3 עורכי דין ניהלו עיזבון אחד במשך 4 שנים - בית המשפט קבע בדיוק כמה כל אחד מהם יקבל
איך מחלקים 3% שכר טרחה בין 3 מנהלי עיזבון שהחליפו זה את זה, מדוע יורשת שטענה לתביעת חוב שנדחתה לא יכולה לערער בבית המשפט, ומה הלקח החשוב לכל מי שמתמודד עם ירושה מסובכת
לקחים מעשיים מפסק הדין
תקציר מפורט של המקרה
תארו לעצמכם עיזבון שנדרש לא פחות משלושה עורכי דין לנהל אותו, במהלך ארבע שנים סוערות. כאשר בית המשפט נדרש להחליט כמה שכר טרחה מגיע לכל אחד מהם, התגלתה בעיה משפטית מורכבת שמעניינת כל מי שמתמודד עם ירושה.
ההסיפור מתחיל ביום קר של ינואר 2018, כאשר מר פלוני ז"ל נפטר, ואחריו, פחות משנה לאחר מכן, נפטרה גם אשתו. מה שהחל כניהול עיזבון "רגיל" הפך במהירות למקרה מורכב שחשף פערים מהותיים בהבנה הציבורית של חוקי הירושה.
עו"ד איתי יפה היה הראשון שמונה לנהל את העיזבון. במשך כשנתיים הוא טיפל במקרה, אבל התמודד עם קשיים לא רגילים - הבנקים סירבו לשחרר את הכספים, היורשים התנגדו לפעולות שלו, וההליכים התעכבו. כתוצאה מכך, בית המשפט החליט להחליף אותו.
כך נכנסו לתמונה שני עורכי דין נוספים - עו"ד שחר שפר ועו"ד נוריאל סייג - שמונו יחד לנהל את העיזבון מיולי 2022. גם הם עבדו כשנתיים, אבל הפעם בתנאים טובים יותר ויכלו להשלים את המשימה.
איך מחלקים 3% שכר טרחה בין 3 מנהלי עיזבון שהחליפו זה את זה? עו"ד ארז קרט מסביר שחוק הירושה קובע תקרת שכ"ט מקסימלית של 3% משווי העיזבון לכלל מנהלי העיזבון יחד. לדוגמה, אם העיזבון שווה מיליון שקלים, כל מנהלי העיזבון יחלקו ביניהם עד 30,000 שקל. זה הביא לדילמה מעניינת - כיצד מחלקים את הסכום בין שלושה עורכי דין שעבדו בתקופות שונות?
השופטת שושנה ברגר הכריעה בדרך יצירתית. היא קבעה שכל שלושת העורכים זכאים יחד ל-3% משווי העיזבון, אבל החלוקה ביניהם תיעשה בהתאם לתרומה בפועל של כל אחד. עו"ד יפה, שהתמודד עם ההתנגדויות הראשוניות וסלל את הדרך, קיבל חלק מהשכ"ט למרות שלא סיים את המשימה. השניים שהשלימו את העבודה קיבלו את החלק הגדול יותר.
במקביל להכרעה הזו, התרחשה דרמה נוספת. אחת היורשות, שנקראת כאן "פלונית", הגישה תביעת חוב לעיזבון בגין הוצאות משפטיות שהוציאה. מנהלי העיזבון דחו את התביעה, בטענה שלא ברור מדוע היא זקוקה לייצוג משפטי יקר במקום פשוט להגיש דו"ח רואי חשבון למשרד המשפטים.
פלונית לא הסתפקה בדחייה ופנתה לבית המשפט בבקשה לחייב את מנהלי העיזבון לקבל את התביעה שלה, כולל הפרשי הצמדה וריבית. כאן נחשפה נקודה משפטית חשובה שרבים לא מכירים: בית המשפט לענייני משפחה אינו יכול לשמש כערכאת ערעור על החלטות מנהלי עיזבון בתביעות חוב.
מה הפתרון? עו"ד ארז קרט מסביר שכאשר מנהל עיזבון דוחה תביעת חוב, בעל החוב יכול להגיש תביעה נפרדת נגד העיזבון בבית המשפט האזרחי המתאים. זו דרך חדשה וחשובה שרבים לא מכירים. התובע צריך להוכיח שהחוב אמיתי ומוצדק, בדומה לכל תביעה אזרחית רגילה.
השופטת הדגישה שהחלטת מנהלי העיזבון אינה "חלוטה" - אין בה כדי לחסום את דרכו של הנושה לפנות לערכאה המתאימה. למעשה, זה בדיוק מה שהיה קורה אילו המוריש היה בחיים ומסרב לשלם את החוב הנטען.
המקרה מלמד על המורכבות הגדולה שיכולה להיות בניהול עיזבונות, גם כאשר מדובר רק בנכסים כספיים. הוא גם חושף את החשיבות של הכרת הזכויות וההליכים הנכונים במקרים של מחלוקת. עו"ד ארז קרט מדגיש שמי שמתמודד עם ירושה מורכבת צריך להכיר את הכללים המדויקים ולא להסתמך על הבנות רווחות שעלולות להיות שגויות.
ניתוח מעמיק של פסק הדין
מה הייתה הבעיה המשפטית המרכזית?
השופטת נדרשה להכריע בשאלה מורכבת של חלוקת שכר טרחה בין שלושה מנהלי עיזבון שהחליפו זה את זה. עו"ד ארז קרט מסביר שחוק הירושה קובע תקרת שכ"ט של 3% משווי העיזבון לכלל המנהלים יחד. לדוגמה, במקרה הזה מדובר בעיזבון עם נכסים כספיים שבגינם נדרשה חלוקה פרופורציונלית של השכ"ט. הדילמה המשפטית היא איך מחשבים את התרומה של כל מנהל כאשר הם עבדו בתקופות שונות ובנסיבות שונות.
מי היו הצדדים במחלוקת ומה טענו?
במחלוקת היו מעורבים שלושה עורכי דין מנהלי עיזבון ויורשת שטענה לתביעת חוב. עו"ד איתי יפה, שניהל את העיזבון הראשון, טען לזכאות לשכ"ט מלא למרות שלא השלים את המשימה. עו"ד ארז קרט מפרט כי יפה התמודד עם התנגדות יורשים וסירוב בנקים, מה שמנע ממנו להשלים את התפקיד. עו"ד שפר וסייג, שהחליפו אותו, טענו שהם ביצעו את עיקר העבודה והשלימו את ניהול העיזבון. פלונית היורשת טענה לזכאות בתביעת חוב בגין הוצאות משפטיות שהוציאה.
איך התפתח המקרה בפועל?
המקרה התפתח על פני ארבע שנים עם מספר שלבים מרכזיים. תחילה מונה עו"ד יפה כמנהל יחיד אך נתקל בהתנגדויות ובעיות מול הבנקים. עו"ד ארז קרט מציין שהמצב הוביל למינוי מנהל עיזבון נייטרלי חיצוני, ולאחר מכן לבקשת יורשים למינוי שני מנהלים חדשים במשותף. הפעולות כללו איתור נכסים, פתיחת חשבון עיזבון, וניהול הליכים משפטיים. התיק התאפיין במחלוקות מתמשכות וצורך בהתערבות בית המשפט מספר פעמים.
אילו ראיות הוצגו בבית המשפט?
הראיות כללו דוחות מפורטים של הפעולות שביצע כל מנהל עיזבון, כולל חוות דעת מומחים לגבי שווי העיזבון. עו"ד ארז קרט מדגיש שהראיות הראו כי עו"ד יפה ביצע פעולות ראשוניות חשובות כמו איתור יורשים והקמת חשבון עיזבון, אבל לא הצליח להשלים את התהליך. המנהלים שהחליפו אותו הציגו רשימה מפורטת של פעולות מורכבות שכללו איתור נכסים מקרנות וגופים פיננסיים שונים, פגישות עם מומחים, ותכתובות נרחבות עם יורשים.
איך בית המשפט הגיע להחלטה?
השופטת הסתמכה על הפסיקה הקבועה שקובעת כי תקרת השכ"ט של 3% היא לכלל מנהלי העיזבון יחד, לא לכל אחד בנפרד. עו"ד ארז קרט מסביר שהשיקול המרכזי הוא מורכבות הניהול מול שווי העיזבון. במקרה זה, מדובר בעיזבון עם נכסים כספיים בלבד, ללא נכסים נוספים מורכבים. השופטת קבעה כי השיעור המבוקש של 3% לכלל המנהלים הוא ראוי בנסיבות המקרה, למרות שהעבודה לא הייתה מורכבת במיוחד.
מה החליט בית המשפט ומדוע?
בית המשפט החליט לפסוק שכ"ט בגובה 3% משווי העיזבון לשלושת מנהלי העיזבון יחד, בחלוקה שתותאם לתרומה של כל אחד. עו"ד ארז קרט מציין שההחלטה מבוססת על עקרון הפרופורציונליות - כל מנהל מקבל חלק המותאם לעבודה שביצע בפועל. השופטת אישרה גם החזר הוצאות לעו"ד יפה בסך 1,307 שקלים, והדגישה כי שכ"ט זה כולל גם את עבודתו על בקשת קיום הצוואה.
מה המשמעות המשפטית של ההחלטה?
ההחלטה מבהירה עקרון חשוב - תקרת שכ"ט מנהלי עיזבון היא קוגנטית ולא ניתנת לשינוי גם בהסכמת יורשים. עו"ד ארז קרט מדגיש שזה מונע מצבים בהם יורשים מסכימים לשלם יותר מהמותר בחוק. המקרה גם מבהיר כי בעלי חובות שתביעתם נדחתה על ידי מנהל עיזבון יכולים להגיש תביעה נפרדת בבית משפט אזרחי. זוהי דרך חשובה לאיזון בין הגנה על העיזבון לבין זכויות נושים לגיטימיים.
איך זה משפיע על מקרים דומים?
ההחלטה קובעת תקדים ברור לחלוקת שכ"ט בין מנהלי עיזבון מרובים. עו"ד ארז קרט מצביע על כך שהפסיקה תשפיע על מקרים עתידיים בהם יש צורך במספר מנהלים או החלפת מנהל באמצע התהליך. המקרה גם מחזק את העמדה שבית משפט לענייני משפחה אינו ערכאת ערעור על החלטות מנהלי עיזבון, ומכוון נושים לדרך המשפטית הנכונה לערעור על דחיית תביעותיהם.
מה הצעדים הבאים?
השופטת הורתה למנהלי העיזבון להגיש דו"ח מומחה על חישוב שכ"ט ולהמציא אותו ליורשים לתגובה תוך 30 יום. עו"ד ארז קרט מסביר שבהעדר התנגדות, המנהלים יכולים לחלק את הכספים ליורשים ולהיפטר מהתפקיד. התהליך מבטיח שליטה ופיקוח על השלבים האחרונים של סגירת העיזבון. בנוגע לתביעת החוב הנדחית, פלונית יכולה להגיש תביעה נפרדת נגד העיזבון בבית משפט אזרחי אם היא עדיין עומדת על טענותיה.
איך המקרה הזה חושף בעיות מערכתיות?
המקרה חושף בעיה מערכתית בהבנת הציבור לגבי זכויות יורשים והליכי עיזבון. עו"ד ארז קרט מצביע על כך שרבים מאמינים שכל מנהל עיזבון זכאי לשכ"ט מלא בנפרד, או שבית משפט לענייני משפחה יכול לשמש כערכאת ערעור על כל החלטת מנהל עיזבון. הבלבול הזה גורם להליכים מיותרים ולעיכובים במקרים רבים. המקרה גם מדגיש את הצורך בייעוץ משפטי מקצועי בתחילת התהליך כדי למנוע בעיות מורכבות בהמשך.
מה הלקחים הכלכליים והחברתיים?
המקרה מלמד על העלות הכלכלית הגבוהה של ניהול עיזבונות מורכבים - ארבע שנים של הליכים משפטיים עבור עיזבון של נכסים כספיים בלבד. עו"ד ארז קרט מדגיש את החשיבות של תכנון עיזבון נכון מראש, כולל הכנת צוואה ברורה ומינוי מנהל עיזבון מוסכם. מבחינה חברתית, המקרה מראה כיצד חוסר הכרת הזכויות יכול להוביל למחלוקות משפחתיות ממושכות. הוא גם מדגיש את החשיבות של שקיפות והבנה הדדית בין יורשים כדי למנוע סכסוכים מיותרים.
שאלות נפוצות מפורטות
תקרת השכ"ט של 3% משווי העיזבון מיועדת לכלל מנהלי העיזבון יחד ולא לכל אחד בנפרד. עו"ד ארז קרט מסביר שזהו עיקרון קוגנטי בחוק הירושה שלא ניתן לשנותו גם בהסכמת היורשים. לדוגמה, במקרה זה שלושת המנהלים חילקו ביניהם את ה-3% הכולל. כאשר יש מספר מנהלים, החלוקה נעשית לפי התרומה בפועל של כל אחד לניהול העיזבון.
דחיית תביעת חוב על ידי מנהל עיזבון אינה "חלוטה" ובעל החוב יכול לערער עליה. עו"ד ארז קרט מבהיר שהדרך הנכונה היא הגשת תביעה נפרדת נגד העיזבון בבית משפט אזרחי. למעשה, זה בדיוק מה שהיה קורה אילו המוריש היה בחיים ומסרב לשלם את החוב. בית המשפט לענייני משפחה אינו יכול לשמש כערכאת ערעור על החלטות מנהלי עיזבון בענייני חובות.
שכר הטרחה מחושב לפי התרומה בפועל של המנהל לניהול העיזבון, גם אם לא השלים את התפקיד. עו"ד ארז קרט מציין שבמקרה זה עו"ד יפה קיבל חלק מהשכ"ט למרות שהוחלף באמצע התהליך. השיקול הוא איכות ומשמעות הפעולות שביצע - כמו איתור יורשים, הקמת חשבון עיזבון וטיפול בבעיות ראשוניות. המנהל זכאי לפיצוי גם עבור עבודה שביצע בתקופת הכנה וארגון, שתרמה לסיום מוצלח של התהליך.
מנהל עיזבון זכאי לשכ"ט מקסימלי רק כאשר השילוב בין שווי העיזבון למורכבות הניהול מצדיק זאת. עו"ד ארז קרט מסביר שהשיעור הרגיל נע בין 1.5% ל-2%, ו-3% מיועד למקרים של מאמץ לא רגיל. לדוגמה, כשמנהל העיזבון טיפל במכירת נדל"ן או התמודד עם התנגדויות משמעותיות. במקרה זה, למרות שהייתה מורכבות מסוימת, מדובר בעיזבון כספי יחסית פשוט ולכן השיעור של 3% נחשב מקסימלי עבור כלל המנהלים.
לא, אין לנכות חובות מחישוב שווי העיזבון לצורך קביעת שכר הטרחה. עו"ד ארז קרט מדגיש שזהו עיקרון משפטי חשוב - שכ"ט נגזר משווי הנכסים, לא מהשווי "נטו". הרציונל הוא שהטיפול בפירעון חובות דורש עבודה ומאמץ ממנהל העיזבון, ולעיתים אף מיטיב עם היורשים. לדוגמה, אם עיזבון שווה מיליון שקל עם חובות של 200,000 שקל, שכ"ט מחושב מהמיליון המלא.
שכר טרחה חריג של 4% מותר רק כאשר ניהול העיזבון כלל פעולות חריגות או מאמץ מיוחד מעבר לשירותים הרגילים. עו"ד ארז קרט מפרט שזה יכול לכלול התמודדות עם מצבי חירום, סכסוכים משפטיים מורכבים, או נכסים בחו"ל. במקרה הרגיל, כמו טיפול בנכסים כספיים פשוטים, השיעור יהיה עד 3%. הגדלת השכ"ט ל-4% מצריכה הוכחה מיוחדת של קושי ומורכבות חריגים שחרגו מהפעולות הסטנדרטיות של מנהל עיזבון.
מינוי מספר מנהלי עיזבון לא מגדיל את עלויות הניהול מעבר לתקרה החוקית של 3%. עו"ד ארז קרט הדגיש שהחוק מבטיח כי סך כל שכ"ט לא יחרוג מהמקסימום הקבוע. במקרה זה, שלושה מנהלים חילקו את ה-3% ביניהם לפי התרומה של כל אחד. היתרון במספר מנהלים הוא פיזור עומס העבודה ומומחיות משולבת, בעוד החיסרון הוא הצורך בתיאום ביניהם. הבחירה במנהלים מרובים צריכה להיעשות מטעמים מקצועיים ולא כלכליים.
החלפת מנהל עיזבון מוצדקת כאשר המנהל הנוכחי אינו מצליח למלא את תפקידו בשל נסיבות מיוחדות. עו"ד ארז קרט מציין שבמקרה זה ההחלפה נעשתה בשל התנגדות יורשים וקשיים עם הבנקים שמנעו מהמנהל לבצע את עבודתו. למעשה, המנהל החדש קיבל שיתוף פעולה טוב יותר והצליח להשלים את המשימה. ההחלפה מוצדקת גם במקרים של מחלה, עומס יתר, או חוסר מומחיות ספציפית נדרשת. חשוב לזכור שהמנהל הקודם עדיין זכאי לשכ"ט עבור העבודה שביצע.
מנהל העיזבון חייב לבדוק באופן יסודי כל תביעת חוב כדי לוודא שהיא אמיתית ומוצדקת. עו"ד ארז קרט מסביר שאם מנהל העיזבון פרע חוב שלא היה צריך לפרעו, היורשים יכולים לתבעו. במקרה של ספק, מומלץ למנהל לדחות את החוב ולאפשר לבעל החוב להגיש תביעה משפטית. לדוגמה, במקרה זה מנהלי העיזבון דחו תביעה של 11,170 שקל בגין הוצאות משפטיות שלא נראו מוצדקות. הנטל להוכיח את החוב במקרה כזה הוא כבד יותר בשל היעדר המוריש.
ליורשים יש זכות להתבטא במינוי מנהל עיזבון ולבקש החלפתו אם אינם מרוצים מביצועיו. עו"ד ארז קרט מדגיש שבמקרה זה היורשים פעלו במשותף לבקש מינוי של שני מנהלים חדשים במקום המנהל הקיים. עם זאת, ליורשים אין סמכות לקבוע את שכר הטרחה מעבר למה שקובע החוק. גם הסכמת רוב היורשים לשלם יותר מ-3% אינה יכולה לעקוף את הוראות החוק הקוגנטיות. היורשים יכולים גם להתנגד לפעולות ספציפיות של מנהל העיזבון ולפנות לבית המשפט לקבלת הוראות.
📊 מידע על המאמר
⚖️ פרטי פסק הדין המשפטי
🎤 שאלות נפוצות - מותאמות לחיפוש קולי
בנושא שכר טרחה מנהלי עיזבון - עם עו"ד ארז קרט
עו"ד ארז קרט מסביר: שכר הטרחה הוא עד 3% משווי העיזבון לכלל המנהלים יחד. לדוגמה, אם העיזבון שווה מיליון שקל, המנהלים יחלקו ביניהם עד 30,000 שקל. השיעור הממוצע נע בין 1.5% ל-2%.
לדברי עו"ד ארז קרט: אתה יכול להגיש תביעה נפרדת נגד העיזבון בבית משפט אזרחי. למעשה, זה בדיוק כמו לתבוע אדם שחי ומסרב לשלם חוב. בית המשפט לענייני משפחה אינו יכול לדון בערעור על החלטת מנהל עיזבון.
עו"ד ארז קרט מסביר: השכ"ט מחולק לפי התרומה בפועל של כל מנהל. לדוגמה, במקרה זה המנהל הראשון עבד שנתיים אבל לא סיים, והשניים שהחליפו אותו השלימו את המשימה. החלוקה מתבססת על איכות וכמות העבודה בפועל.
לדברי עו"ד ארז קרט: רק כשהשילוב בין שווי העיזבון למורכבות הניהול מצדיק זאת. במעשה, זה קורה כשיש מכירת נדל"ן או התמודדות עם קשיים חריגים. עיזבון עם נכסים כספיים פשוטים בדרך כלל לא יזכה לשיעור מקסימלי.
עו"ד ארז קרט מבהיר: יורשים יכולים לבקש החלפת מנהל עיזבון מבית המשפט אם יש סיבה מוצדקת. לדוגמה, חוסר שיתוף פעולה, חוסר יכולת לבצע את התפקיד, או התנגדות מוצדקת של יורשים. ההחלטה נתונה לשיקול דעת השופט.
לדברי עו"ד ארז קרט: עיזבון פשוט עם נכסים כספיים בלבד יכול להיסגר תוך 6-12 חודשים. במעשה, במקרה זה התהליך ארך 4 שנים בשל מחלוקות ובעיות עם בנקים. זמן הניהול משפיע על גובה שכר הטרחה הסופי.
עו"ד ארז קרט מסביר: זה אומר שלא ניתן לשנות את התקרה של 3% גם בהסכמת יורשים. למעשה, גם אם כל היורשים מסכימים לשלם 5%, החוק מגביל את השכ"ט ל-3%. זה נועד להגן על העיזבון מפני הסכמות שעלולות להזיק ליורשים.
לדברי עו"ד ארז קרט: מנהל העיזבון חייב לדווח לבית המשפט על פעולותיו ולהציג דוחות מפורטים. בדוגמה, בתיק זה המנהלים פירטו כל פעולה - מפגישות עם מומחים ועד תכתובות עם בנקים. היורשים זכאים לעיין בדוחות אלה ולהתנגד במידת הצורך.
עו"ד ארז קרט מבהיר: היורשים יכולים לתבוע את מנהל העיזבון על הנזק. למעשה, זה הסיבה שמנהלים נוהגים לדחות חובות מפוקפקים ולאלץ את בעל החוב להוכיח אותם בתביעה. זה מגן על העיזבון מפני תשלומים לא מוצדקים.
לדברי עו"ד ארז קרט: שכר הטרחה מחושב לפי שווי הנכסים ביום פטירת המוריש עם הצמדה למדד. דוגמה מהמקרה: אם המוריש נפטר ב-2018 והבקשה הוגשה ב-2023, שכ"ט מחושב עם הצמדה של 5 שנים. זה מגן על ערך הכסף לאורך זמן.
עו"ד ארז קרט מפרט: יורשים יכולים לבקש דוחות, להתנגד לפעולות, ולבקש החלפת מנהל. לדוגמה, במקרה זה יורשים בקשו החלפת מנהל עיזבון ופעלו במשותף למינוי מנהלים חדשים. אך אין להם סמכות לקבוע שכ"ט מעבר למה שקובע החוק.
לדברי עו"ד ארז קרט: החוק קובע תקרה ברורה של 3% לכלל המנהלים יחד. למעשה, בית המשפט חייב לאשר כל תשלום שכ"ט, ויורשים יכולים להתנגד אם הסכום נראה מופרז. השופט בוחן את מורכבות העבודה מול השכ"ט המבוקש.
עו"ד ארז קרט מבהיר: 4% מותר רק במקרים חריגים של מאמץ מיוחד או פעולות לא רגילות. בדוגמה, זה יכול להיות עיזבון עם נכסים בחו"ל או סכסוכים משפטיים מורכבים. רוב המקרים נשארים בתחום של 1.5%-3%.
לדברי עו"ד ארז קרט: מנהל העיזבון יכול להגיש תביעה נגד הבנק לחיוב המצאת נכסי העיזבון. למעשה, במקרה זה המנהל הראשון הגיש תביעה כזו אבל לא הצליח להשלים את התהליך. המנהלים שהחליפו אותו זכו לשיתוף פעולה טוב יותר מהבנק.
עו"ד ארז קרט מסביר: שכר הטרחה עדיין מחושב לפי שווי הנכסים המלא ללא ניכוי חובות. למעשה, הטיפול בחובות דורש עבודה נוספת ומנהל העיזבון זכאי לתגמול גם עבור זה. במקרים קיצוניים, העיזבון עלול להיות פושט רגל אך זה לא מבטל את זכות המנהל לשכ"ט.
לדברי עו"ד ארז קרט: עיזבון מורכב כולל נכסי נדל"ן, עסקים, נכסים בחו"ל או סכסוכים משמעותיים. בדוגמה מהמקרה, עיזבון עם נכסים כספיים בלבד נחשב פחות מורכב. מורכבות משפיעה על גובה שכר הטרחה - עיזבון מורכב יכול להצדיק שכ"ט מקסימלי של 3%.
עו"ד ארז קרט מבהיר: תביעת חוב נגד עיזבון כפופה לכללי התיישנות הרגילים של התביעה הספציפית. למעשה, אם מנהל עיזבון דוחה תביעה, בעל החוב יכול להגיש תביעה במועד הקבוע בחוק. זה יכול להיות 3, 7 או אפילו 25 שנים בהתאם לסוג החוב.
לדברי עו"ד ארז קרט: היורש יכול לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות או להתנגד לפעולות ספציפיות. בדוגמה מהמקרה, התנגדות יורשים הובילה להחלפת מנהל העיזבון. אך יורש לא יכול לחסום פעולות לגיטימיות הנדרשות לניהול העיזבון.
עו"ד ארז קרט מסביר: מנהל פנימי הוא בדרך כלל יורש או קרוב משפחה, בעוד מנהל חיצוני הוא עורך דין מקצועי. במעשה, במקרה זה מונה מנהל חיצוני בשל מחלוקות בין יורשים. מנהל חיצוני בדרך כלל יותר יעיל אך עולה יותר בשכ"ט.
לדברי עו"ד ארז קרט: מנהלי עיזבון המונים יחד חייבים לפעול בהסכמה או לפנות לבית המשפט להכרעה. למעשה, במקרה זה שני המנהלים פעלו בשיתוף פעולה מלא ללא מחלוקות. מחלוקת בין מנהלים יכולה להוביל לפיטוריהם ומינוי מנהל יחיד.
עו"ד ארז קרט מבהיר: בית המשפט יכול להזמין את מנהל העיזבון להסבר ואפילו לפטר אותו. בדוגמה, מנהלי העיזבון במקרה זה הגישו דוחות מפורטים על כל פעולותיהם. אי-הגשת דוחות יכולה להוביל גם לאובדן זכות לשכר טרחה.
לדברי עו"ד ארז קרט: הנטל להוכיח את החוב הוא חמור יותר מתביעה רגילה בשל היעדר המוריש. למעשה, התובע צריך להביא ראיות ברורות ומסמכים משכנעים. במקרה זה, התביעה נדחתה כי לא הוכח הצורך בעורך דין יקר במקום פשוט להגיש דוח רו"ח.
עו"ד ארז קרט מפרט: יורשים יכולים לפנות לבית המשפט בבקשה להורות למנהל להאיץ את התהליך. בדוגמה מהמקרה, השופטת קבעה לוחות זמנים ברורים - 30 יום להגשת דוח ועוד 30 יום לתגובות יורשים. אחר כך המנהל חייב לחלק את הכספים.
לדברי עו"ד ארז קרט: מנהל העיזבון חייב לסלק חובות לפני חלוקת הנכסים ליורשים. למעשה, תביעת חוב שאושרה מקבלת עדיפות על פני היורשים. במקרה זה אושרה תביעה אחת בגין שכירות ונדחתה אחרת בגין הוצאות משפטיות לא מוצדקות.
עו"ד ארז קרט מסכם: כדאי למנות מספר מנהלים כשיש מחלוקות בין יורשים או כשהעיזבון מורכב במיוחד. במעשה, במקרה זה המינוי המשותף הביא לסיום מוצלח של התהליך. החיסרון הוא הצורך בתיאום ובחלוקת שכ"ט, אך היתרון הוא מומחיות משולבת ואמון גדול יותר מהיורשים.
איך לבחור עורך דין לסכסוכי ירושה?
בבחירת עורך דין לטיפול בסכסוכי ירושה, חשוב לחפש מומחה עם ניסיון רב בדיני ירושה ומשפחה. המומחה צריך להכיר היטב את הפסיקה העדכנית ואת המורכבויות של מקרים כמו זה שבו בני זוג פרודים אך נשואים רשמית. עורך דין מנוסה יוכל להסביר את ההשלכות המשפטיות של הסכמי פרידה, לייעץ על אפשרויות למניעת סכסוכים, ולייצג בהליכים משפטיים במידת הצורך. המומחיות כוללת גם הבנה של הליכי גישור וידע בעריכת צוואות ותכנון עיזבון.
צריכים עזרה משפטית בסכסוך ירושה? צרו קשר עוד היום.
לפעמים החיים מציבים בפנינו אתגרים מורכבים, והתמודדות עם צוואה שמעוררת סימני שאלה היא אחד מהם.
התנגדות לצוואה היא זכות חוקית שניתנת לך כדי להגן על האמת ועל הצדק.
ישנן סיבות רבות שעשויות להצדיק התנגדות לצוואה: חשש שהמנוח הושפע שלא כדין, ספקות לגבי מצבו הנפשי בעת כתיבת הצוואה, פגמים בהליך החוקי, או תחושה עמוקה שהצוואה אינה משקפת את רצונו האמיתי של יקירך שהלך לעולמו.
הזמן הוא גורם קריטי – החוק מקציב חלון זמנים מוגבל להגשת התנגדות. אל תישאר עם סימני שאלה.
צוות המומחים שלנו כאן כדי להקשיב, לייעץ ולהוביל אותך בדרך להגנה על האמת והצדק.
חוששים מפגם בצוואה? פעלו עכשיו! יש לכם 14 ימים להתנגד ולהגן על זכויותיכם המשפטיות
פסק הדין המלא
בפני כב' השופטת, שושנה ברגר, שופטת בכירה |
|
|
בעניין המנוחים:
המבקשים: | .1 XXX ז"ל ת"ז XXX .2 XXX ז"ל ת"ז XXX |
נגד
| |
המשיבים: | 1. יורשי המנוחים XXX וXXX ז"ל חלקם באמצעות עו"ד סייג נוריאל 2. XXX ת.ז. XXX 3. XXX ת.ז. XXX שתיהן באמצעות עו"ד ליאל גולני ברנס ואח' 4. האפוט' הכללי מחוז XXX
|
החלטה |
מבוא:
בפניי בקשה מטעם מנהלי העיזבון בענין תביעת חוב הנדרשת להכרעת בית המשפט, ובקשה לשכ"ט מנהלי העיזבון.
רקע רלבנטי בקצרה:
- המנוח מר XXX ז"ל, נפטר ביום 10.1.18 (להלן: "המנוח") ערך צוואה מיום 26.7.12.
- ביום 21.10.18 ניתן צו קיום צוואה אחר המנוח, במסגרתו מונה עו"ד איתי יפה (להלן: "עו"ד יפה") למנהל עזבונו של המנוח.
- אשתו של המנוח, המנוחה הגב' XXX ז"ל נפטרה ביום 27.11.18 (להלן: "המנוחה") וערכה צוואה מיום 21.5.03 (להלן: "צוואת המנוחה").
- ביום 6.2.19 הגיש עו"ד יפה בקשה למתן הוראות (ת"ע 12807-02-19) ובכך החלו מתנהלים ההליכים שבפניי.
- ביום 10.2.20 ניתנה החלטת כב' הרשמת לענייני ירושה הגב' אולגה גורדון לפיה לאור הוראת סעיף 67א(א)(8) לחוק הירושה, תשכ"ה- 1965 (להלן: "חוק הירושה") הבקשה לקיום צוואת המנוחה הועברה לבית המשפט ולטיפולי (ת"ע 45507-02-20).
- בהחלטתי מיום 3.8.20 מונה עו"ד XXX כמנהל עיזבונות המנוחים, ועו"ד יפה שוחרר מתפקידו, בשל הנימוקים אשר פורטו בהחלטה האמורה.
- ביום 13.7.22 ניתנה החלטתי בבקשתם המשותפת של יורשי עיזבון המנוח (ב"כ עו"ד שחר שפר- להלן: "עו"ד שפר") ויורשי המנוחה (ב"כ עו"ד נוריאל סייג- להלן: "עו"ד סייג") למינויים כמנהלי עיזבון, לפיה נקבע כדלקמן: "לבקשת המבקשים, ולנוכח תגובת מנהל העיזבון מיום 12.7.22, הנני נעתרת לבקשה המשותפת והמוסכמת, ומשחררת את מנהל העיזבון עו"ד XXX, וממנה תחתיו את עורכי הדין נוריאל סייג ועו"ד שחר שפר כמנהלי עיזבון המנוחים. יומצא לצדדים". עו"ד שפר ועו"ד סייג ייקראו להלן: "מנהלי העיזבון".
- להשלמת התמונה יצוין כי בהחלטתי מיום 6.9.23 שוחרר עו"ד יפה מייצוגם של היורשים, לבקשתו.
הבקשה שבפניי:
- ביום 20.12.23 הוגשה הודעה ובקשה מטעם מנהלי העיזבון (להלן: "הבקשה") במסגרתה עדכנו את בית המשפט לעניין תביעת החוב שאושרה פה אחד (סעיף 7 לבקשה):
- תביעת החוב שאושרה פה אחד;
- על יסוד חוות דעת המומחית שהוגשה בתיק ביהמ"ש, מנהלי העיזבון במשותף מודיעים בזאת על קבלת תביעת החוב בגין דמי שכירות שתנוכה ראשונה כחוב עיזבון ותשולם לה"ה XXX, בטרם חלוקת יתרת הכספים ליורשים לפי צוואה.
כמו כן, במסגרת הבקשה, עדכנו מנהלי העיזבון לעניין תביעת החוב שנדחתה פה אחד בגין הוצאות אפוט' שהגישה הגב' XXX (להלן: "פלונית"). בנוסף, מנהלי העיזבון עתרו להכרעת בית המשפט בתביעת החוב של עו"ד יפה לשכר טרחתו. עוד עתרו מנהלי העיזבון במסגרת הבקשה לקבוע את שכר טרחתם. אדרש למכלול הסוגיות במסגרת החלטה זו להלן.
- ביום 16.1.24 הוגשה תגובת פלונית והגב' XXX, הן המשיבות 3-4 (להלן תיקראנה ביחד: "אלמונית ופלונית") לבקשה (להלן: "התגובה"), במסגרתה התייחסו לסוגיות שעלו. אדרש לכך להלן.
- ביום 7.2.24 הוגשה תגובת ב"כ היועמ"ש, במסגרתה השאיר ב"כ היועמ"ש את ההכרעה במבוקש לשיקול דעת ביהמ"ש.
- בהחלטתי מיום 17.6.24 התבקשו מנהלי העיזבון להשלים את הגשת אישורי המסירה לכלל היורשים, וכן להגיש הבהרה במסגרתה יפרטו את שווי נכסי העיזבון, את הפעולות שביצעו בניהול העיזבון את גובה השכר שהם מבקשים ואת דרך חישובו.
- ביום 15.7.24 הגישו מנהלי העיזבון הבהרה (להלן: "ההבהרה") במסגרתה הובהרו מספר סוגיות, כפי שאפרט להלן.
- ביום 31.7.24 הגישו מנהלי העיזבון הודעה בדבר המצאה, וביום 12.8.24 הגישו מנהלי העיזבון הודעה משלימה בדבר המצאה במסירה אישית ליתר היורשים.
- משכך, ניתנת כעת החלטתי.
- להשלמת התמונה יצוין כי ביום 15.8.24 הוגשה בקשת אלמונית ופלונית להורות למנהלי העיזבון לשלם הפרשי הצמדה וריבית בקשר עם תביעת החוב שאושרה פה אחד. אדרש לבקשה במסגרת החלטה זו להלן.
דיון והכרעה:
על המדוכה:
- לנוכח הנסקר לעיל, עולה כי נדרשת אני להכרעה בסוגיות הבאות:
- מה דינה של תביעת החוב שהגישה פלונית בגין חוב עיזבון המנוחה באשר להוצאות אפוט' שנדחתה על ידי מנהלי העיזבון?
- הכרעה בתביעת החוב של עו"ד יפה לשכר טרחתו.
- הכרעה בבקשת מנהלי העיזבון לקביעת שכר טרחתם.
- הכרעה בבקשת פלונית להורות למנהלי העיזבון לשלם הפרשי הצמדה וריבית בקשר עם תביעת החוב שאושרה פה אחד.
להלן אדרש לסוגיות שעלו מהבקשה, אחת לאחת.
לענין תביעת החוב שהגישה פלונית בגין חוב עיזבון המנוחה באשר להוצאות אפוט' שנדחתה על ידי מנהלי העיזבון פה אחד:
- במסגרת הבקשה, עדכנו מנהלי העיזבון לעניין תביעת החוב שנדחתה פה אחד (סעיף 8 לבקשה):
- תביעת החוב שנדחתה פה אחד;
- תביעת חוב בגין הוצאות אפוטרופוס נדחית. לא נהיר מדוע נזקקה הגב' XXX להגנה משפטית בה בשעה שכל שנדרשה הנו לסור לאחד מרואי החשבון ברשימת משרד המשפטים ולהגיש בפני משרד המשפטים דו"ח רו"ח ולא מסמך הגנה מעו"ד שיפרט כי התנהלותה נעשתה כדין [את זה אומר דו"ח רו"ח אותו נצטוותה להגיש]. מעבר לכך, לא נהיר מדוע יש לשלם 11,170 ₪ למכתב אחד בלבד עליו שקד עורך הדין [נספח ה' בתביעת החוב] שבו צרף דו"ח רו"ח מטעם משרד המשפטים- דו"ח שכבר הוגש קודם למכתב עו"ד.
- בתגובתן, טענו אלמונית ופלונית בהתייחס לתביעת החוב שנדחתה כדלקמן (בסעיף 3 לתגובה):
- כידוע, "המחוקק לא הקנה בידי בית המשפט קמא, או ערכאה אחרת, סמכות לדון כערכאת ערעור על הכרעת מנהל עיזבון בתביעת חוב של נושה. נושה אינו נזקק לכל הליך ערעור על הכרעה שאינה לרוחו שניתנה ע"י מנהל עיזבון בתביעת חוב שהגיש לפי הזמנתו – משום שהכרעת מנהל העיזבון בתביעת החוב, תהא אשר תהא, אינה חוסמת את דרכו של הנושה לפנות בתביעה רגילה ובערכאה המתאימה, בגין החוב הנטען של העיזבון כלפיו, בדיוק כפי שהיה עושה מקום בו המנוח היה בחיים והיה מסרב לדרישתו לתשלום החוב הנטען. ראו לעניין זה ש. שוחט, נ. פינברג ,י. פלומין דיני ירושה ועיזבון, מהדורה שביעית, התשע"ד-2014, בעמ' 233: "במסגרת תפקידו לסלק את החובות, מנהל העיזבון מחויב לוודא באמצעות בדיקה ראויה כי אכן החוב הנו חוב אמיתי שיש לפרעו, משום שאם פרע מנהל העיזבון חוב שלא היה צריך לפרעו, עשויים היורשים (או הזוכים) לתבעו. במקרה של ספק, מומלץ למנהל העיזבון לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות כיצד לנהוג בחוב זה או אחר. כל היכן שיש ספק ממשי, מן הראוי כי מנהל העיזבון ידחה את החוב. או אז יפנה בעל החוב בתביעה כנגד העיזבון. נטל השכנוע בתביעה כזו הנו חמור יותר מהנהוג בתביעה רגילה, וזאת בשל היעדרותו של החייב (המוריש)." (ראו: עמ"ש 52593-03-23 פלוני נ' אלמוני ואח' [פורסם בנבו] (3.5.23). (ההדגשות שלי- ש.ב.).
- בענייננו, אני מוצאת כי בית משפט זה נעדר סמכות לדון בהשגת פלונית על הכרעת מנהלי העיזבון בתביעת החוב אותה הגישה להם. מנהלי העיזבון לא עתרו בבקשה למתן הוראות בקשר לבירור תביעת החוב מטעם פלונית, שכן מלאכתם של מנהלי העיזבון בעניין זה תמה ונשלמה עם דחיית תביעת החוב על-ידם. בנסיבות אלו, ככל ובעל החוב (פלונית) עומדת על טענותיה לעניין זה, עליה לפנות בתביעה כנגד העיזבון.
- ראו לעניין זה גם: דברי כב' השופט נפתלי שילה בת.א (ת"א) 17531-10-21 פלוני נ' עזבון המנוח אלמוני ז"ל [פורסם בנבו] (28/06/23) בפיסקה ד'1 לפסק דינו: "ראשית יש להבהיר כי בניגוד לטענת התובע, לא נפלה כל שגגה בהחלטת ביהמ"ש לענייני משפחה שקבע שאין לו סמכות לדון בערעור על הכרעת החוב של מנהל העיזבון והוא הפנה את התובע להגיש את תביעתו בבית משפט זה. לכן, יש לדחות גם את טענת הנתבע כי הכרעת החוב היא "חלוטה" (סעיף 38 לסיכומיו). כפי שנקבע בעמ"ש 52593-03-23 פלוני נ' אלמוני ואח' [פורסם בנבו] (3.5.23)…"(ההדגשות שלי- ש.ב).
- סיכומה של נקודה– דינה של השגת פלונית על הכרעת מנהלי העיזבון בתביעת החוב אותה הגישה להם- להתברר במסגרת תביעה שתוגש כנגד העיזבון, ככל ופלונית עומדת על טענותיה לעניין זה.
לענין תביעת החוב של עו"ד יפה לשכר טרחתו ושכ"ט מנהלי העיזבון:
- לעניין תביעת החוב של עו"ד יפה לשכ"ט– במסגרת הבקשה, מנהלי העיזבון עתרו להכרעת בית המשפט בתביעת החוב של עו"ד יפה לשכר טרחתו כדלקמן (סעיפים 9-11 לבקשה):
- עד מינויו של עו"ד XXX, היה עו"ד יפה מנהל עיזבון המנוח XXX XXX ז"ל. בגין תקופת ניהול העיזבון, הגיש עו"ד יפה בקשות מספר לאישור שכר טרחתו, כאשר אלה נדחו למועד מאוחר יותר, כשההחלטה אחרונה בעניין, דחתה החלטה בבקשתו לסיום ההליך.
וכן (סעיפים 14-16 לבקשה):
- בתגובתן, טענו אלמונית ופלונית בהתייחס לתביעת החוב של עו"ד יפה כדלקמן (סעיף 4 לתגובה):
- בבקשתו, פירט עו"ד יפה את הפעולות שבוצעו על ידו במסגרת ניהול העיזבון (סעיפים 20-24):
"ניהול העזבון:
- המבקש קיבל מאת היורשים מידע בדבר 2 חשבונות בנקים המתנהלים בבנק XXX. מעבר לכך נמסר לח"מ על ידי האפוטרופא של המנוחה כי כל יתר החשבונות נסגרו, וכל הנכסים נמכרו עוד בחיי המנוח, למעט נכס אחד בXXX.
- המבקש איתר את כל יורשי המנוח.
- לאחר הוצאת צו קיום צוואתו של המנוח, הסבר ליורשים על אופן ניהול העזבון ומינוי בהסכמת היורשים, המבקש קיבל לידיו מסמך הנוגע לדירה בXXX. המבקש לא הצליח ליצור קשר עם האחיין של המנוחה בXXX, אך נמסר לו מאת יורשי המנוח כי הדירה משמשת למגוריו של אחד מיורשי המנוחה.
- המבקש הקים חשבון עיזבון בבנק XXX, ולאחר מכן המבקש הגיש דרישה לבנק XXX לקבלת נכסי המנוח לניהולו. דרישת המבקש נתקלה בסירוב הבנק כפי שתואר, ובגין סירוב הבנק, הגיש תובענה נשוא ההליך כאן למתן צו לבנק XXX להמציא את נכסי העיזבון לידי מנהל העיזבון.
- מיני אז הטיפול בעיזבון נעצר, למעט ניהול ההליכים בבית משפט זה".
וכן (בסעיף 30 לבקשת עו"ד יפה):
"הליכים משפטיים במסגרת העזבון:
- במסגרת ניהול עיזבון המנוחים, ניהל מנהל העיזבון הליך משפטי אחד כנגד בנק XXX ויורשי המנוחה, במסגרת התיק דנא, במסגרת ההליך המשפטי:
וגם (בסעיף 44 לבקשת עו"ד יפה):
"44. לפיכך, ולאור העובדה כי ניהול העזבון סוכל בידי יורשי המנוחה ובהתנגדות בנק XXX, הרי שמנהל העזיבון נגרר להליך משפטי בעל כרחו בנסיון למלא את תפקידו. במסגרת הליך זה נאלץ לאלץ ממש את יורשי המנוחה למלא אחר הוראות בית המשפט ולהגיש את הבקשה לקיום צוואה. בסופו של הליך סבר בית המשפט על פי המלצת האפוכ"ל כי יש למנות מנהל עיזבון נייטרלי ל-2 העזבונות ובשל כך הח"מ סיים את תפקידו".
עו"ד יפה עתר כדלקמן (בסעיפים 45-48 לבקשתו):
- לעניין העתירה לשכ"ט מנהלי העיזבון– בבקשה, עתרו מנהלי העיזבון לקבוע את שכר טרחתם כדלקמן (סעיף 17 לבקשה):
- במסגרת ההבהרה שהוגשה מטעמם, הבהירו מנהלי העיזבון לעניין שווי נכסי העיזבון (סעיף 2 להבהרה):
עוד הובהר לעניין הפעולות שביצעו מנהלי העיזבון כדלקמן (סעיפים 7-11 להבהרה):
- יוזכר כי עו"ד XXX מיום מינויו כמנהל עיזבון, ושלא בעטיו לפי הודעותיו בתיק ביהמ"ש, לאורך כל תקופת כהונתו היה בנבצרות מלמלא תפקידו בנסיבות מצערות של פטירת מקורב/מחלה, ועד התפטרותו- לא ביצע פעולות בעיזבון כלל.
- מיום מינויים במשותף של מנהלי העיזבון תחת עו"ד XXX, מנהלי העיזבון כתתו רגליהם לשם איתור ואיסוף כלל הנכסים והכספים ע"ש המנוחים מהקרנות והגופים הפיננסים השונים, נפגשו עם המומחים שמונו בתיק, נפגשו ביניהם בנסיעות קו צפון- מרכז, החליפו ביניהם ובין כל הנ"ל תכתובות פקס ומיילים וקיימו עמם וביניהם שיחות טלפון רבות, לרבות עם היורשים ובאי כוחם, והכל במשך שנתיים ימים, כדי לקיים מלאכתם כמצוות ביהמ"ש הנכבד.
- בסעיף 13 להבהרה, עתרו מנהלי העיזבון כדלקמן:
- בהתייחס לבקשת מנהלי העיזבון לשכ"ט, טענו אלמונית ופלונית כי (סעיף 5 לתגובה):
- לאחר שעיינתי בחומר שבתיק, נחה דעתי כי שכר הטרחה בשווי 3% משווי העיזבון לעו"ד יפה ומנהלי העיזבון גם יחד- הינו ראוי וסביר. ואלו טעמיי.
- כב' השופטת אלה פטל סקרה לאחרונה את הפסיקה בסוגיה בה עסקינן בת"ע (חי') 25033-09-17 עו"ד קוטי סודאי נ' האפוטרופוס הכללי מחוז חיפה והצפון [פורסם בנבו] (25/08/24) להלן: "החלטת כב' השופטת אלה פטל" בפיסקאות 17-19 להחלטתה:
"17. שיקול דעתו של בית המשפט בבואו לפסוק שכ"ט מנהלי עזבון, מוסדר בתקנה 45 ב לתקנות הירושה התשנ"ח – 1998 (להלן: "התקנות"):
" (א) בית המשפט יקבע למנהל העיזבון שכר בעד מילוי תפקידיו כמנהל עיזבון ועשיית הפעולות שבסמכותו, שלא יעלה על 3% משווי העיזבון; השכר ייקבע בהתחשב, בין השאר, בשווי הכולל של נכסי העיזבון, בסוג הנכסים שבעיזבון, בטיב הפעולות שביצע מנהל העיזבון ובהיקפן, וכן בהתחשב בפעולות שביצע מנהל העיזבון שקדם לו, אם היה כזה, ובשכר שנפסק לו.
(ב) כלל ניהול העיזבון פעולות חריגות או שנדרש מאמץ מיוחד לביצוע תפקידיו הרגילים של מנהל העיזבון, רשאי בית המשפט להגדיל את שכרו ובלבד שהשכר שייקבע לא יעלה על 4% משווי העיזבון.
(ג) לשכר הטרחה שיקבע בית המשפט לפי תקנות אלה ייווסף מס ערך מוסף".
- ניתן לראות כי בחוק נקבעה תקרה לשיעור שכר מנהלי העיזבון בגובה של 3% בהתאם לפעולות ומאמצים שננקטו וזאת מבלי שבוצעו פעולות חריגות למדי.
- כאן המקום לציין כי תקרת שכ"ט זה קיימת גם מקום בו מונו מס' מנהלי עיזבון, כמתחייב מהוראות תקנה 45ה(א) לתקנות ולא ניתן לפסוק לכל אחד ממנהלי העיזבון שכ"ט בסך של 3% משווי נכסי העיזבון.
ויובהר- גם הסכמת רוב מהיורשים לפסיקת שכ"ט בסך של 3% לכל אחד ממנהלי העיזבון אין בה כדי להביא לאישור שכר טרחה בהיקף העולה על זה הקבוע בתקנות, שכן הוראות החוק לענין שכ"ט מנהלי העיזבון הנן הוראות קוגנטיות. ראה בשינויים המתחייבים גם האמור ע"מ (ת"א) 1043/04 עיזבון המנוחה ח' נ' ז"ל נ' במשרד האפוטרופוס הכללי [נבו] (מיום 25.4.2007): "על רקע הניתוח דלעיל, המסקנה המתבקשת לעניין תיקון סעיף 91 לחוק הירושה והתקנת התקנות בשנת תשנ"ח (להלן ביחד – התיקון) הינה, כי מטרת המחוקק היתה להגביר את הפיקוח על שכרם של מנהלי עיזבון, כחלק מהצורך בפיקוח הדוק ומתמיד על כלל פעולותיהם. הגברת הפיקוח נעשתה, בשלב הראשון (התיקון), באמצעות צמצום שיקול הדעת המסור לבית-המשפט, והכפפתו, בשלב השני (תיקון התקנות בשנת תשס"א), לאמות-מידה שלאורן ייקבע השכר במסגרת הגבולות שהותוו…. לאותה תוצאה ניתן להגיע גם בדרך אחרת, והיא זו הנוגעת לאבחנה המוכרת בין הוראת דין כופה (קוגנטית) שאין להתנות עליה, לבין הוראת דין מרשה (דיספוזיטיבית) המשמשת אך כברירת מחדל. הכלל הוא, כי ככל שקיים אינטרס ציבורי בקיומה של הוראת החוק בכל הנסיבות, כך תגבר הנטייה לראותה כהוראה כופה שאין להתנות עליה […] "יישומן של אמות-מידה אלו על העניין שבפנינו מוליך למסקנה כי הוראות חוק הירושה הנוגעות לפיקוח בית-המשפט על מנהל העיזבון בכלל, והוראות התיקון הנוגעות לשכרו של מנהל העיזבון בפרט, הינן הוראות כופות, שלא ניתן להתנות עליהן, אף לא בהוראת צוואה מפורשת" (ס' 37-36)".
בקשת רשות ערעור שהוגשה על פסק הדין הנ"ל נדחתה בבע"מ 4323/07 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה [נבו] (ניתן ביום 11.5.09).
כן ראה האמור בע"א 153/77 אלואשוילי נ' סמואל פ"ד לב (1) 627 במסגרתו נקבע כי הסמכות לקביעת שכ"ט מנהל עיזבון היא לבית המשפט בלבד".
ובהמשך דבריה (בפיסקאות 21-25 להחלטה):
"21. לעניין גובה שכ"ט שיפסק – נפסק כי השיקולים העיקריים הם שניים: שווי העיזבון וטיב הפעולות שביצע מנהל העיזבון ומורכבותן. ראה שוחט גולדברג פלומין דיני ירושה ועזבון 178 (הוצאת סדן, מהדורה שביעית מורחבת ומעודכנת (2014): "בקביעת שכרו של מנהל העיזבון יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשווי הכולל של נכסי העיזבון, בסוג הנכסים שבעיזבון, בטיב הפעולות שביצע מנהל העיזבון ובהיקף פעולות אלה (תקנה 45ב(א) לתקנות הירושה). שיטת קביעת השכר מבוססת, אם כן, גם על שווי העיזבון וגם על היקף העבודה בפועל שהשקיע מנהל העיזבון בתפקידו… רק החיבור בין שני המרכיבים, במינונים הנכונים, נותן את מלוא התמונה של עבודת מנהל העיזבון הראויה לתגמול…"
- בבע"מ (ת"א) 1243/07 אלמוני, עו"ד נ' פלוני [נבו] (ניתן ביום 6.9.09) נקבע כי יש להעדיף את מורכבות ניהול העיזבון וטיב הפעולות אותן ביצעו מנהלי העיזבון: "לשונה של התקנה שהובאה לעיל ברורה. אחד מן השיקולים אותם יש לשקול הינו שווי העיזבון אך אין זה שיקול בודד או שיקול מכריע אשר אך לפיו יש לפסוק. צודק בית משפט קמא בדבריו כי שיקול מרכזי נוסף הוא מורכבות הניהול, היינו היקף וטיב הפעולות אותן ביצע מנהל העיזבון […] בין שני השיקולים 'שווי העיזבון' ו'מורכבות הניהול', ניכר כי יש להעדיף את האחרון".
- כן נפסק כי שכר טרחה בגובה של 3% משווי העיזבון ישולם רק כאשר השילוב בין שווי העיזבון להיקף פעולות הניהול, הינו כזה המצדיק שכר טרחה מקסימלי. ההנחה היא כי השיעור המקובל נע בין 1.5% לבין 2% משווי העיזבון, בעוד שיעור של 3% יפסק במקרים בהם ניכר מאמץ שאינו רגיל. כך למשל במקרים בהם מנהל העיזבון שהוא גם עו"ד טיפל במכירת דירה (ראה למשל עמ"ש (חיפה) 48322-02-20 עיזבון המנוחים ל' ד' ו- ל' י' זל נ' היועץ המשפטי לממשלה במשרד האפוטרופוס הכללי [נבו] ( ניתן ביום 4.10.2020)).
ראה גם בבש"א 1568/07 תע 105990/03 ד.א. ז"ל נ' י. (ג) א. [נבו] (ניתן ביום 22.7.2007) שם נקבע כי: "המשמעות היא כי אין זה מובן מאליו שמנהל העיזבון יזכה לאישור שכר טרחה בגבול העליון הקבוע בתקנה. ההיפך הוא הנכון, סביר להניח שה'ממוצע' בקביעת שכר טרחה של מנהל העזבון יתקרב יותר לאמצע, היינו % 2- % ½ 1. שכר טרחה גבוה של 3% משווי העזבון אמנם ישולם במקרים המתאימים, אבל רק כאשר השילוב בין שווי העיזבון להיקף פעולות הניהול, הינו כזה המצדיק שכר טרחה מקסימאלי […] יחד עם זאת, בית-המשפט רשאי לחרוג משכר זה ולהגדיל אותו לכדי 4% משווי העזבון אם כלל ניהול העזבון פעולות חריגות או שנדרש מאמץ מיוחד לביצוע תפקידיו הרגילים של מנהל העזבון ".
דברים אלו הובאו גם בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בע"מ (ת"א) 1243/07 אלמוני עו"ד נ' פלוני [נבו] (ניתן ביום 6.9.09). כן ראה דברים דומים שנאמרו בעמ"ש 22352-05-20 י.א נ' ח.ו מנהלת עזבון [נבו] (ניתן ביום 11.3.21).
- ביחס לפסיקת שכ"ט חריג בהיקף של 4% משווי העיזבון נפסק כאמור כי הנ"ל ייעשה רק במקרים בהם ניהול העיזבון כלל ביצוע פעולות חריגות או מאמץ מיוחד שהנו מעבר לשירותים הניתנים על ידי עו"ד, שכאמור ניתן להם מענה בדרך של פסיקת שכר הטרחה בצד הגבוה של שלושת האחוזים (עמ"ש (חיפה) 48322-02-20 עיזבון המנוחים ל' ד' ו- ל' י' זל נ' היועץ המשפטי לממשלה במשרד האפוטרופוס הכללי [נבו] ( ניתן ביום 4.10.2020).
- הדברים סוכמו היטב בספרם של השופט שאול שוחט, נחום פינברג ויחזקאל פלומין דיני ירושה ועיזבון 224-223 (מהדורה שביעית מורחבת ומעודכנת (2014)): " שכר מנהל העיזבון כולל שכר בעד כל הפעולות הרגילות הכרוכות בניהול העיזבון, בין פעולות שאופיין שיפוטי מובהק ובין פעולות שאופיין מנהלי – ביצועי, לרבות כינוס נכסי העיזבון, תשלום החובות וחלוקת העיזבון. פעולות אלה הן חלק "טבעי" של תפקידיו כמנהל עיזבון…בגדר פעולות שהן חלק "טבעי" מפעולות ניהול העיזבון נכללים גם שירותים מקצועיים שנותן מנהל עיזבון שהוא עורך דין במקצועו, כגון מכירה של דירה הכלולה בנכסי העיזבון. מנהל עיזבון שהנו עורך דין לא יקבל שכר נפרד בגין השירות המקצועי שנתן לשם מכירת דירה הכלולה בנכסי העיזבון, אלא שירות זה ייחשב לחלק מהפעולות הרגילות הטבעיות של ניהול עיזבון…עם זאת, אם נתן עורך דין שהנו מנהל העיזבון שירותים מקצועיים כעורך דין שהם חלק טבעי מפעולות ניהול עיזבון, יימנה הדבר עם השיקולים לקביעת שכרו כמנהל עיזבון עד כדי 3% משווי העיזבון".
- ובענייננו אנו: לעניין שכ"ט עו"ד יפה– מהמפורט לעיל עולה כי עו"ד יפה שימש כמנהל עיזבון מיום 21.10.18 (אז ניתן צו קיום הצוואה במסגרתו מונה עו"ד יפה למנהל העיזבון) ועד ליום 3.8.20 (אז ניתנה החלטתי לפיה מונה עו"ד XXX לשמש כמנהל עיזבון חיצוני) קרי במהלך תקופה בת כשנתיים.
- עו"ד יפה עתר לסך של 3% משווי העיזבון, ואולם על פי הפסיקה שנסקרה לעיל האחוז הנדרש על ידי עו"ד יפה הינו שכר הטרחה המקסימלי בגין כל מנהלי העיזבון גם יחד, וזאת לאחר סיום מלאכת ניהול העיזבון, דבר שלא נעשה על ידי עו"ד יפה בפועל.
- כמו כן, יש להתחשב בהיקף העיזבון, כאשר מדובר בנכסים כספיים בלבד בענייננו, ולא היו נכסים נוספים לטפל בהם. ראו סעיף 2 להבהרת מנהלי העיזבון (שצוטט לעיל).
- לעניין שכ"ט מנהלי העיזבון סייג ושפר– הרי שהם שימשו כמנהלי עיזבון החל מיום 7.22, קרי במהלך תקופה בת כשנתיים.
- אני מוצאת כי הפעולות שבוצעו על ידי מנהלי העיזבון הינן פעולות סבירות של ניהול העיזבון. כמו כן, ניהול העיזבון דנא אינו מורכב, ולא הוכח שהושקע מאמץ משמעותי בכל הקשור להליכי הניהול. בנסיבות אלו, אינני מוצאת בכלל הפעולות שבוצעו על ידי מנהלי העיזבון להצדיק תשלום שכר מנהלי עיזבון ע"פ הסך המקסימלי הקבוע בתקנות הירושה, תשנ"ח-1998 (להלן: "תקנות הירושה") של 3% לעו"ד יפה ולמנהלי העיזבון גם יחד (ראו והשוו: עמ"ש 22352-05-20 י.א נ' ח.ו מנהלת עזבון [פורסם בנבו] (11.3.21) בפיסקה 21 לפסק הדין).
- אשר על כן, ולאחר שבחנתי את מכלול הנתונים, בהתחשב במורכבות הניהול, ובהיקף העיזבון, אני פוסקת כי שכר טרחה בגובה 3% משווי העיזבון ל-3 מנהלי העיזבון ביחד- הינו ראוי וסביר בנסיבות דנן.
- כידוע, תקנה 45ז.(ב)(1) לתקנות הירושה, הרלבנטית לענייננו, קובעת כדלקמן:
"…
(ב)לצורך קביעת שכר טרחת מנהל העיזבון ייקבע שוויים של נכסי העיזבון כדלקמן:
(1)נכסים כספיים – השווי ביום פטירת המוריש בצירוף הפרשי הצמדה בשיעור עליית מדד המחירים לצרכן (להלן – המדד) שפורסם לאחרונה לפני יום הגשת הבקשה לפסיקת שכר טרחה, לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום פטירת המוריש;".
- כידוע, הלכה פסוקה היא כי אין לנכות מחישוב נכסי העיזבון את סכום החובות. ראו האמור בפיסקה 35 להחלטת כב' השופטת אלה פטל:
"35. בעמ"ש 76833-01-19 ר' ואח' נ' י' ואח' [נבו] (ניתן ביום 20.11.19) נפסק כי אין לנכות מחישוב שווי נכסי העיזבון את סכום החובות. ראה:
" (א) האם יש להפחית מחישוב שווי נכסי העיזבון את סכום החובות? בתקנה 45ז לתקנות הירושה, תשנ"ח–1998 שדנה בשווי העיזבון לצורך קביעת שכר הטרחה, לא מצוין שיש להפחית את חובות העיזבון, ונאמר רק ששכר הטרחה נגזר מ"שווי" הנכסים. אין התייחסות לשאלה זו בתקנות. סבורני כי בצדק קבע בהמ"ש קמא, כי אם תתקבל עמדת המערערים, עלול להיווצר מצב אבסורדי שלפיו לא ישולם כל שכר טרחה למנהל העיזבון או רק שכר זעום, במקרה שבו גובה החובות שווה או כמעט זהה לשווי נכסי העיזבון. אם כך ייגזר שכר הטרחה, ייווצר מצב שבו לא יהיו בעלי תפקיד שירצו ליטול על עצמם את ניהול העיזבון. כמו כן, לעיתים הטיפול בפירעון החובות דורש זמן וידע ויש לתגמל את מנהל העיזבון אף עבור טיפול בחלק "השלילי" של העיזבון. טיפול בהסדרת החובות או הפחתתם, מיטיב כמובן עם היורשים.
- ניתן להקיש לעניינינו מפסיקת שכר טרחה של כונס נכסים, במצב בו נכס השייך לשני בני זוג נמכר לאחד מבני הזוג. למרות שבסופו של דבר נמכרת רק חצי דירה, נפסק ששכר הטרחה ייגזר ממלוא שווי הדירה ולא רק ממחציתה. ראו: שוחט ושאוה, סדר הדין בבית המשפט לענייני משפחה, (2009) בעמ' 309; רע"א 3302-07-11 עו"ד יהושע נ' שרה חריש (27.10.11); עמ"ש 38393-02-16 פלונית ואח' נ' רענן מזרחי ואח' [פורסם בנבו] (16.3.17).
כמו כן, שעה שנמכרת דירה בכינוס נכסים ועל הדירה רובצת משכנתא, שכר הטרחה נגזר משווי הדירה בהתאם לתמורה שהתקבלה מהקונה ולא נלקח בחשבון השווי "נטו" לאחר סילוק המשכנתא".
- לפיכך, אני פוסקת לשלושת מנהלי העיזבון בעד הטיפול בכספים- 3% לפי שווים ביום פטירת המוריש, בצירוף הפרשי הצמדה בשיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום הגשת הבקשה לפסיקת שכר טרחה, לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום פטירת המוריש, בתוספת מע"מ.
- אני מאשרת החזר הוצאות לעו"ד יפה כמבוקש בבקשתו בסך של 1,307 ₪. מובהר כי שכ"ט שנפסק לעו"ד יפה מגלם בחובו גם שכ"ט בגין הגשת הבקשה לצו קיום צוואה (שהוגשה על ידו ביחד עם הבקשה למינוי מנהל עיזבון).
בקשת פלונית להורות למנהלי העיזבון לשלם הפרשי הצמדה וריבית בקשר עם תביעת החוב שאושרה פה אחד:
- ביום 4.8.24 ניתנה החלטתי בבקשת פלונית למתן הוראות בעניין תביעת חוב שאושרה פה אחד, לפיה נקבע כדלקמן:
- ביום 15.8.24 הגישה פלונית בקשה במסגרתה עתרה להורות למנהלי העיזבון לשלם הפרשי הצמדה וריבית בקשר עם תביעת החוב שאושרה פה אחד (להלן: "הבקשה"). לטענתה (סעיף 3 לבקשה):
- עוד נטען כי יש להוסיף ריבית והצמדה בגין שתי תקופות שכירות- התקופה הראשונה בה התגוררו המנוחים שניהם בדירה (סעיף 7 לבקשה):
וכן בגין התקופה השנייה בה התגוררה המנוחה בדירה (סעיף 8 לבקשה):
- ביום 26.8.24 הגישו מנהלי העיזבון תגובתם לבקשה, במסגרתה טענו כי יש להורות על דחייתה, בשל הנימוקים אשר פורטו בתגובה.
- לאחר עיון בבקשה ובתגובה, נחה דעתי כי גם לעניין זה בית משפט זה נעדר סמכות לדון בהשגת פלונית על הכרעת מנהלי העיזבון בתביעת החוב אותה הגישה להם. כמבואר לעיל, מנהלי העיזבון הכריעו בתביעת החוב שהגישה פלונית, אולם פלונית הציגה השגה על הכרעתם. גם כאן, אני מוצאת כי בית משפט זה נעדר סמכות לדון בהשגת פלונית על הכרעת מנהלי העיזבון בתביעת החוב אותה הגישה להם. מנהלי העיזבון לא עתרו בבקשה למתן הוראות בקשר לבירור תביעת החוב מטעם פלונית, שכן מלאכתם של מנהלי העיזבון בעניין זה תמה ונשלמה עם דחיית תביעת החוב על-ידם. בנסיבות אלו, ככל ובעל החוב (פלונית) עומדת על טענותיה לעניין זה, עליה לפנות בתביעה כנגד העיזבון. מסקנתי מתחזקת לנוכח העובדה כי קיימת מחלוקת עובדתית המצריכה בירור, אשר ראוי כי ייעשה בפני הערכאה המתאימה, במידת הצורך.
- סיכומה של נקודה– דינה של השגת פלונית על הכרעת מנהלי העיזבון בתביעת החוב אותה הגישה להם לעניין תשלום הפרשי הצמדה וריבית- להתברר במסגרת תביעה שתוגש כנגד העיזבון, ככל ופלונית עומדת על טענותיה לעניין זה.
- הבקשה, איפוא, נדחית.
סוף דבר:
- לנוכח כל האמור והמפורט לעיל, הנני מורה כדלקמן:
- דינה של השגת פלונית על הכרעת מנהלי העיזבון בתביעת החוב אותה הגישה להם- להתברר במסגרת תביעה שתוגש כנגד העיזבון, ככל ופלונית עומדת על טענותיה לעניין זה.
- אני פוסקת למנהלי העיזבון (עו"ד יפה, עו"ד סייג ועו"ד שפר) ביחד שכר טרחה בעד הטיפול בכספים- 3% לפי שווים ביום פטירת המוריש, בצירוף הפרשי הצמדה בשיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום הגשת הבקשה לפסיקת שכר טרחה, לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום פטירת המוריש, בתוספת מע"מ.
- אני מאשרת החזר הוצאות לעו"ד יפה כמבוקש בבקשתו בסך של 1,307 ₪.
- שכר הטרחה יגבה מקופת העיזבון. במידת הצורך, יגישו מנהלי העיזבון פסיקתא לחתימתי.
- בקשת פלונית להורות למנהלי העיזבון לשלם הפרשי הצמדה וריבית בקשר עם תביעת החוב שאושרה פה אחד- נדחית.
- מנהלי העיזבון יגישו דו"ח המומחה על חישוביו תוך 30 יום.
- מנהלי העיזבון ימציאו הדו"ח לתגובת היורשים תוך 30 יום, ויגישו אישורי מסירה המעידים על ביצוע המצאה כדין.
- בהעדר תגובה מטעם היורשים במועד שנקבע כאמור, מנהלי העיזבון יחלקו את הכספים המצויים בקופת העיזבון ליורשים וייסגרו החשבון, ולאחר ביצוע האמור ישוחררו מתפקידם.
- החלטה זו מותרת לפרסום בהשמטת כל פרט מזהה, תיקוני עריכה והגהה.
המזכירות תמציא העתק החלטתי לב"כ הצדדים, למנהלי העיזבון ולעו"ד יפה.
ניתנה היום, ח' תשרי תשפ"ה, 10 אוקטובר 2024, בהעדר הצדדים.
לפעמים החיים מציבים בפנינו אתגרים מורכבים, והתמודדות עם צוואה שמעוררת סימני שאלה היא אחד מהם.
התנגדות לצוואה היא זכות חוקית שניתנת לך כדי להגן על האמת ועל הצדק.
ישנן סיבות רבות שעשויות להצדיק התנגדות לצוואה: חשש שהמנוח הושפע שלא כדין, ספקות לגבי מצבו הנפשי בעת כתיבת הצוואה, פגמים בהליך החוקי, או תחושה עמוקה שהצוואה אינה משקפת את רצונו האמיתי של יקירך שהלך לעולמו.
הזמן הוא גורם קריטי – החוק מקציב חלון זמנים מוגבל להגשת התנגדות. אל תישאר עם סימני שאלה.
צוות המומחים שלנו כאן כדי להקשיב, לייעץ ולהוביל אותך בדרך להגנה על האמת והצדק.
צוואה מעוררת ספקות? יש לך זכות להתנגד ולהגן על האמת. אנחנו כאן בשבילך
הסתייגות משפטית
המידע המוצג באתר זה מיועד למטרות הדרכה כלליות בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי, פיננסי או מקצועי. התוכן נועד לספק כיוון ראשוני ואינו בא במקום עיון במקורות הרשמיים או קבלת ייעוץ מקצועי מוסמך. האתר אינו אחראי לדיוק, שלמות או עדכניות המידע המוצג. בתהליכי עיבוד והמרת התוכן עלולים להתרחש שגיאות או אי-דיוקים. לפני קבלת החלטות או ביצוע פעולות כלשהן, הינכם מתבקשים לפנות לקבלת ייעוץ מקצועי ולוודא את המידע ממקורות רשמיים. האתר אינו נושא באחריות לתוצאות השימוש במידע או לנזקים העלולים להיגרם עקב הסתמכות על התוכן המוצג.
הסתייגות זו באה בנוסף לתקנון האתר, תנאי השימוש ומדיניות הפרטיות החלים על האתר.
