צורף לבקשה המקורית אלא רק בבקשה המתוקנת. עו"ד ארז קרט מזהיר שהמערכת הנוכחית מאפשרת ניצול לרעה של תצהירי הסתלקות. לדוגמה, הרשם לא בדק מדוע התצהיר הוגש שבעה חודשים אחרי החתימה ועל ידי מי שלא חתם עליו. זה מצביע על הצורך בפיקוח קפדני יותר ובדרישות זיהוי מחמירות יותר.
מה הלקחים הכלכליים והחברתיים?
המקרה מדגים כיצד חוסר תקשורת במשפחות יכול להוביל לסכסוכים יקרים ומתמשכים. הוא גם מצביע על הצורך בייעוץ משפטי מקצועי בטיפול בירושה. עו"ד ארז קרט מדגיש שסכסוכי ירושה הופכים נפוצים יותר עקב עליית ערכי הנכסים ושינויים במבנה המשפחה הישראלית. לדוגמה, המקרה הזה עלה לצדדים עשרות אלפי שקלים בהוצאות משפט, כסף שיכול היה להישאר במשפחה. המשמעות: השקעה בתיווך משפחתי ויעוץ משפטי מונע יכולה לחסוך סכומים גדולים.
שאלות נפוצות מפורטות
בן לא יכול להגיש תצהיר הסתלקות בשם אח אחר ללא הסכמתו המפורשת. עו"ד ארז קרט מסביר שחוק הירושה דורש שההסתלקות תוגש על ידי המסתלק עצמו או בהסכמתו הברורה. במקרה זה, האח הגיש את התצהיר ללא ידיעת החותם ובניגוד לרצונו המפורש. השופטת קבעה בבירור שההגשה חייבת להיות "על ידו או על דעתו" של המסתלק, ולכן הסתלקות שהוגשה שלא על דעתו לא השתכללה כלל.
התצהיר נחשב בטל והסתלקות לא משתכללת. עו"ד ארז קרט מדגיש שחתימה על תצהיר היא רק השלב הראשון, והגשתו היא השלב השני החשוב לא פחות. בית המשפט קבע שגמירות דעת נדרשת לא רק בעת החתימה אלא גם בעת ההגשה. במקרה זה, למרות שהתצהיר נחתם כדין בפני עורך דין, הוא לא הוגש על ידי החותם במשך שבעה חודשים, והוגש רק על ידי אח אחר בניגוד לרצונו של החותם.
כן, במקרים מסוימים ניתן לחזור מתצהיר הסתלקות. עו"ד ארז קרט מציין שבית המשפט החיל את דיני המתנה על הסתלקות בירושה, וקבע שניתן לחזור מהתחייבות למתנה כל עוד המקבל לא שינה את מצבו. כמו כן, הסתלקות שלא הושלמה כדין (כלומר - לא הוגשה על ידי המסתלק או בהסכמתו) נחשבת בטלה מעיקרה. בנוסף, ניתן לבטל הסתלקות אם הייתה בה הטעיה, כפיה או חוסר תום לב.
אין חובה על בני המשפחה להגיש תצהיר הסתלקות שלא הוגש על ידי החותם. עו"ד ארז קרט מדגיש שההגשה חייבת להיעשות רק על ידי המסתלק או בהסכמתו המפורשת. במקרה זה, האמא קיבלה את התצהיר אך זה לא נתן לה או לילדיה האחרים זכות להגיש אותו. השופטת קבעה שנטל ההוכחה להוכיח הסכמה להגשה מוטל על מי שטוען כך, ובמקרה זה זה לא הוכח. המשמעות: שמירה על תצהיר לא מקנה זכות הגשה.
הירושה תתחלק על פי הוראות החוק ללא התחשבות בתצהיר ההסתלקות הבטל. עו"ד ארז קרט מסביר שהאמא תקבל מחצית מהעיזבון וארבעת הילדים יחלקו את המחצית הנותרת בחלקים שווים. במקום החלוקה שהייתה אם ההסתלקות הייתה תקפה (האמא 5/8 ושלושת הילדים האחרים 1/8 כל אחד), כעת החלוקה היא מחצית לאמא ורבע לכל ילד. זה אומר שהבן שחתם על התצהיר יקבל בחזרה את מלוא חלקו המגיע לו על פי דין.
🎤 שאלות נפוצות - מותאמות לחיפוש קולי
בנושא תצהירי הסתלקות והגשתם - עם עו"ד ארז קרט
עו"ד ארז קרט מסביר: אי אפשר להגיש תצהיר הסתלקות בשם מישהו אחר ללא הסכמתו המפורשת. לדוגמה, במקרה זה האח הגיש את התצהיר ללא ידיעת החותם. בית המשפט קבע שההגשה חייבת להיעשות על ידי המסתלק עצמו.
לדברי עו"ד ארז קרט: ההסתלקות לא משתכללת אם הוגשה על ידי מישהו אחר ללא הסכמתך. למעשה, חתימה על תצהיר זה רק השלב הראשון. השלב השני הוא הגשה על ידי החותם או בהסכמתו המפורשת.
עו"ד ארז קרט מציין: צריך לבדוק שני דברים - שהתצהיר נחתם כדין ושהוגש על ידי החותם או בהסכמתו. לדוגמה, במקרה זה התצהיר נחתם כדין אך הוגש שבעה חודשים מאוחר יותר על ידי אח אחר. זה מבטל את ההסתלקות.
לדברי עו"ד ארז קרט: אפשר לחזור אם ההסתלקות לא הושלמה כדין או אם נפלו בה פגמים. למעשה, בית המשפט החיל דיני מתנה והחליט שניתן לחזור כל עוד המקבל לא שינה מצבו. במקרה זה ההסתלקות לא השתכללה מלכתחילה.
עו"ד ארז קרט מסביר: הרשם צריך לוודא שהתצהיר הוגש על ידי החותם או בהסכמתו. לדוגמה, במקרה זה הרשם לא בדק מדוע התצהיר הוגש על ידי אח אחר. זה מעורר שאלות על רמת הפיקוח הנדרשת.
לדברי עו"ד ארז קרט: הירושה תתחלק לפי החוק - מחצית לבת הזוג ורבע לכל ילד. למעשה, במקום שהאמא תקבל 5/8 והילדים 1/8, עכשיו כולם מקבלים חלק שווה. הבן שחתם על התצהיר מקבל בחזרה את חלקו המלא.
עו"ד ארז קרט מדגיש: חתימה זה רק כוונה, הגשה זה מעשה משפטי. לדוגמה, במקרה זה התצהיר נחתם בדצמבר אך הוגש רק ביולי. גמירות דעת נדרשת בשני השלבים, לא רק בחתימה.
לדברי עו"ד ארז קרט: כן, אבל חייב להיות יפוי כוח מפורש בכתב. למעשה, לא ניתן להסיק יפוי כוח רק מהעברת המסמך. במקרה זה לא הוכח שהיה יפוי כוח מפורש להגשה.
עו"ד ארז קרט מציין: פער זמן בין חתימה להגשה מעלה שאלות לגבי גמירות הדעת. לדוגמה, במקרה זה עברו שבעה חודשים בין החתימה להגשה. זה מחזק את הטענה שההסתלקות לא הייתה מוחלטת.
לדברי עו"ד ארז קרט: הסתלקות נחשבת כמתנה וניתן לחזור ממנה לפי חוק המתנה. למעשה, כל עוד המקבל לא שינה מצבו, הנותן יכול לחזור בו. במקרה זה לא הוכח שהאמא שינתה מצבה בהסתמכות על ההסתלקות.
עו"ד ארז קרט מסביר: ניתן לבטל תצהיר בגין טעות, הטעיה או כפיה. לדוגמה, אם חתמתם מתוך הבנה מוטעית של המצב. חשוב לפעול מהר ולא לאפשר הגשת התצהיר.
לדברי עו"ד ארז קרט: סכסוכים משפחתיים יכולים להעיד על חוסר תום לב בהגשת התצהיר. למעשה, במקרה זה התצהיר הוגש רק אחרי שפרץ סכסוך משפחתי. זה מחזק את החשד למניפולציה.
עו"ד ארז קרט מזהיר: מי שמגיש תצהיר ללא הסכמה עלול להיחייב בהוצאות משפט ואף בתביעת נזיקין. לדוגמה, במקרה זה הנתבעים חויבו ב-7,500 שקל. יכולות להיות גם השלכות פליליות.
לדברי עו"ד ארז קרט: חשוב לבחור עורך דין מומחה בדיני ירושה שמכיר את הפסיקה העדכנית. למעשה, המקרה הזה משנה את הכללים ורק מומחה יידע ליישם אותם. עדיף להשקיע בייעוץ מקדים מאשר בסכסוכים.
עו"ד ארז קרט מציין: סכסוך ירושה יכול לעלות עשרות אלפי שקלים ולהימשך שנים. לדוגמה, במקרה זה רק הוצאות בית המשפט היו 7,500 שקל, בלי שכ"ט עו"ד. השקעה בתיווך מוקדם חוסכת הרבה כסף וכאב.
לדברי עו"ד ארז קרט: חשוב לכתוב צוואה ברורה ולשוחח עם המשפחה על הכוונות. למעשה, ברוב המקרים כמו זה הסכסוך התחיל מחוסר תקשורת. שיחה פתוחה יכולה למנוע הרבה בעיות.
עו"ד ארז קרט מסביר: כדאי להיוועץ לפני חתימה על כל מסמך הקשור לירושה. לדוגמה, במקרה זה הבן חתם בלי להבין שההגשה נפרדת מהחתימה. ייעוץ מוקדם יכול למנוע בעיות רבות.
לדברי עו"ד ארז קרט: צריך לוודא שהחותם בעצמו מגיש את התצהיר או נותן יפוי כוח מפורש. למעשה, כדאי לבקש אישור קבלה מהרשם ולשמור תיעוד של מי הגיש ומתי. זה חוסך בעיות בעתיד.
עו"ד ארז קרט מזהיר: ביטול התצהיר יכול לשנות דרמטית את חלוקת הירושה ולגרום לכעס ואכזבה. לדוגמה, במקרה זה האמא איבדה חלק מהירושה שחשבה שמגיע לה. חשוב להסביר למשפחה את המשמעויות מראש.
לדברי עו"ד ארז קרט: חותם מבוגר או חולה עלול לטעון שלא הבין את המשמעויות. למעשה, אם יש ספק בכשירות המשפטית צריך לבדוק את הנסיבות בקפידה. במקרה זה כל הצדדים היו בוגרים וכשירים.
עו"ד ארז קרט מדגיש: עורך הדין חייב לוודא שהחותם מבין את המשמעויות ומסכים מרצון חופשי. לדוגמה, במקרה זה התצהיר נחתם בפני עורך דין אך לא נטען שיש בעיה בחתימה עצמה. הבעיה הייתה בהגשה.
לדברי עו"ד ארז קרט: בית המשפט בוחן את נסיבות החתימה ומחפש סימנים לכפיה או לחץ בלתי הוגן. למעשה, במקרה זה לא נטען שהייתה כפיה בחתימה אלא שההגשה הייתה ללא הסכמה. כל מקרה נבחן לגופו.
עו"ד ארז קרט מציין: החוק מאפשר הסתלקות רק לטובת בן זוג, ילד או אח של המת. לדוגמה, במקר
איך לבחור עורך דין לסכסוכי ירושה?
בבחירת עורך דין לטיפול בסכסוכי ירושה, חשוב לחפש מומחה עם ניסיון רב בדיני ירושה ומשפחה. המומחה צריך להכיר היטב את הפסיקה העדכנית ואת המורכבויות של מקרים כמו זה שבו בני זוג פרודים אך נשואים רשמית. עורך דין מנוסה יוכל להסביר את ההשלכות המשפטיות של הסכמי פרידה, לייעץ על אפשרויות למניעת סכסוכים, ולייצג בהליכים משפטיים במידת הצורך. המומחיות כוללת גם הבנה של הליכי גישור וידע בעריכת צוואות ותכנון עיזבון.
צריכים עזרה משפטית בסכסוך ירושה? צרו קשר עוד היום.
לפעמים החיים מציבים בפנינו אתגרים מורכבים, והתמודדות עם צוואה שמעוררת סימני שאלה היא אחד מהם.
התנגדות לצוואה היא זכות חוקית שניתנת לך כדי להגן על האמת ועל הצדק.
ישנן סיבות רבות שעשויות להצדיק התנגדות לצוואה: חשש שהמנוח הושפע שלא כדין, ספקות לגבי מצבו הנפשי בעת כתיבת הצוואה, פגמים בהליך החוקי, או תחושה עמוקה שהצוואה אינה משקפת את רצונו האמיתי של יקירך שהלך לעולמו.
הזמן הוא גורם קריטי – החוק מקציב חלון זמנים מוגבל להגשת התנגדות. אל תישאר עם סימני שאלה.
צוות המומחים שלנו כאן כדי להקשיב, לייעץ ולהוביל אותך בדרך להגנה על האמת והצדק.
חוששים מפגם בצוואה? פעלו עכשיו! יש לכם 14 ימים להתנגד ולהגן על זכויותיכם המשפטיות
פסק הדין המלא
בפני | כב' השופטת מיכל דבירי-רוזנבלט
| |
תובע |
תובע | |
נגד
| ||
נתבעים | 1. נתבע 2. נתבעת 3. נתבעת 4. נתבעת | |
בעניין המנוח ***
| ||
פסק דין | ||
ההליך דנן עניינו התנגדות למתן צו ירושה; לרשם לענייני ירושה הוגשה על ידי הנתבע 1 בקשה למתן צו ירושה אחר האב המנוח, אליה צורף תצהיר הסתלקות של המתנגד (להלן: "התובע"). מחלוקת הצדדים נסובה סביב השאלה האם השתכללה הודעת ההסתלקות של המתנגד בהינתן שלא הוגשה על ידו ועל דעתו.
אדגיש, כי אין מחלוקת בין הצדדים כי תצהיר ההסתלקות הוגש לרשם לענייני ירושה שלא על ידי המתנגד (ראה סעיף 2 לתגובת הנתבע 1 והנתבעת 2, האם לא התייחסה לטענה, והדבר מדבר בעד עצמו).
בדיון שהתקיים ביום —- הסכימו הצדדים שהסוגיה תוכרע על סמך כתבי הטענות וסיכומי הצדדים, ומשכך, בהחלטה זו לא תוכרענה המחלוקות העובדתיות הרבות בין הצדדים, וההחלטה תדון בטענת הסף המשפטית והמקדמית לעניין השתכללותה – או אי השתכללותה – של הודעת ההסתלקות.
- ענייננו עוסק בעיזבון *** אשר הלך לבית עולמים ביום —-. בעת פטירתו היה נשוי המנוח לנתבעת 4 (להלן, בהתאמה, האב, האם או ההורים) ולהם ארבעה ילדים – התובע/מתנגד, נתבע 1 (מגיש הבקשה למתן צו ירושה) , נתבעת 2 ונתבעת 3.
- האב לא הותיר אחריו צוואה.
- הסכסוך בין הצדדים משתרע מעבר להליך דנן, ובעיקרו מחלוקת לעניין העברה ללא תמורה של נכס שביצעו ההורים לידי התובע, סוגיה הנדונה כעת בהליכים מקבילים בין הצדדים כאשר לצדדים טענות רבות האחד כנגד התנהלותו של משנהו. כן נשמעו טענות נגדיות בדבר התנהלות כלכלית של הנתבע 1 ברכוש הוריו.
- בהליך דנן, וכמפורט לעיל, נדונה בקשה שהוגשה על ידי הנתבע 1 לרשם לענייני ירושה למתן צו ירושה. תחילה הוגשה בקשה ובה עתירה לחלק את עזבון המנוח בהתאם להוראות החוק: מחצית לאשת המנוח והמחצית הנותרת בין הילדים בחלקים שווים ביניהם. בהמשך, הגיש הנתבע 1 בקשה מתוקנת למתן צו ירושה, אליה צורף תצהיר הסתלקות של התובע (להלן – התצהיר), בו הוא מסתלק לטובת אמו, ומשכך עתר הנתבע 1 מהרשם לקבוע כי האם זכאית ל 5/8 ושלושת הילדים הנותרים, למעט התובע, ינחלו 1/8 כל אחד.
בפועל, אין מחלוקת בין הצדדים כי התצהיר לא הוגש על ידי התובע וכי התצהיר היה בידי האם אשר נתנה אותו לנתבע 1 והנתבע 1 הוא מי שהגיש את הבקשה המתוקנת לרשם לעניני ירושה, ביחד עם תצהיר ההסתלקות, כחצי שנה לאחר חתימת התצהיר בפועל.
אף אין מחלוקת כי התצהיר עונה על הדרישות הפרוצדורליות המפורטות בתקנות הירושה וערוך כדין, ולא הועלתה כל טענה לפיה לתובע לא היו ברורות התוצאות המשפטיות של החתימה על תצהיר ההסתלקות.
- לטענת התובע הנתבע 1 הגיש את "תצהיר הסתלקות" שלא על דעתו, שלא בהסכמתו ושלא בידיעתו, ומשעה שלא הוגש על ידו, ההסתלקות לא השתכללה.
לטענתו, האם דרשה מכל הילדים לחתום על תצהיר הסתלקות לטובתה. משכך, עם סיום השבעה, וביום —-, ועוד טרם שב לביתו מהשבעה, חתם על תצהיר ההסתלקות. בהמשך, הגיע התובע לבית אימו, עם התצהיר, ושם עדכנה אותו האם כי הנתבע 1 ואחיותיו סירבו לחתום על תצהירי הסתלקות, ועל כן הודיע כי גם הסתלקותו בטלה ומבוטלת. לטענתו, בהיסח הדעת ונוכח סערת הרגשות שהיתה בבית האם, שכח התובע את התצהיר אצל האם. לפניתו אליה, אמרה לו האם שזרקה את התצהיר לפח, ברם, מתברר כי לאחר שבעה חודשים ממועד חתימת התצהיר, לאחר פרוץ הסכסוך המשפחתי, מסרה האם את התצהיר לנתבע 1, והוא הגיש אותו לרשם, כאמור, שלא על דעתו של התובע, אשר הופתע כאשר גילה שהאם הסתירה את התצהיר, לא השמידה אותו כפי שאמרה לו, ועשתה בו שימוש. משכך, ההסתלקות נעדרת גמירות דעת, ובטלה מעיקרה. התובע צרף תצהירה של אחותו הנתבעת 3 התומכת בטענותיו העובדתיות והמשפטיות.
- לטענת התובע, הגשת תצהיר ההסתלקות הינה פעולה אישית של המסתלק, המלמדת על גמירות דעת, ולא על ידי צד ג' שאינו המסתלק או מי שלטובתו הסתלק. לעניין ההסתלקות יש להצמד בצורה דווקנית לדרישות החוק.
עוד הוסיף כי נפלו פגמים בהסכמתו, לפי עילות חוק החוזים, לרבות עושק, הפרת חובת תום הלב, הטעיה, טעות ולכן הוא יכול לחזור בו מההסתלקות, תוך שהפנה לפסיקה וספרות משפטית.
בנוסף, לנתבע 1 ונתבעת 2 אין כל זכות עמידה בהליך דנן, שכן, ההסתלקות בתצהיר היתה לטובת האם, ועל כן היא הצד הנדרש להליך.
התובע הוסיף כי במהלך הזמן שחלף מאז חתימת התצהיר, ניסו בני המשפחה לקדם הסכמות לצורך חתימה על תצהיר מצומצם יותר על מנת לשחרר לאם כספים מהבנק . העובדה שהתובע היה צריך לחתום על תצהיר הסתלקות נוסף, מצומצם יותר, מוכיח אף הוא כי התצהיר הקודם עליו חתם היה בטל ומבוטל לעמדתו.
לסיכום טענותיו של התובע, תצהיר ההסתלקות חסר תוקף, בטל ומבוטל, ויש ליתן צו ירושה בהתעלם ממנו ובהתאם להוראות החוק.
- ב"כ היועמ"ש הפנה לחוק ולספרות המקצועית לפיהן מרגע שאדם הסתלק, אין הוא יכול לחזור בו מהסתלקותו. כן ציין כי ההסתלקות משתכללת מרגע שהוגשה לבית המשפט או לרשם לעניני ירושה. משכך, לעמדתו, השאלה העומדת להכרעה מתייחסת לעצם ביצוע מעשה ההסתלקות ונסיבותיו, כאשר הנסיבות לא נהירות דיין ומעלות שאלות ותמיהות שונות אותן העלתה ב"כ היועמ"ש בתגובתה. משכך, ונוכח השאלות המשפטיות והעובדתיות ובהינתן כי כל היורשים על פי דין הם בגירים וכשירים, מעורבים בהליך וחלקם מיוצגים, אינה מתערבת בהליך.
- תגובת האם היתה קצרה, התעלמה מסוגיית התצהיר ולא נתנה כל גרסה עובדתית. האם אך ציינה כי היא תומכת בבקשה למתן צו ירושה ומסרבת להסתלק בחזרה מהחלק אותו קיבלה.
בסיכומיה הוסיפה כי התובע הוסיף טענות חדשות שלא הופיעו בהתנגדות. לטענתה, התובע יזם את תצהיר הסתלקות, חתם עליו בפני עורך דין, ומסר את התצהיר לאם, תוך שחזר ושנה בפניה שהוא מסתלק מחלקו בעיזבון המנוח לטובתה. ההסתלקות הינה פעולה חד צדדית שאינה טעונה הסכמה או אישור של מי שהסתלקו לטובתו. משעה שנחתם התצהיר והוגש לרשם, השתכללה ההסתלקות ולא ניתן לחזור ממנה.
לטעמה, התובע מנוע מלטעון נגד רצונו החופשי וגמירות דעתו, אינו יכול לחזור בו מהסתלקותו, ומרגע שהסתלק רואים אותו כמי שלא ירש מלכתחילה. התובע אף לא יכול, לטענתה, לטעון כי ההסתלקות היתה על תנאי בהינתן שהסתלקות הינה גמורה וללא תנאי.
טענה נוספת שהועלתה על ידה הינה כי לצורך דיון בביטול הסתלקות היה על התובע להגיש תביעה נפרדת ועצמאית, המבוססת על דיני החוזים.
- האחים נתבע 1 ונתבעת 2 כאמור לא כפרו בכך שתצהיר ההסתלקות לא הוגש על ידי התובע, והומצא לידיו של נתבע 1 על ידי האם, וטענו כי האם ביקשה מהם להגיש אותו וכאשר המבקש חתם על תצהיר ההסתלקות ומסר אותו לידי אימו, הרי שבכך ייפה את כוחה להגיש את תצהיר ההסתלקות, בין בעצמה ובין באמצעות מי מטעמה.
לטענתם, לא קיימת כל הוראה שבדין לפיה על ההסתלקות להיות מוגשת על ידי המסתלק דווקא או שיש צורך בהסכמתו להגשת התצהיר (והפנו לפסיקה משפטית), ומשעה שלא נפל פגם בנוסח ההסתלקות, היא השתכללה כדין ולא ניתן לחזור ממנה. לא נפלו פגמים המצדיקים ביטול הפעולה המשפטית, ולא הורם נטל ההוכחה הכבד המוטל על כתפי מי שטוען כן, ובפרט משעה שיש לו מניעים זרים.
לטענתם, הסתלקות אינה יכולה להיות בתנאי ואי אפשר לחזור מהסתלקות. התובע הינו עורך דין וחזקה שיודע את הוראות חוק הירושה בעניין.
לטענתם, התובע לא הוכיח שהוסכם על האחים לחתום על תצהירי הסתלקות, ומעולם לא התקיים שיח בין התובע לנתבע 1 ונתבעת 2 שהם יסתלקו מהעיזבון והם לא נתנו כל הסכמה לכך שחתימתו מותנת בחתימת שאר יורשי המנוח. מכל מקום, אין הסתלקות בתנאי, ואין חזרה מהסתלקות.
אף הם טענו כי יש צורך בפתיחת הליך נפרד לצורך הצהרה על בטלות תצהיר ההסתלקות.
עוד טענו כי גרסתו של התובע לעניין נסיבות החתימה על התצהיר התפתחה עם ההליך, ומדובר בגרסה כבושה ומתפתחת, הרחבת חזית, עדות כבושה, ומכל מקום אין רלוונטיות לגרסתו משעה שאין כל עילה לבטל את תצהיר ההסתלקות ולא ניתן להסתלק על תנאי.
- האחות הנתבעת 3 הגישה גם היא תגובתה וציינה כי הנתבע 1 מעוניין להשתלט על נכסי המשפחה ומשפיע לרעה ביחד עם האחות הנתבעת 2 על האם. נתבעת 3 מתנגדת לבקשה למתן צו ירושה שהגיש נתבע 1. גרסתה העובדתית של נתבעת 3 תמכה בזו של התובע ומכיוון שלא אדרש לטענות עובדתיות שבמחלוקת, לא אפרט אותה אלא אפנה לטענותיו של התובע.
דיון והכרעה
- סעיף 6 לחוק הירושה תשכ"ה 1965 (להלן – החוק) קובע כדלקמן:
"(א) לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העזבון רשאי יורש, בהודעה בכתב לרשם לעניני ירושה, או לבית המשפט כאשר הענין הועבר אליו לפי סעיף 67א, להסתלק מחלקו בעזבון, כולו או מקצתו, או ממנה שהוא זכאי לה על פי צוואה, כולה או מקצתה.
(ב) מי שהסתלק מחלקו בעזבון, רואים אותו במידה שהסתלק כאילו לא היה יורש מלכתחילה; אין הסתלקות לטובת אדם אחר, אלא לטובת בן-זוגו, ילדו או אחיו של המוריש.
(ג) ….
(ד) הסתלקות על תנאי – בטלה".
- תקנה 16 לתקנות הירושה, התשנ"ח–1998 (להלן- התקנות) קובעת, כי על הודעת ההסתלקות להיעשות באמצעות תצהיר ותוכנו:
" (א) המסתלק מחלקו בעזבון יגיש הודעת הסתלקות לרשם לעניני ירושה או לבית המשפט כשהענין הועבר אליו לפי סעיף 67א לחוק.
(ב) בהודעת הסתלקות יפורטו פרטי זהותו של המסתלק, שיעור ההסתלקות, ואם הסתלק לטובת בן-זוגו של המוריש, ילדו או אחיו, יציין במפורש לטובת מי הסתלק; הודעת ההסתלקות תהיה בתצהיר.
- תנאי מהותי להשתכללותה של הודעת הסתלקות, הוא הגשתה לרשם לענייני ירושה, או לבית המשפט ( ת"ע 64095-01-20 ל.א נ' האפוטרופוס הכללי (3.11.2020)).
"ההסתלקות נכנסת לתוקף מרגע שהגיש היורש את הודעת ההסתלקות כדין לרשם הירושה או לבית המשפט ומרגע זה, אין הוא יורש יותר. לעניין זה, אין נפקא מינה אם ניתן צו ירושה אם לאו או שההסתלקות לא אושרה על ידי הרשם לענייני ירושה או בית המשפט או שהעיזבון טרם עומד לחלוקה".פרופ' שילה בספרו "פירוש לחוק הירושה, תשכ"ה – 1965", כרך 1, עמוד 79.
- אין מחלוקת כי על ההסתלקות חלות הוראות חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג–1973 (להלן: "חוק החוזים") בגינן ניתן לבטל הסתלקות בשל פגם מרצון או מעילות של תום לב (ע"א 2041/05 מחקשווילי נ' מיכקשווילי (19.11.2007); ע"א 4372/91 סיטין נ' סיטין, פ"ד מט(2) 120, 130 (1995)) זאת מכוח סעיף 61(ב) לחוק החוזים הקובע כי "הוראות חוק זה יחולו, ככל שהדבר מתאים לעניין, בשינויים המחויבים, גם על פעולות משפטיות שאינן בבחינת חוזה ועל חיובים שאינם נובעים מחוזה" (ת"ע 35012-11-18 י.פ נ' א.נ (14.12.2020)).
- באשר לאפשרות יורש לחזור בו מהסתלקותו, כתב פרופ' שילה בספרו "פירוש לחוק הירושה, תשכ"ה – 1965", כרך 1, עמוד 87:
"האם אפשר לו לאדם להסתלק מהסתלקותו? לדעתנו, אין אדם יכול לחזור בו מהסתלקותו. עם הסתלקותו הוא חדל להיות בעל מעמד לעניין אותו עזבון, ואין לטעון שהפה שאסר הוא הפה שהתיר. זה לדעתנו, המצב המשפטי לנוכח חוק הירושה, שאיננו מזכיר את אפשרות החזרה מן החזרה…"
עם זאת, לאורך השנים נשמעו בפסיקה דעות שונות, המתירות חזרה מהסתלקות בירושה; ת"ע 24149-01-18 א' נ' א' (14.5.2020); ת"א 586/01 ליבנאוי נ' ליבנאוי (2.1.2003) ; המ' 21192/95 סקלצקי נ' איצקס (20.7.1995) ;ת"ע 1026-03-15 ע.ע.י. נ' י.ע.מ.י. (7.2.2018).
- כאמור, הצדדים הסמיכו את בית המשפט להכריע על סמך כתבי הטענות, ללא שמיעת ראיות. היינו, בית המשפט נעדר יכולת להכריע בטענות העובדתיות המעלות שאלות מהותיות ביותר, בהן האם התובע שכח את השולחן את התצהיר , כדבריו וכדברי נתבעת 3, והאם אמרה לו שזרקה את התצהיר לפח האשפה, או שהוא נתן את התצהיר לידי האם על מנת שתקבל את חלקו, כגירסתה (שהועלתה לראשונה בסיכומיה), והאם מדובר בגירסה חסרה. האם התובע אמר לאם שהתצהיר אינו תקף והיא אישרה זאת אם לאו; האם הוסכם בין האחים להסתלק והם חזרו בהם או לא. מדובר בשאלות ותהיות קשות, כאשר חסרה גירסה עובדתית מטעם האם, ואף עולה שאלה מדוע בעת שהוגשה הבקשה למתן צו ירושה לא צורף אליה תצהיר ההסתלקות, על אף חתימתו מספר חודשים קודם לכן, כי אם בהמשך הוגשה בקשה לתקן את הבקשה וצורף התצהיר. שאלות שלא יוכרעו אך מעלות תהיות. כאמור, אכריע בהחלטה זו אך ורק בשאלה האם משעה שתצהיר ההסתלקות לא הוגש על ידי התובע ושלא על דעתו, השתכללה ההסתלקות והתובע אינו יכול לחזור בו מההסתלקות.
- לאחר עיון בטענות ובפסיקה, אני מוצאת לקבוע כי ההסתלקות לא השתכללה, וכי יש ליתן צו ירושה בהתאם להוראות החוק, ולפיהן יורשת האם מחצית מרכוש האב וארבעת הילדים את המחצית הנותרת בחלקים שווים ביניהם.
- כאמור, תנאי מהותי להשתכללותה של הודעת הסתלקות, הוא הגשתה לרשם לענייני ירושה, או לבית המשפט (לפי העניין) ובהתאם להוראות החוק שפורטו לעיל. סעיף 6(א) לחוק קובע כי "…רשאי יורש, בהודעה בכתב לרשם לעניני ירושה, או לבית המשפט כאשר הענין הועבר אליו לפי סעיף 67א, להסתלק מחלקו בעזבון, …" ותקנה 16 מוסיפה כי " המסתלק מחלקו בעזבון יגיש הודעת הסתלקות לרשם לעניני ירושה או לבית המשפט …"
- וכך קובע חברי השו' בר יוסף ת"ע 64095-01-20 ל.א נ' האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח'[3.11.2020]: "חתימת תצהיר הסתלקות היא תנאי הכרחי, אך לא מספיק, להשתכללותה של הסתלקות (דיני ירושה עמ' 49, שבת – הסתלקות עמ' 26). …. הגשת הסתלקות צריכה להיעשות בהודעה בכתב (סעיף 6(א) לחוק), בדרך של הודעת הסתלקות (תקנה 16(א) לתקנות). התכלית החקיקתית של הוראות אלה, היא לוודא מעל לכל ספק, שהמסתלק גמר בדעתו לוותר על זכויותיו כיורש. ווידוא זה הינו בעל חשיבות גם משעה שהסתלקות נחשבת בלתי הדירה (שילה עמ' 87. דיני ירושה, עמ' 51. שבת – הסתלקות, עמ' 85-89). ….חתימת תצהיר הסתלקות היא השלב הראשון, והגשת הודעת הסתלקות היא השלב השני. רק שני אלה יחדיו מגשימים את התכלית החקיקתית האמורה. " בהינתן שהודעת ההסתלקות מתגבשת עם החלטתו של המסתלק על הגשתה, הרי שההגשה צריכה להתבצע על ידו או על דעתו, ולא ניתן להעלות על הדעת הגשתה והשתכללותה שלא על דעתו. משעה, שההסתלקות הינה בלתי הדירה, יש לוודא מעל לכל ספק שהמסתלק גמר בדעתו לוותר על זכויותיו כיורש, ועל כן כאמור ההגשה צריכה בהסכמתו או על דעתו. משלא הוגשה על ידו, ולא הוכחה הסכמתו הרי שההסתלקות לא השתכללה.
גמירות הדעת צריכה להיות לא רק בעת החתימה, אלא גם בעת ההגשה, וההגשה שלא בידיעתו של התובע, שלא על דעתו והסכמתו, מעלה שאלה אם לא היה מקום לבטלה אף מחמת התנהלות בחוסר תום לב (ראה לעניין זה 110681/08 א נ' צ' 1.7.2011 ) סוגיה שאין מקום להדרש לה בהינתן שההסתלקות לא השתכללה.
- נטל ההוכחה להוכיח כי ההגשה היתה על דעת המסתלק מוטל על כתפי מי שטוען כך וזאת לא רק שהורם בענייננו – אף לא נטען. כל שנטען הינו כי התובע הותיר את ההסתלקות בידיה של האם "ש"ניתן לידה על מנת שתקבל את חלקו של המבקש", טענה שאף לא נתמכה בתצהיר.
- זאת ועוד. בהמ' 21192/95 סקלצקי נ' איצקס (20.7.1995) וכן בת"ע 1026-03-15 ע.ע.י. נ' י.ע.מ.י. (7.2.2018)) נקבע כי ניתן להחיל את דיני המתנה על הסתלקות, כלומר המסתלק רשאי לחזור בו מהתחייבותו ליתן מתנה בהתאם להוראות חוק המתנה. ובעניינו, אף ככל שהתובע נתן את התצהיר לאימו, הרי שמדובר בהתחייבות ליתן מתנה, שלא הוגמרה, וניתן לחזור מהתחייבות זו בהתאם להוראות חוק המתנה.
חוק המתנה מסדיר את התנאים שבהם רשאי מעניק מתנה לחזור בו מתחייבות להענקת מתנה; סעיף 5(ב) לחוק המתנה קובע: "כל עוד מקבל המתנה לא שינה את מצבו בהסתמך על ההתחייבות, רשאי הנותן לחזור בו ממנה, זולת אם ויתר בכתב על רשות זו."
חזרה ממתנה בהתאם לסעיף 5(ב) לחוק המתנה תלויה אפוא בשני תנאים – שמקבל המתנה לא שינה בינתיים מצבו מתוך הסתמכותו על המתנה – דבר שלא נטען ולא הוכח בשום שלב של ההליך מפי האם, לפיכך בהעדר ראיה אחרת אקבע כי תנאי זה מתקיים; ותנאי נוסף – שנותן המתנה, לא ויתר בכתב על הזכות לחזור בו ממתן המתנה, ועיון בתצהיר מעלה כי אף תנאי זה מתקיים. נוכח אי השלמת רישום המתנה על שם האם, רשאי התובע לחזור בו מן המתנה, והיות שכך – "ואף אינו נדרש ליתן טעם או סיבה לחזרה מהמתנה" (ע"מ 358/06, 25.9.2006, פסקה 21).
- עוד אציין, כי סבורתני, כי אין כל מקום לקביעה גורפת לפיה עם הגשת תצהיר ההסתלקות לא ניתן לחזור ממנה, ויש לבחון כל מקרה בהתאם לנסיבות, ובענייננו, ובהחלט יכולות לקום נסיבות בהן ניתן יהא לאשר חזרה מההסתלקות (ראה ת"א 586/01 ליבנאוי נ' ליבנאוי (2.1.2003) ).
- לסיכום, אני קובעת כי הסתלקותו של התובע לא השתכללה, ואין כל מקום להידרש לה, ומשכך, יש ליתן צו ירושה לפיו האם יורשת מחצית מרכוש האב, וארבעת הילדים יורשים את המחצית הנותרת בחלקים שווים ביניהם.
צו ירושה יחתם בנפרד.
בנסיבות ההליך אני מוצאת לחייב את המשיבים בהוצאות המבקש בסך של 7,500 ₪.
פסק הדין יפורסם בהשמטת פרטים מזהים.
ניתן היום, ט"ז אב תשפ"ד, 20 אוגוסט 2024, בהעדר הצדדים.
לפעמים החיים מציבים בפנינו אתגרים מורכבים, והתמודדות עם צוואה שמעוררת סימני שאלה היא אחד מהם.
התנגדות לצוואה היא זכות חוקית שניתנת לך כדי להגן על האמת ועל הצדק.
ישנן סיבות רבות שעשויות להצדיק התנגדות לצוואה: חשש שהמנוח הושפע שלא כדין, ספקות לגבי מצבו הנפשי בעת כתיבת הצוואה, פגמים בהליך החוקי, או תחושה עמוקה שהצוואה אינה משקפת את רצונו האמיתי של יקירך שהלך לעולמו.
הזמן הוא גורם קריטי – החוק מקציב חלון זמנים מוגבל להגשת התנגדות. אל תישאר עם סימני שאלה.
צוות המומחים שלנו כאן כדי להקשיב, לייעץ ולהוביל אותך בדרך להגנה על האמת והצדק.
צוואה מעוררת ספקות? יש לך זכות להתנגד ולהגן על האמת. אנחנו כאן בשבילך
הסתייגות משפטית
המידע המוצג באתר זה מיועד למטרות הדרכה כלליות בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי, פיננסי או מקצועי. התוכן נועד לספק כיוון ראשוני ואינו בא במקום עיון במקורות הרשמיים או קבלת ייעוץ מקצועי מוסמך. האתר אינו אחראי לדיוק, שלמות או עדכניות המידע המוצג. בתהליכי עיבוד והמרת התוכן עלולים להתרחש שגיאות או אי-דיוקים. לפני קבלת החלטות או ביצוע פעולות כלשהן, הינכם מתבקשים לפנות לקבלת ייעוץ מקצועי ולוודא את המידע ממקורות רשמיים. האתר אינו נושא באחריות לתוצאות השימוש במידע או לנזקים העלולים להיגרם עקב הסתמכות על התוכן המוצג.
הסתייגות זו באה בנוסף לתקנון האתר, תנאי השימוש ומדיניות הפרטיות החלים על האתר.
קבלו חינם את הצ'קליסט לעריכת צוואה שמונעת סכסוכים במשפחה
חדש ומומלץ - קביעת פגישת ייעוץ אישית מקוונת עם עו"ד ארז קרט
עו”ד ונוטריון ארז קרט מתמחה באופן ייחודי ובהיקף פעילות נרחב בנושאי ירושה, צוואות, עיזבון, הגנה על צוואה והתנגדות לצוואות ושימש סגן יו”ר ועדת צוואות, ירושה ועזבונות של לשכת עורכי הדין (2012 – 2023). עו"ד ארז קרט הוא מייסד צוואה חסינה. מקיים מרכז סיוע לנפגעי צוואות, והמפתח של מחשבון הירושה שמאפשר חישוב חלקו של כל יורש במקרה שאין צוואה.
ליווי אישי
עו”ד ארז קרט חרט על דגלו את נושא הליווי אישי, תוך דגש על יחס אישי וסיוע אנושי מותאם לכל לקוח ולקוח.
עו”ד ארז קרט נוקט בגישה אקטיבית לקידום האינטרסים והצרכים של לקוחותיו לפני ותוך כדי הליך המשפטי. ניסיוני העשיר של עו”ד ארז קרט הן בתחום המשפטי והן בתחום העסקי הופכים אותו ליועץ מבוקש.
מומלץ לקבוע עוד היום קביעת פגישת ייעוץ עם עורך דין ארז קרט.
כעת יש באפשרותכם לקבוע גם פגישת ייעוץ אישית מקוונת עם עו"ד ארז קרט.
עו"ד ארז קרט - דיני משפחה, נכסים וירושה
Gal 4, Keisarya
-
היי ארז,
מודה מאד על שירות אדיב , יעיל וזריז במיוחד. תודה רבה -
לפני טיסה לחופשה, גילינו שעלינו לבצע אישור נוטריוני לילדה שטסה עם דודתה.
כבר מהשיחה הראשונה עם ארז הבנתי שאני בידיים טובות.
ארז הסביר בסבלנות את כל התהליך … More בצורה מקצועית, השיב לכל הששאלות וליווה לאורך כל הדרך, היה גמיש בזמנים לפגוש אותנו והגיע עם כל החומר מסודר בצורה מקצועית.
תודה רבה על שירות מקצועי ויעיל.
מרוצים מאוד מהשירות לאורך כל הדרך.
מומלץ בחום !
מצב לא מקוון