את החנות לבן שלי - איך אב חולה דמנציה ניצח את המשפחה שטענה שהצוואה מזויפת
בן יחיד עבד בחנות של אביו מגיל 14, אבא כתב לו צוואה בחדר המחסן, אבל אחות אחת החליטה שהצוואה מזויפת והתובעים הגזימו במצבו לרשויות, איך בית המשפט פתר את הדילמה הכואבת הזו שפוגעת במשפחות רבות
מבט מומחה: מה באמת קרה כאן
עו"ד ארז קרט חושף את השכבות הנסתרות:
מעבר לפני השטח של פסק הדין, מסתתר כאן עקרון משפטי מהפכני: בית המשפט קבע שעדויות משפחה מזמן אמת חזקות יותר מחוות דעת רפואית של מומחה שמנתח מסמכים רפואיים לאחר המוות. המקרה הזה מלמד שכאשר יש "הגזמה" בתיעוד רפואי לצורכי קבלת שירותים, בית המשפט מעדיף עדויות ישירות של אנשים שהכירו את המנוח.
הקשר רחב יותר: המקרה הזה מצטרף למגמה של הגנה על רצון המצווה אפילו כשהוא חולה, במיוחד כשהצוואה פשוטה ומשקפת רצון שהובע שוב ושוב לכל המשפחה.
אזהרה למעשה: עו"ד ארז קרט מזהיר: "משפחות שמגזימות במצב הרפואי לקבלת שירותים ממשלתיים עלולות לגלות שזה חוזר אליהן כבומרנג במשפט צוואה מאוחר יותר."
הזדמנויות חדשות: המקרה יוצר תקדים חדש לטובת אנשים שעבדו במשפחה ונהנו מהבטחות לירושה, גם כשיש ספקות לגבי כשירות המצווה.
תקציר פסק הדין
היה זה יום חורף קר בנובמבר 2014. בחדר המחסן הצפוף של חנות קטנה לצבעים ברמת גן, עמד אב קשיש ליד ערמת פחי צבע וכתב במו ידיו מסמך שיטלטל משפחה שלמה למשך עשור שלם. "צוואה מאב לבן" - שלוש מילים פשוטות שבאותיות עקומות ורועדות יציבו איש נגד אחותו במלחמה משפטית שתגיע עד לבית המשפט המחוזי.
הסיפור האמיתי מאחורי הצוואה
מר י.א., בן 70 ומשהו, ניהל חנות צבעים קטנה ברמת גן יחד עם בנו היחיד צ.א. הבן עבד עם אביו מגיל 14, למד את העסק, והפך למי שממש מנהל את החנות. כל המשפחה ידעה שהאבא רוצה שהחנות תעבור לבן - הוא אמר את זה שוב ושוב, לכל מי שרצה לשמוע.
אבל בשנת 2014 החל מצבו הבריאותי של האב להידרדר. הוא סבל מדמנציה מתקדמת, הזיכרון שלו נפגע, והוא זקק לעזרה יומיומית. המשפחה החליטה למנות לו אפוטרופוס - הליך שבו הם תיארו את מצבו באופן חמור במיוחד כדי לקבל עזרה מהרשויות.
הרגע הגורלי במחסן
ואז, ביום 12 בנובמבר 2014, קרה המעשה הדרמטי שיקבע את גורל המשפחה. בן העסק צ.א. עבד בחנות כרגיל כשאביו קרא לו: "בוא רגע". הבן ניגש לחדר המחסן הקטן והעמוס, שם עמד אביו ליד פחי הצבע. האב הושיט לו דף קטן וכתוב במו ידו: "קח שיהיה לך את זה".
מה שהבן לא הבין באותו רגע הוא שהוא מקבל צוואה של העסק המשפחתי. לא הייתה שום טקסיות, לא נוטריון, לא עורכי דין - רק אב ובן בחדר מחסן קטן, רגע של אמת פשוט שיהפוך למורכב מאוד.
כשהמוות מגיע - הקרב מתחיל
לאחר פטירת האב, התחיל הסיוט. הבן הניח שהחנות שלו - הרי אבא הבטיח לו את זה שוב ושוב, וכל המשפחה ידעה על זה. אבל אחותו ה.ח. חשבה אחרת. "הצוואה הזו מזויפת", היא טענה. "אבא לא היה כשיר לכתוב צוואה כשהוא חולה דמנציה".
מה שהחל כחלוקת ירושה רגילה הפך למלחמה משפטית של מספר שנים. האח הוציא את הצוואה מהמגירה, האחות העלתה טענות של זיוף, ופתאום המשפחה מצאה עצמה בבית משפט - עם עורכי דין, מומחי כתב יד, ורופאים גריאטריים.
מה שבית המשפט גילה יכעיס אתכם
איך בדיוק זה אפשרי שמשפחה שהכירה את רצונו של אבא במשך שנים תהפוך ברגע אחד לטענות של זיוף? התשובה מזעזעת ומלמדת על משהו עמוק יותר במערכת הישראלית.
כשבית המשפט התעמק בעדויות, התגלה שהמשפחה "הגזימה והקצינה" במצבו של האב בשנת 2014 כדי לקבל עזרה מהרשויות למינוי אפוטרופוס. בתיעוד הרשמי הם תיארו אותו כאדם שכמעט לא מתפקד, אבל במציאות המצב היה שונה בתכלית.
הראיה? סרטון מחתונת נכד בשנת 2014 שמראה את הסבא מברך ברכות בחופה, דבר וחצי דבר. לא נראה כמו אדם שלא יכול להבחין בין ימין לשמאל.
הפתעה: המומחה הרפואי נגד העדות החיה
פרופ' רפואי שמונה על ידי בית המשפט בדק את התיעוד הרפואי וקבע שהאב לא היה כשיר לכתוב צוואה. אבל השופט דחה את חוות הדעת הזו מסיבה מעניינת: "זה ניתוח לאחר המוות בלבד".
במקום זה, השופט העדיף את עדותו של הבן שראה את אביו במועד כתיבת הצוואה. איך זה ייתכן שעדות אדם אחד חזקה יותר מחוות דעת מומחה רפואי? עו"ד ארז קרט מסביר שזה בגלל שהחוק מעדיף עדי ראייה מזמן אמת על פני "ניתוחים לאחר המוות" של מומחים.
הלקח השקט שכולנו צריכים להכיר
במקרה הזה למדנו משהו מורכב על המערכת שלנו: גם כשיש אפוטרופוס, צוואה יכולה להיחשב כשרה. גם כשיש דמנציה בתיעוד, אם הצוואה פשוטה ומשקפת רצון ברור שהובע שוב ושוב - היא יכולה להתקבל.
השופט הדגיש שה"כרזה על בטלותה של צוואה הינה מעשה חמור וכבד משקל" והוא לא ייעשה אלא אם יש ראיות חד-משמעיות מיום עריכת הצוואה עצמו.
הסוף המדהים של הסיפור
הבן ניצח. הצוואה תוקפה, החנות הקטנה עברה לבעלותו כפי שרצה אביו, והאחות שהתנגדה נידונה לשלם 25,000 שקל שכר טרחת עורכי דין. אבל האם זה באמת ניצחון? המשפחה נקרעה, הקשרים נותקו, והכל בגלל עסק קטן שהיה יכול להישאר במשפחה ללא מלחמה.
עו"ד ארז קרט מדגיש שהמקרה הזה מלמד אותנו לקח חשוב: כשיש רצון ברור של מצווה שהובע שנים רבות, ואם הצוואה פשוטה ולא מורכבת, בית המשפט יעדיף לכבד את הרצון הזה גם במצבים של מחלוקת משפחתית ובעיות בריאותיות של המצווה.
שאלות עיקריות שעולות מפסק הדין
מה הייתה הבעיה המשפטית המרכזית?
המחלוקת המרכזית נסבה על כשירותו של מר י.א. לערוך צוואה ב-12.11.14. עו"ד ארז קרט מסביר שבית המשפט התמודד עם סתירה בין תיעוד רפואי שהראה דמנציה מתקדמת לבין עדויות משפחתיות שתיארו אדם שמסוגל להביע את רצונו. לדוגמה, בתסקיר למינוי אפוטרופוס נכתב שהמנוח "אינו מתמצא בזמן או מקום", אבל בסרטון מחתונת נכד באותה תקופה הוא נראה מברך ברכות בחופה. המסקנה: כשיש סתירה כזו, בית המשפט בוחן את כל העדויות ביחד.
מי היו הצדדים במחלוקת ומה טענו?
התובע צ.מ.א. הוא הבן היחיד של המנוח, שעבד בחנות מגיל 14 וטען שאביו נתן לו צוואה בכתב יד. עו"ד ארז קרט מציין שהתובע טען שהמנוח אמר למשפחה שהחנות מיועדת לו ושנתן לו את הצוואה במחסן. מנגד, הנתבעת ה.ח. (אחותו) טענה שהצוואה מזויפת ושהמנוח לא היה כשיר לערוך צוואה בגלל הדמנציה. לדוגמה, היא ביקשה בדיקת מומחה לכתב יד וטענה שהמשפחה השתהתה בהגשת הבקשה. התוצאה: מומחה כתב היד קבע שהצוואה אמיתית ולא מזויפת.
איך התפתח המקרה בפועל?
המקרה התחיל בשנת 2014 כשמונה אפוטרופוס למנוח בגלל בעיות בריאותיות. עו"ד ארז קרט מתאר התפתחות דרמטית: המנוח נפטר, המשפחה החלה לחלק את הירושה, אבל פתאום התובע הוציא צוואה שלא ידעו עליה. לדוגמה, בתחילה כולם חתמו על מסמכי ירושה רגילים, אבל כשנוצרו חילוקי דעות על ניהול החנות, התובע חיפש ומצא את הצוואה שנתן לו אביו. המסקנה מעשית: חשוב לשתף את המשפחה בקיום צוואה מיד לאחר כתיבתה.
אילו ראיות הוצגו בבית המשפט?
בית המשפט בדק מספר סוגי ראיות: חוות דעת מומחה לכתב יד, חוות דעת רפואית, עדויות בני משפחה, ותסקירי עובדים סוציאליים. עו"ד ארז קרט מדגיש שהראיה המכרעת הייתה הסרטון מחתונת הנכד ביולי 2014. לדוגמה, בסרטון נראה המנוח מברך ברכות בחופה בצורה ברורה ומובנה, בסתירה לתיעוד הרפואי שתיאר אותו כאדם שלא מתמצא. השלכה מעשית: תיעוד וידאו יכול להיות ראיה חזקה יותר מתיעוד רפואי פורמלי.
איך בית המשפט הגיע להחלטה?
בית המשפט החליט לפי עקרון "כיבוד רצון המצווה" ובחן ראיות מזמן אמת מול ניתוחים רפואיים. עו"ד ארז קרט מסביר שהשופט דחה את חוות הדעת הרפואית כי היא "ניתוח לאחר המוות" והעדיף עדויות ישירות. לדוגמה, השופט קבע שבתסקיר למינוי אפוטרופוס "כל בני המשפחה הסכימו" שהחנות ניתנה לתובע, כולל הנתבעת שהתנגדה מאוחר יותר. המשמעות המעשית: עדויות מהימנות מזמן אמת גוברות על חוות דעת מומחים.
מה החליט בית המשפט ומדוע?
השופט קיבל את בקשת קיום הצוואה ודחה את ההתנגדות. עו"ד ארז קרט מציין שהחלטה זו מתבססת על שלושה עקרונות: ראשית, הצוואה פשוטה ולא מורכבת. שנית, המנוח הביע את רצונו בפני המשפחה שנים רבות. שלישית, יש ראיות שהמשפחה "הגזימה" במצבו לרשויות. לדוגמה, השופט כתב ש"צורתה ותוכנה של הצוואה אשר על פניה נראית פשוטה ואשר היוותה חזרה על רצונו של המנוח". התוצאה למעשה: הצוואות הפשוטות והברורות מקבלות הגנה משפטית חזקה יותר.
מה המשמעות המשפטית של ההחלטה?
פסק הדין קובע תקדים חשוב: גם אדם עם אפוטרופוס יכול לערוך צוואה כשרה אם יש עדויות שהוא היה כשיר במועד הכתיבה. עו"ד ארז קרט מדגיש שזה משנה את הגישה לצוואות של אנשים עם בעיות קוגניטיביות. לדוגמה, השופט קבע שמינוי אפוטרופוס "איננה שוללת את כשרותו המשפטית" של האדם לערוך צוואה. המשמעות מעשית: אנשים עם אפוטרופוס עדיין יכולים לערוך צוואות כשרות בתנאים מסוימים.
איך זה משפיע על מקרים דומים?
ההחלטה יוצרת תקדין חשוב למקרים של צוואות במשפחות עם אנשים חולים. עו"ד ארז קרט מסביר שהתקדים מגן על זכויות של אנשים שמבטיחים לילדיהם ירושה במשך שנים. לדוגמה, אם יש עדויות מהימנות שאדם הביע את רצונו שוב ושוב, וצוואתו פשוטה, בית המשפט לא ידחה אותה בקלות. השלכה למעשה: מקרים עתידיים יצטרכו להוכיח אי-כשירות בראיות חד-משמעיות מיום כתיבת הצוואה.
מה הצעדים הבאים?
בהתאם לפסק הדין, התובע צריך להגיש נוסח צו קיום צוואה לחתימה תוך 10 ימים. עו"ד ארז קרט מציין שזה יאפשר רישום הזכויות בחנות על שמו במרשם המקרקעין. כמו כן, יש צורך בתיקון צו הירושה הקיים כך שיחול רק על הנכסים שאינם בצוואה. לדוגמה, הדירה ברחוב המגורים נשארת בבעלות משותפת של האלמנה וכל הילדים. התוצאה המעשית: התובע יהפוך לבעלים הבלעדי של החנות והמחסן.
מה המומחים אומרים?
עו"ד ארז קרט, המתמחה בדיני ירושה וצוואות, מציין שפסק הדין הזה מדגיש את חשיבות העקרון המשפטי של "כיבוד רצון המצווה". השופט ציטט תקדימים משפטיים הקובעים ש"הגשמת העיקרון של כיבוד רצון המצווה היא מדיניות משפטית ראויה". לדוגמה, המשפט המנחה קובע שרק "ראיות ספציפיות וחד-משמעיות ליום עריכת הצוואה דווקא" יכולות לבטל צוואה. המסקנה המעשית: רצון ברור שהובע שנים רבות מקבל הגנה משפטית חזקה.
איך המקרה הזה חושף בעיות מערכתיות?
המקרה חושף בעיה מערכתית: משפחות "מגזימות" במצב הרפואי כדי לקבל שירותים ממשלתיים, אבל זה חוזר להן כבומרנג בהליכים משפטיים. עו"ד ארז קרט מזהיר שתיאורים מוגזמים בתסקירים רשמיים יכולים לפגוע במשפחות מאוחר יותר. לדוגמה, במקרה זה התסקיר תיאר שהמנוח "לא ביקר בחנות כלל" אבל הבן העיד שהוא כן הגיע לחנות מדי פעם. התוצאה: יש ליצור איזון בין קבלת שירותים לדיוק בתיעוד.
מה הלקחים הכלכליים והחברתיים?
כלכלית, המקרה מראה שעסקים משפחתיים קטנים זקוקים לתכנון ירושה ברור מראש. עו"ד ארז קרט ממליץ על תיעוד רצון המצווה במסמכים רשמיים עוד בזמן שהוא בריא. חברתית, המקרה חושף איך מערכת הרווחה יכולה ליצור תמריצים לדיווח לא מדויק על מצב בריאותי. לדוגמה, התחייבות לכתיבת צוואה נוטריונית כשמתחילים לראות סימני הזדקנות יכולה למנוע סכסוכים עתידיים. המסקנה המעשית: השקעה בתכנון ירושה מונעת עלויות משפטיות וקרעים משפחתיים.
שאלות נפוצות על פסק הדין
איך לבחור עורך דין לסכסוכי ירושה?
בבחירת עורך דין לטיפול בסכסוכי ירושה, חשוב לחפש מומחה עם ניסיון רב בדיני ירושה ומשפחה. המומחה צריך להכיר היטב את הפסיקה העדכנית ואת המורכבויות של מקרים כמו זה שבו בני זוג פרודים אך נשואים רשמית. עורך דין מנוסה יוכל להסביר את ההשלכות המשפטיות של הסכמי פרידה, לייעץ על אפשרויות למניעת סכסוכים, ולייצג בהליכים משפטיים במידת הצורך. המומחיות כוללת גם הבנה של הליכי גישור וידע בעריכת צוואות ותכנון עיזבון.
צריכים עזרה משפטית בסכסוך ירושה? צרו קשר עוד היום.
לפעמים החיים מציבים בפנינו אתגרים מורכבים, והתמודדות עם צוואה שמעוררת סימני שאלה היא אחד מהם.
התנגדות לצוואה היא זכות חוקית שניתנת לך כדי להגן על האמת ועל הצדק.
ישנן סיבות רבות שעשויות להצדיק התנגדות לצוואה: חשש שהמנוח הושפע שלא כדין, ספקות לגבי מצבו הנפשי בעת כתיבת הצוואה, פגמים בהליך החוקי, או תחושה עמוקה שהצוואה אינה משקפת את רצונו האמיתי של יקירך שהלך לעולמו.
הזמן הוא גורם קריטי – החוק מקציב חלון זמנים מוגבל להגשת התנגדות. אל תישאר עם סימני שאלה.
צוות המומחים שלנו כאן כדי להקשיב, לייעץ ולהוביל אותך בדרך להגנה על האמת והצדק.
חוששים מפגם בצוואה? פעלו עכשיו! יש לכם 14 ימים להתנגד ולהגן על זכויותיכם המשפטיות
פסק הדין המלא
בפני | כב' השופט הבכיר איתי כץ
| |
תובע | 1. צ. מ. א. ת"ז xxxxxxxxx | |
ע"י ב"כ עוה"ד אהרון שטכלברג נגד
| ||
נתבעת | 1. ה. ח. ת"ז xxxxxxxxx | |
ע"י ב"כ עוה"ד עופר ליפשיץ
בעניין המנוח י. א. ת"ז xxxxxxxx
| ||
פסק דין |
מונחות לפני שלוש תובענות העוסקות בעיזבונו של מר י.א. (להלן: "המנוח") אשר הותיר אחריו מסמך הנחזה להיות צוואה בכתב יד : (ת"ע 56695-10-22 בקשה למתן צו קיום צוואה) (ת"ע 56698-10-22 – התנגדות לצוואה) ;; (ת"ע 56693-10-22 בקשה לתיקון צו ירושה, כך שיחול רק על הנכסים שלא כלולים בצוואה.
כללי
- המנוח נפטר ביום __________
- המנוח הותיר אחריו אישה – הגב' ש.א. וארבעה ילדים (התובע – מר צ. א.; הנתבעת – הגב' ה. ח. ; הגב' ע. ע. והגב' ד.כ.).
- המנוח היה בעלים של חנות ל ______ ________ומחסן הצמוד לו הידועים כגוש _______ חלקה ____תתי חלקה __ו ___ בהתאמה (להלן: "החנות" ו "המחסן" או ביחד "החנות").
- התובע עבד עם המנוח בחנות מגיל צעיר וממשיך לעבוד בו עד היום. בשלב מסוים התובע נרשם כבעלי 1/4 מהזכויות בחנות.
- ביום 21.2.22 ניתן צו ירושה לעיזבון המנוח, לפיו הגב' ש. א. יורשת 4/8 (כבת זוג) וכ"א מהילדים יורש 1/8. לאחר קבלת צו הירושה רשמו היורשים את זכויותיהם בחנות ובמחסן במרשם המקרקעין.
- ביום 4.9.22 הוגשה בקשה לקיום המסמך הנחזה להיות צוואה בכתב יד שהותיר המנוח.
- ביום 21.11.22 מונה מר א.ב. (להלן: "המומחה לכתב יד") כמומחה מטעם ביהמ"ש לצורך מתן חוות דעת בעניין זיהוי כתב היד במסמך.
- ביום 25.6.23 מונה פרופ' ש. נ. (להלן: "פרופ' נ. ") כמומחה מטעם ביהמ"ש לצורך מתן חוות דעת רפואית בעניין מצבו הקוגניטיבי והרפואי של המנוח במועד עריכת הצוואה.
- בימים 24.6.24 ו 30.9.24 התקיימו דיוני קדם משפט. ביום 29.10.24 התקיים דיון הוכחות שבסיומו סיכמו הצדדים את טענותיהם בעל פה.
המסמך הנחזה להיות צוואה
- לטענת התובע, המנוח ערך צוואה בכתב יד שכותרתו " צוואה מאבא לבן" הנושא את התאריך 11.14. ונחתמה ע"י המנוח.
- במסמך, המנוח מצווה לתובע את זכויותיו בחנות, מחסן ואת הדירה ברח' _____מס' x ואת כל מה שיש בתוכו:
" אני י.א….מצווה לבן שלי צ. א….את החנות ואת הדירה שלי מחסן שנמצא רח' מס' ___ שכונת ________ ואת כל מה שיש בפנים ".
- מעתה ההתייחסות לחנות ולמחסן תהיה כאל מקשה אחת "החנות".
מינוי אפוטרופוס למנוח (א"פ 37662-06-14):
- ביום 19.6.14 הוגשה בקשה ע"י ילדי המנוח למינוי הגב' ש. כאפוטרופוס לגוף ורכוש למנוח.
- בנימוק לבקשה נכתב כי סיבת המינוי היא הצורך של המנוח לעבור ניתוח קטרקט בעיניים.
- לבקשה צורפה חוות דעת של ד"ר ר. ה. ר – מהמכון לרפואה גריאטרית (להלן: " ד"ר ה."), מתאריך 18.5.14 .
- ביום 21.9.14 הוגש תסקיר עו"ס לעניין הבקשה למינוי אפוטרופוס (להלן: "התסקיר למינוי אפוטרופוס 2014").
- העו"ס ציינה בתסקיר כי נפגשה עם המנוח בביתו ביום 12.8.14 (כשלושה חודשים לפני עריכת הצוואה) ועם יתר בני המשפחה.
- בתסקיר צוין כי המנוח לא ביקר בחנות מזה כשנתיים, אינו רואה בעין אחת וזקוק בדחיפות לעבור ניתוח קטרקט. עוד צוין כי המנוח נמצא בדרך כלל בביתו וישן רוב שעות היום בשל מחלתו, הגב' ש. שומרת עליו ולוקחת אותו לבית הכנסת, פעם אחת יצא בלא שהבחינה והלך לאיבוד ונמצא לבסוף בעזרת המשטרה.
- בתסקיר הומלץ למנות למנוח אפוטרופוס לגוף ולרכוש. כאשר הגב' ש. והגב' ד. ימונו כאפוטרופסות לגוף והגב' ש. והתובע ימונו כאפוטרופסים לרכוש.
- ביום 19.10.14 מונו הגב' ש. א. והגב' ד. כ כאפוטרופסות לגוף למנוח במינוי קבוע. נדרשו השלמות בטרם ימונה למנוח אפוטרופוס לרכוש.
- ביום 26.1.15 ולעניין מינוי אפוטרופוס לרכוש, התבקש התובע ע"י ב"כ היועמ"ש להשלים מידע לעניין אופן ניהול החנות וההכנסות ממנה, אך אלה לא נעשו.
מינ אפוטרופוס לרכוש למנוח (א"פ 31528-02-18 )
- ביום 14.2.18 הוגשה בקשה למינוי הגב' ד. כ. והתובע כאפוטרופסים לרכוש למנוח.
- ביום 10.4.18 הוגש תסקיר עו"ס בעניין (להלן: " תסקיר למינוי אפוטרופוס 2018 "), בו צוין כי " י. חולה דמנציה כבר כמעט 5 שנים, וכן מתקשה בתפקוד פיזי ברוב פעולות יומיום, ומרותק לביתו…בביקורי בית התרשמתי כי י. איננו מתמצא בזמן או מקום אך מזהה את בני משפחתו."
- בתסקיר הומלץ למנות את הגב' ד.כ והתובע כאפוטרופסים לרכוש למנוח.
- ביום 25.4.18 מונו הגב' ד.כ והתובע כאפוטרופסים לרכוש של המנוח במינוי קבוע.
טענות התובע
- לטענת התובע, מגיל צעיר הוא עבד בחנות עם המנוח שעל אף מצבו הבריאותי היה ממשיך להגיע לחנות עד כשלוש שנים לפני פטירתו.
- המנוח אמר לתובע ולשאר בני המשפחה ומכריו שהוא מייעד את החנות לתובע. באחד הימים המנוח קרא לתובע מהחנות למחסן ומסר לו את הצוואה, כאשר באותו זמן התובע לא הבין את מעמדו המשפטי של המסמך.
- לאחר פטירת המנוח, הוא לא חיפש את הצוואה במיוחד, מכיוון שלא העלה על דעתו שיערערו על רצונו של המנוח להעניק לו את החנות. משהנתבעת לא הסכימה לחתום על מסמכים שיאפשרו לו להמשיך בניהול החנות חיפש את הצוואה שנתן לו המנוח.
- האם הגב' ש. והאחיות הגב' ע. והגב' ד. (שאר ילדי המנוח) תמכו בעמדתו ובגרסתו של התובע .
טענות הנתבעת
- לטענת הנתבעת, לאחר פטירת המנוח הצדדים עסקו בחלוקת עיזבונו. התובע היה הגורם הפעיל כאשר לדבריו המנוח לא הותיר צוואה. התובע ביקש לבצע פעולות כיוון שהיו קשיים בחנות ואי לכך ביקש שכולם יחתמו על תצהירי הסתלקות לטובת האם הגב' ש.
- הצדדים המשיכו לפעול על מנת לערוך הסכם לחלוקת עיזבון המנוח.
- הצוואה שהוגשה היא מזויפת ויש למוסרה לבדיקת מומחה לכתב יד לצורך זיהוי כתב היד.
- המנוח לא היה כשיר לערוך צוואה במועד שנערכה.
- התובע השתהה בהגשת הבקשה לקיום הצוואה ויש להעביר את נטל הראיה אליו.
דיון והכרעה
לאחר קיום מספר דיונים, עיון בטענות הצדדים ובמכלול החומר המונח לפני ביהמ"ש, נחה דעתי כי דין ההתנגדות להידחות וכי יש ליתן צו קיום לצוואת המנוח, הכול מן הנימוקים המפורטים להלן.
האם המסמך שערך המנוח הוא בגדר "צוואה"?
- התובע הגיש מסמך שכותרתו "צוואה מאב לבן", המסמך נושא הוראות בכתב יד לגבי מה יעשה בחלק מרכושו של המנוח וכולל תאריך וחתימה.
- ס' 18 לחוק הירושה, תשכ"ה- 1965 (להלן: "החוק"), קובע כי אחת מצורות הצוואה היא צוואה בכתב יד : "צוואה נעשית בכתב יד, בעדים, בפני רשות או בעל-פה."
- סעיף 19 לחוק קובע כי מרכיבי צוואה בכתב יד הם, כתב ידו של המצווה, תאריך וחתימה: " צוואה בכתב יד תיכתב כולה ביד המצווה, תישא תאריך כתוב בידו ותיחתם בידו ".
- לאור האמור, ולאור העובדה כי המסמך כולו נכתב ע"י המנוח (כפי שיפורט בהמשך), המסמך שהוגש הוא בגדר צוואה כדין וייקרא להלן : "הצוואה".
היקף הרכוש הכלול בצוואה
- במסגרת דיון שהתקיים ביום 24.6.24 , הסכימו הצדדים כי דירת המגורים של המנוח והגב' ש. א. שברח' xxxxxxx ב_______ אינה נכללת בגדר הצוואה והזכויות בה שייכות שווה בשווה למנוח ולגב' ש.א. (ר' עמ' 2 ש' 1-4 לפרו' הדיון).
- לאור האמור, הנכס היחיד הכלול בצוואה הוא החנות שברח' xxxxxx ב__________.
תיחום טענות ההתנגדות
- ביום 9.3.23 הוגשה חוות הדעת של המומחה לכתב יד.
- בחוות הדעת נקבע כי נמצא זהות בתכונות הכתיבה בין כתב היד והחתימה בצוואה לדוגמאות ע"ש המנוח שהתקבלו לבדיקה. לדעת המומחה לכתב יד הצוואה נכתבה ונחתמה בידי המנוח ולא נמצאו בהם סימנים אופייניים לחיקוי או זיוף.
- במסגרת דיון שהתקיים ביום 30.9.24 , הסכימו הצדדים כי הטענה היחידה הנמצאת במחלוקת היא שאלת כשירותו של המנוח לערוך את הצוואה בעת שנערכה (ר' עמ' 2 ש' 19-21 לפרו' הדיון).
- כמו כן, לאור העובדה כי המומחה לכתב יד לא הוזמן להיחקר על חוות דעתו , אשר קבעה כי הצוואה נכתבה ונחתמה על ידי המנוח, מצאתי כי יש לאמץ את ממצאי חוות הדעת (ר' עמ"ש (מחוזי חיפה) 42104-02-21 ע' פ' נ' ג' מ'(נבו 1.6.2021)).
- לאור האמור, אין חולק כי הצוואה נכתבה בכתב ידו של המנוח ולא מדובר בזיוף. השאלה היחידה שנותרה במחלוקת היא שאלת כשירות המנוח במועד עריכת הצוואה.
רצון המנוח
- מן המפורסמות הן שעיקרון העל בדיני הירושה הוא כיבוד רצון המצווה :
"הגשמת העיקרון של כיבוד רצון המצווה. זוהי מדיניות משפטית ראויה שיש להגשימה. היא עוברת כחוט השני בדיני הירושה. היא משמשת קו מנחה לפירושן של הוראות שונות בחוק הירושה (ראה: ע"א 201/74 [ 10 ], בעמ' 206 ; ע"א 869/75 [ 11 ], בעמ' 102 ; ד"נ 40/80 [ 12 ]"
ע"א 245/85 יהודית אנגלמן נ' מרטה קליין, מג(1) 772 (1989)
"התכלית העולה מהוראות חוק הירושה, היא השאיפה לכבד את רצון המצווה לאחר מותו – יהא רצונו אשר יהא. תפיסה זו קשורה בקשר הדוק למימוש האוטונומיה של הפרט ולזכות הקניין החוקתית של המצווה"
בע"מ 7884/23 פלוני נ' פלונית (10.9.2024)
- שוכנעתי כי רצונו של המנוח היה שזכויותיו בחנות ובמחסן יעברו לתובע, כפי שיפורט להלן.
- רצון המנוח כי שהובא בתסקיר למינ אפוטרופוס בשנת 2018
- בתסקיר העו"ס שהיא גורם אובייקטיבי לכל הדעות ואשר לא זומנה לעדות צוין כי התובע (שהוא בנו היחיד של המנוח) עבד עם המנוח בחנות מגיל צעיר, והחנות ניתנה לו לפרנסתו עוד כשהמנוח היה צלול וכל בני המשפחה מסכימים על כך " י. בעבר ניהל חנות קטנה למוצרי xxxx בשכונת xxxx ב_______ בנו צ. הבן היחיד במשפחה צורף לעסק מגיל מאד צעיר, ובעצם הוא עובד שם מגיל 14, בשלב כלשהו הניהול עבר לידיו ובעצם החנות ניתנה לו לפרנסתו עוד כשי. היה צלול. על כך מסכימים כל בני המשפחה".
- מהתסקיר עולה כי רצונו של המנוח היה שהחנות תעבור לידי התובע וכל בני המשפחה הסכימו על כך.
- עדויות בני המשפחה בקשר לרצון המנוח
- התובע העיד כי רצונו של המנוח היה שהחנות תעבור לבעלותו (ר' עמ' 54 ש' 11-24 לפרו' הדיון מיום 29.10.24 (להלן: " הפרו' ")). מצאתי את עדותו של התובע מהימנה בכללותה לרבות בעניין זה.
- הגב' ש.א. וחתנו של המנוח מר מ.ע (בעלה של הגב' ע.ע ), העידו גם הם שרצונו של המנוח היה שהחנות תעבור לתובע (ר' עמ' 60 ש' 20-27, עמ' 61 ש' 1 ו עמ' 64 ש' 10-13 לפרו' בהתאמה). מצאתי גם את עדותם מהימנה.
- הנתבעת העידה כי, אף שהתובע עבד עם המנוח בחנות, מעולם לא שמעה על כך שהמנוח ייעד לתובע את החנות (ר' עמ' 39 ש' 4-16 לפרו'). מצאתי לדחות את טענה זו של הנתבעת שכן בתסקיר שצוין לעיל נכתב במפורש ש"כל בני המשפחה" הסכימו כי החנות ניתנה לתובע ע"י המנוח ללא החרגה של מאן דהוא . מכאן שגם הנתבעת הסכימה לכך. יצוין גם כי הנתבעת ,שהתרשמתי שביקשה בחקירתה הנגדית להרחיק עצמה מכל העניין ,לא העידה פוזיטיבית ששמעה אחרת אלא העידה רק שלא שמעה ואמרה במפורש בעדותה כי אין היא טוענת כי שאר בני המשפחה "משקרים" לגבי רצון המנוח.(ר' עמ'39 ש'21-22 לפרו')
- לאור האמור לעיל, שוכנעתי כי רצונו של המנוח היה שהחנות תועבר לידי התובע.
נסיבות עריכת הצוואה
- צוואת המנוח היא "צוואה בכתב יד".
- לטענת התובע, התאריך הרשום על גבי הצוואה הוא אותו מועד בו המנוח נתן לו את הצוואה (ר' ס' 7 לתצע"ר התובע). הנתבעת לא חלקה על כך ומכאן שמצאתי לקבל טענה זאת.
- עולה מכאן כי העדות היחידה מזמן אמת המפרטת לגבי נסיבות עריכת הצוואה היא של התובע. להלן עדותו של התובע בעניין:
כבוד השופט הבכיר איתי כץ : אני רוצה גם, עכשיו, אם אתה , אתה התייחסת לזה בתצהיר, אבל בוא תספר לנו במילים שלך. מה היו הנסיבות של עריכת הצוואה לגרסתך?
צ. צ. מ. א. : הצוואה עצמה, יום אחד הייתי בח… יום אחד, הייתי בחנות, אנשים באים, הולכים, הבן שלי גם היה באותו הזדמנות ואז אבא זכרונו לברכה קרא לי אמר לי "בוא רגע". ניגשתי אליו למחסן…
כבוד השופט הבכיר איתי כץ : הוא ישב במחסן?
צ. צ. מ. א.: הוא לא ישב, הוא עמד שמה, אין מקום לשבת, זה פחים וצבעים. הוא עמד שמה, ככה הניח את ה… על כמה פחי צבע , ואני לא יודע אם הוא סיים לכתוב את זה באותו רגע או שהוא רק הסתכל לראות אם יש משהו לתקן, אמר לי "קח שיהיה לך את זה".
כבוד השופט הבכיר איתי כץ : מה זה? מה זה היה המסמך הזה?
צ. צ. מ. א.: זה צוואה, מה ש…
כבוד השופט הבכיר איתי כץ : זה מחברת? זה נראה לי דף…
צ. צ. מ. א.: לא, לא, לא, לא, הוא הביא לי את זה כדף, הוא הביא לי… הוא לא תלש את זה מאף מקום, הוא הביא לי את זה כדף.
כבוד השופט הבכיר איתי כץ : זה דף חשבון כזה.
צ. צ. מ. א.: כנראה.
עורך דין אהרון שטכלברג : כן, ככה זה נראה.
כבוד השופט הבכיר איתי כץ : ככה זה נראה. אז , אתה אומר זה לא חלק ממחברת, זה…
צ. צ. מ. א.: יכול להיות שזה היה חלק ממחברת שהוא תלש, אני לא ראיתי. לי הוא הביא את זה כדף.
כבוד השופט הבכיר איתי כץ : טוב אז בוא, בוא נחזור לנסיבות של הזהו. אז הוא עמד שם, נתן לך את ה… את הדף, ומה הוא אמר.
צ. צ. מ. א.: "קח שיהיה לך", משהו כזה. וניסיתי כזה מבושה, מחוסר נעימות, להגיד לו "בשביל מה?" ודברים כאלה, אבל בסדר זה…
- בתסקיר למינוי אפוטרופוס משנת 2014 נכתב כי המנוח לא ביקר בחנות מזה כשנתיים (דהיינו משנת 2012): " בשנתיים האחרונות י. לא ביקר בחנות כלל". עולה מכאן כי המנוח לא יכול היה לכאורה להיות בחנות במועד בו נערכה הצוואה (יום 12.11.14).
- כאשר נשאל התובע על הסתירה בין התסקיר לבין עדותו, הסביר כי בני המשפחה "הקצינו" ו "הגזימו" בתיאור מצבו של המנוח לעו"ס וזאת בכדי להיות זכאים לקבלת עזרה מהרשויות (ר' עמ' 52 ש' 21-25 , עמ' 53 ש' 1-8 , עמ' 56 ש' 17-27 , עמ' 57 ש' 1-5 לפרו').
- כאמור לעיל, מצאתי את עדותו של התובע מהימנה ובין היתר את הסברו לגבי הסתירה בין התסקיר לעדותו לגבי המצאותו של המנוח בחנות במועד עריכת הצוואה.
כשירות המנוח במועד עריכת הצוואה
- ככלל, נטל ההוכחה להוכיח חוסר כשירות לערוך צוואה הוא על הטוען לכך (ר' ע"א 11324/04 רבקה מנשה נ' אלישע מרכוס (נבו 04.06.2007)).
- ביום 16.1.23 נדחתה בקשת הנתבעת להעברת נטל ההוכחה לתובע , והוחלט כי הנטל להוכחת אי כשירות המנוח מוטל על כתפי הנתבעת.
- לא מצאתי כי הנתבעת הוכיחה שהמנוח לא היה כשיר לערוך את הצוואה בעת שנערכה (יום 12.11.14) כפי שיפורט להלן.
- ס' 2 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב – 1962 , קובע את "חזקת הכשירות", של אדם לערוך פעולות משפטיות זולת אם הוגבל לכך:
כל אדם כשר לפעולות משפטיות, זולת אם נשללה או הוגבלה כשרות זו בחוק או בפסק דין של בית משפט.
- ס' 26 לחוק הירושה קובע מי אינו כשיר לערוך צוואה:
צוואה שנעשתה על ידי קטין או על ידי מי שהוכרז פסול-דין או שנעשתה בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה – בטלה.
חוות דעת המומחה הרפואי פרופ' נ באשר לכשירות המנוח
- ביום 17.12.23 הוגשה חוות הדעת של פרופ' נ.
- להלן עיקרי הממצאים עליהם התבססה חוות הדעת ממועדים הסמוכים לעריכת הצוואה:
- המנוח סבל מדמנציה ודיכאון החל משנת 2006.
- ביום 18.5.14 נבדק המנוח ע"י ד"ר ה. וצוין כי אינו מתמצא בזמן, הזיכרון פגוע באופן משמעותי והוא אינו מסוגל לדאוג לענייניו ויש למנות לו אפוטרופוס לגוף ורכוש.
- בדיקות גריאטריות:
ביום 16.11.14 ערך המנוח מבחן MMSE (מבחן מיני מנטל) שתוצאותיו היו 15/30.
ביום 31.8.15 בבדיקה גריאטרית צוין כי לאחרונה חלה הידרדרות משמעותית במצבו של המנוח ומבחן הMMSE היה 5/30 והמנוח זקוק לעזרה בתפקוד יומיומי והשגחה צמודה.
הערכה סיעודית
- ביום 21.8.14 צוין בהערכה סיעודית כי המנוח מתמצא בזמן ובמקום, מבין אך לא מדבר, אדיש ומסוגר בעצמו וזקוק לעזרה בחלק מתפקודי היום יום.
- ביום 18.8.15 צוין בהערכה סיעודית כי המנוח מתמצא בזמן ובמקום, מדבר ויוצר קשר עם הסביבה וזקוק לעזרה מלאה בחלק מתפקודי היום יום.
תסקיר למינ אפוטרופוס
- פרופ' נ התבסס בחוות דעתו על התסקירים למינוי אפוטרופוס שנערכו לגבי המנוח (שנערכו בשנים 2014 ו 2018).
מסקנותיו של פרופ' נ:
- לטענת פרופ' נ הבדיקות הגריאטריות שנערכו למנוח בשנת 2014 מעלות כי בחודש נובמבר 2014 (החודש בו נערכה הצוואה) המנוח סבל מדמנציה בדרגה בינונית –קשה. עם זאת, ההערכות הסיעודיות שנערכו בשנת 2014 הראו שהמנוח מתמצא במקום ובזמן.
- לטענת פרופ' נ הסתירה בין הבדיקות הגריאטריות להערכות הסיעודיות הן שכיחות במקרים כאלו והתיעוד הרפואי גובר על התיעוד הסיעודי. החל משנת 2006 החלה ירידה קוגניטיבית אצל המנוח ובסבירות גבוהה יותר המנוח לא היה כשיר לבצע פעולות משפטיות במועד עריכת הצוואה.
- מצאתי שלא לקבל את מסקנות פרופ' נ בחוות דעתו מן הטעמים הבאים:
- חסרונותיה של חוות דעת רפואית בעניין כשירות המצווה
- על חסרונותיה של חוות דעת רפואית הנוגעת לכשירות המצווה, ר' ת"ע (משפחה תל אביב-יפו) 64848-02-20 פלוני נ' אלמוני(נבו 13.3.2022):
"לצורך הוכחת הטענה בדבר חוסר הכושר להבחין בטיבה של צוואה ניתן להסתייע בחוות דעת רפואית באשר למצבו של המצווה בעת שעשה את הצוואה שקיומה מתבקש.
עם זאת יש לזכור, כי חוות הדעת הרפואית ניתנת, על דרך הכלל, על ידי מומחה, אשר לא ראה את המנוח, ובמרבית המקרים אף לא הכירו באופן אישי. חוות דעת זו נסמכת על מסמכים רפואיים של המצווה, וכל כולה אינה אלא בבחינת "ניתוח לאחר המוות".
לפיכך, על חוות הדעת להיות מדויקת ככל שניתן ומבוססת, לא רק על התרשומות המפרטות את האבחנות הרפואיות אודות המנוח אלא על בחינה וניתוח של תוצאות הבדיקות הרפואיות שביסוד האבחנות הללו בפרט מקום שיכול ויהיו לאבחנות הסברים אחדים – בבחינת אבחנה מבדלת – ולא אבחנה אחת ברורה וחד משמעית. [….]
משום החיסרון האמור, רשאי בית משפט, במקרים המתאימים, להסתייע בחומר ראיות אחר, נכון למועד עשיית הצוואה – כגון עדויותיהם של מי שהכירו את המצווה במועדים הרלבנטיים, לרבות רופאים שטיפלו בו במישרין במועדים אלה – ולהעדיפן על חוות דעת רפואיות. לעיתים עדות מהימנה של עורך הצוואה או העדים לעשייתה, עדיפים על חוות דעתו של המומחה, כך שחוות דעת זו אינה בבחינת "כזה ראה וקדש (ע"א 7506/95 שוורץ נ' בית אולפנה 'בית אהרון וישראל', פ"ד נד(2) 215 שבו העדיף בית המשפט את עדות הנוטריון שערך את הצוואה; ע"א 1212/91 קרן ליב"י נ' בינשטוק, שם ואח')." ראו: עמ"ש 55336-12-14 ר' ז' נ' ר' א' סעיפים 5-6 לפסק דינו של כב' הש' שוחט (6.3.16), סעיף 6 לפסק הדין."
- עיקר משקלה של חוות הדעת
- מצאתי כי עיקרה של חוות הדעת התבסס על מסמכים אשר לא פירטו לאשורו את מצבו של המנוח באותו מועד.
- פרופ' נ העיד כי עיקר משקלה של חוות הדעת מונח על התיעוד הרפואי משנת 2014 (עמוד 5 ש' 3-11 לפרו') וכן הסתמכות על העובדה שמונה אפוטרופוס למנוח באותה שנה (עמ' 9 ש' 17-23 לפרו').
- כאמור לעיל, מצאתי לקבל את עדותו של התובע כי בני משפחתו של המנוח "הגזימו והקצינו" בנוגע למצבו של המנוח כאשר פגשו את העו"ס לצורך הכנת התסקיר למינוי אפוטרופוס בשנת 2014.
- חיזוק "להגזמה" זו ניתן למצוא בבדיקה שנערכה למנוח ביום 18.5.14 אצל ד"ר ה. (שחוות דעתו הוגשה יחד עם הבקשה למינוי אפוטרופוס בשנת 2014) שתוארה לעיל ובה נכתבו הממצאים הבאים לגבי המנוח " דמנציה מתאימה למחלת אלצהיימר. אינו מתמצא בזמן, אינו מתעניין במה שמתרחש סביבו. זכרון שלו פגוע באופן משמעותי ". עוד נכתב כי המנוח אינו מסוגל להביע את דעתו בעניין מינוי אפוטרופוס וכי יש להכריזו כעל "פסול דין" עם זאת הוא מסוגל להופיע בבית משפט.
- בסתירה לבדיקה אצל ד"ר ה. וכחודשיים לאחר מכן (חודש 7/2014), הוצג בפני ביהמ"ש סרטון של המנוח מיום 3.7.14 בטקס נישואין של נכדו (בנה של הגב' ד.) בו הוא מברך את אחת הברכות בחופה. ההתרשמות מצפייה בסרטון היא שמצבו של המנוח אינו חמור כפי שתואר בחוות הדעת של ד"ר ה. הצפייה בסרטון מחזקת את המסקנה כי בני המשפחה "הגזימו והקצינו" את מצבו של המנוח בכדי לקבל עזרה מהרשויות.
- מצבו של המנוח במועד עריכת הצוואה
- פסילת צוואה מחוסר כשירות תיעשה רק כאשר ישנן ראיות חד משמעיות ליום עריכת/חתימת הצוואה וניתן לקבוע בבירור שהמצווה לא היה כשיר, במקום של ספק נקיים את הצוואה ולא נבטלה:
"הכרזה על בטלותה של צוואה הינה מעשה חמור וכבד משקל – לכאורה נוגדת היא את דבריו האחרונים של המנוח – ועד שנהיה רשאים להסיק כי פלוני לא ידע להבחין בטיבה של צוואה, נדרוש ראיות ספציפיות יותר וחד-משמעיות יותר – וליום עריכת הצוואה דווקא."
ע"א 5185/93 היועץ המשפטי לממשלה נ' רינה מרום, מט(1) 318 (1995)
"נקפיד הקפד היטב ולא נפסול צוואה בשל היעדר כשרות, אלא אם נוכל לקבוע בבירור כי לא רצונו החופשי של הצווה הוא שהכתיב לו את דברו האחרון. רק אם נשתכנע כי דעתו של המצווה טולטלה בחוזקה בידי מחשבות-שווא ובכוחם של תעתועי הזיה, נורה על ביטולה של צוואה, ובמקום של ספק נקיים צוואה ולא נבטלה."
ע"א 1212/91 קרן לב"י נ' פליציה בינשטוק, מח(3) 705 (1994)
- בעניינינו, לא מצאתי כי קיימות ראיות חד משמעיות לאי כשירותו של המנוח במועד עריכת הצוואה.
- חוות הדעת של פרופ' נ אינה אלא "ניתוח שלאחר המוות" בלבד (וזאת בנוסף למסמכים עליהן התבססה כמפורט לעיל).
- לטענת הנתבעת מצבו של המנוח "הידרדר", אך לא ידעה להצביע על נקודת זמן בה חלה אותה "הידרדרות" אשר גרמה למנוח להפסיק ללכת לחנות ולהישאר בבית (ר' עמ' 43 ש' 17, עמ' 46 ש
3, עמ' 47 ש' 1-5, 25-26, עמ' 48 ש' 1-12 לפרו').
- כמו כן, עצם מינוי אפוטרופוס למנוח (שלא הוכרז פסול דין ואיננו קטין), איננה שוללת את כשרותו המשפטית (ר' רע"א 6397/04 אלעבסי נ' עמותת א.ל.ע.ד. אל עיר דוד; ע"א 3354/18 פלונית נ' פלונית (23.3.2020)).
- לאור האמור, לא הוצגו בפני ראיות חד משמעיות לאי כשירות המנוח במועד עריכת הצוואה.
- עדותו של התובע ממועד עריכת הצוואה
- עדויות של אנשים מזמן אמת יכולות לגבור על חוות דעת המומחה הרפואי לעניין כשירות המצווה :
"לרוב ישמשו אותנו חוות דעת רפואית או עדות רפואית לצורך קביעת מצבו של המנוח עובר לחתימתו על הצוואה ואולם ברי כי על בית המשפט להיסמך אף על עדויות של אנשים אשר הכירו או ראו את המנוח בעת עריכת הצוואה ויכלו להתרשם ממנו באופן בלתי אמצעי, יתר על כן עדויות יקבלו עדיפות כאשר התיעוד הרפואי חסר ואין בו להאיר עד תום את מצבו הרפואי של המצווה."
עמ"ש (מחוזי מרכז) 60984-12-16 פלונית נ' אלמונית (29.03.2018)
- התובע העיד לגבי נסיבות עריכת הצוואה (אשר פורט בהרחבה לעיל). מעדותו ניתן ללמוד לגבי כשירות המנוח במועד עריכת הצוואה.
- צורתה ותוכנה של הצוואה
- המדובר בצוואה בכתב יד שתוכנה קצר מאוד ועל פניו נראית פשוטה. היקף הרכוש המוזכר בה הוא נכס אחד בלבד (החנות) אותו המנוח היה מעוניין להוריש לתובע (כמפורט לעיל).
- מצאתי כי היות והצוואה נראית "פשוטה" ולא "מורכבת" ורק היוותה אסמכתא לרצונו של המנוח ליתן את החנות לתובע ,רצון עליו שב וחזר כל העת בפני בני משפחתו, יש בכך להוות אינדיקציה נוספת שנטל ההוכחה הגבוה ממילא להוכיח אי כשירות לא הוכח.
סיכום עניין הכשירות
- לאור המפורט לעיל: עדותו של התובע אשר התרשם ממצבו של המנוח במועד עריכת הצוואה; חסרונותיה המובנים של חוות דעת רפואית לעניין כשירותו של מצווה ובעניינינו, גם מתן משקל משמעותי למסמכים אשר נראה כי "הגזימו" במצבו של המנוח בשנת 2014 ; צורתה ותוכנה של הצוואה אשר על פניה נראית "פשוטה" ואשר היוותה חזרה על רצונו של המנוח אותו הביע באופן נחרץ וברור בעבר באוזני משפחתו. לא הוכח בפני כי המנוח לא היה כשיר לערוך את הצוואה במועד שערך אותה.
סיכום
- לאור האמור, דין בקשת התובע לקיום צוואת המנוח מיום 12.11.14 להתקבל ודין ההתנגדות לבקשה לקיום צוואה שהגישה הנתבעת להידחות.
- התובע יגיש נוסח צו קיום צוואה לפי טופס 5 לתקנות הירושה, תשנ"ח-1998 לחתימתי בתוך 10 ימים.
- בהתאמה מצאתי לקבל את בקשת התובע לתיקון צו הירושה שניתן התובע יגיש נוסח צו ירושה מתוקן לחתימה הכולל בתוכה את ההערה הבאה "צו הירושה יחול רק לגבי הנכסים שאינם כלולים בצוואת המנוח מיום 12.11.14".
- לאור התוצאה שהגעתי אליה הנתבעת תישא בשכ"ט ב"כ התובע בסך 25,000 ₪ . לא ישולם סכום זה בתוך 30 יום מהיום יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
ניתן לפרסום ללא שמות הצדדים וללא פרטים מזהים.
המזכירות תמציא פסק הדין כחוק לצדדים ותסגור התיקים שבכותרת.
ניתן היום, י"א חשוון תשפ"ה, 12 נובמבר 2024, בהעדר הצדדים.
לפעמים החיים מציבים בפנינו אתגרים מורכבים, והתמודדות עם צוואה שמעוררת סימני שאלה היא אחד מהם.
התנגדות לצוואה היא זכות חוקית שניתנת לך כדי להגן על האמת ועל הצדק.
ישנן סיבות רבות שעשויות להצדיק התנגדות לצוואה: חשש שהמנוח הושפע שלא כדין, ספקות לגבי מצבו הנפשי בעת כתיבת הצוואה, פגמים בהליך החוקי, או תחושה עמוקה שהצוואה אינה משקפת את רצונו האמיתי של יקירך שהלך לעולמו.
הזמן הוא גורם קריטי – החוק מקציב חלון זמנים מוגבל להגשת התנגדות. אל תישאר עם סימני שאלה.
צוות המומחים שלנו כאן כדי להקשיב, לייעץ ולהוביל אותך בדרך להגנה על האמת והצדק.
צוואה מעוררת ספקות? יש לך זכות להתנגד ולהגן על האמת. אנחנו כאן בשבילך
הסתייגות משפטית
המידע המוצג באתר זה מיועד למטרות הדרכה כלליות בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי, פיננסי או מקצועי. התוכן נועד לספק כיוון ראשוני ואינו בא במקום עיון במקורות הרשמיים או קבלת ייעוץ מקצועי מוסמך. האתר אינו אחראי לדיוק, שלמות או עדכניות המידע המוצג. בתהליכי עיבוד והמרת התוכן עלולים להתרחש שגיאות או אי-דיוקים. לפני קבלת החלטות או ביצוע פעולות כלשהן, הינכם מתבקשים לפנות לקבלת ייעוץ מקצועי ולוודא את המידע ממקורות רשמיים. האתר אינו נושא באחריות לתוצאות השימוש במידע או לנזקים העלולים להיגרם עקב הסתמכות על התוכן המוצג.
הסתייגות זו באה בנוסף לתקנון האתר, תנאי השימוש ומדיניות הפרטיות החלים על האתר.
